זה לא פוסט על ספורט, אבל אני כותב אותו כאן, גם כי דה באזר הוא האתר בעברית שאני מבלה בו הכי הרבה ברשת, וגם כי כמה מהכותבים הקבועים כאן: בני, גיל, חיים ואחרים, היו מהמגיבים הקבועים והתומכים שלנו במהלך הקיץ האחרון. ברור היה לי, שזה המקום שבו אני צריך לכתוב.
קוראים לי בר, ואני מגדל אבוקדו מקיבוץ נירים שנמצא בעוטף עזה מול מרכז הרצועה, במרחק של קילומטר וחצי מהגדר.
את הקיץ האחרון ביליתי על הקו, נירים-משמר העמק. נירים, כי היה צריך לדאוג לאבוקדו, ומשמר העמק, כי שם היו כל הילדים והמשפחות של הקיבוץ בפעם השלישית תוך שש שנים. אין לי עניין לכתוב על כל מחדלי המלחמה בקיץ האחרון, על אי הפינוי, על חוסר היחס של המדינה והצבא לישובים, על הגופים האזרחיים שמחליפים את המדינה גם במתן ביטחון לאזרחים, אולי חובתה הבסיסית ביותר.
לעומת זאת אני רוצה לספר כאן רק על היום האחרון של המלחמה, או אולי בעצם על השעה האחרונה, שעה בה נפל הפצמ"ר שהרג את זאביק ושחר, הרבש"ץ ומנהל המוסך של הקיבוץ, ופצע קשה את גדי מרכז המשק. בשלושת הימים האחרונים למלחמה נפלו בקיבוץ עשרות פצמ"רים וקאסמים, כאשר לא נורה כדור אחד בתגובה ואפילו לא התקבלה כל הוראה להיכנס למרחבים המוגנים.
בדיעבד, התברר שהייתה הוראה מפורשת שלא להגיב לירי, מתוך חשש שזה יפגע בסיכויים להפסקת האש המתגבשת. מצד שני, לא ניתנה הוראה להיכנס למרחבים מוגנים כדי שזו לא תדלוף לקבינט – כי הדיבורים על הפסקת אש היו חסויים אפילו מפני השרים. הייתה, כך מסתבר, סיבה "טובה" שבגינה לא טרחו ביבי ובוגי בנאומי "הניצחון" שלהם בתום המלחמה, לומר ולו מילה אחת על הפצועים וההרוגים האזרחים, ולא בכדי לא השתתף בהלוויות אף נציג אחד מהממשלה…
*
אבל מה אני בכלל רוצה מכם? במהלך המלחמה הקמנו, קבוצה של הורים מעוטף עזה – מהקיבוצים והמושבים שדרות, נתיבות, אשקלון ואופקים, תנועה הקוראת לפתרון מדיני בעזה. מאסנו באסטרטגיה של "ניהול" הסכסוך, מאסנו בסבבים שבכל אחד מהם אנחנו פחות בטוחים מהקודם (וגם אתם), מאסנו במדיניות של שקט תמורת שקט שלא מבטיחה שום תקווה ושום עתיד, נמאס לנו להתכסות בטונות של בטון ופלדה. לא כך צריכים לגדול ילדים.
ואנא, אל תגידו לי שלא נכנסנו בהם מספיק חזק ושזה הפתרון. אחרי הכל, מדובר בממשלה הימנית בתולדות ישראל, שבהצהרותיו של העומד בראשה במהלך הקמפיין הציבורי טרום הבחירות, ניתנו התחייבויות לאין ספור בדבר השבת השקט והביטחון ליישובי עוטף עזה, למיגור שלטון החמאס וכיוצא באלה. הייתה זו ממשלה שניתנה לה לגיטימציה מוחלטת לעשות ככל העולה על רוחה בעזה, ובניגוד להצהרותיה לא עשתה מאום. אפילו בנט וליברמן, שני הדוברים המיליטנטיים הגדולים, הצביעו נגד כיבוש עזה, כי הם יודעים את המחיר. וכך, אנחנו תקועים עם ממשלה שמסרבת לשלם את מחיר המלחמה מחד ואינה מוכנה לעשות הסכם אחר מאידך, ועל הדרך, מתעלמת מהדבר היחיד שלו היא באמת מחויבת לאזרחיה – לדאוג לביטחונם.
