שינויים בהרגלי ההצלבה – יוחאי שטנצלר

 

העונה הסדירה והארוכה ב-NBA הסתיימה עם דרמה גדולה בקרבות על המקום השמיני והאחרון ובקרבות המיקום במערב הצפוף.

והנה עוד רגע מתחיל הפלייאוף, עם חצי מערבי איכותי ועמוס בכישרון, וחצי שני מזרחי קצת פחות (בלי גזענות). אז כדי לנסות ולפתור את חוסר האיזון האזורי הזה הנה כמה הצעות לשיפור שיטת הפלייאוף.

הצלבה בין אזורית

פתרון לא כל כך ישים בשל המרחקים הגדולים, אבל יכול היה להיות מאוד מעניין אם שמונת הראשונות בכל קונפרנס היו מוגרלות זו מול זו. כלומר הראשונה במערב נגד השמינית במזרח, זה היה נותן אינדיקציה להבדלי האיכות בין המערב למזרח וגם יוצר המון יריבויות חדשות ומאצ'אפים מעניינים בין קבוצות שאין ביניהן יריבות אמתית כי הן פשוט לא נפגשו בשלבים מאוחרים.

במקרה כזה הפלייאוף היה נראה ככה:

אטלנטה – ניו אורלינס, קליבלנד – דאלאס (לברון-נוביצקי), שיקגו – סאן אנטוניו (לא רע בכלל), טורונטו – ממפיס, וושינגטון – פורטלנד, מילווקי – קליפרס, בוסטון – יוסטון, ברוקלין – גולדן סטייט.

היתרון של המערב במהלך השנה היה 187-263 (58%) ולמעשה מאז שנת 2000 רק פעם אחת המזרח הוביל במאזן בין שני הקונפרנסים. אני אשמח אם מישהו יודע מה המאזן הכולל העונה בין שמונת הראשונות בכל אזור.

הכי טובות

שיטה נוספת שגם עשויה לכלול מפגשים בין חופים כבר בסיבוב הראשון היא שיטה שבה פשוט מדורגות 16 הטובות ביותר ומוצלבות זו מול זו. הראשונה מול ה-16 וכן הלאה. במקרה כזה קודם כל לא תהיה חשיבות לזכייה בבית המקומי וכך לא היה נוצר מצב שבו פורטלנד לה המאזן השישי הטוב במערב, מדורגת רביעית בשל העובדה שהיא מוליכת הבית האזורי שלה, לעומת האזור הטקסני שנהנה מחמש נציגות בפלייאוף והתמודד עד חורמה על המיקום בפלייאוף (עלו פעם 5 קבוצות מאותו דיוויז'ן לפלייאוף?)

במקרה כזה ברוקלין שסיימה שמינית במזרח הייתה נשארת בחוץ ואוקלהומה הייתה נכנסת במקומה ומזנקת למקום ה-14 גם לפני מילווקי ובוסטון. קליבלנד של בלאט ולברון והשנייה במזרח למשל מדורגת רק במקום השביעי הכולל. המיקום הממוצע של השמינייה הראשונה במערב הוא 11.3 לעומת 13.7 של המזרח. הבדל לא קטן.

ככה היה נראה הפלייאוף:

גולדן סטייט – בוסטון, אטלנטה – מילווקי, יוסטון – אוקלהומה, קליפרס – ניו אורלינס, ממפיס – וושינגטון, סאן אנטוניו – טורונטו, קליבלנד – דאלאס (שוב), פורטלנד – שיקגו (זיכרונות מ-92').

