חסרי זהות – אלעד דניאלי

ברצלונה - קבוצה ללא זהות

כשפפ גווארדיולה, ״הפילוסוף״, החליט לעזוב את ברצלונה אחרי שהיה מאמנה ב-4 השנים הגדולות בהיסטוריה של המועדון הוא הסביר: ״4 שנים כמאמן ברצלונה היו כמו נצח בשבילי. האדם הבא אחריי יוכל להציע דברים שאני לא יכולתי. זה היה תפקיד מאוד תובעני כי המאמן צריך להיות חזק וכזה שמסוגל להעביר את האנרגיה שלו לשחקנים. זה דבר שאני אוכל להמשיך לעשות בעזרת מנוחה. אני עוזב בתחושה כשעשיתי עבודה טובה ואני גאה במה שעשיתי כאן, אני עוזב בשלום עם עצמי.״

גם יוהאן קרויף, אחת הדמויות החשובות והמשפיעות בהיסטוריה של המועדון, עד היום למעשה, אמר: ״לאמן את ברצלונה זו עבודה קשה. המאמן צריך לשלוט בהרבה בעיות אגו בקבוצה. האנרגיה של פפ נגמרה, שזה כמובן דבר טבעי. לכן זה טוב בשבילו לעזוב.״

*

ועדיין, פפ הוא לא אחד כשבורח שנהיה קצת קשה או שהקבוצה לא מצליחה. הוא מאמן פרפקציוניסט, אמביציוזי, כזה שתמיד שואף להשתפר בכל מחיר; ברצלונה לא רק הייתה מוכשרת בטירוף באופן נדיר – היא הייתה גם ממושמעת באופן טוטאטלי לסגנון ולרעינות החדשניים שהטמיע בקבוצה המאמן שלה – ולכן היא גם נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות של המשחק אם לא הגדולה שבהן. כמו כן, ״לא צריך להסביר״ מה פפ חש כלפי ברצלונה, כך אמר האיש עצמו, ורבים סברו כי יהיה האלכס פרגוסון של המועדון הקטאלוני.

ז׳ואן לאפורטה, הנשיא הקודם של הקבוצה, וזה שהחזיר ברמה המקצועית את ברצלונה לקדמת הבמה של אירופה טען בזמנו: ״רוסל לא עשה מספיק בשביל להשאיר את פפ במועדון.  פפ צדק כשהחליט לעזוב כי להנהלה הנוכחית יש אובססיה להרוס את כל מה שעבדנו עליו כשעבדנו יחדיו בברצלונה.״

אל תטעו, יש כאן הרבה פוליטיקה מהצד ובין השניים יש היסטוריה משותפת וארוכה שהתחילה כחברות והפכה ליריבות, אך יש לא מעט מן האמת בדבריו של לאפורטה; רוסל, באופן תמוה, סיווג כל אדם שזוהה עם לאפורטה במהלך כהונתו כיריבו: המנהל הספורטיבי, צ׳יקי בגירסטיין, שכיום עובד במנצ׳סטר סיטי, עזב ביוזמתו מיד עם כניסתו של רוסל לתפקיד, והסביר כי הוא ״לא מסוגל לעבוד תחתיו.״ הדבר המשיך עם שלילת תואר נשיא הכבוד מיוהאן קרויף ובסופו של דבר גווארדיולה, שנשאר לבד במערכה, הרגיש גם הוא לא רצוי בעידן החדש. בהמשך, רוסל עשה הכול כדי להמעיט מערכו של המאמן במורשת שהשאיר.

מאז עברו דברים נוספים ומכוערים בטנלובלה הקאטלונית הזו, ורוסל כבר הספיק להתפטר לנוכח תקרית ״פרשת ניימאר״ המעוררת מחלוקת ושפגעה דרמטית בו בפרט ובברצלונה בכלל ברמה התדמיתית. באופן אירוני, לאפורטה, שללא הרף הושמץ על-ידי רוסל במהלך כהונתו, הפך (שוב) לפייבוריט בעיני התקשורת והאוהדים להיות הנשיא הבא של ברצלונה בבחירות שייערכו בקיץ הקרוב, על אף שאפילו עוד לא הכריז באופן רשמי כי יתמודד על התפקיד, אבל ציין ש"אני לא פוסל לרוץ לבחירות הקרובות. כי, כן, אני חייב להודות שהתמיכה הרבה שאני מקבל היא שמניעה אותי להשתתף שוב בבחירות. בכל יום שעובר, המוטיבציה שלי רק גוברת, אבל היא לא בראש סדר העדיפויות."

