נציג דה באזר בתחרות סירות הדרקון (ארז ברויטמן, טאיוואן)

בזמן שבארץ ישראל מגיע מעגל שלושת הרגלים לקיצו, וריבואות ריבואות של נשים, גברים וטף עושים דרכם ירושלימה, נושאים על כתפיהם את מיטב ביכורי שדותיהם ופרי גנם, בעולם הסיני יחגג – השנה כמו בכל שנה בכמעט 2500 השנים האחרונות – חג הדואן וו, המוכר גם בשם חג סירות הדרקון.

השנה, עם זאת, בני ישראל, ועבדכם הנאמן ביניהם, יזכו גם הם לחגוג את חג סירות הדרקון כהלכתו, בהשתתפות במירוץ סירות הדרקון המסורתי,  שמהווה אחד מסימני החג המוכרים ביותר, שיתקיים בגאושיונג – העיר השנייה בגודלה בטאיוואן.

לטובת חובבי ההיסטוריה שבינינו אסביר שמקור החג הוא מתקופת "המדינות הלוחמות", בין המאות החמישית והשלישית לפני הספירה בסין, שהייתה שיאה של תקופת הפיצול בתוך העולם הסיני. צי'ו יואן, איש ממשל ומשורר במדינת צ'ו היה גם פטריוט אמיתי. כשחש שהמלך הנוכחי שלו מוליך את מדינתו לאבדון (כפי שאכן קרה בסוף) הוא יצא את ביתו, הכניס אבן אל הכיס, קשר חבלים וטרף נפשו בקפיצה לנהר.

אנשי העיר בה הוא גר, שהכירו אותו ורחשו לו הערכה רבה, חשו לחפש את גופתו בנהר. הם חתרו בסירות במורד ובמעלה הנהר, תוך שהם זורקים לנהר "דזונג-דזה", מאכל עשוי מאורז דביק בצורת פירמידה, שממולאת בכל טוב – בשר, פירות יבשים, ירקות ועוד –  על מנת להאכיל את הדגים ולמנוע מהם לאכול את גופתו של צ'יו יואן הנערץ.

על פי המסורת (לפחות זו שאני מכיר), מירוצי סירות הדרקון החלו מאז כמחווה והוקרה לאותו אירוע ולאנשים שהשתתפו בו. בפועל ישנן מסורות ועדויות אחרות, אבל מצד שני אין גם הרבה עדויות אחרות לכך שאליהו הנביא עלה בסערת אש השמיימה, ובכל זאת אנחנו מוזגים לו כוס יין כל פסח.

בימינו מירוצי סירות דרקון נערכים כמעט בכל עיר גדולה בעולם הסיני – קבוצות של חותרים מכל העולם מגיעות להשתתף בתחרויות וישנה אפילו התאחדות עולמית לסירות דרקון, שמארגנת אליפויות עולם.

לתחרות בגאושיונג השנה נרשמו 68 קבוצות, עם חותרים מעשרות מדינות. ביניהן נמצאת גם קבוצת "אריות חיפה", שאיתם אני אמור לחתור בתחרות יחד עם חברי הישראלים שגרים בטייוואן.

איך הם הגיעו לשם? מסתבר שגאושיונג היא עיר תאומה של חיפה (טוב, בשתיהן יש נמל, לשתיהן יש רכבת תחתית וקבוצות הכדורגל של שתיהן הן אלופות המדינה) והזמינה אליה קבוצה של חותרים חיפאים להשתתף בתחרות. אבל מה לעשות וקבוצות חותרים בארץ לא מגיעות בסדרי גודל של סירות דרקון, ולכן אריות חיפה יכלו לשלוח רק 14 חותרים, כאשר על הסירה עצמה ישנם 22 איש.

האריות נאלצו לשלוח לחמם על פני המים ולפנות לנציגות ישראל בטייוואן,שפנתה בתורה אל הסטודנטים הישראלים הלומדים בטאיוואן וגייסה תגבור. כך יצא שלקבוצה הישראלית תצטרף חבורת אנשים, שפרט לאחד מהם ששירת בחיל הים, הקשר בינם לבין סירות משוטים חלש אפילו מהקשר בין אופירה אסייג למושג עיתונות. אפשר לקוות שלפחות לא נאט יותר מדי את האריות החיפאים, ונייצג בכבוד את המדינה ואת שרת התרבות והספורט.

מה שהופך את העניין ליותר משעשע היא העובדה שקבוצות החותרים פה מתאמנות חודשים לפני התחרות. הקבוצה של האוניברסיטה שלי, למשל, התחילה כבר בפברואר לקום בשש בבוקר בגשם ובקור על מנת להגיע מוכנים לתחרות. לנו, הישראלים שגרים בטייוואן, יהיה אימון אחד לפני התחרות.

אבל אנחנו מבטיחים להביא את רוחם של טרומפלדור, של כח צביקה ושל רובן עטר בפארק דה פראנס, ונראה לגויים מאיפה משתין הדרקון.

אני מקווה להביא בימים הקרובים לעדכונים ודיווחים שוטפים מהשטח, אחרי ובזמן התחרויות. בינתיים אני קורא לעם היושב בציון להחזיק אצבעות לנציגיו המייצגים אותו על נהרות טאיוואן.

מוקדמות היורו: לא למאכל אדם
ילד רע!

9 Comments

דניאל 6 ביוני 2011

בהצלחה ארז!
אל תשכח – תתחילו הכי מהר שלכם, ולאט לאט תגבירו.

מולי 6 ביוני 2011

很好的文章 (מאמר טוב ) מולי

אנונימוס 6 ביוני 2011

צריך להביא את זה לארץ. כבר יש לי שם אפילו לתחרות "דרקון בירקון"

mainland 6 ביוני 2011

דווקא אצלנו ב"mainland" זה קצת חסר, נשארו רק הדזונג דזה ו3 ימי חופש

ארז (דא יונג) 6 ביוני 2011

אפשר גם "דרקון בקישון" לחיפה. ("דרקון בגיחון" לירושלים?)
באמת אין מירוצי דרקונים בסין ? מזל שהטייואנים פה יש שומרים על הגחלת…

mainland 7 ביוני 2011

האמת? אתמול פתחתי cctv5 ומסתבר שגם פה יש מירוצי דרקונים. אצלנו בסצ'ואן אין, אז סתם לכלכתי על סין

אביאל 6 ביוני 2011

אחלה מאמר ! בהצלחה !

דניאל יהל 6 ביוני 2011

מאמר מקסים

תנו להם בראש בתחרות

תשדרו את זה ביו סטרים שנוכל לראות

Comments closed