מאזן משוקלל

אבל חשוב לזכור כשגם מדרגים את כל קבוצות הליגה לפי מאזן הטוב ביותר, זה למעשה ניסיון לדרג תפוחים ותפוזים. הרי לא כל הקבוצות משחקות את אותו מספר משחקים נגד אותן יריבות. השיטה היא כזו כל יריבה משחקת שני משחקים מול 15 היריבות מהחוף הנגדי, עוד 4 משחקים מול ארבעת קבוצות הדיוויז'ן שלה ובין 3 ל-4 פעמים מול יתר הקבוצות באותו חוף. כך יוצא שלמעשה קבוצות המזרח מן הסתם משחקות יותר משחקים מול המזרח וכך למעשה החזקות במזרח נהנות ממאזן יחסית טוב יותר כי הן משחקות מול יריבות קלות יותר.

אז עשיתי משהו מאוד אופייני אפור ומשעמם שמתאים לרואה חשבון לעשות – עשיתי מאזן משוקלל. נרמלתי את המשחקים מול היריבות מאותו חוף כשחילקתי אותם ביחס מספר המשחקים שהן משחקות מול החוף המקביל. מניח שאיבדתם אותי כבר אבל התוצאות הן כאלה:

לא רק ברוקלין נשארת מחוץ לפלייאוף במקרה הזה, שוב לטובת אוקלהומה אלא גם…מילווקי, בגלל נחיתות מאזן משולש שנוצר בינה לבין בוסטון ויוטה. מי שנכנסת במקומה לפלייאוף היא פיניקס, וכך למעשה במאזן משוקלל אמתי שמשקף את איכות הקבוצות יש 10 קבוצות מהמערב בפנים לעומת 6 בלבד מהמזרח.

וכך יראה הפלייאוף – גולדן סטייט – בוסטון, אטלנטה – פיניקס, יוסטון – ניו אורלינס, סאן אנטוניו – וושינגטון, קליפרס – אוקלהומה, ממפיס – טורונטו, קליבלנד – שיקגו, פורטלנד – דאלאס.

השיטה הזאת כנראה גם לא כל כך ישימה, אבל יש משהו הרבה יותר פשוט שהוא כן ישים ויביא להשוואתיות טובה יותר בין הקבוצות – ליגה של 58 משחקים בלבד, כשכל קבוצה פוגשת פעמיים את כל יתר הקבוצות. תחשבו למשל כשהראשונה במזרח פוגשת את הראשונה במערב והביתיות ביניהן נקבעת לפי המאזן שלהן, אבל הוא לא אחיד כי הן לא שיחקו באופן שווה מול הקבוצות האחרות, השיטה החדשה תפתור את המצב הזה.

אבל זאת הבעיה הכי קטנה שצמצום מספר המשחקים תפתור – ליגה קצרה יותר ולא לעוסה כמו מסטיק, פחות משחקי גארבג' טיים, פחות טנקינג, השוואתיות ואחידות בין הקבוצות והכי חשוב – אולי רק אולי, זה היה עוזר לנו ליהנות מפלייאוף עם פול ג'ורג', קווין דוראנט וגם דרק רוז קצת בריא יותר.

 

הסיפורים הגדולים של העונה - שלא קרו
שריף חדש בעיירה

24 Comments

רועי ויינברג 17 באפריל 2015

אני מסכים איתך שצריך לשנות את השיטה, בעיקר של הבתים. קרה כבר שעלו 5 קבוצות מאותו בית לפלייאוף, הבית המרכזי ב-2006 (דטרויט, בולס, קאבלירס, באקס, אינדיאנה).

לדעתי צריך להיות 6 הקבוצות הטובות ביותר בכל אזור, ו-4 הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר בסך הכל מאלו שנשארו, ואז להפגיש ביניהן בפורמט של 1-16 כפי שציינת (או שהקבוצות עם המאזן הראשון והשלישי בטיבו בקונפרנס עם המאזן החלש יותר, והמקום השני והרביעי בזה עם המאזן החזק יותר במפגשים בין אזוריים).