*

ביינתיים, עד שלאפורטה כנראה יגיע לעשות סדר חדש כמו שהיה צריך לעשות בקדנציה הראשונה שלו, האוהדים יצטרכו לסבול מההתנהלות השכונתית של המועדון בהשפעתו של רוסל ואנשיו שהשפיעו ישירות על כל אחד משלושת המינויים האחרונים של המאמנים למועדון ועל התנהלות הרכש שלו. תחילה, היה זה עוזר המאמן של גווארדיולה, טיטו וילאנובה, ז״ל, שאומנם היה נראה כיורשו הטבעי לאחר שעבד עם האיש ביום-יום ויש שיגידו שהיה אחראי על כמה מההחלטות הטקטיות החשובות בתולדות הקבוצה. אך, שלא כמו פפ שאמר עליו: ״אפשר לצפות ממנו לגדולות. אני רק הייתי הקול, את כל ההחלטות קיבלנו ביחד״, לא היה לו את הכריזמה (ו/או את הבריאות) לנהל חבורה מלאת אגו כמו זה של ברצלונה שאומנם זכתה תחתיו באליפות, אך מנטלית נראיתה יותר מדי כבויה לפרקים וטקטית לא הביאה שום בשורה חדשה למגרש.

לאחר מכן היה זה טאטא מרטינו שחתם לשנתיים למרות שנראה שאפילו אנדוני זוביזארטה, שוער העבר ומנהלה הספורטיבי של הקבוצה כיום, לא הכיר. האם היה זה מינוי שנועד לרצות את הכוכב הגדול של הקבוצה, ליונל מסי, שמעריץ את מרטינו, שנחשב לגדול שחקני ניואלס הארגנטינאית, הקבוצה אותה מסי אוהד מילדות. כך או כך, מרטינו לאחר עונה אחת בלבד הודיע על התפטרות לאחר אובדן תואר האליפות לאתלטיקו מדריד, כאשר הקבוצה נכשלת גם בשאר המפעלים עם כדורגל לא מרשים כמצופה ממנה. למי שדואג לו, הוא כבר הספיק למצוא עבודה, על-אף הכישלון: הוא חזר לאמן את מסי. הפעם אצל סגנית העולם, בנבחרת ארגנטינה.

*

קו אדריאנסה, המאמן ההולנדי הוותיק שבין השאר אימן את אייאקס ופורטו, אמר בעבר על ואן באסטן כשקיבל את התפקיד לאמן את נבחרת הולנד ״כי לא כל סוס מירוץ טוב הוא גם ג׳וקי טוב״, אבל למרות זאת, ההתנהלות הפופוליסטית של ברצלונה המשיכה והפעם עם המינוי של לואיס אנריקה בקיץ האחרון. באופן מיידי עולות ההשוואות הטבעיות לגווארדיולה, הרי גם הוא כיאה לשחקן עבר שהיה אגדה במועדון (בצוותא עם גווארדיולה השחקן) אימן בקבוצת המילואים והצליח. רומא שלה היה פרוייקט שאפתני משהו עלו על כך עוד לפני ברצלונה וכבר ב-2011 חתם שם הספרדי כמאמן הקבוצה. ״גם את רומא לא בנו ביום אחד״ נוטים לומר הסבלניים בינינו לאורך ההיסטוריה, אבל כבר אחרי עונה אחת בלבד אנריקה החליט להתפטר לאחר לחץ מצד האוהדים והתקשורת האיטלקית. אנריקה, כאמור, נכשל בכל המפעלים וסיים במקום ה-7 בלבד בליגה האיטלקית; כמו כן, הוא גם ביצע רכש כושל עם ״פלופים״ כמו חוזה אנחל המגן שמאלי הספרדי; הוא איבד את חדר ההלבשה בראשות הקפטן והכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, פרנצ׳סקו טוטי, כשהקבוצה מציגה כדורגל שבלוני ביותר, על-אף ההבטחות של כדורגל טכני ואטרקטיבי, כיאה לכדורגל של ברצלונה בפרט וזה של הספרדי הנוכחי בכלל.

לאחר מכן, ב-9 ביוני 2013, חתם אנריקה כמאמן סלטה ויגו הספרדית לשנתיים. הקבוצה תחתיו לא הציגה כדורגל מרשים יתר על המידה ובחצי הראשון של העונה הייתה בתחתית במקום ה-18. אומנם, הקבוצה השתפרה וסיימה את העונה במקום התשיעי. ועדיין, היו כבר כאן לא מעט נורות אזהרה במהלך קריירת האימון הקצרה של אנריקה עבור מקבלי ההחלטות בברצלונה שהיו אולי צריכים להביא איש מוכח ומנוסה יותר אל הקווים שיוכל לייצב את הספינה השוקעת. במקום זאת, הם העדיפו ליצור שקט תעשייתי בטווח הקצר והחליטו להביא את אחד האנשים המזוהים עם המועדון והאהובים בקרב קהל האוהדים שלו שיעמוד מאחוריו, לפחות בהתחלה.