*
עכשיו תשאלו מה אפשר לעשות, ואנחנו נגיד הרבה, אבל בעיקר רעש, שיגרום לכל אזרחי ישראל ולפוליטיקאים שבהם לא לשכוח את עזה עד הפעם הבאה. או במילותיו של חבר קיבוץ ותיק אצלנו: "אל תספרו לנו מה תעשו בפעם הבאה, תעשו שלא תהיה פעם הבאה."
כמו ארגון ארבע אימהות ולבנון, זה מה שאנחנו נעשה. נצעק את מחאותינו על עזה, עד שיישמע קולנו ויימצא פתרון.
ואיך תוכלו אתם יכולים לעזור? פתחנו בימים האחרונים בקמפיין מימון "התנועה למען עתיד הנגב המערבי" בהדסטארט, מודל המבוסס על תרומה וקבלת תמורה בצורת שי כלשהו. המתנות בקמפיין מבוססות ברובן על עסקים מהנגב המערבי, כך שתוכלו להרוויח פעמיים: מצווה, על ידי סיוע לכלכלת האזור ותרומה שתעזור לנו לממן את הפעילות שלנו, שבינתיים ממומנת על ידי משאבים מאוד מצומצמים.
היכנסו בבקשה ותפיצו כמה שיותר…
68 Comments
אני כמוך קיבוצניק (שכן של משמר העמק) ועם כל הצער אני לא באמת רואה פתרון מדיני ישים לא עם הרשות ובטח לא עם חמאס.
מחכה לאסף The Kop…………………………….
ניסיתי לתרום אבל לצערי מכיוון שאין ברשותי כרטיס אשראי ישראלי אני לא יכול (הדסטארט דורשים רק כרטיסים ישראלים). חבל.
הי אורי, כל מה שצריך לעשות זה להכנס בהדסטארט לגירסה באנגלית יש בדף למעלה, ואז הוא מקבל כרטיסים מחו"ל, באג קצת מצחיק אבל מוכר…
בתודה מראש.
גם אני ניסיתי לתמוך עם כרטיס בינ"ל וזה לא נתן לי.
יש מנגנון תשלום אלטרנטיבי?
מעולה, נפתרה הבעיה :)
בעקבות פעולת 4 אמהות נפלה עלינו המלחמה הכושלת בתולדות מדינת ישראל.
אם זה מה שאתה מאחל לנו, אני מאחל לכם להיכשל
להאשים את ארבע אמהות בכשל של הצבא בלבנון השניה זה באמת ללכת רחוק מאוד. לבנון השניה היתה מלחמה שנוהלה בצורה איומה על ידי דרג מדיני שלא ידע מה הוא רוצה להשיג ודרג צבאי בכיר שפחד מהצל של עצמו. ולמרות זאת התוצאות שלה היו מהמוצלחות.
ארבע אמהות דאגו להוציא אותנו מלבנון, שעם כל הכשל שהיה אחר כך, עדיין היתה אחד הדברים הכי חכמים שעשינו. אנשים שוכחים את ה-25 הרוגים השנתיים שלנו בלבנון במשך 20 שנה, שלא לדבר על אסון המסוקים או אסון השייטת. הלוואי עלינו הצלחה בעזה כמו עם ארבע אמהות
ברק ? שרון ? אולמרט ? מופז ? פרץ ? חלוץ ? יעלון ? פואד ? אשכנזי ? גנץ ? אודי אדם ?
כן, אין ספק, 4 אימהות אחראיות על כישלון מלחמת לבנוון השניה…
משה, אתה כל כך צודק, אין גבול לגלגול העיניים של ישי ודומיו. ארבע אמהות אשמות, כן והיהודים רצחו את ישו ואופים מצות מדם ילדים נוצרים.
