אבק פיות (2) – עידו גילרי

500full1

מצבים משתנים

במספר מובנים מצבי קלאץ' דומים באופיים לסיטואציות מתוך סדרות קומיות שלא לחינם זכו לכינוי קומדיות מצבים (יש גם די הרבה אנשים שיגדירו את עצם הסיטואציה של טוני רומו בקלאץ' כקומדיה).בשני המקרים  אתה נמצא במצב בו ברור מה מצפים ממך ואתה חייב לספק את הסחורה או שתיעלם.על המגרש אתה חייב לשים נקודות על הלוח כשעל הסט אתה חייב להצחיק. בשני המקרים כשאתה מצליח לעמוד בציפיות התוצאה מתקבעת כאייקון בזיכרון הציבורי הקולקטיבי אך כשאתה מפשל הבדיחה היא על חשבונך (זוכרים את ג'ואי).

***

בפעם שעברה http://debuzzer.com/buzz/?p=29059ראינו שכשהתוצאה היא בהפרש של ניקוד בודד ויש פחות מ-6 דקות על השעון אנחנו נכנסים למצבי קלאץ' בהם כל מהלך יכול להיות גורלי. בטווח הזמן של חלון הקלאץ' שקבענו התוצאה יכולה להשתנות והקבוצה יכולה לקבל את הכדור מספר פעמים לידה כשכל פעם כזו היא  למעשה סיטואציה נפרדת בפני עצמה. לכן נגדיר הזדמנות קלאץ ככל דרייב בו יש סיכוי להוציא את הקבוצה מהבור, כך שבמשחק נתון יכולות להיות לק"ב מספר הזדמנויות.

גם בתוך 6 הדקות האחרונות במשחק צמוד לא כל סיטואציות המשחק הן שוות זכויות. ככל שסיכויי הניצחון בסיטואציה שבה הקבוצה נמצאת קטנים יותר כך המשמעות המיתית, שאנו נוטים לייחס להצלחה במצב שכזה, הולכת ומתעצמת. המטרה שלנו כעת תהיה להבחין בין הזדמנויות הקלאץ' השונות וליצור סולם של קושי עבורן. לשם כך צריך להתייחס למספר רב של גורמים: ההפרש בתוצאה, המיקום על המגרש, הזמן שנותר לשחק, משחק בית לעומת משחק חוץ, מזג האוויר, השלב בעונה בו מתקיים המשחק ועוד. הפעם נתייחס אך ורק לגורם המשמעותי ביותר – זה שמופיע על לוח התוצאות.

***

ההפרש בתוצאה:  האינטואיציה הראשונית אומרת שהקושי של סיטואציות קלאץ' תלוי במה הק"ב צריך להשיג. להכניס את הכדור לאנדזון הרבה יותר מסובך מלהביא את הקבוצה לטווח בעיטה של שער שדה. בחינת תוצאות 10 השנים האחרונות מלמדת שהתחושה הזו אכן נכונה. בטבלה הבאה מרוכזות התוצאות במצבי קלאץ' על פי ההפרש  מעשר השנים האחרונות כאשר דרייב מוצלח מוגדר ככזה שהשווה את התוצאה או העלה את הקבוצה ליתרון:

הפרש פיגור

הזדמנויות קלאץ'

הזדמנויות מוצלחות

אחוזי הצלחה

8

110

12 (29)

11% (26%)

7

321

69

22%

6

166

41

25%

5

112

24

21%

4

249

54

22%

3

387

134

35%

2

105

36

34%

1

144

46

32%

0

800

286

36%

כצפוי ניתן לראות הבדל ברור בהצלחה בין מצבים בהם הקבוצה צריכה טאצ'דאון לכאלו בהם מספיק שער שדה. המספרים בסוגריים עבור פיגור ב-8 נקודות מייצגים את המקרים בהם הושג טאצ'דאון אבל ההמרה לשתי נקודות נכשלה.

כמו שעל המגרש ישנם מצבי קלאץ' קשים יותר מאחרים כך  גם בכל סיטקום טיפוסי יש סיטואציות שונות שיוכלו להפוך את הפרק למיתולוגי – חלקן מצחיקות יותר וחלקן פחות. נוכל לסווג את הסיטואציות בשני המקרים במקביל למספר דרגות שונות. אם כבר בסיט-קום עסקינן אז אין כמו סיינפלד כדוגמא לכך שגם ב-show about nothing  ניתן להביא את הסיטואציות הקומיות לדרגה של אמנות.