*

אחד הסממנים הבולטים בהצלחה הגדולה של ברצלונה תחת פפ הייתה הדומיננטיות של שחקני הבית בקבוצה הבוגרת בראשם: צ׳אבי, אינייסטה וכמובן מסי, מה שלמעשה הוכתר באופן בלתי-רשמי על-ידי רבים כ״דור הזהב״ של המועדון. עם זאת, שום מועדון גדול ומצליח לא יכול להבסס אך ורק על שחקני בית, אם כי הרעיון רומנטי כשלעצמו, גם לא ברצלונה וה״לה-מאסיה״ המפורסמת שלה.  גם הקבוצות הטובות ביותר בתחום זה צריכות מדי עונה לדעת לצד שחקני הבית, מוכשרים אשר יהיו, לרענן את הסגל ולהביא רכש שיחזק את הקבוצה כדי ליצור תחרות בריאה וביחד עם זאת למנוע שאננות אפשרית.

לאורך כל ההיסטוריה שלה, ברצלונה, הייתה ידועה כמועדון שלא מוצלח בניהול וקבלת ההחלטות שלו בתחום הרכש; מהחתמות תמוהות כמו הנריקה, קייריסון וצ׳יגרינסקי ועד ״פלופים״ כמו אומברמארס, חלב ואפילו זלאטן איברהימוביץ׳ שהגיע תמורת סכום עתק של 46 מיליון אירו בנוסף לחלוץ-על ומוכח במועדון כמו סמואל אטו שעשה את הדרך ההפוכה לאינטר. אבל הקיץ האחרון היה ככל הנראה השיא ששבר לחלוטין חלק מאוהדי הקבוצה ואת התקוות שלהם לעונה הקרובה.
הרכש של ברצלונה קיץ 14/15:

yyo12mtvwifq

 

זוביזארטה, המנהל הספורטיבי, החליט למכור את השניים שהגיעו יחדיו בבקשת פפ בעונתו האחרונה: האחד הוא אלכסיס סאנצ׳ס, המבקיע המצטיין אחרי מסי בעונה שעברה, והשני הוא ססק פברגאס, המבשל המצטיין בעונה שעברה, שעל פי כל ההערכות ״הרגיש לא מוערך מספיק״ וטען ש״ביקש לחפש קבוצה אחרת עבורו״. אותו אחד שרק 3 שנים קודם לכן קראו לו ״הבן האובד״ כשעשו הכול בשביל להחזירו מארסנל, וכל זאת בשביל לממן את החתמה פופוליסטית נוספת בדמותו של סוארס שאולי נועדה ליצור באז חדש סביב האטרקטיביות הדועכת של הקבוצה. ביינתיים השניים שנמכרו ללא הצדקה מקצועית אמיתית עושים, כצפוי, חיל בלונדון וכנראה שבכל קבוצה אחרת שהיו מגיעים אליה, אבל נראה שבברצלונה כמו בכל מקום בו הפוליטיקה נהפכת להיות לערך מרכזי הדברים פועלים אחרת. אגב, סוארז על-אף היותו שחקן יוצא מן הכלל, ונכון לעונה שעברה זה שהיה לדעת רבים ״החלוץ הטוב באירופה״ הגיע אחרי ״בעיית השיניים״ שהובילה להשהייתו ומאז שחזר לשחק במדי ה״בלאגרונה״ כבש רק שער אחד בלבד כשהוא נוטה לתפקד בעיקר כקיצוני ימני, תפקיד בו לא שיחק מעולם לאורך הקריירה שלו. כנראה שכמו רבים וטובים לפניו הוא יצטרך להתרגל לעובדה שמסי הוא הכוכב הבלתי מעורער והוא לא זז לשום מקום.

*

על-מנת להוסיף חטא על פשע כשהקיץ יותר מתמיד הקולות לחיזוק ההגנה של ברצלונה היו בלתי-נגמרים עם כשבמדיה ובתקשורת עולים שמות ״נוצצים״ כמו צמד הברזילאים, תיאגו סילבה ומרקיניוס, מפריס סן ז׳רמן, ומאטס הומלס מבורוסיה דורטמונד, החליט זוביזארטה באופן תמוה משהו להחתים דווקא את תומאס ורמאלן הבלגי בן ה-29, שהיה ידוע כפצוע כרוני, במרבית התקופה שלו בארסנל וכנראה גם גמר את העונה שלו בברצלונה עוד לפני שהתחיל אותה ביחד עם ג׳רמי מאתייה הצרפתי בן ה-31, שתופקד לעיתים קרובות בולנסיה כמגן שמאלי ולא דווקא כבלם, כך הוא משחק כיום בברצלונה, על-אף האיטיות הבולטת שלו. שניהם יחדיו עלו כמעט כ-40 אירו למועדון – סכום בו יכלו, ככל הנראה, להחתים את אחד מהבלמים הטובים בעולם שהיו נואשים לו כל-כך. רק לשם ההשוואה, באיירן מינכן החתימה בקיץ האחרון את מי שנחשב לבלם הטוב באיטליה בעונה שעברה, מהדי בנעטיה, המרוקאי הנפלא בן ה-27 ששיחק ברומא והיה אחד מעמודי התווך שלה, תמורת כ-30 מיליון אירו.

