מחשבות אחרי אליפות אוסטרליה – אלעד בר איתן

article

 

הנה זה שוב קרה. נובאק ג'וקוביץ' זכה באליפות אוסטרליה. פעם רביעית בחמש שנים ופעם חמישית בסה"כ. אין ספק, הסלאם הזה הופך להיות עבור ג'וקוביץ' מה שרולאן גארוס מהווה עבור נדאל ו-ווימבלדון עבור פדרר: המגרש הביתי.

יש לזה הסבר מאוד ברור ופשוט: מבין כל המגרשים הקשים, הקצב והמהירות שמכתיבים המגרשים באוסטרליה הכי מתאימים למשחק של ג'וקוביץ'. לא סתם הוא זכה שם בסלאם הראשון שלו, בשנת 2008.

אבל זה גם מעלה שאלה אחרת: איך יכול להיות שעד היום, הוא זכה בארה"ב רק פעם אחת? נכון, המגרשים שם יותר מהירים אבל זה עדיין משטח קשה והוא אפילו הגיע לגמר שם כבר בשנת 2007 כשעוד היה רק הבטחה לא ממומשת.

למעשה, המאזן שלו בארה"ב הוא די מביך, מבחינת תארים: משנת 2007 ועד שנה שעברה (2014) הוא הגיע לפחות עד חצי הגמר אבל זכה רק פעם אחת (2011). בפעמיים נוספות הפסיד בחצי הגמר (2008, 2009) ובעוד ארבע הזדמנויות הפסיד בגמר (2007, 2010, 2012, 2013).

אפשר לומר זאת כך: ארה"ב הופכת להיות עבור ג'וקוביץ' מה שאוסטרליה הפכה להיות עבור נדאל: מקום שבו הוא כמעט תמיד מגיע לבאר אבל אף פעם לא שותה.

אז גם השנה הוא פתח ברגל ימין וכולם ממהרים לומר שבקלות הוא יוכל לקחת סלאם קלנדרי ו/או לשבור את שיא הזכיות  בסלאם ועוד כל מיני סופרלטיבים.

פשוט שוכחים דבר אחד: טניס הוא משחק בוא אין קשר בין טורניר אחד לשני ולפעמים אפילו לא בין משחק אחד לשני. אוסטרליה בכיס, אמנם, אבל הדרך של ג'וקוביץ' עוד ארוכה.

 

***

 

Rafael_Nadal_3156344k

 

נדאל ופדרר תמיד התאפיינו (כצמד) בעיקר ביריבות בניהם.

לא הרבה שמים לב שבמהלך הקריירה שלהם ניתן למצוא קווי דמיון:

אמנם פדרר מבוגר מנדאל בחמש שנים (כמעט), אבל יש ציוני דרך לא מעטים בהם ניתן לראות שהקריירה שלהם מתנהלת באופן מאוד זהה.

האם העונה האחרונה של נדאל בכלל וטורניר אוסטרליה האחרון בפרט מתחילים להזכיר משהו מהקריירה של פדרר? הו…בהחלט. בשביל לראות את הדמיון, פשוט צריך לחזור חמש שנים אחורה. פדרר, בשנת 2010, התחיל את הירידה שלו באמת.

כלומר, הירידה מהשיא הגדול שלו התחילה אי שם בשנת 2008 כבר. אבל בשנת 2009 הוא עדיין לקח שני סלאמים והגיע לגמר של השניים האחרים.

לעומת זאת, החל משנת 2010, לאחר שזכה באוסטרליה, החלה ירידה אמיתית ביכולת.

הירידה הזו התבטאה בעיקר בנתון מעניין: הפסדים ראשונים. פדרר הפסיד באותה עונה לשחקנים שבדרך כלל ניגב איתם את המשטח באופן שיטתי וכן הפסיד רצפים מסוימים בהם החזיק לאורך כמה שנים.

לדוגמא: ההפסד לסודרלינג ברבע הגמר בצרפת (פדרר החזיק מולו עד אז במאזן 12-0).