ואני אצטט:
פחחחחח
מגיב 4 (ישי) –
עשרים פלוס שנות שקט, בלי חייל הרוג, עברו עלינו בלבנון עד שהאימהות הארורות האלה היו חייבות להופיע, מה?
המלחמה הכושלת בתולדות ישראל – כן, כן, ממש, הלוא הבטחנו שאת יום-כיפור לא נשכח. לדבר הזה בלבנון – בלי צבא של מטוסים וטנקים ומול 400 לוחמי גרילה – אתה קורא המלחמה הכושלת ביותר בתולדות ישראל? עד כדי כך התעמולה החרדתית של הימין עבדה עלייך?
אני מאחל לך שתחיה את חייו של בר ויתר תושבי הסביבה, ואחרי חמש-עשרה שנה כאלה – תשוב ותגיב (כוכבית: אם אתה גר בשטחים, אינך יכול לטעון נגד תושבי הנגב המערבי, ואני מאחל לך ששכניך ימשיכו להיפגע. היהודים, הכוונה).
ואתה WAZZA, אם אתה קיבוצניק, כלומר אתה ישראלי, תהיה מוטרד מהבית היהודי והליכוד לפני שאתה מוטרד מהחמאס והרשות. אתה תיווכח שזה נוגע לחיים שלך פי כמה.
מסכים אתך לגבי לבנון ומוטרד מכל הצדדים, תכלס גם אם כן יקום אצלנו מנהיג שינסה להביא פיתרון הצד השני יכשיל אותו משלל סיבות שיש להם.
לא צריך להיות אסף…
http://www.israelhayom.co.il/article/239619
האם זה פורסם בידיעות, מעריב או הארץ? אם הם לא התייחסו לראיון – זה מדהים איך שלא נסתכל על זהבין אם הפרסום נכון ובין אם לא.
באבא, איך זה שונה בעיניך מהאמירות של בנט לדוגמה? (אין עם פלסטיני)
1. ישראל היום פירסם סקר ביום שישי ובו 49% מתושבי ישראל בעד בחירות. אני לא מכיר אישית 49% מתושבי המדינה, אפילו לא 0.49%. במשאל של 100 איש לא מצאתי אפילו אחד. מצטער, הייתי רוצה תרגום מהימן של הראיון לפני שאני יוצא למלחמה בגללו.
2. החטא הכי גדול של ביבי זה שמרוב שהוא הפך קיצוני אף אחד בעולם לא רואה את הראיונות האלה (בהנחה שהם נכונים). ביבי מעסיק אותם במעשים קיצוניים משלו.
הנקודה שלי היא שאם זה נכון חובה על ידיעות, מעריב והארץ לפרסם את זה. אם זה לא נכון- חובה על ידיעות, מעריב והארץ לחשוף את ישראל היום כעיתון מחרחר מלחמה. התעלמות מזה היא בזיון איך שלא תסתכל על זה.
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3758
אוי, כמה שזה משעשע.
באתר של ממרי: "וכי יש למצוא פתרונות יצירתיים לבעיית הפליטים משום שאי אפשר לסגור את הדלת בפני מי שרוצה לשוב. "
באתר של ישראל היום: "לא נכיר לעולם בישראל כמדינת העם היהודי. הצהרה שכזו תסגור את הדלת בפני כל הפליטים הפלשתינים".
זה כבר כל כך עצוב שזה לא מצחיק.
כל מרצה רציני בקורס לתקשורת מדבר על הגמוניה.
הבעיה שמעבר לצחוק שלך ושלי המון אנשים בולעים את האותיות האלה
אתם מאמינים לעצמכם כשאתם אומרים שהתרגום של ישראל היום הוא דמגוגי?