  1. המצבים הקומיים ביותר אבל גם אלו שהכי קשה ליצור הם כאלה שנבנים לאורך כל הפרק ומובילים לפאנץ' לקראת סיומו. אם הצלחת  בכך מובטחת לך קלאסיקה מיידית כמו ה-hole-in-one של קריימר בפרק ה-marine biologist  המפורסם. על המגרש הסיטואציות הקשות ביותר הןבהפרש של 4-8 נקודות פיגור בהן חייבים להשיג טאצ'דאון. כאן פיגור ב-8 שקול למעשה לשתי סיטואציות קלאץ' עוקבות אבל מכיוון שהשנייה (ההמרה לשתי נקודות) תלויה בראשונה ניתן לפיגור כזה  משקל של הזדמנות וחצי.
  1. רבים מן המצבים המשעשעים בסדרות הקומיות מתבססים על המאפינים הספציפים ולעיתים הקיצוניים של הדמויות בסדרה. לא קל לבנות דמות בעלת תכונות קומיות ייחודיות אבל מרגע שהצלחת יש מקור בלתי נדלה לצחוקים מובטחים. הנוירוטיות  האגוצנטרית של איליין, האנטיפטיות של ג'רי, הלוזריות הנקמנית של ג'ורג וקריימר… פשוט קריימר, כל אילו היוו את הבסיס לאינספור סיטואציות  מצחיקות.

במצבי קלאץ' יש סיטואציות ביניים בהן הקבוצה בפיגור של 1-3 נקודות. כאן צריך לעבוד קשה כדי להביא את הכדור עמוק לתוך שטח היריבה אבל מרגע שהגעת לשם אתה די מסודר מכיוון שגם שער שדה יחזיר אותך לעמדת ניצחון.

  1. אחת הדרכים הנפוצות והפשוטות ביותר לייצר מצבים מצחיקים היא על ידי משפטים קליטים – מה שנקרא  catch phrases.ה-catch phrase יכול להיות משעשע אבל אין בכוחו להחזיק פרק שלם לבדו. העוצמה הקומית האמיתית שלו נצברת כאשר חוזרים עליו שוב ושוב.משפטים כמו no soup for you; these pretzels are making me thirsty; או yada,yada,yada אפשרו לפרקים המדוברים  להכנס לפנתיאון.

סיטואציות של שיוויון בהן הצלחה משמעותה יתרון במשחק אבל כישלון אינו מוביל ישירות להפסד הן מצבי קלאץ' הנפוצים ביותר.  אילו מצבים מהסוג הקל יחסית,מכיוון שלמרות שהלחץ  על הק"ב קטן יותר, הוא עדיין זוכה לתהילה במקרה של הצלחה.  למרות שלא ניתן לראות זאת בתוצאות בטבלה מעל זה ניכר בתוצאה הסופית כשהקבוצה מנצחת ב-59% מהמקרים לעומת 29% מהמקרים בסיטואציות מסוג 2.

  1. נדמה כי בכך  מיצינו את מצבי הקלאץ' האפשריים  אבל לדעתי יש עוד סוג אחד של סיטואציות שבדרך כלל לא נותנים עליו את הדעת. כשקבוצה נמצאת ביתרון של סקור בודד לקראת סיום היא בדרך כלל תעבור להלך רוח שמרני ותנסה לאכול כמה שניתן מהשעון על ידי מהלכי ריצה צפויים. בדרך זו הקבוצה השנייה בדרך כלל תקבל את הכדור בחזרה עם אפשרות להשוות או לנצח את המשחק. אם במקרים כאלו הקבוצה מצליחה להשיג סט חדש של דאונים, או אפילו להגדיל את ההפרש היא תוציא את המשחק מהישג היד של היריבה.  אם נמשיך את האנלוגיה לסדרות קומיות אז הכוונה כאן היא לסיטואציות שכעיקרון לא אמורות להצחיק. מצבים  שהופכים להיות מצחיקים בגלל שהם אבסורדים, עצובים, או כואבים.הם לא יגרמו לצופה להישפך מצחוק אלא להעריך הצד הלא צפוי של הסיטואציה. זה משהו שבדרך כלל לא נמצא בפרק טיפוסי של סיינפלד אלא מצבים שלקוחים יותר מפרק של לואי.