ההפסד לבגדאטיס באינדיאן וולס (פדרר החזיק מולו עד אז במאזן 6-0).

ההפסד למונפיס בחצי גמר ברסי (פדרר החזיק מולו עד אז במאזן 5-0).

ההפסד לברדיץ' ברבע הגמר בווימבלדון (סיים רצף של 7 שנים בהן הגיע לגמר).

ההפסד לג'וקוביץ' בחצי גמר ארה"ב (סיים רצף של 3 שנים בהם ניצח אותו בארה"ב).

ונדאל? בעקבותיו. בעונה שעברה, נדאל גם הוא הפסיד לראשונה לשחקנים שמעולם לא הפסיד להם קודם לכן: וורינקה, דולגופולוב, קלייזן ואלמגרו. הוא גם הפסיד לדוד פרר על חימר לאחר 10 שנים בהן לא הפסיד לו על המשטח הזה (והם נפגשו לא מעט).

והשנה באוסטרליה, הוא הפסיד לברדיץ' לאחר 17 משחקים רצופים בהם ניצח אותו, החל משנת 2006.

ניתן לומר שיש עניין של סטטיסטיקה ותמיד יבוא הפסד לאחר רצף של ניצחונות.

ניתן גם לומר שהגיל עושה את שלו וגם לוחם גדול כנדאל מתחיל להרגיש את עייפות החומר. מה שבטוח הוא שהשנה, בניגוד לכל השנים הקודמות, המבחן הגדול של נדאל באמת יהיה בעונת החימר בכלל ובצרפת בפרט. כי אם הוא יאבד את התואר שם (ותלוי כמובן באיזו צורה), אז בהחלט ניתן לומר שזו תחילתו של הסוף.

ורק שיירשם לפרוטוקול (ואמרתי זאת כבר מספר פעמים בשנה שעברה בטורים שונים):

בווימבלדון כבר אין לו מה לחפש והטורניר הזה אבוד מבחינתו.

לאחר אוסטרליה השנה, אני מוסיף גם אותו לרשימה.

כלומר, הסלאם היחיד שנדאל עוד יכול לגרד מחוץ לצרפת זה רק בארה"ב.

והסיכוי קטן ביותר.

***

אני חייב לסיים במילותיו של סטיב טיגנור (Tennis.com) על ההפסד של פדרר באוסטרליה השנה:

"אולי אנחנו מופתעים מהעובדה שזו ההדחה הכי מוקדמת שלו באוסטרליה מאז שנת 2001 אבל האמת היא שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר מופתעים מהעובדה שלקח לזה כל כך הרבה שנים לקרות".

כזה הוא פדרר…מעמיד שיאים שגורמים גם להדחות מוקדמות והפסדים לא צפויים להיראות באור שונה.

V for Villa
רצים ללא גבולות (שושנה בן-דוד)

42 Comments

גיל 8 בפברואר 2015

אני לא בטוח שאפשר להשוות את הירידה של נדאל לזו של פדרר, לפחות לא במדד ההפסדים הלא צפויים. אצל נדאל כל הקריירה מאופיינת גם בהפסדים למדורגים נמוכים הרבה יותר בשלבים מוקדמים של סלאמים.

לגבי דג'וקוביץ', יכול להיות שהוא פשוט מגיע הכי מוכן לשנה החדשה ולאחרים לוקח קצת זמן להכנס אליה? פדרר במיוחד נראה טוב יותר בשנים האחרונות ככל שהעונה מתקדמת ועם כל הילדים שלו אולי הוא קצת מרשה לעצמו להרגע בתקופת החגים והשנה החדשה?

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

המממ…ההפסדים המוקדמים של נדאל בסלאמים שונים לא כל כך נפוצים. למעט ווימבלדון של שלוש השנים האחרונות ואוסטרליה (חלקם בגלל פציעות). ההפסדים שציינתי דווקא לא היו בסלאמים. אבל הם היו נגד יריבים שנדאל מעולם לא הפסיד להם קודם.

