ברס: לקראת הפאלקונס – אלון ברק

Green Bay Packers v Minnesota Vikings

 

בקצרה על מה שלא כתבתי לפני שבוע – את המשחק התחלנו עם טעויות שעלו לנו בטאצ'דאון הגנתי ואינטרספשן אבל אחרי זה במשך שלושה דרייבים רצופים השגנו שלושה טאצ'דאונים בעוד ההגנה עצרה את קרוליינה לגמרי, כולל סאק ופאמבל שנחטף. הרגע בו התחילה המפולת היה שתי דקות לסוף הרבע השני כאשר היינו על קו ה-17 יארד של קרוליינה. בדאון רביעי עם שלושה יארד לעבור החליט טרסטמן ללכת על פילד גול אשר למרבה ההפתעה לא נכנס. אחרי ההחטאה של גולד הגיע דרייב מצוין של קאם ניוטון אשר נגמר באנדזון שלנו. למחצית השנייה השחקנים של רון ריברה עלו עם תחושה שזה עוד אפשרי בעוד הברס עלו שאננים. איך זה נגמר כולנו יודעים.

השבוע אנחנו ממשיכים את מסע משחקי החוץ שלנו מול הפאלקונס. על פניו מדובר במשחק יותר קשה מאשר שבוע שעבר והנה חמש סיבות למה –

  1. דווין הסטר. גדול מחזירי הבעיטות בכל הזמנים עזב הקיץ את עיר הרוחות אחרי שמונה שנים מוצלחות. למרות שהעזיבה שלו לא לוותה בטונים צורמים יש למספר 17 באדום-שחור הרבה סיבות להצטיין דווקא מול פיל אמרי ומארק טרסטמן. הסטר מציג השנה יכולת מצוינת גם בתור תופס ולאור החסרון של הארי דאגלס עקב פציעה, יהיה לו חלק מרכזי בהתקפה של הניצים.
  2. יתרון הביתיות. מאט ריאן אוהב לשחק בבית השנה ובינתיים ההבדלים בין היכולת שהציג בג'ורג'יה דום לבין משחקי החוץ היא קיצונית. בשני משחקים באטלנטה הוא עם שישה טאצ'דאונים ואפס חטיפות באחוזים מצוינים בעוד בשלושה משחקים בדרכים הוא מסר לחמישה טאצ'דאונים אבל גם נחטף שש פעמים.
  3. הגנת הדובים פצועה(שוב). לאור הנתונים למעלה נצטרך יכולת מצוינת של ההגנה אבל האופציות הולכות ופוחתות. לאנס בריגס לא ישחק בגלל פציעה מהמשחק שבוע שעבר. הוא מצטרף לשיאה מקללין שנפצע לפני שלושה מחזורים ועדיין לא חזר. גם ג'ונתן בוסטיק לא התאמן כל השבוע ודי ג'יי וויליאמס סוחב פציעת צוואר. בלי חוליית הליינבאקרים הפותחת שלנו יהיה קשה לעצור את ההתקפה השלישית בטיבה בליגה.
  4. צמד הרסיברים השני הכי טוב בליגה. אחרי שלא באמת הצלחנו לעצור "ענקים" כגון רוברט וודס, מייקל קרבטרי, ג'רמי קרלי, "קוב את נלסון" והאחד והיחיד, גרג אולסן, מה יש לסקנדרי שלנו להציע מול חוליו ג'ונס ורודי וויט?!
  5. ניסיון וחיבור. השלד של הפאלקונס רץ ביחד כבר כמה שנים טובות תחת אותו מאמן ורק לפני שנתיים היה מרחק נגיעה מסופרבול. אומנם הם מעט מקרטעים כרגע אבל הם עברו מספיק ביחד כדי להבין שמעכשיו כל משחק הוא MUST WIN. ביחד עם ציפיות די גבוהות, שלא ממש קיימות אצל שיקגו, החבר'ה של מייק סמית' יגיעו דרוכים ונחושים למנוע משנה שעברה לחזור על עצמה.