לפיכך נגדיר סוג נוסף של סיטואציות קלאץ':מצבים בהם הקבוצה ביתרון 1-8 נקודות. זוהי כמובן סיטואציה מהדרגה הקלה ביותר מכיוון שגם במקרה של כישלון הקבוצה עדיין בעמדת ניצחון. הצלחה במצבים כאלו תיחשב כל הגדלה של ההפרש או דרייב שנמשך 6 מהלכים ומעלה.

***

לאחר שיצרנו את ההבחנה הבסיסית בין מצבי הקלאץ' השונים, בפעם הבאה נכניס למשוואה את שאר הגורמים הרלבנטים, וניצור סולם כמותי  שייתן לכל הזדמנות את המשקל הראוי לה.

 

 

 

התיקו בברומיץ׳
הגיגים על נצחון נוסף בבלומפילד

31 Comments

oded 21 באוקטובר 2014

מעניין, מחכה להמשך
נתון מעניין בטבלה הוא שבפיגור 8 הצליחו להשיג יותר ט״ד מבפיגור 6-7. אולי זה בטווח הסטייה הסטטיסטית אבל אולי זה גם קשור לזה שהלחץ להשגת הט״ד נמוך יותר כי ללא ההמרה אין לו משמעות

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

יכול להיות, אבל נראה לי שהקבוצה עולה למגרש במחשבה שחייבים להשיג טאצ'דאון עכשיו בשני המקרים כך שהלחץ צריך להיות דומה. די ברור שבהמרה עצמה הלחץ הוא עצום מכיוון שזה מהלך אחד.
למרות שההבדל הוא לא כזה גדול באחוזים יכול להיות שההשפעה היא דווקא בצד השני כשההגנה מרשה לעצמה יותר כשהיא יודעת שגם במקרה ויהיה TD עדיין תהיה המרה לשתי נקודות

אדם 21 באוקטובר 2014

הבנוגע לפיגור 8, האם הצלחת הדרייב ללא ההמרה נחשבת אצלנו קקלאץ או שבלעדיה כל המהלך לא שווה כלום?
לי יש נטייה לחשוב שאופציה 2 יותר קרובה לתחושות האוהד.המצוי

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

אני מסכים שבלי ההמרה זה לא ירגיש לנו ממש כקלאץ' (לכן זה גם מופיע בסוגריים). אבל בוא ננקיח את הסיטואציה בה הק"ב מוסר ל-TD ואז בהמרה המאמן מחליט לנסות לתת את הכדור לראנינג-בק ונכשל. איך אנחנו מגדירים את התפקוד של הק"ב כאן?

באופן דומה נניח והקבוצה בפיגור נקודה בשניות הסיום והק"ב בדיוק זרק מסירה שהביאה אותם לקו ה-20 והספיק לעשות ספייק מהיר. עכשיו נניח והקיקר מחטיא בעיטה פשוטה שכזו. האם הק"ב לא היה קלאץ'?

בקיצור באחד הפוסטים הקרובים נצטרך באמת להתייחס לאיך אנחנו מגדירים מתי ק"ב היה קלאץ' בסיטואציה נתונה. שם יהיו לא מעט דילמות.

אדם 21 באוקטובר 2014

מסכים שיש הרבה דילמות אבל אני חושב שבראייה של המח האנושי אין בכלל. לפי הרגשתי, זה בכלל לא משנה מי אשם בסוף, זה ירשם גם לחובת הק״ב, לצערו.

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

מכיוון שכבר קבענו שכל הנושא הזה של קלאץ' הוא סוג של אוסף של תחושות אנושיות אז תזכור את הסוגייה הנ"ל לעוד כמה שבועות כשנעלה לדיון את איך קובעים בסיטואציה נתונה אם הק"ב היה קלאץ' או לא.
אני אשמח לשמוע את דעתך (ויהיו לא מעט דילמות כאלו).

אריאל גרייזס 21 באוקטובר 2014

מעניין, הייתי בטוח שאחוז ההמרה לשתי נקודות יהיה יותר גבוה, לפחות מעל 50%. ההרגשה שלי היתה שכמעט כל קבוצה שמצליחה לשים ט"ד גם מצליחה להשוות עם ההמרה. אלא אם הם הג'טס, כמובן

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

באופן כללי המרות לשתי נקודות מצליחות בטיפה מתחת ל-50% מהמקרים. בסיטואציות האלו זה יצא טיפה נמוך יותר אבל לא הייתי מייחס לזה משמעות יתרה.