לגבי ג'וקוביץ' ואוסטרליה-פעם היו מס' שנים בהם שחקנים לא צפויים לקחו את אוסטרליה ו/או הגיעו לגמר. עיין ערך יוהאנסון ב- 2003, או בגדאטיס
ב- 2006 וגונזלס ב- 2007. הפרשנים תלו זאת דווקא בגלל שזו תחילת שנה אז השחקנים הבכירים עוד לא נכנסו לקצב ויש יותר סיכוי להפתעה.
אבל דווקא מאז 2009 אנחנו רואים שרק המדורגים הבכירים זכו למעט וורינקה בשנה שעברה אבל הוא לא כ"כ הפתעה.
רוצה לומר: אני לא חושב שפה היתרון של נולה. פדרר נראה מצוין בבריסביין וניצח שחקנים טובים. הוא הפסיד לספי בגלל שביום נתון ספי שיחק יותר טוב ממנו.

גיל 8 בפברואר 2015

לקח לו 6 שנים להגיע לחצי גמר של היו אס אופן וגם באוסטרליה הוא לרוב עף די מוקדם. לא בדקתי בדיוק נגד מי הוא הפסיד אבל הוא לא הפסיד לשחקנים חזקים במיוחד.

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

אכן, בארה"ב הוא הבשיל מאוחר מאוד. אבל מאז הוא זכה פעמיים.
באוסטרליה הגיליון שלו הוא כזה:

2008 – הפסיד לצונגה בחצי הגמר
2009 – זכה
2010 – הפסיד למארי ברבע הגמר לאחר פרישה עקב פציעה
2011 – הפסיד לפרר ברבע הגמר (כנראה בגלל פציעה, הוא לא רצה לפרוש כמו בשנה קודם לכן)
2012 – הפסיד לג'וקוביץ' בגמר הארוך ביותר אי פעם
2013 – לא השתתף עקב פציעה
2014 – הפסיד בגמר לוורינקה (אומרים בגלל פציעה אבל הוא שיחק לא רע).

כך שהוא מעולם לא הפסיד שם לשחקנים זוטרים או בשלב מוקדם מידי.

גיל 8 בפברואר 2015

חוץ מג'וקוביץ' נגד מי הוא לא היה פייבוריט?

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

מן הסתם ברוב המקרים הוא היה הפייבוריט…בכל זאת זה נדאל.
אבל הפסד למארי הוא לא בגדר הפתעה. גם לא לצונגה או וורינקה.
אלו שחקנים שביום נתון יכולים לנצח כל אחד וגם עשו זאת פה ושם כך שיש להם קבלות.

יהויכין פנדלוביץ' 8 בפברואר 2015

אלעד, המחשבות נכתבו כ"כ הרבה זמן לאחר אוסטרליה, כך שהן איבדו את המומנטום של הטורניר.
לגופו של עניין, אין שום ספק שדיוקוביץ לא יצליח לקחת סלאם קלנדרי. הוא לא מספיק יציב בשביל זה, ועולים כוחות שיכולים לנטרל אותו ביום נתון.
נדאל, כמו שאמר גיל, אכן התאפיין בהפסדים בלתי צפויים ובפציעות, ותמיד ידע לקום מהם (ומהן). דווקא אחרי זו האחרונה הוא נראה קצת מקרטע. אולי זה הסימן הכי ברור לדעיכתו??
וצריך לזכור- גם בלב ליבה של דעיכת פדרר- הוא זכה בווימבי והגיע לעוד גמר שם. השליטה של נדאל בר"ג עוד יותר מוחלטת מזו של פדרר בווימבי, ולכן דעיכה, גם דרמטית, של נדאל אין פירושה שהוא לא יזכה שם שוב.

ניר לוי 8 בפברואר 2015

קלנדרי יהיה קשה, אבל נדאל נראה הכי פגיע שנראה כבר שנים, וזה אולי הסיכוי של נולה להשלים ג"ס קריירה. ברור שזה עוד מוקדם, אבל ככה זה נראה

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

אישית-אני מהמר על נולה כפייבוריט בצרפת השנה.
הוא היה כל כך קרוב בעונות 2012-2013…התואר כבר היה בכיס שלו ב- 2013 והוא התעקש להוציא אותו משם ולתת לנדאל.
שנה שעברה ההפסד שלו בגמר היה מפתיע, במיוחד באופן שבו הוא קרה.