השנה, מבחינת מפגשים אזוריים, המערב מנצח 261-187

גורביץ' 18 באפריל 2015

מסכים, זה גם דורש את הכי מעט תהפוכות מבחינה אופקרטיבית.
מבחינה רעיונית זה טוב, כי ובכל זאת אי אפשר להוציא לגמרי את המיץ מהמשמעות של מזרח ומערב,
ומבחינת עניין ומאבקי מיקום זה ישאיר את הטובות יותר במירוץ, קבוצות שהשקיעו ואיבדו עניין כמו פיניקס, במקום טראש כמו ניו ג'רזי

גיל 17 באפריל 2015

צריך שהקבוצות הכי טובות יעלו בלי קשר לאיפה הן משחקות, אם יוצאות מן הכלל שזה אלופות הבתים.

זוווווווווווווווו וזוווווווווווו 17 באפריל 2015

כתבה גאונית

יריב 18 באפריל 2015

העונה קבוצות הפלייאוף של המערב ניצחו 74 מ128 משחקים נגד קבוצות הפלייאוף של המזרח – 58%.

אם מסתכלים על זה ברמת הקבוצות, נראה שההבדל נובע מחולשתן היחסית של שלוש האחרונות במזרח. חמש הראשונות שם מאוזנות למדי מול הפלייאוף במערב, ולא נראה שיש פערים דרמטיים במאזנים מולן (או מול שאר קבוצות הפלייאוף במזרח) בין קבוצות הפלייאוף השונות במערב.

אלעד 18 באפריל 2015

אין לך דרך אמיתית לבדוק את זה בשיטה הנוכחית. אם קליבלנד וסאן אנטוניו נפגשות באמצע רצף של חמישה משחקים, כשס"א נניח צריכה להתמודד עם אוקלהומה, ניו אורלינס, יוטה ופיניקס, וקליבלנד עם מילווקי, בוסטון, וושינגטון וברוקלין, די ברור איזו קבוצה מותשת יותר ועומדת למבחן יותר קשה לילה אחרי לילה. זה נותן יתרון לקליבלנד במפגש ביניהן.

יריב 18 באפריל 2015

אין לך דרך אמיתית לבדוק את זה בשום שיטה, תמיד יש הבדלי לו"ז, פציעות, שינויים טקטיים, התפתחות של שחקנים (וקבוצות) במהלך העונה וכמובן כמות נכבדת של מזל. הדבר היחיד שיש לך הוא סטטיסטיקה – אף פעם אין בטחון שהיא מצביעה על המציאות.

אלעד 18 באפריל 2015

במקרה הזה יש לי ביטחון שקבוצות המערב טובות בהרבה מקבוצות המזרח, וזה לא מגובה בסטטיסטיקה – זה מגובה במראה עיניים.

אופיר 18 באפריל 2015

*שמונה* הראשונות.

אופיר 18 באפריל 2015

ורעיונות מצוינים. ממש מרגישים שכל אחד מהתרחישים שתיארת טוב וצודק יותר מהמציאות הנוכחית.

אלעד 18 באפריל 2015

התחברתי למאזן המשוקלל. כנראה זה באמת בשביל רואי חשבון…
הרי אין דין 42-40 במזרח כדין 42-40 במערב. אני בטוח שבשקלול אמיתי ולא תיאורטי (כלומר, כולן משחקות נגד כולן מספר זהה של משחקים), יוטה הייתה בין ה-16 על חשבון מילווקי ולא היינו צריכים לשמוע סיפורים על נפלאות גיסון קיד.
השיטה הנוכחית גם מכתירה אלופות – מיאמי בארבע השנים האחרונות יכלה להיות בקרוז קונטרול והמאזן הטוב במזרח מובטח לה, בזמן שבמערב מרחץ דמים. אותו דבר לגבי קליבלנד השנה. וכמה הוגן שקליבלנד תפגוש את דאלאס במקום פרס בדמותה של בוסטון? בזמן שיוסטון, ס"א, ג"ס והקליפרס, כולן עם מאזן טוב ממנה (לא משוקלל!!) מקבלות יריבה קשה הרבה יותר?