"ישראל שואפת למדינה יהודית, ודאעש חותר למדינה אסלאמית והנה אנו תלויים בין הקיצוניות היהודית לקיצוניות האסלאמית"
מתוך האתר של ממרי, אם יש לכם ספק…
כל אחד מפרש זאת איך שהוא רוצה, אני מפרש את זה כנקודת פתיחה למשא ומתן. אני לא מאמין שהוא חושב שישראל כמדינה יהודית שקולה לדאעש.
אבל העיקר שלך אין ספק.
אתה צוחק עלי? אם עיתון כלשהו מביא ציטוט ממקור (במקרה זה ישראל היום הביא ציטוט מהאתר של ממרי) הוא צריך להביא את הציטוט המדוייק. אתה לא חושב כך?
אתה עכשיו מאשים את ישראל היום בהוצאה מהקשר?
וזהו? רק את ישראל היום?
ידיעות הוא מופת עיתונאי? הארץ? הטלגרף?
כולם מוציאים מהקשרם.
אתה פשוט בוחר לכעוס רק על מי שיש לו דעות שונות משלך.
וכן, ישראל היום סיכם את הנאום והציג אותו בהתאם לדעות שלו, אבל לא סילף, לא שיקר ולא המציא.
מה אתה רוצה בדיוק? ההפניה שהובאה כאן היא לאתר של ישראל היום אז על מה אתה רוצה בדיוק שאני אדבר?
ומלבד זאת אצטט אותך: "וכן, ישראל היום סיכם את הנאום והציג אותו בהתאם לדעות שלו". לא יכלתי לתאר את העליבות העיתונאית טוב יותר. מחר כשמישהו יביא כאן הפניה לאתר הארץ או לאתר של הגארדיאן עם ציטוט מעוות משלהם אני מבטיח לך שאשתלח גם בו.
באבא ימים – אם האמירה של עבאס לא כוסתה בכל אמצעי התקשורת זו בושה וחרפה. מה הקשר למה שנכתב בפוסט? ישראל צריכה לעשות כל מאמץ, חוזר, כל מאמץ להגיע להסדר בידיעה ברורה שייתכן שמה שבראיה ציונית זה ״כל מאמץ״ לא יספיק כי אכן יתברר שאין פרטנר. מבחינתי ״כל מאמץ״ זה מדינה פלסטינית בגבולות 67, כולל ירושלים המזרחית כבירתה והכרה שלה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. עד עכשיו רק הצד הישראלי (אולמרט, כשניידות המשטרה כבר הבהבו בחלונו, ואולי ברק) היה מוכן לתת את החלק שלו בדיל. מהצד הפלסטיני אף אחד אף פעם לא היה מוכן אבל זה לא יעזור לנו כל עוד נמשיך לא לעשות ״כל מאמץ״.
מכיוון שזה משליך על השאלה למה אתה מתכוון כשאתה אומר ״כל מאמץ״. אם בר השיח שלך אומר לך מראש שהם לעולם לא יכירו במדינה היהודית ואח״כ המו״מ מתפוצץ אז אין סיבה שנספר לעצמנו שזה בגלל חוסר הנכונות שלנו לויתורים טריטוריאליים. לכן – אני חושב שיוזמי הקמפיין הנוכחי צריכים לדעת מזה – ולו לשם תיאום ציפיות.
בהנתן העובדה שאיש בעזה לא סופר את אבו מאזן (והוא בעצם מלין על כך בראיון) – מישהו יכול לתאר בפני את מתווה ההסדר המדיני עם אבו מאזן שיביא שקט לישובי עוטף עזה? לחילופין – מישהו יכול לתאר את מתווה ההסדר המדיני עם החמאס שיביא שקט לישובי עוטף עזה?
ועדיין ידידי, גם לצד שלנו יש אחריות ואנחנו איננו יכולים לרחוץ בניקיון כפינו ולהגיד שעשינו ״כל מאמץ״. שוב, אינני שולל את הניתוח שלך אבל לדעתי יש סיכוי, לא גדול לצערי אבל קיים, שאם ננהג אחרת נצליח, עם סיוע של הקהילה הבינלאומית, לשכנע גם את הצד השני לנהוג אחרת.