אני חושב שהוא למד מה שהיה צריך מההפסדים בשלוש השנים האחרונות והשנה הוא בשל לקטוף את התואר.

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

מר פנדלוביץ'!

עד כמה שזכור לי, הגמר היה ביום ראשון שעבר…אם שבוע מאבד מומנטום אז אני פורש.
:-)
לא הייתי מספיד את נולה לגמרי עם הסיכוי לסלאם קלנדרי…אבל אם הוא יזכה בצרפת הוא דוהר על חתיכת סוס.
לגבי נדאל-אין ספק שהוא כבר בדעיכה. ולפציעות יש חלק גדול בכך. מצד שני, לסגנון המשחק שלו יש חלק גדול בפציעות.
מי שעוקב אחריו בשנה האחרונה יודע שהוא בערך מילא את כל הגיליון הרפואי האפשרי כבר. הוא פצע גם את פרק כף היד לאחרונה.
זה כבר מזמן לא רק הברכיים.

לגבי דעיכת פדרר – אני חושב שכל שחקן דועך יקנה עונה כמו שהוא נתן ב- 2014. זה מה שיפה בו: הוא דועך, אבל לאט.

יהויכין פנדלוביץ' 8 בפברואר 2015

איבוד המומנטום הוא אקפוננציאלי :-O!!!
רוב הסבב יקנו, גם כשהם בשיאם, את 2013 של פדרר. אבל אנחנו מדברים על פדרר, לא על כל שחקן אחר- דועך או לא, והדבר היחיד שמעניין אותו (נראה לי) זה ג"ס, ושם זו- בהתחשב בעומס (מתי היתה פעם אחרונה שהוא ניצח משחק לאחר ניצחון ב5 מערכות- כלומר- לא רק שהוא צריך לנצח, אלא גם לא להיגרר לחמישית!!) כבר לא דעיכה כ"כ איטית. פשוט המקום ממנו התחיל לדעוך היה כ"כ גבוה, שגם 25% מפדרר הגדול של אז עדיין מועמד לקחת היום את ווימבי. משהו כמו טים דאנקן…
*לא נראה לי שהיו לנדאל בעיות גב (או שכן באוסטרליה לפני שנה? לא זוכר כבר..) וגם לא מחלת הנשיקה. ובלי לשים לב, דלפו מיודענו (הוא מתכוון לשחק עוד קצת השנה?) כבר נותן לנדאל פייט רציני לגבי הפצוע הכרוני…

איציק 8 בפברואר 2015

מה שאתה אומר שהפוסט הזה יהיה די רלונטי גם בעוד חודש. אחרי ירידה דרמטית בשבוע הראשון, הזמן משפיע הרבה פחות. כמעט פוסט אלמותי ;)

יהויכין פנדלוביץ' 8 בפברואר 2015

בוודאי שהפוסטים של אלעד הם אלמותיים. הנה, רק לפני שבועיים בערך הוא (ועוד מישהו!) שלף פוסט קדום שלו מתקופת המוזוזאיקון

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

זה לא אני…זה הטניס

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

+1

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

האמת היא שרציתי לכתוב כבר בשלישי שעבר ופשוט לא הספקתי.
אשתדל פעם הבאה לתזמן יותר טוב.

את 2013 אני לא בטוח שהם יקנו…היא לא הייתה משהו. התכוונת ל- 2014 אולי?
אבל אכן, למרות שהוא מצהיר ההיפך, אני עדיין מאמין שהסלאמים זו הבמה שאליה הוא מכוון.
ווימבלדון בשנה שעברה היה פספוס גדול מבחינתו בהקשר הזה אבל כלל שהזמן עובר התואר הבא יהיה מתוק יותר!

אהבתי את הששואה לדאנקן.