D! פה 21 באוקטובר 2014

שאלת תם:

אם ההמרה לשתיים עובדת בכמעט 50% זה לא שווה יותר מנקודה אחת בבעיטה?

אני מתכוון שעל כל שני ט"ד גם ככה יש סיכוי לא רע לשתי נקודות אבל עם אופציה לארבע

אדם 21 באוקטובר 2014

מה שאמרת היה יותר קרוב לנכון אם טאצ׳דאונים היו באים בזוגות.

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

קודם כל אחוז ההצלחה טיפה נמוך מ-50% (סביב ה-47%-48%) כך שלבעיטות אקסרה-פוינט שנכנסות ב-99.5% עדיין יש עדיפות סטטיסטית.
אבל באופן כללי כמו שאדם כתב זה משתלם בהנחה שיש לך כל פעם שני TD. מהסיבה הזו מאמנים לא נכנסים כמעט לשיקולים הללו עד שמגיעים לרבע הרביעי בו הם יכולים להעריך מה הסיכוי על פי התוצאה במשחק.

D! פה 21 באוקטובר 2014

אני אקבל את דעתכם. אין לי נסיון. סתם התבוננות. כמעט כל משחק יש לך שני ט"ד, נשמע לי שדווקא את שני הראשונים שווה לנסות להמיר.

Yavor 21 באוקטובר 2014

קודם כל אתה מזכיר שיש אפשרות לא רעה ל-4 נקודות (משני ט"ד) אבל שוכח משום מה לציין שיש יותר סיכוי ל-0 נקודות מאותם שני ט"ד. אתה כנראה אופטימיסט מטבעך… חוץ מזה, יתרון חשוב לנקודת הבונוס הוא שהיא מאפשרת לך (אם היא נכנסת, כלומר כמעט בוודאות) לקבל ניקוד גבוה משני שערי שדה, שזה משהו שהיריבה יכולה להשיג לא מעט במהלך משחק. רוצה לומר – במהלך אחד (של ט"ד פלוס נקודה) אתה גובר על שני מהלכים של היריב (שני שערי שדה).

D! פה 21 באוקטובר 2014

יבור – תמיד חשבתי שאני פסימיסט. בזמן האחרון הרבה אומרים לי שאני אופטימיסט. לא יודע אם אני טועש בהגדרה העצמית או שהרוב פשוט יותר פסימיים ממני.
לעניין, (כמעט) 50% סיכוי זה אמנם לא בדיוק אחד משניים אבל להדיוט כמוני זה גם לא רחוק (והקורסים בסטטיסטיקה שהכריחו אותי לעשות לא יעזרו לי להבין שזה לא). אבל אני אוהב את ההסבר שלך של ט"ד +נקודה למול שני שערי שדה.

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

בתכ'לס זה סתם עניין של שמרנות ולהמנע מביקורת. אם יש לך התקפה טובה, ההגיון אומר ללכת על זה כל פעם, אבל אם מאמן יעשה את זה ויפסיד בגלל זה – הוא ישלם בביקורת גדולה בתקשורת ומהאוהדים. ככה הוא נמנע מכל זה.

Yavor 22 באוקטובר 2014

תודה.
וגם – כמה שלא תכופף את זה – פחות מ-50% זה פחות משתי נקודות לשני ט"ד – לא יעזור.
אגב – מה שכן יעזור זה מה שגיל ואריאל ציינו – אם יש לך ק"ב מעל הממוצע, כנראה שתמיר למעלה מ-50%, ואז אתה מרוויח בטווח הארוך.

גיל 21 באוקטובר 2014

עם ק"ב טוב אני חושב שכן וקבוצות צריכות לנסות את זה יותר. אם יש לך את מאנינג או רוג'רס אני די בטוח שבמהלך עונה שלמה יהיו לך יותר מ50% השלמה.

אלעד אחד 21 באוקטובר 2014

דווקא ההרגשה שלי שבמצבים כאלה אחוז ההצלחה פוחת.
אבל אולי זה כי אני אוהד את הג'טס…

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

משתתף בצערך

אלעד אחד 21 באוקטובר 2014

יפה מאוד. פוסטים מעניינים ומושקעים. מחכה להמשך.
רק אוסיף שלא הבנתי את כל האנלוגיות לסיטקום.