יש שיגידו שעל-אף הביקורת על הרכש הבינוני שבוצע בחלק ההאחורי ההגנה של ברצלונה ספגה העונה בליגה הספרדית 6 שערים בלבד, הרבה יותר טוב מכל קבוצה אחרת בספרד; אפילו ריאל מדריד, המובילה בטבלה, והאלופה המכהנת מהעונה שעברה אתלטיקו מדריד ספגו כל אחת 12 שערים (כמות כפולה משל ברצלונה). ועדיין, נראה שדווקא במקרה הזה הססטיסטיקה נוטה לשקר; כשברצלונה פגשה קבוצות מחוץ לקאמפ-נואו עם חומר התקפי איכותי, למשל, ריאל מדריד ו-פריס סן ז׳רמן, הבעיות ההגנתיות שלה בלטו בעוכריה והיא ספגה לא פחות משלישייה בכל אחד מן המשחקים האלה – בדיוק כמו בכל העונה כולה בליגה הספרדית עד כה. קבוצה עם שאיפות כמו של ברצלונה נמדדת במשחקים מהסוג הזה.

*

בהתקפה המצב הרבה יותר טוב מאשר הההגנה, אך אין זו חוכמה גדולה יתר על המידה כשיש לך שחקנים ברמה של סוארז, ניימאר ומסי שמסוגלים להכריע משחק בכל רגע נתון. עם זאת, נראה שברצלונה שלא כמו אצל פפ ששיחקה ביחד באופן טוטאלי ומסונכרן הרבה יותר כאשר כל אחד יודע איפה השני נמצא. היום הקבוצה מסתמכת בעיקר על היכולות האינדיבידואליות של שחקני ההתקפה שלה. סרחיו בוסקטס, אולי השחקן שחייב לפפ יותר מכל אחד אחר את הקריירה המוצלחת שלו עד כה, אמר פעם בתקופת גווארדיולה: ״אני יכול לשחק עם עיניים עצומות ולדעת איפה צ׳אבי ואינייסטה.״ האם בוסקטס יכול לטעון את זה גם היום, אחרי כל-כך הרבה טלטלות שהקבוצה נאלצה לעבור במגרש ומחוצה לו, כנראה יותר מכל קבוצה גדולה אחרת באירופה, וכיום הקבוצה של אנריקה, שנראית כי גם אחרי שאנחנו אחרי יותר משלישה של עונה נמצאת עדיין ללא הרכב מסודר, שיטה או דרך – ממש כמו קבוצה שאיבדה את הזהות שלה.

עניין של אופי
הפועל רעננה של בונדסליגה 2

30 Comments

גילי פלג 7 בדצמבר 2014

פוסט נהדר. מסכים עם כל מה שכתוב. הוכח כבר פעמים רבות, מעבר לכל ספק, שגם השחקנים המוכשרים ביותר בעולם זקוקים להדרכה קפדנית ושיטתית. לא כל שכן, שהסגל של ברצלונה נופל משמעותית מהסגל של ריאל מדריד, לאור הרכישות התמוהות שביצעו, כפי שציינת. כאוהד בארסה זה מצער אותי, אינני מבין מספיק בשדרת הניהול של המועדון, אבל אולי אם לאפורטה ישוב לנשיאות דברים אכן ישתנו לטובה.

עובר אורח 7 בדצמבר 2014

כל מילה. מאמר מצוין.
אני רואה כבר כמה שנים את ההידרדרות של הקבוצה, ואין לי ספק שבלי שינוי מהותי בהנהלה לא נראה יותר מדי תארים. כל שנה שוב אני נדהם מכך שלא פותרים את האלתורים בהגנה ומביאים בלמים מוכחים, ובמקום זה קונים עוד איזה כוכב, עוד ניימאר, עוד סוארס.
האמת היא שהשנה הופתעתי לטובה מכך שלשם שינוי יהיו לנו שני שוערים טובים, אבל עדיין ההגנה, אוי ההגנה.

צור שפי 8 בדצמבר 2014

קוראים לו Sandro Rosell ובעברית רוסיי (מתחרז עם מארסיי) ולא רוסל או ראסל.
לגבי הניתוח המקצועי אני לא מערער אבל כל עוד מסי דופק שלישיות בלי הכרה נראה שהם חיים טוב גם בלי זהות.

כסיפוביץ 8 בדצמבר 2014

פשוט מצוין.
2 קבוצות גדולות באמת ראיתי בחיי.
מילאן הגדולה [אהובתי] של סאקי-> קאפלו
ברצלונה של רייקארד-> גאורדיולה

לגבי הניהול של ברצולנה. קשה לי לראות קבוצה גדולה שמתנהלת אחרת.
ריאל לדוגמא נפלה על התקופה הנפלאה של אנצ'לוטי ששולט בחדר ההלבשה הכי קשה עלי אדמות.
אני בטוח שבחדר הישיבות בבירנבאו כבר מחכים ליום שבו השפן התורן יתרסק.