מה צריך לקרות כדי שנאמר לעצמנו – "אוקי – ניסינו הכל, הם פשוט לא רוצים" ? האם יש סיכוי שכחברה נגיע להסכמה בנקודה הזו?
קלעת כנראה לנקודת המחלוקת העיקרית בינינו: לדעתי לא ניסינו הכל. כשיבוא מנהיג ישראלי ויגיד – אני מוכן למדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים, לצורך זה אני מקפיא מיידית את הבנייה מעבר לקו הירוק ובתמורה אני דורש סידורי בטחון והכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי – והאמירה הזו שלו לא תוליך להסדר – אז אהיה אתך.
בוא נבדוק:
1. אבו מאזן הוא מנהיג העם הפלסטיני. בנט (על כל 17 המנדטים הצפויים לו) איננו המנהיג של מדינת ישראל.
2. אבו מאזן אמור להיות הסמן המתון, הפשרני והפרגמטי בקשת הדעות של הציבור הפלסטיני – בנט לא.
אם בוזי' היה נבחר לראשות הממשלה ואומר שאין עם פלסטיני לאנלוגיה שלך היה תוקף.
לא מסכים, בנט הוא שר בממשלה. לאבו מאזן אין מדינה
בנט (וגם לפיד) הביא לדרגת אומנות (סוג של) את היכולת לקחת חלק בהחלטות הממשלה מחד ולא להפסיק לבקר את החלטות הממשלה מאידך.
בנט נחשב לסמן קיצון ימין בממשלה, אבו מאזן נחשב לסמל המתינות והתקווה היחידה להסדר.
אנחנו יודעים מה הגישה של בנט ומה שאיפותיו בנוגע למצב מול הפלסטינים. בראיונות לחו"ל הוא אולי לא אומר חלק מהדברים שהוא אומר בארץ, אבל לפחות הוא לא משנה את דעתו ב 180 מעלות ומתכחש לדבריםשאמר בעבר בהתאם לפלטפורמה מעליה הוא מדבר. יכול שהפגינו בה שליטה מלאה גם אנשים כגון חאלד משעל ויאסר ערפאת, כך שאני מתחיל להאמין שיש פה איזו מגמה…
כהרגלך מדויק
שתי האבחנות שלך נכונות ואף אחת לא רלוונטית. השאלה היא מי צריך להסכים להסדר מדיני. הסדר מדיני יכול לקרות ללא הסכמת בנט. הוא לא יכול לקרות ללא הסכמת אבו מאזן.
צ" ל "ושתיהן אינן רלוונטיות"
בר היקר
ליבי איתך עד כאב.
מעבר לכל הדיונים המובנים והלגטימים של כל צד אני מבין דבר אחד אחרי הרבה שנים.
על כל אחד שחושב שחור בצד אחד יקום אותו אחד בצד השני.
על כל אחד שחושב לבן בצד אחד יקום אותו אחד בצד השני.
הילדים שלך ושלי צריכים לחיות כאן עוד המון שנים עם המון שכנים. זו מציאות יותר חזקה מכל צדק שנחפש ביקום הזה.
אני מקוה יותר מכל שאם באמת יהיו בחירות קרובות ואתם תצליחו להשמיע קולכם גם בצד השני יישמעו אתכם וגם הפוליטיקאים מכל צד.
עם כל הסימפטיה, זה פשוט מדכא שהתוכנית שלכם מסתכמת בלעשות ״הרבה, אבל בעיקר רעש״, אסטרטגיה שלקוחה יותר מבית התינוקות מאשר ממזכירות המשק. אתה מביא את ארבע אמהות כדוגמה – גם אם אפשר להתווכח על ההצלחה שלהן, הרי שמעזה כבר נסוגנו.