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

כשהתחלתי לכתוב את הקטע הזה הייתה לי בראש תמונה של רומו עושה סטנד-אפ על הבמה וכל הקהל צועק בוז. משם זה התגלגל כשהרעיון בעצם מסוכם בפסקה הראשונה . רציתי ליצור קשר בין כמה הסיטואציה מצחיקה לעד כמה היא קלאצ'ית אבל גם אני בסוף הרגשתי שזה קצת מפוספס. נו שויין.

אדם 21 באוקטובר 2014

מפוספס או לא ברגע ששמת תמונה של ג׳ורג׳ בפוסט על קלאץ׳ עשית את שלך

עידו ג. 21 באוקטובר 2014

כל אחד והמודלים לחיקוי שלו

אדם בן דוד 21 באוקטובר 2014

מעולה. תודה.
ממתין בשקיקה להמשך.

אורן 21 באוקטובר 2014

הייתי מעלה את כמות הדאונים ל7, ככה אתה מבטיח שני פירסט דאון (לעומת אחד במקרה של 6).

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

המחשבה שלי הייתה שהדרייב צריך לאכול לפחות 3 דקות מהשעון ולכן לקחתי 6 מהלכים (בהנחה ולקבוצה השניה יש את כל הטיים אאוטים שלה).
יכולל להיות שזה קצת סלחני.
אולי כדאי במקום זה לקחת קריטריון של כמה זמן נשאר על השעון אחרי הדרייב?
אני אחשוב על כל הסיפור מחדש עד הפעם הבאה.

אורן השני 22 באוקטובר 2014

כן זה אולי פחות קריטי מדברים אחרים, אבל כל הכבוד על הדרך שאתה מבטא את הקריטריונים השונים.

גיל 21 באוקטובר 2014

יפה מאוד ומחכה להמשך. לדעתי 6 דקות זה המון זמן לחשב קלאץ' והייתי מוריד את זה ל2-3 דקות. הרי ב6 דקות יש לך סיכוי לא רע לקבל את הכדור בחזרה, בטח עם כל פסקי הזמן עדיין לא מנוצלים.

התחושה שלי אגב היא שבמצבי פיגור, יש אחוז הצלחה גדול יחסית, כשכל שאר הדברים קבועים. הרבה פעמים הגנות מעוניינות למנוע את המהלך הגדול בכל מחיר או ששחקן יקבל כדור ויצא החוקה ולכן משחקות פריבנט, מה שמאפשר ליריבה להתקדם 10-15 יארדים באמצע המגרש ואז תוך כמה מהלכים הם קרובים לט"ד. אף פעם לא הבנתי למה נותנים להם את זה למרות שזה מבזבז יותר זמן מהשעון.

אגב, דוגמא למצב הקלאץ' האחרון הייתה שנה שעבר במשחק בין דנבר לסן דייגו. מאנינג מסר שתי מסירות לגמור את המשחק ולא נתן לסן דייגו אפשרות לחזור.

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

היה צריך לשים את הגבול איפשהו ולא רציתי לפספס מצבים בגלל תחום צר מדי. בפוסט הקודם מצאתי ש-6 דקות זה הגבול שבו במצבי פיגור נהייה מאד משמעותי אם הכדור אצלך או אצל היריבה. גם באחוז ההצלחה בניצחון במשחק במצבי פיגור מתחילה ירידה מאד משמעותית.

אין באופן ברור הצלחה גדולה יותר במצבי פיגור. במצבי פיגור בעשור האחרון הייתה הצלחה ב-27% מהדרייבים בעוד שבמצבי יתרון הייתה הצלחה ב-38% מהמקרים. טוב זה כולל גם מקרים של דרייבים ארוכים ואם נוריד אותם זה יהיה 23%.

הדוגמא שהבאת היא בדיוק סוג המצבים שחשבתי עליהם. מאנינג הרג 4 דקות של שעון עד סוף המשחק ומנע מהצ'ארג'רס אפשרות לחזור. אם היו הולכים על השמרנות הרגילה של פוקס SD היו מקבלים את הכדור עם 2 דקות על השעון ואז לך תדע אולי בריידי מקבל בראש מהסיהוקס במקומו.

סימנטוב 26 באוקטובר 2014

מרתק, תודה
מתנצל לא יכול שלא להוסיף… the sea was angry that day my friends

tsiklop 29 באוקטובר 2014

אהבתי מאד את הפוסט על סיינפלד!

אבל כנראה שבטעות השתרבבו לך קטעים על פוטבול בין הפסקאות…;)

Comments closed