אזי 8 בדצמבר 2014

את ברצלונה של רייקרד הרבה יותר אהבתי לראות (עידן רונלדיניו וטרום מסי) אבל אני לא חושב שאפשר לתייג אותה כקבוצה גדולה ברמה של מילאן הגדולה וברצלונה של פפ

matipool 8 בדצמבר 2014

נולדת מאוחר מדי בכדי לראות את ליברפול של פייזלי ?

כסיפוביץ 9 בדצמבר 2014

מעט…רק על השרידים/ואם כבר יש קבוצה שאין לי בעיה לתת לה עוד גביע מהארון העמוס של מילאן, זו ליברפול.

ברצלונה של רייקארד לטעמי היא היסוד והבסיס לברצלונה של פפ.
גם אני אהבתי את ברצלונה של רייקארד [עם רונאלדיניו שעשה דברים שגם מסי וגם רונאלדו כנראה לא יעשו] יותר מזו של פפ.

ועד היום אני זוכר את עצמי באויר באותו 4:0 עצום למילאן על הגלאקטיקוס של קרויף אז שבעצם די סיים את העידן של אחת הקבוצות הגדולות ביותר במילניום הקודם.

יואב 8 בדצמבר 2014

אני אקרא את האמן ומרגריטה. ואת פסוקי השטן. ועוד.
אבל אני גם מאד נדלק ממסרים קצרים. מפוסטים של דורפן למשל.
אני מעריך את המאמץ. תודה.
וחושב שזהות היום במועדוני הענק האלה זה בעיקר שאיפות לב שלא מחוברות ממש לחיי המשכנתא של רובנו.

אופיר 8 בדצמבר 2014

לא ממש באותו הענין, אבל צפיתי בשלושער של\מסי והשמועות על מותו היו מוקדמות.

אביאל 8 בדצמבר 2014

אופיר – תבין את העיתונאים הם חייבים כותרות !

burro 8 בדצמבר 2014

התחלתי לאהוב כדורגל בזכות אנריקה, החולצה הראשונה שקניתי הייתה שלו.שנים ייחלתי לרגע שישב על הכסא הזה.
כמה שהמציאות כואבת כשהיא מתנפצת בפנים. באמת שאין מעוף. אני עדיין נאחז בתקווה שהעסק יתחבר, כי באמת שחצי עונה היא לא מדד, בטח שכל ההכרעות קורות בחצי השני. אבל מעבר להכל הכי כואב זה העונה הזוועתית של אינייסטה, בידיעה שאם הוא בכושר יחד עם ראקיטיץ (החתמה מעולה!) הכל נראה אחרת. וסוארס? wtf? אתה לא ילד טוב, תפסיק להתנהג ככה. חייב לחזור לנשוך. לידרלי.

אביאל 8 בדצמבר 2014

אתה מייצג את אוהדי ברצלונה המפונקים, מקום שני בליגה עם שתי נקודות הפרש מהמקום הראשון, עליתם שלב בליגת האלופות וגם בגביע ועוד מכריזים על זה שאנריקה לא מצליח, באמת הרגילו אתכם ליותר מדי.

אנדר 8 בדצמבר 2014

אביאל. עם כל הכבוד לך, בוא לא תחלק ציונים כמו שאף אחד לא מחלק לך ציונים בתור אוהד רומן צ׳לסי אברמוביץ׳ (בגילגולה הנוכחי). ואולי עכשיו אתה מבין קצת יותר את ההבדל : יש קבוצות שאכפת להם קצת מעבר לתארים. קוראים לזה זהות.

עידוקוליס ליפשיץ 8 בדצמבר 2014

סקירה יפה. מושקעת וארוכה. מעניין יהיה באמת לראות לאן תגיע בארסה של השנה.
אתמול ישבתי לראות את הדרבי מול אספניול וזה היה מוזר מעט. בארסה של השנתיים-שלוש האחרונות היא מצד אחד אימתנית ועוצמתית בליגה, אבל לא מגיעה למספיק מצבים ובלי מסי מתקשה מאוד להבקיע. בדקה ה-40 היה 1-0, עם 70% החזקה בכדור כמובן, אבל אימפוטנטיות מול ההגנה של אספניול. בסוף זה הספיק לה ובגדול.

אני לא משוכנע, אגב, שבארסה עושה החתמות הזויות יותר משאר הקבוצות. לא בספרד ולא באירופה.
למרות שגם לי לא ברור למה מתעכבים שם כבר שנים עם החתמת בלם ראוי. השנה חשבו שפתרו את זה, לקחו הימור והוא נפל בגדול.