תכלס אני חושד שאין לך שום פתרון ואם היית ראש ממשלה/שר ביטחון היית עושה בדיוק מה שעשו הנוכחיים, מה שעשו אולמרט/ברק לפניהם, ומה שיעשו הבאים אחריהם. לא ככה? יש לך רעיון אחר?
אפילו לראש הממשלה הנוכחי היו רעיונות לפתרונות אחרים. הוא כמובן לא עושה איתם כלום אבל זה משהו אחר.
איזה רעיונות למשל?
לערב את אבו מאזן. להפעיל את מדינות ערב המתונות. הכל היה על השולחן בסוף המלחמה, וחזר למגירה בדיוק שנייה אחרי.
כן, שום דבר לא מושלם. אבל סוף הטקטיקה הנוכחית ברור מאליו.
אתה לא אומר שום דבר קונקרטי. איך יראה הסדר שיכול להיות מקובל גם עליך וגם על חמאס?
ואף מילה על גוש קטיף…
אני אתן לך כמה מילים, שירתתי שם תקופות לא קצרות, אין לנו מה לחפש שם, היציאה משם היא אחד הצעדים הכי הגיוניים שעשו ממשלות ישראל.
מה לגוש קטיף ולנגב המערבי?
כמה מילים על גוש קטיף: עשרות מיליארדים של שקלים שבוזבזו על התיישבות שכל אחד שהיה לו קצת הבנה היסטורית וחשיבה על העתיד ידע שלא נשאר שם. בנוסף לאזרחים וחיילים רבים שסיימו שם את החיים שלהם לשווא.
לא מבין מה הקשר לנגב המערבי שהוא חלק אמיתי ממדינת ישראל.
ביליתי למעלה משישה חודשים מחיי בגוש קטיף, כל לילה שכבנו בציר כיסופים וחיכינו למניחי המטענים. כשהייתי סטודנט הייתי בנווה דקלים כמה שבועות לפני הפינוי, אבטחתי איזה מיליונר אמריקאי שבא להביע תמיכה במתיישבים. הישובים שם היו קהילה נהדרת, מלאה באנשים נפלאים, שחיו שנים תחת אש וטרור וסירבו לעזוב.
וזה מה שכל כך טראגי, שהאנשים הנפלאים האלו לא הבינו אז ולא מבינים גם היום מה לא צודק בלחלק את שטח הרצועה ואת המשאבים שלה פיפטי פיפטי בין קבוצה שמונה 7000 איש ובין קבוצה שמונה 1.5 מיליון איש. אין שום סיטואציה ושום תסריט שבהם זה הוגן, פשוט אין, גם אם בתנ"ך כתוב אחרת. ההתנתקות הייתה בעייתית כי היא קרתה באופן חד-צדדי ודיקטטורי לחלוטין. היא קרתה כי ככה שרון החליט, בלי שום הליך דמוקרטי ראוי. אבל באותה העת היא הייתה גם הצעד המוסרי הנכון, גם אם בדיעבד הובילה לשלטון החמאס בעזה.
תרמתי. בהצלחה
בר,
בהצלחה מכולנו.
בר בהצלחה,
אני מזדהה עם כל מילה שכתבת בקשר להזנחה, הפקרת העורף והשקרים הציניים של מערכת הבטחון.
הילכן הייתי שמח לשמוע ממך דוגמא אפילו לסצנריו אפשרי אחד להסכם שנרוויח ממנו משהו שיכול להחזיק מעמד למס' שנים. הגישה שאתה מקדם מקסימה אבל לי החמאס לא נראה בר שיח, כי לא נראה לי שלאור יחסו הערכי אלינו. ולאור מערכת הערכים המנחה את הארגון, אפשר להניח שגם אם נגיע איתו להסכמות הן לא יהיו מקסם שוא ויופרו בשנייה הראשונה שהאינטרס שלו ישתנה. במילים אחרות ינצל בציניות את הנאיביות של הגישה שאתה מציע ע"מ להתעצם ובטווח הארוך רק נרע את מצבנו.
כתושב הדרום (המשתתף בפעילות שאתם מארגנים) אני מלא הערכה לפועלכם.
