יומן ספרדי (1): אהיה מה שהקלאסיקו יעשה ממני

פוסט מאת רועי בית לוי

 

אני לא בטוח שזה הזמן המתאים ביותר מבחינתי לחודש לוס קלאסיקוס הזה – אפילו פחות מחודש, 20 ימים מרוכזים ודחוסים. אפילו פחות מ-20, 18 ימים צפופים ומיוזעים של כדורגל ושל דרמה ושל מתח ושל ציפייה ושל התעלות ושל אכזבה (כן, תהיה גם אכזבה).

אפילו אם אחליט לטרוח ולמנות את הזמן הזה ביחידות של שעות, או אפילו של דקות, הן לא יצטברו למספר מרשים במיוחד. שלוש ספרות, ארבע ספרות, חמש ספרות. כמה פיתולים חדים של דיו על מספר מילימטרים זניחים של נייר או מסך, זה הכל.

זה לא הרבה זמן, ובכל זאת הוא לא ממש נוח מבחינתי. הצטברו לי הרבה משימות מקצועיות שדחיתי ודחיתי עד אחרי החג, עד שפתאום פסח התגנב לרחבת חיי כמו התקפה מתפרצת. אם לא די בכך, הרי שפרויקט אישי גדול וחשוב (לפחות בעיני), שגוזל את רוב זמני הפנוי ואת קורט הכישרון שעוד נותר לי בקצה האצבעות, מתקרב בימים אלה אל סופו ותובע ממני תשומת לב.

ויש גם את הסדר, ואיזו נסיעה לחו"ל שאולי פתאום תתממש, וחשבוניות, והצהרת הון, והחלפת ספק אינטרנט, וחברה סלולארית, וניסוח קול קורא לתערוכה חדשה וכתיבה בבלוג האמנות, ותחילת האביב, וחיסון לכלב, וחידוש חוזה השכירות, ותהיות קיומיות וזמן שמוקדש לבטלה ריקה. העולם לא חדל מלשים מכשולים בדרכי.

אם זה היה בידי ואם הייתי אדם שקול ומחושב, הייתי מוותר על ארבעת המשחקים האלה בין ברצלונה לריאל מדריד. אם הייתי יכול, הייתי מכסה את נפש האוהד שלי בגלד של עור קשה. "לא עכשיו", אני כמעט ואומר לעצמי. "העיתוי פשוט לא מוצלח מבחינתי".

אולם, אני יודע היטב שהבחירה לא בידי ושאין ספק שאני לא אדם שקול ומחושב. ארבעת המשחקים הגדולים האלה ישוחקו גם ישוחקו, ועל אף שאני מעמיד פנים שזה קשה לי, למעשה אין לי כל ברירה אחרת אלא לחוות אותם במלוא התנופה וההתלהבות והאימה שמפגשים כאלה טומנים בחובם.

זה סופי, בשבועות הקרובים אחשוב על אסטרטגיה ואכתוב על טקטיקה ואדבר על סטטיסטיקה ואתרכז במשחקים, כל אחד בתורו. עכשיו זה הזמן המתאים ביותר. בח"י הימים הללו אהיה מה שהקלאסיקו יעשה ממני!

(מחר: האם אפשר לוותר על ניצחון במשחק הראשון?)

*

פוסטים קודמים של רועי בית לוי

נאש חוזר לכדורגל. לאט אבל בטוח
אוליגרכיה, מריטוקרטיה וספרינגסטין

14 Comments

איל 14 באפריל 2011

זה חודש שיכול לרסק את ריאל. לברצלונה הוא לא יכול לגרום לנזקים גדולים מדי.

אביעד 14 באפריל 2011

ספר את זה לברצלונה של רייקארד. קבוצה שלא הייתה סיבה שתתפרק באופן קטטסטרופלי כל כך, אבל איבוד תואר מקרי ב2006/7 גרר אח"כ שנה איומה במיוחד ומחיאות כפיים לריאל בקלאסיקו.

כנ"ל עם הגלאקטיקוס1 של ריאל. כן, איבדו המון עם עזיבת מקאללה, אבל גם בלעדיו הייתה שם קבוצה טובה מאוד. חצי העונה הראשונה ב03/04 הייתה אדירה. חצי העונה הראשונה של רונלדיניו בבארסה לא כל כך. רונלדיניו תפס תאוצה אדירה בחצי השני של העונה – וריאל קרסה באופן קולסואלי.

