מעגלים לא סגורים – יוחאי שטנצלר

בערך כבר מהדקה ה-30 הייתה הרגשה שבגמר הזה יובקעו שערים רק בבעיטות הכרעה. ועדיין, למרות האיתותים התכופים על שערים מנתניה ומבילבאו, נשארתי עם הגמר האפריקאי.

זה היה אמור להיות הקלאסיקו של היבשת בין שתי הנבחרות הטובות ביותר באפריקה ב-10 השנים האחרונות, חוף השנהב נגד חוף הזהב (שמה הקודם של גאנה), שתי נבחרות שלא הצליחו לתרגם את השליטה שלהן לתארים. ואם אפשר היה לא להעניק לאף אחת מהן את התואר אמש זה היה הוגן. אבל בכל זאת מישהי הייתה צריכה לנצח.

וכשהבנתי שזה הולך לפנדלים לא יכולתי שלא לחשוב שזה עוד פעם קורה לאברם. אולי בעצם הוא יצליח לסגור מעגל ולזכות דווקא בבעיטות עונשין? אחרי שחוף השנהב החמיצה את הפנדל השני שלה, כל הספסל הגנאי היה באוויר, אבל לא אברם. ידיים בכיסים, ראש מוטה למטה בצורה קצת נבאכית אופיינית ואפילו לא מילימטר של חיוך. הוא כבר היה שם, ויודע שזה לא נגמר עד שזה נגמר.

אז אברם לא סגר מעגל אבל הוא לא היה היחיד שהיה צריך כאן קלוז'ר. שתי הנבחרות עמוסות בכישלונות ברגעי אמת ומפחי נפש בבעיטות הכרעה והיה אפשר לראות את זה במהלך הפנדלים כשכל כך הרבה שחקנים לא עמדו בלחץ, כיסו את הראש במגבת או הפנו את הראש לכיוון השני.

הגיבור העיקרי שלא סגר מעגל היה אסמואה ג'יאן. שקט וצנוע אבל ללא ספק גדול שחקני גאנה בכל הזמנים לפחות לפי ההישגים. הוא הבקיע כל כך הרבה שערים חשובים עבור הנבחרת הזאת (מלך השערים), כולל שער הניצחון בשלב הבתים מול אלג'יריה בדקה ה-93 ועוד רבים אחרים. כבש בבכורה שלו כשהוא עוד לא בן 18. הקריירה שלו הייתה לא יציבה, ברוב המועדונים אליהם הגיע נתן עונה ראשונה טובה ולאחר מכן הלך ודעך. בינתיים הוא עושה כסף טוב (ממש טוב) באיחוד האמירויות והוא מלך השערים בליגה ב-3 השנים האחרונות.

הוא כבש שישה שערים בשלושה מונדיאלים – מלך שערי אפריקה בגביע העולמי, כולם מכריעים, והיחיד מהיבשת שכבש בשלושה טורנירים שונים. הוא פנדליסט לא רע, אבל מספיק פנדל מוחמץ בכדי ליצור תדמית של מחמיצן. וזה היה אותו פנדל שזעזע את המשקוף ברבע הגמר ב-2010 מול אורוגוואי בדקה ה-120 שמנע מנציגה אפריקאית ראשונה להגיע ל-4 האחרונות, זה אולי הפנדל שיהיה כתוב על המצבה של ג'יאן ולא שרשרת ההישגים שלו.

פחות משנתיים חלפו וג'יאן שוב ניצב על הנקודה הלבנה בחצי גמר אליפות אפריקה מול זמביה למשחק שבו גאנה הייתה פייבוריטית ברורה. אבל הוא שוב החמיץ וגאנה הפסידה. לאחר המשחק הוא פרש מהנבחרת בגלל המועקה הכבדה אבל כעבור פחות מחצי שנה כבר חזר לשרת את המדינה.

ואתמול הייתה לו ההזדמנות לסגור מעגל. אבל אברם לא רצה לקחת סיכון ובהחלטה אמיצה ביותר החליף אותו בדקה ה-120. הוא כבר נשרף מקפטן שהיה נחוש מדי להבקיע עבור הקבוצה שלו בפנדלים.

וכך אחרי 120 דקות מזעזעות הם עלו אחד אחרי השני לבעיטה. עם כל כך הרבה משקעים ורצון לסגור מעגל. חוף השנהב עם הסגל אולי המוכשר ביותר אי פעם באפריקה שנכשלה טורניר אחרי טורניר, וגם הפסידה בפנדלים בשני הגמרים האחרונים אליהם הגיעה ניצבה.