תרמתי
כמובן שאתרום.
מה שעצוב בכל הסיפור זה שבאשקלון, אשדוד, אופקים, שדרות, נתיבות שוב יהיה ניצחון מוחץ של ישראל ביתנו וכמובן ביבי (בכוונה ביבי כי מלך ורק הוא ינצח את הערבים)
איזה חזון יש לחדלי אישים: שקט יענה בשקט, כלומר מה שישתנה זה באיזו עונה זה יתפוס את האבוקדו.
ברור שפתרון מדיני עם החמאס נראה כבלתי אפשרי אבל מעוף שיפעל לקואליציה אזורית יבטיח יותר מדיבורים על "ריסוק החמאס"
א. גדי, סחתיין על הכינוי החדש
ב. לא יכולתי להסכים איתך יותר מזה. חבל שההצבעה המסורתית מנציחה את המצב. מקווה שיהיה טוב יותר בצורה כלשהי.
אין כמו גלידה אסאי – מחכה בקוצר רוח.
ברק, מגיע לסכנין ?
עוד חושב על זה..
הצלחתי לתרום.
זוהי אחת התרומות הכי מייאשות שתרמתי בחיים שלי.
אני מקווה שהנינים שלי ייהנו ממנה.
בהצלחה, הלוואי ותעמדו במטרותיכם. אני אדאג לפרסם זאת ככול שאוכל.
כתב נכון גדי אליניב מאור מאור מרקוביץ [?]
תבדוק לאורך השנים האחרונות את מי האוכלוסיה העלתה לשילטון על מנת שיפתור שם את הבעיות.
בבחירות הקרובות להרגשתי זה לא יהיה אחרת.
חוסר שפיות- היכולת לבצע את אותה הפעולה פעם לאחר פעם ולצפות לתוצאה שונה…
בקשר לסימן שאלה[?].
איך שאני מבין הוא אוהד הפועל באר שבע. עכשיו מובן?
בר, שאלה לי אליך.
אם הנכם תנועה א-פוליטית, מדוע הנכם נמצאים בקשרים עם הקרן החדשה לישראל?
מדוע שתפתם פעולה עם ארגוני שמאל כמו שלום עכשיו בזמן המלחמה?
אני מבין את הניסיון לייצר תדמית מיינסטרימית כדי לקבל תמיכה רחבה, אבל בבקשה תהיו יותר שקופים ואל תסתתרו מאחורי ססמאות כמו "רצון להסדר מדיני".
ולעורכי דה-באזר,
לא שדעתי משנה יותר מידיי.
אני לא נכנס לכאן כדי לקרוא על פוליטיקה, אולם כאשר אחד הכותבים מעלה משהו בנושאים פוליטים-חברתיים אני לא רואה בזה בעיה, אחרי הכל הקוראים נכנסים לכאן כדי לשמוע את דעתם של הכותבים. ונכון שמי שלא רוצה שלא יכנס ולא יקרא.
אבל כשמביאים כותבים מבחוץ כדי לעודד הצטרפות ותמיכה בצד מסויים של המפה הפוליטית (מעבר לעובדה שכולנו כמובן תומכים ומזדהים עם תושבי אזורי העימות) ומעודדים תמיכה כספית בארגון כזה, פה זה כבר הופך להיות בעייתי.
ותעשו חושבים.
אני לא מבין מה הבעיה. אם בעלי האתר מוצאים לנכון לתמוך במשהו זו זכותם. זו זכותך אם להמשיך לקרוא את מה שיש לכותבים פה לומר או לא אחרי זה.
אם זה מה שיגרום לך להחרים את האתר, תהנה, ההפסד כולו שלך (ואני בטוח שאתה מבין את זה). מזכיר לי אנשים שלא רוצים שפייגלין יבוא לדבר בהפגנות לגליזציה בגלל הדעות האחרות שלו, כאילו, איך זה קשור? לא צריך לחבר הכל לישות אחת.