לגבי הכתיבה, חבר, אל תהסס להשתמש בפסיקים וסימני פיסוק. חלק מהמשפטים ארוכים וערוכים כמו טוקבק.

no propaganda 8 בדצמבר 2014

לקרוא לברצלונה ספינה שוקעת זאת הגזמה פראית.

חז 8 בדצמבר 2014

מאוד מפריע לקריאה חוסר הדיוק בשם של סאנדרו רוסיי. כך ההגיה.

לא ברור כ"כ אילו אנשי מקצוע יושבים ומחליטים להוציא על שחקן כמו ורמאלן סכום כזה (אם הפרסומים על התעניינות של ואן חאל נכונה, מודה לברצלונה מקרב לב), וזאת למרות שהאופציות בשוק שחקני ההגנה בשנים האחרונות הן, בלשון המעטה, לא כמו לפני עשור.

אלעד דניאלי 8 בדצמבר 2014

לפרוטוקול, רשמתי את הדברים כבר לפני יותר משבוע.

קודם כל תודה על הפידבקים. ברצינות.

1) חלק מהדברים שחזרו אצל חלקכם הוא על ניהול הרכש של ברצלונה והאם באמת יש בו ליקויים לעומת שאר אריות אירופה; מספיק לראות את באיירן מינכן, שכן, לדעת רבים, מדובר בקבוצת הכדורגל שמנוהלת הכי טוב באירופה בפרט ואולי בספורט בכלל. בקצרה: השקעה וקידום שחקני הבית לקבוצה הבוגרת על בסיס קבוע (לאם, אלאבה, שוויינשטייגר, מולר וקרוס עד שעזב לריאל מדריד), רכש מוכח לצידם במחירים שפויים יחסית למצב השוק (גצה, אלונסו ובנעטיה) ואפילו חינמים (לבנדובסקי). בנוסף, הם החליטו אחרי הטראבל עם היינקס ללכת על המאמן המבוקש באירופה, גווארדיולה, שלכולם היה ברור שהיו לא מעט סיכונים בכך, שכן יש לו פילוסופיה שונה ממה שהכדורגל הגרמני הכיר עד כה, ועל-אף ההפסד הצורם בעונה שעברה לריאל מדריד בליגת האלופות יש שם גיבוי למאמן ושקט תעשייתי למופת. אגב, צ׳לסי, מאז ינואר שעבר, גם היא דוגמא טובה לקבוצה שעשתה עסקים מצוינים.

2) מסי כמו כל שאר ברצלונה יבקיעו והרבה העונה, בוודאי בליגה הספרדית, שכן, על רוב הקבוצות בליגה יש להם יתרון ברור. ובכנות, הם פשוט מוכשרים מדי בשביל לא להבקיע בצרורות, אבל זה היה נכון גם לעונה שעברה ולזו שלפניה, ולא נראה שהבעיות, אותן בעיות שחוזרות עליהן מדי עונה, נפתרו הקיץ ושום החתמה פופוליסטית כדוגמת סוארז, שחקן טוב אשר יהיה, לא יפתרו זאת. אז אולי בליגה הם ימשיכו מדי שבוע לקרוע רשתות, אך יהיו משחקים יותר קשים מזה שהיה אתמול מול אספניול ואז הבעיות של הקבוצה שוב פעם יבלטו, והאמת שזה כבר קרה פעמיים, כאשר נפגשו לשחק מול ריאל מדריד ו-פ.ס.ז׳ – ואת זה בעצם ציינתי כבר. אז לקרוא לברצלונה ״ספינה שוקעת״ זו באמת הגזמה פראית, אך אני לא חושב שמישהו יכול לסתור את העובדה שהקבצה הזו בירידה מתמדת, ואפילו בסוג של סחרור, מאז שאנשים כמו לאפורטה ולאחר מכן גווארדיולה עזבו את המועדון.

צרפתי 8 בדצמבר 2014

מי שחקן האקדמיה המשמעותי האחרון ששולב בהרכבם ומתי?
או, במילים אחרות, האם צ׳אבי-אינייסטה-מסי אינם העצים שמסתירים את ה(אין) יער?

no propaganda 9 בדצמבר 2014

בוסקטס ופדרו לדעתי.

ירושלמי 8 בדצמבר 2014

ברור שאם אתה מסתכל על צד\תחום מסויים בהתנהלות של בארסה, כמו למשל מדינויות הרכש, אז ברור שכביכול המסקנה תהיה שהם נכשלו.
ואז גם המסקנה היא שאין דרך, אין סדר אין שיטה.
אבל זה לא נכון.
כיום בארסה וריאל נמצאות במרוץ מסחרי, כגוף שמטרתו היא להרוויח כמה שיותר כסף.
החוקים ברורים – תקנה שחקנים בעלי שמות גדולים יותר מהיריבה שלך.
ולכן בארסה מחוייבת לקנות את אותם שחקנים שהיא מביאה אם היא מעוניינת להישאר בקו אחד עם ריאל.
ריאל הביאה את בייל? בארסה הייתה חייבת להביא את ניימאר.
ריאל החתמה את חאמס? סוארס היה חייב להגיע לבארסה.

