ברס: הניצחון על הניינרס – אלון ברק

1280px-Birthday_candles

זה מה שכתבתי בחמש בבוקר –

"רכים, טועים, מביכים. אין שום דבר לשמר ממשחק כזה. ארבעה דברים לשיפור:

  1. התקפה – להשיג ניקוד!
  2. הגנה – למנוע ניקוד!
  3. ספיישל טימס – לדעת איך בועטים פאנט!
  4. כשירות – להחליף מסאז'יסטים, להחליף מאמני כושר, להחליף תזונאית. כל מה שצריך לשנות כדי שלא נגיע שוב פעם למצב, שבלי שום פגיעה רצינית, חצי מההרכב הפותח שלנו לא פותח או משחק כאילו הוא פצוע.

עם הלו"ז שמצפה לנו, העונה הזאת נראית כרגע כמו עוד עונת ביניים."

במהלך המחצית הראשונה, כאשר הקבוצה שלו לא הייתה קיימת והטקסט למעלה נכתב, מרק טרסטמן נראה לי רגוע מדי. לרגע אפילו העדפתי שיתפוצץ על כל שטות כמו הארבו. אחרי ההפסקה דיווחה כתבת הקווים שטרסטמן צעק על השחקנים שהם לא עושים שום דבר נכון. כנראה שזה מה שהם היו צריכים כי במחצית השנייה, ובעיקר ברבע הרביעי, ההתקפה של הברס שחטה את הסקנדרי של הניינרס וההגנה הרימה בשלוש רמות את המשחק שלה עם חטיפות, סאקים ולחץ בלתי פוסק על מנשק השרירים.

אל תבינו אותי לא נכון. המשחק הזה היה בידיים של סן פרנסיסקו והם הפסידו אותו בגלל כמות פנלטיז שאני לא זוכר שראיתי במשחק כבר המון זמן. מצד שני רוב, אם לא כל, הפנלטיז היו מוצדקים ודגלים צהובים יכולים להביא אותך עד לקו היארד של היריב אבל אתה צריך לחצות אותו בעצמך ואת זה הברס עשו.

עכשיו שלושה דברים לשימור ושלושה דברים לשיפור:

שימור –

  1. יכולת ה"באונס באק" של ההתקפה במשחק הזה חשובה מאוד להמשך הדרך. בנט היה השחקן היחיד שהגיע למחצית הראשונה אבל שאר השחקנים לא נלחצו כאשר דברים לא עבדו, המעיטו בטעויות, חיכו לדרייב הבא ולאט לאט מצאו את הקצב שלהם בהתקפה. התמורה הייתה ההתפוצצות ברבע הרביעי.
  2. לחץ בלתי פוסק על הקוורטרבק, שיפור בהגנת הריצה, חטיפות(שלום לך קייל פולר!), הבנה שאי אפשר לשמור על כולם כל הזמן אבל לרוץ ולדאוג שהם לא יצברו עוד יארדים בהחלט אפשר. סופסוף הייתה הרגשה שמדובר ביחידה שעובדת ביחד, וכתוצאה מכך, ההגנה שמרה את הקבוצה במשחק ובסופו של דבר הבטיחה את הניצחון.
  3. הקושי המנטלי שכרוך בפיגור 17-0 במשחק חוץ, כאשר כלום לא עובד לך וחצי קבוצה פצועה הוא עצום. כאשר מוסיפים לזה תיקול עם הראש קדימה של בחור ששוקל כמו קרנף בקוורטרבק הלא מוגן שלך, אשר הנשמות הטובות עדיין באות אליו בטענות על שלא שיחק פצוע מול הפאקרס, יוצא לך(ולו) כל האוויר מהריאות. לא אפרט מה קרה אחר כך אבל רק אופי וחוסן מנטלי(בעזרת כמה דגלים צהובים…) יכולים להחזיר קבוצה ממצב כזה לניצחון.

שיפור –

  1. משחק הריצה עדיין לא קיים וטרסטמן בכלל לא ניסה את קאדים קארי כאשר הוא ראה שפורטה לא מתמודד עם הגנת הניינרס. לא כל יום ניתקל בסקנדרי חלש ופצוע כמו של הניינרס.
  2. טעויות לא הכרחיות הפסידו לנו את המשחק שבוע שעבר נגד הבילס, למרות שהיינו צריכים לנצח אותו. את המשחק הזה התחלנו אפילו יותר גרוע! פאנט שנחסם, שחקן שתופס כדור עם רגל אחת בחוץ, פנלטיז שמצילים את היריב ועוד. למזלנו הניינרס עשו יותר טעויות, ובשלב כלשהו אנחנו די הפסקנו, אבל אי אפשר להסתמך על זה. חייבים להתחיל משחקים עם האנרגיות והריכוז איתם סיימנו את המשחק הזה.
  3. הדבר היחיד שנכון מבחינתי גם בחמש בבוקר וגם בשבע בבוקר הוא נושא הכשירות. התחלנו את המשחק בלי שני שחקני קו התקפה פותחים ועם שני רסיברים פותחים שלא התאמנו כל השבוע. תוך כדי משחק איבדנו עוד שלושה שחקנים שהיו מצוינים עד אז, מעל כולם צ'ארלס טילמן, שכנראה ספג את אותה פציעה שהשביתה אותו שנה שעברה, ואחרי מחצית טובה ישב בצד עם דמעות בעיניים. אם כמות הפציעות תימשך כל אוהדי הברס יסיימו גם את השנה הזאת עם דמעות בעיניים.

