קימיקו יש רק אחת (ארנון בן-דרור)

 

אמנם עברו רק שלושה ימים מאז החל טורניר ווימבלדון, אבל את גיבורת הטורניר שלי כבר הכתרתי: קימיקו דאטה-קרום. שושנה בין חוחי הביג-היטרס המזרח-אירופאיות של טניס הנשים. כל מי שצפה במשחק הסיבוב השני בין היפנית בת ה-40 לבין ונוס ווילימאס – אלופת הטורניר חמש פעמים בעבר, צריך להזכיר – יודע על מה אני מדבר. חוויה יוצאת דופן.

עד כמה הסיפור של דאטה-קרום מופלא? רק אזכיר שהיא כבר הגיעה בעבר לשלב חצי הגמר בווימבלדון. כמה בעבר? לפני 15 שנה בדיוק, וגם אז כבר היתה שחקנית די ותיקה בסבב.

דאטה-קרום, שהפכה לטניסאית מקצוענית בשנת 89', פרשה מטניס ב-96', לאחר שרשמה בקריירה הקצרה שלה חצאי גמר בשלושה גראנד-סלאמים שונים, התברגות במקום הרביעי בעולם בשלב מסוים ו-שבעה תארי WTA.

בשנת 2008, אחרי 12 שנים מחוץ לענף, ובגיל בו אף שחקנית לא חולמת לחזור לשחק, היא לא רק חלמה, אלא גם ביצעה. ציפי אובזילר קטנה לידה. ב-2009 היא כבר זכתה בסיאול בתואר ה-WTA השמיני בקריירה שלה, בגיל 39.

עם כל זאת, אף אחד לא האמין שמפגש של דאטה מול שחקנית הדשא הגדולה ביותר בדורה (יחד עם סרינה), במגרש המרכזי בווימבלדון, יוליד משחק שכזה, שהסתיים בתוצאה 7:6, 3:6, 6:8. משחק שהיה בו הכל: סיפור מעורר השראה, תהפוכות חוזרות ונשנות וטניס נהדר לעיתים מצד שתי השחקניות. כל האספקטים כולם.

***

למה אני מאוהב בדאטה-קרום? קודם כל כי היא משחקת עם מחבט של חברת יונקס היפנית. מחבט דומה לזה בו השתמשו מרטינה הינגיס הנהדרת ועוד כמה טניסאים וטניסאיות פעילים, שדבקים עד היום בראש הגדול הזה. שנית, היא לא שמעה על טופ-ספין – כל החבטות או פלאט או סלייס, כמו פעם. שלישית, היא מתקיפה ועולה לרשת בכל הזדמנות שיש לה, וגם כשאין לה. רביעית, יש לה טאץ' מעולם אחר.

צורת המשחק שלה לא יכולה לעבוד באותה יעילות על משטח שאינו דשא, אבל ביום רביעי, במגרש המרכזי באול-אינגלנד-קלאב, זה היה מחזה נפלא. הדשא טיפל בחבטות של דאטה באהבה גדולה, החליק אותן מעליו בקלילות והטיס אותן הלאה. הרמוניה מלאה בין שחקנית למשטח. זה כמעט, אבל רק כמעט, הספיק לה כדי לנצח.

דאטה, בשונה משאר הטניסאיות, כמעט לא מניפה את המחבט אחורנית לפני החבטה. היא פוגשת בכדור מוקדם ומשתמשת בעוצמה של יריבתה ובדשא כדי לייצר עוצמה משלה. זה בכלל נראה כאילו היא משתמשת במחבט עץ. האמת היא שחבטות כמו שלה אפשר בהחלט לייצר גם עם מחבט כזה.

דאטה עמדה בתוך המגרש כדי להשיב לסרבים הראשונים האדירים של וויליאמס (שבלי ספק ניצחו בשביל האמריקאית את המשחק), והזכירה לי את הטקטיקה בה נקט "הקוסם" הצרפתי פבריס סנטורו לקראת סוף הקריירה, כשפגש בפדרר או במגישים מצטיינים אחרים. דאטה, כמו סנטורו בזמנו, פשוט משחקת טניס אחר משאר השחקניות בסבב. אגב, שניהם גם הפכו למקצוענים באותה שנה, 89'.

בכלל, אני בעד שיתחילו לשחק ביחד בזוגות המעורבים. הרבה כסף הייתי משלם כדי לראות את זה.

וולי נהדר יש לה ללוחמת היפנית, אבל לא רק: גם חבטת סלייס-פורהנד נפלאה (עוד חבטה שנעלמה בשנים האחרונות מהמגרשים), דרופ-שוטס עם טאץ' בלתי רגיל, חוכמת משחק אדירה ואנטיסיפיישן מצוין, שמאפשר לה לעמוד כל הזמן על קו הבסיס מבלי לסגת. אם היא לא מצליחה להגיע לכדור בבהקנד, אין שום בעיה – היא פשוט מחליפה ליד שמאל.

***

אבל לא רק צורת המשחק של דאטה הפכה את המפגש בינה לבין הוויליאמסית לחוויה יוצאת דופן, גם מהלך המשחק.

דאטה פתחה בסערה, הטיחה בוויליאמס ווינר אחר ווינר מהקו האחורי וברשת, בדרך ל-1:5 מדהים, ונראה היה שונוס – שלא שיחקה מול דאטה מעולם – פשוט לא מצליחה לפענח מה הדבר הזה שניצב מולה בצד השני של הרשת.

