חיים אחרים – איתי סממה

LI

 

הכל הצגה היא אמרה לך, הדבר הזה שכולנו מתבוננים בו ומשתאים מיכולתו להיות כה מהודק ומוצלח, הוא סתם מקסם שווא. מראים לך רק את הסוף, את המוצר המוגמר, וגורמים לך להאמין שהחיים רווים ברגעים כה מופלאים, ושרק אם תתאמץ טיפה ותשקיע, תוכל להגשים בסוף את החלום הגדול שלך. החיים היא הוסיפה, הפכו להיות מעין סרט שבו בוחרים רק את הסצנות המוצלחות ביותר בחיים, על מנת שהסרט יהיה מושלם. מספיק רק מבט אחד בפייסבוק שמראה לך את כל הזוגות המאושרים האלו, כדי להבין שמשהו קצת פגום בעולם הזה. כאילו החיים של כל מי שסביבך טובים ומוצלחים, ואף אחד כבר לא מתמודד עם משברים וקשיים.

אתה זוכר את המילים האלו ואת איך שהגוף שלך התכווץ למשמע אותם דברים. האינסטינקט הראשוני היה לענות, להתווכח, ובראש כבר עלו אלפי דוגמאות שיכלו להוכיח את היפך הגמור ממה שכרגע היא אמרה. אבל היא הזכירה לך כמה אתה לא אוהב שאנשים ישר עונים אחרי שהם שומעים משהו שגורם לאדמה לרעוד תחת רגליהם, ושלחה אותך להרהורים ממושכים בנושא.

*

למחרת צפית בראיון עם "יונסי", סולנה של ההרכב האיסלנדי המשובח sigur ros"". בראיון מדבר יונסי על העשייה המוזיקלית של הלהקה, ועל התלאות שהיא עברה בטור הראשון שלהם באירופה. בגיל 21 הוא מספר, התהפך עליהם עולמם כשממצב שבו הם סתם ארבעה חברים שפשוט נהנים לנגן ביחד, הם הפכו  להיות הרכב בעל שם עולמי. פתאום הוא אומר, "היינו צריכים להתעסק עם חברות תקליטים, סוכנים, ועוד אלף ואחת דברים שגרמו לארבעה ילדים בני 21 לעשות הכל חוץ מאת אותו הדבר שהם באמת אוהבים, לנגן ביחד". כל מה שרצינו בשלב מסוים הוא אמר, זה לחזור לאיסלנד ולנגן בשקט מול האנשים שאנחנו אוהבים.

אפשר באופן מוכני ישר למתוח ביקורת על כך שאלו צרות של עשירים, ולהגיד שהוא הגשים את החלום של כל מוזיקאי מתחיל, ולכן אין לו כל זכות להתלונן על כך. אבל האמת שמסתתרת מעבר לביקורת הראשונית והשטחית שניתן להשמיע, היא שאותם אנשים שאנו רואים מרחוק ונדמה לנו שהם חיים במעין חלום נוצץ, הם אנשים שחווים משברים וקשיים בדיוק כמו כולנו. ושאין המעטפת החיצונית והמזויפת שאותה אנו רואים, מעידה מאומה על המתרחש בנבכי נפשם.

*

שחזרת אליה אחרי כמה ימים עם תשובות ובעיקר עוד שאלות. היא הציעה לך להסתכל על חייך כמאמן כדורסל. היא דיברה על הקושי הבלתי נפרד בחייו של המאמן, שתמיד מסתכל על חצי הכוס הריקה ומחפש אילו תיקונים יש לעשות גם אחרי המשחקים הטובים ביותר. היא הזכירה  את אותו משחק שבו הורי השחקנים באו ללחוץ את ידך ושיבחו את התקדמות הקבוצה. כאשר רק  יום לפני כן באימון, התלוננת באוזניה שאתה לא מצליח ליישם את אותם עקרונות שחשוב לך לראות על המגרש. גם מאחורי אותו משחק מצוין היא אמרה, הסתתרו אינספור רגעים קשים שבנו אותו ואפשרו לו לקרות. אתה נזכר שאיפשהו שם באותה שיחה הגעת למסקנה, שבתור מאמן כדורסל באופן תמידי ילווה אותך אותו עקצוץ שיזכיר שעדיין יש מה לשפר, ושאי אפשר לקפוא על השמרים. ושאיכשהו במקצוע הזה גם אחרי אותם רגעים ענקיים שבו אתה רואה את החזון הקבוצתי שלך קורם עור וגידים באופן מופלא לנגד עינייך, יגיע האימון או השניים שאחריו, ויזכירו לך  את כל הליקויים שעלייך להמשיך ולתקן.

זה נשמע קצת מייאש שיתפת אותה במחשבותייך, ההבנה הזאת שתמיד תצטרך לשאוף יותר גבוה, כי גם שיגיע הרגע שכה ייחלת עבורו, הוא יתמסמס לך מבין הידיים מבלי משים. היא שתקה לכמה רגעים, מקדישה את כל תשומת ליבה לדברים שאמרת ומנסה לזקק את מחשבותיה למילים. הייאוש, התסכול, הבכי והאכזבה היא אמרה, מראים לך שמשהו בתוכך עדיין פועם, שעוד לא התאבנת סופית, ושאתה  עדיין קשור לעולם הזה שבו אתה חי. ברגע שתאבד את כל אלה היא הוסיפה, כל מה שיוותר מהאישיות שלך, זה תמונה מחויכת על צג המחשב.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הטבעיים
לא חייבים להיות מיוחדים

5 Comments

יקי כהן 14 באוקטובר 2014

יפהפה!
גורם למחשבות אחרי הקריאה אבל לא באופן שמעיק על הלב.

אנדר 14 באוקטובר 2014

נדמה שהחיים הם אותם חיים והמוכנות שלנו לחיות אותם על כל מלאותם ומשמעותם היא שהשתנתה

ניר שרון 14 באוקטובר 2014

סממה. מקסים.
רק תחליף את האתה באני..

עידוקוליס ליפשיץ 14 באוקטובר 2014

+1

שממה 2 ;) סתיו 11 בפברואר 2015

נורא אהבתי את הכתבה שלך חחחח שנותנת לקורא חומר למחשבה… להתבונן על החיים שלו ומה הוא עושה איתם.. תמשיך לכתוב אני ישמח לקרוא עוד חומר מיוצר מקורי ומעניין כמוך שבמקרה חח יש לו את השם משפחה שלי

Comments closed