לגבי רשימת הרכש של השנה, אני בטוח שאם קבוצות אחרות היו רודפות אחרי אותם שחקנים הן היו נדרשות לשם הרבה פחות. אבל בגלל שזו בארסה, טבעי לדרוש מבארסה 12 על שוער כמו בראבו (בייחוד אחרי המונדיאל) או 18-20 על ורמאלן או מתייה.
(לגבי מתייה, הוא ממש לא שחקן איטי.)

השאלה האם השיטה הנוכחית, לה נקרא "המרדף אחרי השמות והכס" היא השיטה הנוכנה? גם על גבי רכש נכון מקצועית ומינוי אנשי הצוות המקצועי עפ"י קו מנחה? זה נתון לדיון.
אבל מקבוצה שמקבלת את מרבית הכסף שלה מקטאר (אחרי ששנים לא לקחו שקל על ספונסר חולצה) לא הייתי מצפה לאינטגריטי או מוסריות מקצועית נטו. עסק זה עסק זה עסק.

עסק שחור 8 בדצמבר 2014

אחלה סקירה.
אני דווקא חושב שמתייה משחק טוב מאוד בנתיים וגם עושה רושם (לפחות עלי) שהוא בלם מהיר בניגוד למה שכתבת. הייתה הרגשה הקיץ שברצלונה כן רצתה לרכוש את אחד הבלמים הטובים בעולם אך ללא הצלחה.
סוארס בנתיים משחק טוב באגף ומראה ראיית משחק משובחת. אני אישית אהבתי את סאנצס אבל נוצר איזה רושם שרוב האוהדים של ברצלונה לא מתים עליו.פם

אהד 8 בדצמבר 2014

עוד עניין שהרבה אוהדי ברסה לא מודעים אליו הוא שבשנה האחרונה שלו בולנסיה, מתיה (כמעט) לא שיחק כמגן שמאלי. למעשה, הוא נתן אולטימטום שהוא לא ישחק יותר בתפקיד. הוא הסביר זאת בבעיות בריאותיות (מגן הוא תפקיד שמצריך הרבה יותר ריצה והוא אכן עבר 2 פציעות קשות בשנים האחרונות).
אהה והוא בלם נהדר ומהיר ואם הוא היה צעיר בחמש שנים הוא היה שווה בקלות את הסכום הזה.

בר שושני 8 בדצמבר 2014

כתבתי את זה פעם – ואני כותב גם היום: המעלה העצומה של פפ בתקופה שלו בברצלונה לא היתה היכולת שלו למצות את המיטב מליאו מסי. הגדולה האמיתית שלו היתה ביכולת שלו למנוע מהקבוצה להפוך תלויה במסי. בדיוק כמו שהגדולה האמיתית של פיל ג'קסון לא היתה למצות מג'ורדן את הכי טוב שהוא יכול, אלא היכולת שלו למנוע מהקבוצה להפוך תלויה בג'ורדן.

היכולת (המעט קבלית הזאת) להמעיט – לא להאדיר – היא מעלה מאוד מסובכת, לא רק מהבחינה שקשה להגיע לתובנה שזה מה שהקבוצה צריכה, אלא גם מהצד הפסיכולוגי – למכור את ההמעטה לכוכב של הקבוצה בלי שהוא ירגיש שזה ממעיט מערכו. ברגע שהכוכב מתחיל להרגיש ככה (קובי, כנראה גם מסי), זה בעיקר סימן לרעה מתקרבת.

עובר אורח 8 בדצמבר 2014

זו תיאוריה מעניינת אבל ממש לא נראה לי שפפ מנע מברצלונה להיות תלויה במסי. היתה התפתחות של מסי לאורך השנים שבהן פפ היה מאמן, ככה שמחוסר תלות בו בשנה הראשונה הקבוצה הפכה להיות יותר ויותר תלויה בו, פשוט בגלל שהוא התבגר והוסיף עוד אלמנטים למשחק שלו, כמו המסירות שלו למשל.
בכלל, בשנה הראשונה והשניה שלו מה שפפ עשה זה דווקא לפנות את הבמה למסי, בכך שהוא העיף את רונאלדיניו בהתחלה ואת אטו בהמשך. אחת החסרונות של ברצלונה בשנה האחרונה של פפ זה שהיא היתה יותר מדי תלויה במסי, שכבש את כל השערים ובישל לא מעט ממה שהשחקנים האחרים הכניסו.

arcanes 8 בדצמבר 2014

פוסט יפה המדגיש את הבעיה העיקרית של ברצלונה : הניהול.