לגבי נדאל – בהחלט, אוסטרליה שנה שעברה היה עם בעיות גב. מחלת הנשיקה אני לא מאחל לו כלל.
לגבי דלפו-סיפור עצוב לחלוטין אבל רק אידיוט לא יחשוד בקשר שבין העוצמות שהוא ניפק עם החבטות שלו לפציעות בפרק כף היד.
ופה מגיע הטוויסט שאולי יגרום לצעירים לשנות כיוון ולשחק טניס שיותר ידידותי לגוף.

יהויכין פנדלוביץ' 8 בפברואר 2015

2013 של פדרר: חצי גמר אוסטרליה, רבע גמר ר"ג, (האחרים באמת לא ראויים לאיזכור).
גמר מאסטרס, לא זוכר כמה חצי גמר מאסטרס (כנראה לא הרבה…)
זכייה בטורניר 250 (שהחל מהשנה הוא 500)
חצי גמר טורניר סוף השנה.
רוב הסבב מגיע להישגים מקבילים במשך קריירה שלמה.
אז כן, ביחס לשחקנים שהשיא שלהם היה טופ 20-30, בהחלט התכוונתי ל2013

איציק 8 בפברואר 2015

באיזה טורניר ברמת-גן פדרר הגיע לרבע גמר ;)

יהויכין פנדלוביץ' 8 בפברואר 2015

האמת, מירקה אשתו זכתה ב3 טורנירים. הראשון ביניהם היה בארץ

איציק 8 בפברואר 2015

לחקות את פדרר :-) :-) :-)
מי מסוגל לכך…

איציק 8 בפברואר 2015

לצערי בשלב זה של הקריירה של פדרר אני לא מצפה ממנו לגראנד סלאמים ואפילו לא ניצחונות בטורנירים חזקים, אבל מקווה בשבילו. מפדרר אני רק נהנה. כמה רגעים של חסד שמעלים חיוך על הפנים. רק בשביל זה שווה לראות אותו.
כפי שכתבתי לא פעם, נדאל (ובמידה רבה גם נולה) הוא גלאדיאטור שנכנס לזירה בכל משחק. גלאדיאטור זה מיקצוע שוחק, וגם את נדאל המקצוע הזה שחק. מתברר שנדאל, כמה שהוא חזק פיזית, הרבה יותר חזק מנטאלית. לכן, בגלל היכולות המנטאליות הוא מצליח לקום ולהמשיך להאבק למרות השחיקה הפיזית, אך גם לזה יש גבול, וכשהגוף בוגד, שום יכולת מנטאלית לא עוזרת להגיע לכדור. במגרשים איטיים הוא עוד מסגול "לקרטע" אליהם, במהירים אין סיכוי.
נולה לדעתי כבר הפסיק לספור את השנים שמעליו בטורנירים הגדולים באמת. הם כבר לא אתגר בשבילו. הוא מתמודד עם המפציצים החדשים. אם ישאר ממוקד אז אני רואה רק את מארי וואורינקה ככאלו שמסוגלים להתמודד איתו גם פיזית וגם טכנית, אבל הם לא יציבים מספיק. המפציצים למינהם מהגבהים של 2 מטר פלוס לדעתי הם בעלי חיי מדף קצרים ומהר יבואו מפציצים חדשים. רק אלו שיפתחו כלים נוספים יוכלו לשרוד למשך זמן. לכן, בינתיים לנולה יש חיים נוחים יחסית, ואם יהיה ממוקד ובריא הוא בדרך לעוד הרבה גראנד סלאמים לדעתי.

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

שותף לתחושותיך לגבי פדרר…אני הבטחתי לעצמי כבר מהשנה שעברה שאני נהנה מכל רגע ולא מתאכזב יותר מהפסדים.
האמת? באוסטרליה השנה סוף כל סוף הצלחתי. האכזבה הייתה קצרה וממוקדת. :)

לגבי נולה – באופן מפתיע, הוא עדיין מתקשה מול פדרר. כלומר, כאשר הם נפגשים.
הסיבה היא מאצ'-אפ טהור. כלומר, במשחק שלא יתארך יותר מידי, יש לפדרר סיכוי טוב לנצח אותו. ע"ע ווימבלדון האחרון.
ואם גמר סוף השנה היה מתרחש בתנאים נורמליים לא בטוח שנולה היה מנצח.