אבל הלחץ מחד והאופי של ונוס מאידך הפכו את הקערה על פיה: 5:6 לונוס, אחרי שדאטה-קרום איבדה שלוש נקודות מערכה. הסיפור של המערכה הזאת, וגם של המשחק, אמור היה להיות גמור, וכך גם חשב צוות השידור. אבל אמור, כידוע, זה שם של דג. ודאטה-קרום זה שם של פייטרית שלא ברא השטן. היא הצילה נקודת מערכה, חזרה ל-6:6 וניצחה את שובר השוויון– לא לפני שהפסידה 4 נקודות מערכה נוספות במצב של 6-2 בשובר השוויון.

המערכה השנייה היתה של ונוס ונגמרה ב-6:3. ב-2:0 לוויליאמס ו-30:0 על הסרב שלה, במערכה השלישית, הסוף נראה בלתי נמנע. מטוטלת המומנטום עברה באופן סופי לוויליאמס ומה שנשאר זה רק פורמליטי. אוטוטו מסיימים והקהל יוכל ליהנות מנדאל שמחכה בחדר ההלבשה.

לא כל-כך מהר: היפנית השיבה שוב מלחמה שערה, חזרה ל-2:2 ובמהלך כל המשך המערכה הצליחה לשמור על הסרב למרות שהגישה שנייה. ניתן היה לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה שריחפו מעל האיצטדיון, אבל זה לא נועד לקרות. במצב של 7:6 לוויליאמס, על הסרב של דאטה-קרום, האמריקאית הצליחה לשבור ולהכריע את המשחק. הקהל קם להריע לפלא הספורטיבי, שפיזז באלגנטיות-אין-קץ על המגרש בשלוש שעות האחרונות. שלוש שעות של טניס מעולם אחר, מדור אחר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

ליגת שוקי ההון: ספרד
מה עושים עם הכדורגל הישראלי?

7 Comments

IDO. Melbourne 23 ביוני 2011

איזה קפסולת זמן היה המשחק הזה.

קימקו כמעט עשתה לוונוס מה שוונוס עשתה לסבב בשנת 2000, תפסה אותה עם המכנסיים למטה.
אבל וונוס נשארה וונוס גם בגיל 30, ולצערי היא לקחה את הזמן מקימקו.

אני חושב שהמשחק אתמול היה הנסיון האחרון של הטניס המופלא שהציגו לנו הנשים של שנות ה-90 עד שהוויליאסיות דרכו לו על הראש עם העוצמות שלהן.

אבל איזה משחק מזמן לא נהנתי כך, למעשה הטלויזיה האוסטרלית הראתה לפני המשחק שידור חוזר של המשחק בין לייטון לקי נאשיווארה היפני שהוא גם משתמש בפורהאנד סלייס וניצול עוצמות היריב.

האם היפנים משתמשים בטכניקות הג'ודו טניס?

גיל 23 ביוני 2011

זה היה ממש מסע בזמן והיטב לתאר את זה. מה אפשר לעשות שתופעות כמוה ימשיכו לשחק ולהצליח בטניס העולמי? זה רק מראה את הפספוס על הספורט הזה שהפך מחווייה אסתטית למפגן של עוצמה וטסטוסטרון.

כח הגברה 23 ביוני 2011

בפוסט של דורפן על טניס הנשים הצעתי הגבלה של מספר הסרבים השניים במשחקון כמשהו שיכול לנטרל קצת את העוצמות ואת הדומיננטיות של הסרב.
אבל אם כולם רוצים לראות "טניס של שנות ה- 80-90", למה פשוט לא לחזור למחבטים שמתאימים יותר לסגנון הזה? הם לא צריכים להיות מעץ כמובן, רק עם אפקט דומה. התקדים של השחייה ("נסיגה טכנולוגית" לטובת הספורט) עובד לטובת הרעיון הזה, למרות שההבדלים גדולים.

סופרפלי 23 ביוני 2011

פוסט נהדר, הפכתי לאוהד שלה תוך כדי, למרות שמעולם לא ראיתי אותה משחקת.

נועה 23 ביוני 2011

מסכימה. ללא ספק המשחק הטוב ביותר בטורניר עד כה

ברגר 23 ביוני 2011

נצחון לשחר פאר בסיבוב ראשון בזוגות נשים.

שחר פאר וקארה בלאק ניצחו את שרה ברוול ומלאני סאות 3-6,3-6

הופ 24 ביוני 2011

שלחת אותי ליוטיוב וחזרתי עם שתי מסקנות:
1. המשחק של דאטה-קרום באמת נפלא, לפחות הארבע דקות שהעלו שם (למתעניינים, זה מה שהצלחתי למצוא: http://www.youtube.com/watch?v=98XNIbz3k_I).
2. אכן היטבת לתאר. וכשרואים את דאטה-קרום עומדת בעמידת המוצא שלה עם הסרט על הראש כשוונוס עומדת להגיש, אי אפשר שלא לחשוב על לוחמת קראטה יפנית ותיקה (הייתי אומר אפילו עתיקה), ולתמוה – סליחה על הקלישאה הסטריאוטיפית – האם יש קשר בין צורת המשחק הזו לבין אמנויות לחימה יפניות.

Comments closed