מתחילת העונה מורגש שברצלונה היא אוסף שחקנים ולא קבוצה. אין כמעט מהלכים קבוצתיים, הרבה מאוד שינויים בהרכב (אפילו שלעומת עונות אחרות אין הרבה פציעות) ובעיקר חוסר חזון.
התוצאות מגיעות כי באמת לברצלונה עדיין יש סגל שחקנים שהוא בטופ 10 האירופי, אבל באמת שאפשר היה להשיג יותר עם הסגל הזה.

אני מקווה מאוד שמשהו ישתנה בהמשך העונה אבל לא באמת מאמין בזה. כל עוד ההנהלה הנוכחית ואנירקה מחליטים על עתידה של ברצלונה המצב ישאר באותו מקום. בלי שיטה.

מוטי בננה 8 בדצמבר 2014

הפוסט נכון מאוד ועצוב מאוד, כאוהד בארסה, ולא סתם אחת הקריאות הנפוצות היום של אוהדי בארסה היא ״בחירות עכשיו״. לואיס אנריקה לא עושה עבודה טובה נכון לעכשיו ועוד לא הזכרת את הרכש ההזוי של הקיץ- דוגלאס בזמן שביציע מחכה מונטויה הרעב והטוב ממנו עשרות מונים וגם בארטרה יושב על הספסל יותר מאשר משחק למרות שהראה כשרון רב.
שתי הערות- כאחד שראה את כל משחקי בארסה העונה לואיס סוארס דווקא מתופקד כחלוץ מרכזי במרבית דקותיו בעוד מסי עובר לאגף או לקישור.
מאתיה הוא דווקא שחקן מהיר מאוד, בטח ביחס לבלם למרות שבעמדת המגן הוא אכן לא בולט במהירותו. הוא דווקא נראה טוב העונה למרות החששות ונקווה שהוא ימשיך ככה.

שי 8 בדצמבר 2014

מתייה בלם לגיטימי וזאת מציאה נדירה בימינו ברמות הגבוהות. אנריקה גם הראשון שמתחיל לחנך את פיקה שזה מהלך שנדרש מזמן. הבעיה היא שמסצ'ראנו (שגם הפך לבלם לגיטימי, וזה לא היה ככה תמיד) הוא היחיד שיכול להביא קצת מנהיגות להגנה של ברצלונה ולכן הוא ימשיך להתבזבז שם.

אני חושב שדווקא וילאנובה היה בכיוון הנכון עד שיצא לטיפולים. לא מבחינת הרכש – הוא הביא את סונג ב26 מיליון! – אבל הקבוצה הייתה סופר התקפית והכניסה כמה אלמנטים חדשים למשחק שלה.

יוני 9 בדצמבר 2014

סקירה יפה מאוד.
עוד כמה דברים.
1. זה באמת לא נתפס, איך אחרי כל הדיבורים על הבלמים שיגיעו בקיץ, נתקענו בסוף עם מתייה וורמאלן, ועוד בסכומים כל כך מופרכים. ניהול כושל זה חתיכת אנדרסטייטמנט בהקשר הזה. הרי קבוצה כמו ברצלונה אמורה למשוך כל שחקן לוותר על הרבה כדי לשחק שם, ובכל זאת פ,ס,ז, באיירן ועוד הפכו פתאום ליעדים אטרקטיביים יותר.
2. הקנייה של סוארז,(מבלי לזלזל כהוא זה ביכולת האדירה שלו), היא לא רק השקעה אדירה במשבצת שלא ממש חסר בה שחקנים, אלא היא גם חוסמת התקדמות של כמה מהכשרונות הגדולים ביותר בכדורגל הספרדי (זוכרים אחד, כריסטיאן טייו, ג'רארד דאלאופו שמושאל עוד עונה, והילדים אל-חדאדי וסנדרו רמירז).
3. משהו לזכות לואיס אנריקה: כנראה שגם הוא ראה את המונדיאל והבין איזה בזבוז זה לשים את מסצ'ראנו כבלם. אני מקווה לראות אותו יותר ויותר משחק כקשר אחורי, ואז אני לא אפחד כל פעם שקבוצת פח יוצאת למתפרצת מול ברצלונה.
4. מישהו מוכל להסביר איך לעזאזל, עד לפני שנתיים היה קונצנזוס שפיקה הוא אחד הבלמים הטובים בעולם???

ירושלמי 9 בדצמבר 2014

4. תן לי להיות בלם ליד פויול וגם אני הופך להיות אחד הטובים בעולם.

אנדר 9 בדצמבר 2014

כישרון נטו יש לו והרבה. הוא בין הגולשים והמתקלים ברחבה הטובים שיש היום. במשחקים האחרונים (אחד מהם קשה מאוד – ולנסיה בחוץ) פיקה היה מהטובים במגרש. ניראה לי שזה שילוב של מה שאמרת – הוא זקוק למנהיג לידו, ושל התעסקות יתר בדברים מסביב לכדורגל.

Comments closed