אבל כן, הוא פגיע למפציצים השונים כי אם אחד מהם תופס יום טוב הוא יכול להגיש כל הדרך לניצחון (ויש לו כמה הפסדים כאלה…איזנר באינדיאן וולס 2012 לדוגמא)

אלכס דוקורסקי 8 בפברואר 2015

וגם קארלוביץ', מהשחקנים האהובים עלי בסבב, ניצח אותו בדוחא השנה. אבל בטוב מחמש זה מאוד קשה…

אלכס דוקורסקי 8 בפברואר 2015

דווקא מספר שחקנים שגובהם עולה על שני מטרים – קווין אנדרסון, ג'ון איזנר וכמובן איבו קארלוביץ – שומרים על כושר מאוד יציב (שמתבטא בדירוג בעשיריה השניה והשלישית) לאורך שנים רבות, יחסית. טורנירי הגרנד סלאם אמנם מעט פחות מוצלחים עבורם, וכמובן שבמשחק של הטוב מחמש, הגשה חזקה לא תספיק מול מישהו כמו נובאק.

גם אם ישנה ירידה מסוימת ביכולתו של נדאל בשלושת טורנירי הגרנד סלאם (מלבד הרולאן גארוס), הרי שקשה מאוד לצפות את עתידו בטורנירים הללו. הוא עשוי להיות מאוד בלתי צפוי ולהגיע רחוק (כל זאת, בתנאי, כמובן, שיהיה בריא וכשיר). מסכים איתך שסגנון המשחק שלו, המבוסס על תנועה רבה, סיבוב חזק של הכדור והיעדר מכת פתיחה חזקה, שתקצר עבורו את הנקודות, הביא לו (ועוד יביא) אמנם הצלחה רבה, אבל גם ייתכן שגרם לפציעות הללו.

חייב לציין שכמוך, נהנה מאוד מאוד מפדרר ובהחלט מצפה לסלאם או שניים…

איציק 8 בפברואר 2015

לגבי נדאל, אין ספק לגבי יכולתו כשהוא בכשירות מלאה. העיניין הוא, שנראה לי שהוא כבר לא יוכל לחזור לכשירות מלאה. מרוב הפציעות שעבר והשחיקה בכול שאר המקומות שטרם דווח על פציעתם, האפשרות לחזור למצב טוב הולכת ופוחתת. 70% כבר לא יספיק מול הטובים ביותר לדעתי. בכול מקרה אני מקווה שהוא יתאושש ויגיע ל-16 גראנד סלמים בקריירה שלו.
לגבי המפציצים, אתה רק מחזק את טענתי. ההגשה יכולה להביא אותם קרוב לטופ ואז יש את תיקרת הזכוכית אותה הם לא יכולים לנפץ אפילו עם ההגשה הכי חזקה שלהם. בשביל זה הם צריכים עוד משהו, כלומר יכולות משחק ברמה הגבוהה ביותר, כדי שיוכלו לנצח גם כשההגשה לא נכנסת בעוצמות והאחוזים להם הם מצפים.

אלכס דוקורסקי 8 בפברואר 2015

איציק, אל תעצור אותו ב-16… אבל תן לפדרר עוד כמה…

איציק 8 בפברואר 2015

:-)