קודם כל בעלי האתר יכולים לעשות מה שהם רוצים. מצידי שיביאו גם את יריב אופנהיימר, זו זכותם.
וההקבלה שלך לפייגלין לא נכונה.
האתר הזה הוא אתר שאמור לעסוק בעיקר בנושאי ספורט. לכן אם היו מביאים את פייגלין שידבר על נושא הקשור ספורט זה היה לגיטימי לחלוטין, כמו שהוא מדבר על סמים בהפגנה למען הלגליזציה.
כנ"ל אם היו מביאים את אדון בר חפץ שאינני מכיר, לדבר על ספורט. אבל זה לא המקרה.
לכן כשמביאים אדם שלא קשור לספורט לדבר על משהו שלא קשור לספורט, זה נטו קידום של אג'נדה, במקרה הזה אג'נדה פוליטית.
מה גם שנעשה הנסיון להסתיר את מהלך גיוס הכספים לגוף שמאל כאילו מדובר בארגון נייטרלי, וזה לא בסדר.
וזו שאלה שבעלי האתר צריכים לשאול את עצמם, האם הם הגיעו למצב בו יש להם מספיק קוראים שבאו לפה בשביל לקרוא ולהחכים בנושאי ספורט, או שהם מנצלים את הכוח של העוקבים לקידום אג'נדה אישית.
אני חייב לציין שהרגשתי את אותה אי הנוחות. לא בגלל הרעיון העקרוני של להקדיש טור לנושאים שאינם ספורט ואפילו לנושאים שמנסים לקדם אג'נדה זו או אחרת, אבל יותר בגלל חוסר הבהירות בנוגע לשייכות הפוליטית. אין לי בעיה שיבקשו כאן כסף או יפנו לאתרים כמו הדסטארט, אבל צריכה להיות שקיפות מוחלטת לגבי הנושא. הרי לא הייתי רוצה, לדוגמא, למצוא את עצמי תורם כסף ל"תנועה לשימור מבנים היסטוריים בירושלים" רק כדי לגלות מאוחר יותר שמדובר על גוף שמשלם את הארנונה על בתים שארווין מוסקוביץ' קנה במזרח ירושלים…
האמת שזו סוגיה מעניינת. ד״א, אם אחד הכותבים הקבועים היה כותב פוסט כזה איך זה היה מתקבל? על אותו משקל מה היית אומר אם היה ידוע לכל שבעלי האתר תורמים מכספם האישי לארגוני שמאל.
אני מקבל שברגע שאתה תורם כסף אז הנושא הופך ליותר בעייתי.
עכשיו גם צריך לשאול מתי זה נחשב קידום אג׳נדה – האם פוסט אחד בשנה הוא קידום אג׳נדה?
אני חושב שזה מעניין כי אני מנסה להסתכל איך הייתי מגיב אם זה היה מהצד השני ואין לי תשובה חד משמעית כרגע.
אין שום בעיה עם קידום אג'נדה. אין שום בעיה, לדוגמא, אם אחד המגיבים או הכותבים הקבועים היה כותב כאן פוסט שבו הוא מפציר בכל קורא וקורא לתרום לאגודה לשימור מבנים היסטוריים בירושלים אשר שמה לה למטרה לרכוש בתים במזרח העיר ולישבם ביהודים. אחרי הכל מדובר באתר של בלוגים אישיים ולא ראיתי בשום מקום שקיים חוק אשר מונע באתר כזה לכתוב על מה שלא יהיה, כולל קידום אג'נדה פוליטית. אבל כשמבקשים ממני כסף מין הראוי לדווח על מה ולמה, כולל שייכות פוליטית במקרים שאכן קיימת.
אמיר. כל מילה פנינה.
העמימות, היא זאת שיוצרת את אי הנוחות. מזדהה מאד.
ההסדר הבא יעבוד כמו הקודם
https://www.youtube.com/watch?v=bRLX8RiXS84
בר, אתה יודע שאני איתך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כל בכבוד !