אחרי השבועיים האחרונים הדבר הקל ביותר הוא להיות פסימי אבל יש גם סיבות לאופטימיות. חמש סיבות למען האמת –

  1. ההתקפה בריאה. בפעם הראשונה השנה צמד הרסיברים הטוב בליגה התאמן כל השבוע בלי דיבורים על פציעה(חאמסה חאמסה חאמסה). כבונוס גוברים הסיכויים שהסנטר הוותיק, רוברט גרזה, והגארד, מאט סלאוסן, יחזרו גם כן. שניהם יעזרו לקו ההתקפה, שהיה פצוע עד כה, לתת לקאטלר כמה שיותר זמן כך שימצא את מארשל וג'פרי מעל הסקנדרי הנמוך של הפאלקונס.
  2. לחץ על ריאן. המשחק הכי גרוע השנה של מספר 2 אצל הניצים היה מול ההגנה האימתנית של הבאנגלס אשר לא נתנה לו לנשום. גם שבוע שעבר מול הג'איינטס, JPP וחבריו הפעילו לחץ קבוע על ריאן והפריעו לו כל המשחק. כבר חמישה משחקים עברו ולג'ארד אלן אין עדיין סאק אחד. הגיע הזמן שהוא יתפוצץ.
  3. תיקון טעויות. במהלך השבוע מארק טרסטמן דיבר לא מעט על הנפילה בין המחציות בקרוליינה ועל כך שעד כה הקבוצה שיחקה רבעים טובים אבל עדיין לא שילבה ארבעה רבעים טובים לכדי משחק אחד טוב. התובנה הזאת, כמו גם התובנה שברנדון מארשל צריך לקבל את הכדור יותר, נותנות תחושה שיש תהליך למידה והפנמה אחרי כל משחק. ראינו את זה בשבועות האחרונים עם השיפור במשחק הריצה.
  4. בית לא מרשים. למרות הנתונים היפים של מאט ריאן במשחקי בית הוא התמודד עם שתי קבוצות שעד כה לא ממש מצטיינות. מהצד השני הברס ניצחו את הניינרס במשחק הפתיחה של האצטדיון החדש שלהם, ולמרות שבוע שעבר, משחקים טוב יותר דווקא בחוץ.
  5. משחק של התקפות. עד כה ההגנה של הפאלקונס מדורגת בתחתית הליגה בעוד זו של הדובים לא מצויינת אבל אחראית לשבע חטיפות, שנייה רק לענקים מניו יורק, ויש לה כמעט פי שלושה סאקים מאטלנטה. הברס עוד לא הצליחו להציג את היכולת האמיתית שלהם השנה, בניגוד לשנה שעברה. מול ההגנה של הניצים היא יכולה להתפוצץ.

התבוסה לפאקרס עוד התקבלה בהבנה בגלל שאני די רגיל לזה אבל ההפסד שבוע שעבר לפאנת'רס היה פספוס. אין שום סיבה שיתרון של שני טאצ'דאונים, אשר היה אמור להיות שלוש ואפילו ארבע, ילך לאיבוד מול קבוצה מוגבלת התקפית כמו קרוליינה אשר עלתה בלי הרצים הפותחים שלה והתופס המוביל בשורותיה הוא שחקן שמכירים טוב מאוד בשיקגו.

שתי הקבוצות יודעות שמאזן 4:2 הוא בעייתי מאוד ועם הלו"ז הקשוח שיש לנו יהיה מאוד קשה לחזור ממנו למאבק על הפלייאוף. הפאלקונס נראים שבירים כך שהמחשבה לנצח אותם, גם בבית, לא נראית בלתי אפשרית. לפי דעתי זה תלוי רק בנו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

על טב"ח ועניינים אחרים על הניצחון בקפריסין
קונטקסט. זה כל הסיפור

2 Comments

שחר ד. 11 באוקטובר 2014

ההגנות של מל טאקר לא לוחצות את הק"ב. אולי עכשיו בגלל הפציעות לא תהיה לו ברירה…

urlacher 12 באוקטובר 2014

אני חושב שאין הרבה בליצים אבל עד כה זה הרגיש לי שברוב המשחקים הצליחו להלחיץ מאוד את ה QB בצד השני ולהגיע אליו לא מעט
גם הקו התקפה של הפאלקונס קצת פצוע וחסר ניסיון אם ואני זוכר נכון אז זו בכלל נקודה שאנחנו צריכים לנצל
חוצמזה אני פשוט אחזיק אצבעות לפולר וג'נינגס…
אההה ואקווה שקאטלר יפסיק למסור אינטרספשנס

Comments closed