אלכס דוקורסקי 8 בפברואר 2015

אלעד, שמח שחזרת לכתוב. נהניתי לקרוא. חלק מההצלחה של ג'וקוביץ' באוסטרליה קשור גם כנראה מהתאוששות טובה מהעונה החולפת, תוצאה של כושר גופני מעולה, שקל למדי להבחין בו.
כבר מספר שנים, נובאק מצליח לנצח את נדאל בטורנירי ההכנה, על החימר, לקראת הרולאן גארוס, כולל בגדולים שבהם: מונטה קארלו ורומא. כמעט כל פעם שהדבר קורה, עולה השאלה מתי הדבר יקרה גם בצרפת. הרי מעטים יחלקו על כך שהסרבי הוא כיום שחקן החימר השני השני בטיבו בעולם ומתקרב ואולי אף אינו נופל מראפא… ובכל זאת, על אף התמודדויות מאוד מאוד צמודות ביניהם בשלוש השנים האחרונות ברולאן גארוס (ב-2013 בחצי הגמר), נדאל יצא משם עם הגביע. נצחונות אלה של הספרדי על הסרבי (עדות, בין היתר, לחוסן המנטאלי שלו, כפי שאיציק ציין), מחזקים, בין שאר הישגיו, את מעמדו כגדול שחקני החימר בכל הזמנים.

לנושא מעט אחר, לקראת סיום הדיון שנערך בתגובה לפוסט המעניין של ארז אלגזי, העלה דורפן את השאלה בדבר דור השחקנים הצעיר, שמתקשה מעט לתפוס את מקומו. ואכן, מעניין מאוד שאף יליד 1990, ואנחנו כבר באמצע העשור, לא זכה בסלאם. המצב בקרב הנשים לא עדיף בהרבה. רק פטרה קביטובה, שחגגה פעמיים באול אינגלנד קלאב, היא שנות ה-90. כמובן שזמנם של החבר'ה האלה עוד יגיע. השאלה מתי…

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

תודה רבה, אשתדל להמשיך כמה שיותר.

לגבי הדור הצעיר – יש ים של כישרון (נישיקורי, דימיטרוב, ראוניץ', קיריוס, צ'יליץ') אבל טרם ראינו פריצה משמעותית.
למעט דלפו בארה"ב 2009 (מרגיש כבר רחוק מאוד) וצ'יליץ' בשנה שעברה…זה לא מספיק ולא עקבי.

אני רוצה לראות את נישיקורי מגיע לעוד גמר השנה…רוצה לראות את ראוניץ' עובר חצי גמר לראשונה.

כרגע אין פה מגמה ממשית, רק הבלחות.

איציק 8 בפברואר 2015

ניקושירי מזכיר לי משום מה את מיקל צ'אנג. שחקן מעולה אך כאלו במימדי גוף שאינם מאפשרים לו לפרוץ לטופ של הטופ.
אגאסי עשה זאת אבל זה היה בתקופה קצת אחרת, של טניסאים קטנים יותר במימדים, והוא היה פנומן (במיוחד ביכולת ההחזרה).

אלעד ב.א 8 בפברואר 2015

לא בכדי…מייקל צ'אנג הוא המאמן של נישיקורי

מתן גילור 8 בפברואר 2015

דיון מעניין לגבי המפציצים.
המפציצים ה"קלאסיים" (2 מ' +) חסרים ניידות, ולכן כמעט ולא נמצאים בעשירייה הראשונה. שימו לב שמי שמזנב בגדולים הם מה שאני נוהג לכנות "מפציצי ביניים" שגובהם סביב 1.95 מ'. דוגמאות: ראוניץ', קיריוס וצ'יליץ'. לכל אחד מהם הפוטנציאל להיות טוב יותר מדלפו בשיאו.
לענ"ד, אם וכאשר מישהו יוריד את נולה מכס המקום הראשון, זה יהיה מישהו בסגנון המשחק הזה.

יהויכין פנדלוביץ' 8 בפברואר 2015

זה מעניין, כי לראוניץ' יש הגשות לא פחות טובות מלקרלוביץ' ולאיזנר (אולי הם עוברים אותו בסטטיסטיקה, אבל זה כי הוא משחק נגד יריבים איכותיים יותר).
להיות טוב בשיא זו לא חוכמה. החוכמה, וזה (הרבה מ)מה שהופך את הגדולים לגדולים זו הרמה שהם מציגים ברגיל, לא השיא. למשל, לא ראיתי משהו יוצא דופן מציליץ מאז הזכייה.
דלפו ידע לשמור על עקביות, וזה שם המשחק הטניס. הרי הבלחות של שחקנים יש כל הזמן (איך לא שמענו עד עכשיו על סטחובסקי/דארסיס/רוסול לאחר סנסציות…)

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

אגב, נגעת פה בנקודה מעניינת שיש לי בראש טור שרציתי לכתוב עליה מזמן…אני קורא לזה תסמונת "הכובש".
כלומר, רואים המון מקרים של שחקן זוטר שמעיף מתחרות בכירה שחקן טופ-10 או טופ-5 ומפסיד בצורה עלובה ביותר בסיבוב שלאחר מכן.