ג'רביניו שהחמיץ בגמר הקודם מול זמביה ירד גם כן בדקה ה-120 וישב מאחורי הספסל עם הפנים לדשא. הוא לא יכול היה להתמודד עם זה. וגם שני הבועטים הראשונים החמיצו לפילים שאני גם מאוד אוהב אבל הפעם רק הפעם רציתי שיפסידו. ואז הגיע הפנדל החמישי של יאיא טורה, עוד אחד עם קוף (או יותר נכון פיל) על הגב בכל הנוגע למשחקי נבחרת. ואמרתי לעצמי שאני רוצה שגאנה תנצח אבל לא מהחטאה של טורה, אז הוא כבש.

ואז ניצב אחיו שהחמיץ גם כן באותו גמר מול זמביה ולא פישל הפעם, ומנגד ג'ון מנסה הגנאי שזכרתי שהחמיץ באותו רבע גמר מול אורוגוואי, וסגר מעגל כשכבש. אלא שהוא היה נראה בערך בחצי מהגודל של אותו בלם שהחמיץ ב-2010 ולאחר בדיקה הבנתי שזה ג'ון מנסה אחר.

ולאט לאט הסתבר שהגיבור הטראגי הופך להיות השוער הגנאי ברימה ראזאק. גרנט הימר על הצעיר הלא מנוסה בתחילת הטורניר וההימור אכן היה מוצלח, וגם הקמע בדמותו של ספיידרמן הוסיף לקוריוז. אבל אחרי שחוף השנהב יצאה מההלם היא הבינה שפנדלים זה לא הצד החזק שלו. הוא לא התקרב להדוף אף אחת מ-11 הבעיטות שנבעטו לעברו והוריד הרבה לחץ מהבועטים הכתומים. לאיש העכביש זה לא היה קורה.

ומנגד כובש הפנדל המכריע, עוד אחד שיש לו מה להוכיח – בובאקאר בארי, השוער הותיק של חוף השנהב שתמיד נאמר עליו שהוא החוליה החלשה בנבחרת העל הזאת, זה שמונע ממנה להיות גדולה באמת, זה שלא הצליח לעצור מספיק פנדלים בשני הגמרים הקודמים, הפעם הודף שניים ועוד כובש את המכריע, הניסיון העודף שלו על ברימה עשה את העבודה.

ומי יודע, אולי אם ורק אם גרנט היה משחזר את הטריק של ואן חאל ומנצל את החילוף האחרון שלו כדי להכניס שוער יותר מנוסה, ושומר על ג'יאן כפנדליסט שכן יכבוש, אולי סוף סוף אברם היה נופל על הצד הנכון של התחת.

פוסט פוסט סופרבול (וגם תוצאות ההימורים!)
יותר ממאמן (לכבוד דין סמית')

8 Comments

אורן השני 10 בפברואר 2015

יוחאי, כתבת בדיוק כל מה שחשבתי בזמן המשחק. במיוחד לגבי השוער של גאנה וג'יאן (למרות שביתרון 2-0 הם פישלו בגדול ויכלו לחסוך את הסוף הצפוי..)

על 120 הדקות באמת שאין מה להרחיב, אבל לדעתי למרות המדגם הקטן – אברם הראה שהוא מאמן לגיטימי ברמות הבינוניות-גבוהות.

D! פה 10 בפברואר 2015

יוחאי – נהדר. תודה

אריק האחר 10 בפברואר 2015

מעולה
הטור יותר טוב מהמשחק !
ברמה של הפנדלים.
תודה

כסיפוביץ 10 בפברואר 2015

מצוין!

יורד ים 10 בפברואר 2015

יוחאי אני אוהב את הטורים שלך.

כל מופע הפנדלים היה נראה שכונתי ביותר. נראה שהאנשים שציפו לו הכי פחות ולא ממש התכוננו אליו הם דווקא הצוותים המקצועיים.

טחלה טור 10 בפברואר 2015

חוף הזהב – אהבתי!

עוד טור מצוין שלך! תכתוב יותר!

זוווווווו 10 בפברואר 2015

חחחחחחחחחחחחחחחחחח ולאחר בדיקה הבנתי שזה ג'ון מנסה אחר!!

אחלה טור. כמי שראה את ההארכה (המשמימה) ואת הפנדלים, התחברתי להרבה מהנקודות שלך פה

יוחאי שטנצלר 10 בפברואר 2015

בהתחלה זה היה מטעה כי גם ג'ון מנסה ב-2010 לקח בדיוק שני צעדים תנופה ובעט גרוע כמו שזה עשה. אבל ג'ון מנסה ההוא היה הקפטן והיה ממש הר אדם, ככה הוא נראה – http://www.chroniclelive.co.uk/sport/football/football-news/sunderland-pass-deal-john-mensah-1399728
בעוד שהשני הרבה יותר צעיר וצנום. מסתבר שככה מבדילים ביניהם – הגדול מכונה ג'ון והקטן הוא ג'ונתן.

Comments closed