ברס: אחרי הוויקינג'ס – אלון ברק

למרות הפיגור 0-10, למרות שקאטלר נחטף פעמיים ולמרות שהתוצאה נראית קרובה המשחק אתמול היה שלנו. למינסוטה אין כלים התקפיים מספיק טובים בכדי לנצח אותנו ואתמול נזכרנו איך לשחק התקפה.

יד הנפץ של קאטלר חזרה, ואיבוד אחד שלו היה ממש בסוף הרבע השני ולא ממש קריטי, בעוד מארשל וג'פרי חזרו לעופף ולהוריד כדורים מהשמיים.

פורטה תמיד טוב ואתמול הוא הראה כמה כאשר השאיר אבק מספר פעמים לאנתוני באר וחבריו.

בשביל הקינוח קיבלנו אפילו סאק של ג'ארד אלן…

אז איך באמת הגענו לפיגור הזה ולתוצאה הזאת? כי המשכנו לעשות טעויות. הדרייב הכי טוב של מינסוטה היה פייק פאנט שהביא אותם מהחצי שלהם עד למרחק כמה יארדים בודדים מהאנדזון שלנו. הגנה מצוינת הייתה חוזה את האופציה הזאת, הגנה טובה הייתה עוצרת את הריצה לפחות בחצי המרחק. ההגנה של הברס מאפשרת למהלך כזה להניב ריצה של 48 יארד.

גם ההחלטה שקאטלר ירוץ לאנדזון כאשר אתה על קו היארד של היריב היא ממש לא הברקה. בנוסף רובי גולד ממשיך להציג יכולת לא טובה (למרות שפילד גול מ-47 יארד ברוחות שהיו אתמול בשיקגו זה לא קל) וברגע שקאטלר חזר להפציץ זה אומר שהוא גם ימשיך לטעות ולמסור ליריב.

אני קונה בכל משחק כמות יותר מכפולה של דאונים ראשונים ביחס ליריב, פי חמש יותר המרות דאון שלישי מאשר הקבוצה ממול, מאתיים יארד כוללים יותר מאשר ההתקפה מנגד וכמעט עשרים דקות יותר שהכדור בידיים שלנו.

המשחק הזה בא לנו בתזמון טוב, והגיע הזמן שמשהו יבוא לנו בתזמון טוב השנה, ובתקווה שבוע הבא נפחית את הטעויות ונמשיך עם היכולת הטובה.

כל משחק הוא משחק פלייאוף מעכשיו. לאבי מגיע לשיקגו שבוע הבא ואי אפשר להמעיט בערכו.

לא מדבר על דטרויט.

מחלות נפש - הערות על ניצחון הנבחרת
האוריינטליסטים החדשים (1) השלט

10 Comments

אריאל גרייזס 17 בנובמבר 2014

אני לא מצליח למצוא שום סנריו שבו אתם מדגדגים את הפלייאוף. ראשות הבית זה קרב בין דטרויט לגרין ביי, הווילד קארד יש כל כך הרבה קבוצות עם מאזן יותר טוב וקבוצה יותר טובה – המפסידה בין דטרויט לגרין ביי, המפסידה בין דאלאס לפילי, סן פרנסיסקו, סיאטל. יש לכם הר פשוט גבוה מדי לטפס.
אם רק הייתם ב-NFC דרום..

urlacher 18 בנובמבר 2014

לא סתם התייחסתי לזה בפוסט לפני המשחק כ"אופטימיות יתר"
אני לא באמת מאמין שיש לנו סיכוי אבללללל יש לנו עוד שני משחקים נגד הליונס ואחד נגד דאלאס
אם ויקרה תרחיש פסיכי בו לא נפסיד עד סוף השנה אני בהחלט רואה איך אנחנו עולים מהווילד קארד
דטרויט יפסידו לפאטס, לפאקרס ובתקווה פעמיים לנו ואז הם כבר עם 7 הפסדים.
לסיהוקס יש שני מפגשים נגד הניינרס, שניים נגד אריזונה, אחד נגד הראמס ואחד בפילי. לי מספיק שהם יפסידו שלושה
גם לניינרס יש לו"ז קשה בגלל הבית הקשה שלהם
אפילו דאלאס ופילי נפגשות עוד פעמיים אחת עם השנייה ועם קבוצות מהבית, שזה תמיד קשה בלי קשר ליכולת של היריבה.

כמו שאמרתי זה קלוש עד בלתי אפשרי רק בגלל שכבר שבוע הבא כנראה נפסיד לטמפה בבית אבל במידה ואנחנו מנצחים מה שנשאר לנו עד סוף השנה ויילד קארד הוא בהחלט אפשרי

בליקי 17 בנובמבר 2014

"אם רק הייתם ב-NFC דרום…הייתם מוצאים דרך לסיים במקום השלישי בבית.

שחר ד. 17 בנובמבר 2014

גולד יהיה בסדר. זה מה שקורה שאתה לא בועט יותר מחודש…

7even 18 בנובמבר 2014

חבל חבל, עונה מפוספסת של הברס.
פשוט מאד – הקבוצה שכחה את היסודות שלה מכל השנים, הגנה טובה וריצה טובה.
הפכה לקבוצת מסירה, ובלי הגנה, רחמנא ליצלן.

זה לא ב DNA של הברס.

urlacher 18 בנובמבר 2014

אני חושב שזה כבר לא ב DNA של הליגה ולכן ראשי הברס ניסו ללכת עם הכיוון הכללי
חוצמזה זה מרגיש שהקודקודים הניחו שהגנה טובה זה משהו שפשוט מושרש בקבוצה אז כדאי להשקיע בהתקפה ומאמן התקפי
זה כמובן שטויות ואנחנו שמים לב לזה בשנתיים האחרונות
אני באמת חושב שגם חשוב לזכור את הפרישה של בריאן אורלאכר. אומנם בסוף הקריירה הוא כבר לא היה בשיאו אבל לפעמים רק ההילה של שחקן שכזה מוסיפה לבטחון של מי שמשחקים איתו וקצת פחד למי שמשחק מולו. גם לריי לואיס היה את האפקט הזה.

urlacher 19 בנובמבר 2014

ואני לתומי חשבתי שמאז שהופסק שיתוף הפעולה של דה באזר עם ערוץ הספורט אין פה יותר תגובות של ילדים קטנים…

רוג'רס אהרון 20 בנובמבר 2014

think again

Comments closed