איפה המומנטום? איפה היכולת? יש לי תיאוריה מעניינת בנושא…נקווה שיצא לי לכתוב אותו בצורה מסודרת ומגובה במספרים וכו'.

איציק 8 בפברואר 2015

זו תסמונת שנקראת בליגה לכדורסל בארץ "המשחק שאחרי הנצחון על מכבי"

אלעד ב.א 8 בפברואר 2015

+1
לגמרי לגמרי

יהויכין פנדלוביץ' 9 בפברואר 2015

או, במקרה של הכדורגל, אפילו התיקו עם מכבי (-;

אלעד ב.א. 8 בפברואר 2015

הבעיה העיקרית של המפציצים היא משחק הביניים.
כלומר, מה קורה אם ההגשה הראשונה לא נכנסה או שנכנסה חלש יחסית ועכשיו יש ראלי.

לפדרר יש מוניטין ידוע בהתעללות שלו בשחקנים הגבוהים (איזנר, קרלוביץ, דל-פוטרו): הוא פשוט מתחיל לערבב להם את הראלי עם המון סלייסים ושינויי כיוון שגורמים להם לעבוד יותר עם הברכיים. ובחור גבוה כזה שמתכופף יותר, מתעייף יותר ואז טועה יותר.
לג'וקוביץ' יש פחות את הסגנון הזה מולם…הוא פשוט נשאר אותו שחקן סולידי שצריך ווינר טוב כדי לזכות בנקודה.
והוא לא מרבה לטעות יותר מידי…וכיוון שהחבטות שלו טובות משלהם הוא פשוט מנצח בשורה התחתונה. עושה פחות טעויות.

לא הזכרתי את ההחזרה שלו שהיא אחת הטובות בסבב אם לא ה…

מתן גילור 8 בפברואר 2015

בדיוק. והכדורים הגבוהים של נדאל נוחים להם מאד. תן לקריוס את נדאל כל יום בשנה (לא כולל בוץ).
פדרר משחק נמוך. מזכיר לך ווימבלדון שקרלוביץ' לא איבד משחקון הגשה אחד עד פדרר ואז נשבר כבר במשחקון ההגשה הראשון.
החבר'ה ה"חדשים" (ראוניץ', קיריוס) משלבים סרב של 230 קמ"ש עם עבודת רגליים לא רעה.

אלעד ב.א 8 בפברואר 2015

נכון…ויש עוד נתון: נדאל חובט טופ-ספין חזק. למעט דשא, על רוב המשטחים בסבב הכדור עולה די גבוה.
במיוחד על חימר בו הקפיצה היא הכי גבוהה.
לשחקן ממוצע הכדור עולה לגובה הכתף מה שמכריח אותו לעשות אחד משניים:
לקחת את הכדור כשהוא תוך כדי עלייה (קשה מאוד אבל עדיין הדבר הנכון לעשות) או לחבוט כאשר הכדור עולה גבוה (יותר קל מלחבוט בעלייה אבל אתה בחיסרון).
רוב השחקנים מעדיפים לעשות את הדבר השני…ומפסידים לרוב.

מול שחקן גבוה הדינאמיקה משתנה: הכדור שעולה אל מעל גובה הכתף של שחקן רגיל עולה לגובה מתאים מאוד עבור שחקן גבוה והוא חובט אותו בכיף חזרה.

פורד פרפקט 8 בפברואר 2015

עייפות החומר של נדאל? כבר לא משפיעים החומרים הממריצים? (לכאורה)

איציק 8 בפברואר 2015

אלו החומרים שהתעיפו ;)

Comments closed