יש עוד הרבה מלאכה לפנינו, ומסע משחקי חוץ לא קל, אבל בינתיים אפשר להתענג מהניצחון היוקרתי הזה ולהגיד תודה על מתנת יומולדת מפתיעה במיוחד.

רק שעתיים אחרי והעולם נראה יפה יותר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יומן האליפות של הג'אינטס (3) - הטוב הרע והנורא
הפגיעה במעמד הביניים - יוחאי שטנצלר

6 Comments

רועי מ 15 בספטמבר 2014

כבר משחק שני שהם פותחים טוב ונעים לתהום הנשייה בחצי או ברבע האחרון

לא משנה 15 בספטמבר 2014

אני רואה שאתה מקפיד כל פעם לתת שלושה לקחים לשיפור ושלושה לקחים לשימור.. מזכיר לי קצת טירונות בצבא

שחר ד. 15 בספטמבר 2014

מזל טוב!

כיף להישאר ער בשביל משחק כזה, למרות שעוד פעם לא היינו טובים.

אני ארשום את מה שרשמתי אצל דורפן:
אי אפשר להאשים את קפרניק בשלושת החטיפות. בראשון והשלישי היה מדובר בהימורים של שחקני ההגנה שהיו מובילים לט"ד בטוח במידה של כישלון. את השני בכלל חטפו לרסיבר מהידיים…
לדעתי החטיפות באמת עושות לו עוול כי הוא הצליח לקדם את הקבוצה במצבים קשים למרות טעויות של החוסמים (לאו דווקא קו ההתקפה).

בתור אוהד שיקאגו, אני יודע שהסיבה היחידה שחזרנו למשחק היתה העבירות – כל פעם שנתקענו בדאון שלישי הגיע הדגל המושיע שקידם את ההתקפה (118 יארד סה"כ).
דווקא יתר הדברים עבדו אצלכם טוב, אפילו הסקנדרי (ההתקפה של שיקאגו השיגה רק 216 יארד כוללים).

ואוסיף:
קו ההגנה במחצית השניה הראה לראשונה למה שילמו עליו כ"כ הרבה כסף ונתן, לראשונה אחרי 5.5 משחקים, אפשרות לסקנדרי להמר. אני רק מקווה שהפציעות של טילמן (רק שלא יסיים ככה את הקריירה) וקונטי (חזר להוכיח שהוא שחקן פותח) לא יחזירו אותנו אחורה, עם יתר הפציעות נסתדר.

urlacher 15 בספטמבר 2014

תודה!
היה תענוג לראות את פולר וגם את וורין נכנסים פנימה ומשחקים כאילו לא השתנה כלום
גם פנלטיז צריך לדעת לנצל וניצלנו אותם עד תום אתמול
זה היה מהפך שאנשים עוד לא ממש מבינים את גודלו כי הם עדיין בשוק. ניצחנו את הניינרס במגרש הביתי שלהם אחרי פיגור 17-0. זה פסיכי!
איך שההגנה וההתקפה שיחקו אתמול ברבע הרביעי היינו מנצחים אתמול כול קבוצה לפי דעתי

סנטוניו 15 בספטמבר 2014

מזל טוב ברק. זה ממש כיף לקרוא על הברס בעברית.

אני חושב שווילי יאנג זה היה מהלך ההגנתי הכי טוב שהעשינו בקיץ, והוא גם הגיע בזול. 9 מיליון ל 3 עונות 3.95 מובטח, ביחס למה שהוא מביא. זה בלי כסף. שאפו אמארי!

בכל אופן אני מקווה שטילמן בסדר, זה קרע לי את הלב לראות אותו דומע על הקווים אתמול לדעתי הקורנר הכי טוב ששיחק בקבוצה הזאת. גם אם הוא לא ישחק עוד סנאפ אחד.

urlacher 16 בספטמבר 2014

תודה רבה
ווילי יאנג בהחלט נראה כמו רכישה מצוינת. אחרי הפציעה של רטליף והמשחק האנמי של יוסטון הוא, ביחד עם אלן, יצרו לחץ מדהים על הפוקט. רק שימשיכו ככה.

בקשר לפינאט, לצערי, הוא סיים את העונה עם אותה פציעה כמו שנה שעברה. פשוט קורע לב. בטח אחרי המשחק הטוב שהוא נתן אתמול למרות ששנה שעברה כמעט לא שיחק ושהוא בן 33!

Comments closed