מאז שאני רואה כדורגל, בערך מ98 לא זכור לי שלשני המועדונים היו בו זמנית קבוצות טובות באמת. התאוריה שלי היא ששתי הקבוצות האלו פשוט אלרגיות אחת להצלחה של השנייה. העונה זו העונה הראשונה שזה קורה, אבל אני הולך עם מה שראיתי עד עכשיו ולדעתי זה יתפוצץ ואחת הקבוצות תתרסק.

אסייג ואומר שקודם כל הסיכויים נוטים באופן ברור לברצלונה ובעיקר שלמרות חוסר החיבה (בלשון המעטה) כלפי בארסה, יש בי המון הערכה כלפי גוארדיולה, והוא לא ואן חאל ובטח לא רייקארד – אם יש מישהו שיוכל לגרום למועדון להמשיך כרגיל בלי להיכנס לטירוף גם אם יפסידו את כל המשחקים לריאל. מה גם שלפחות האליפות מובטחת להם.

אבל בברצלונה יש גם בעיות מתחת לפני השטח – בעיקר הגיל של צ'אבי(הבסיס להכל שם), ובמידה פחותה בהרבה גם פויול – והפסד בקלאסיקוס יכול להאיץ את התהליכים האלו.

רותם 14 באפריל 2011

יאללה כבר…
סוף סוף אתגר לברצלונה.
אני רוצה לראות את מוריניו עושה משהו בלתי צפוי כדי לנצח את המכונה הקאטלונית הזו.
עוד 5:0 באמת כבר יתחיל לשעמם אותי

דודו 14 באפריל 2011

אני באמת חושש שהחודש הזה יהיה השפלה ארוכה ומתמשכת לריאל. הדרך היחידה לעצור את בארסה זה בונקר משוריין ומזל מהשמיים. ריאל לא בנויה לשחק בונקר. בניגוד לאינטר זה פשוט לא ב- DNA שלה. מה שנותר הוא משחק פתוח והתקפי ואת התוצאה ראינו בקלאסיקו הקודם. אין סיבה לחשוב שהתוצאה הפעם תהיה שונה בהרבה. אם יצליח לעשות את זה, מוריניו מבחינתי הופך למאמן הכי גדול בהיסטוריה.

יוסי 14 באפריל 2011

אחד השחקנים האהובים.
ומשהו שהעיר אחד מידידיי בפורום אחר – אם תסתכל על התינוק בתמונה הוא אכן לבן, אבל הרגליים שלו שחורות!
:)

יוסי 14 באפריל 2011

איך זה הגיע לכאן?

ירון ב. 14 באפריל 2011

"העולם לא חדל מלשים מכשולים בדרכי"
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.

אופיר 14 באפריל 2011

רועי, אתה אחד הכותבים האהובים עלי, אבל אפילו אתה לא תצליח לכסות על העובדה העגומה שהקלאסיקו הוא לא יותר מאנדרטה שניצבת במקום שפעם עמדה בו הליגה הספרדית. את היום הזה צריכים אוהדי הכדורגל לציין באבל ולא בחגיגות.

ובלי קשר, 4 משחקים כאלה ברצף יובילו לתוצאה אחת: בחילה עזה.

נעל קרועה 14 באפריל 2011

4 קלאסיקו,קיבלנו מתנה מאלוהים,אין מצב שנתאכזב

דורפן 14 באפריל 2011

תאמין לי – אני מקנא בכם. לאוהד יונייטד יש בשנה לפחות שמונה משחקים שמשביתים לו את החיים – ליברפול, סיטי, צ'לסי וגם ארסנל. וזה אחרי שנפטרנו מלידס. וזה בלי התקלות גביע – רק השנה ליברפול, ארסנל, סיטי ופעמיים צ'לסי באלופות.

אז פעם אחת יצא לכם חמישה משחקי התקף לב בשנה…

כסיפוביץ 14 באפריל 2011

אח"כ שאומרים שהמשחקים של ברצלונה בשאר השנה די משעממים הרוחות סוערות…
אולי כמו מכבי בכדורסל הם יחליטו לעבור ליגה?

עומרי 14 באפריל 2011

סגרתי בימים האחרונים שני הימורים מעניינים עם חבר.

1. בארסה מנצחת את שני המפגשים בצ'מפיונס. יחס של 1 ל4 לטובתי 50 שקלים מול מאה.

2. בארסה מנצחת בשלושה שערים ומעלה בקלאסיקו הראשון. יחס 1 ל6 לטובתי 50 מול 300.

כפיר 14 באפריל 2011

היית צריך לשכנע אותו שריאל לא משיגה נקודה בארבעת המשחקים תמורת 1 ל-8. 50 מול 400.

Comments closed