יריב 18 באפריל 2015

בארבע השנים האלו מיאמי סיימו עם המאזן הטוב במזרח בדיוק פעם אחת – כשהם ניצחו 66 משחקים והקדימו את הקבוצה הבאה בליגה בשישה נצחונות.

אלעד 18 באפריל 2015

יריב – זו בדיוק הנקודה שלי. הם יכלו להעביר את העונה בנינוחות ולתת הרבה מנוחה לרגליים הכואבות של וייד – כי הגעה לגמר הייתה מובטחת.
אם היו נוקטים בטקטיקה הזו במערב – היו מסיימים מקום 7 ולא שורדים את מאבקי הפלייאוף עד לגמר.

יוחאי שטנצלר 18 באפריל 2015

ולא דיברנו על זה שבסדר המשחקים קליבלנד מקבלת פעמיים את בוסטון בשבוע האחרון

MOBY 18 באפריל 2015

צמצום הליגה הוא הפתרון שכולם יודעים. אין שום סיכוי שפתרון זה יתבצע. עניין של גלדיאטורים ואדונים.

Asaf 18 באפריל 2015

השיטה השנייה שציינת של 16 הכי טובות והצלבות 1-16 וכן הלאה נראית על פניו הכי יעילה וגם נוחה ולא דורשת יותר מדי שינויים, לגבי קיצור כמות המשחקים כמו שהוזכר כאן וגם בעבר זה לא יקרה בחיים כי לא יעבור את בעלי הקבוצות שעלולים להפסיד מזה כסף, רשתות השידור שעלולות להפסיד כסף וכדומה… בארה״ב בעל המאה הוא בעל הדעה ולא נראה שזה ישתנה בקרוב

קובי (מכביסט) 18 באפריל 2015

אני לא מסכים איתך משני סיבות :

1. אתה מבטל למעשה את "הפרס השני" בנבא. שהוא אליפות המזרח-המערב שזה בעצם מתנת ניחומים למפסידה בגמר. ולדעתי הוא חייב להשאר. כי אם נניח השנה גולדן סטייט תגיע לגמר ובסוף תפסיד 4-3 לקליבלנד. הגיוני בעיניך שהיא תסיים את העונה ללא אף תואר? וזה משהו שיכול לקרות כל שנה!

2. עם כל הכבוד למאזן העונתי הרבה פעמים הוא לא משקף בכלל את המציאות. קח לדוגמא את קליבלנד העונה. היא הייתה שווה לפחות 60 ניצחונות אבל בפועל בגלל פציעות היא הפסידה יותר. קח את מיאמי ואינדיאנה בסגל מלא הם שוות לפחות 55 ניצחונות. אבל בגלל פציעות הם עפו לגמרי מהפלייאוף. השיטה הנוכחית נותנת להם צ'אנס יותר גדול להתגבר על המהמורות האלו וכן להכנס לפלייאוף. בשיטה שלך הם היו מאבדות סיכוי כבר באמצע העונה…

לגבי התחזיות על האלופה הבאה :

בעיני סאן אנטוניו היא הפייבוריטית הכי ברורה לאליפות מכיון שהיא בניגוד למתחרות לא עברה אף שינוי. הבעיה היחידה (והענקית!) זה הדרך מהגהינום שהיא תצטרך לעבור כדי להגיע לזה. קליפרס רוקטס או מאבריקס גולדן סטייט הקאבס או הבולס….לא יודע אם יש להם את הכוחות לזה. אבל אחד על אחד הם פייבוריטים מול כל אחד!

לכן מכיון שכך אני הולך על גמר המערב 4-3 לגולדן סטייט שתבוא טריה יותר מול סאן אנטוניו.

במזרח העניין קצת יותר מסובך פציעה אחת של אחד הכוכבים המועדים לפציעה. של הקאבס או הבולס והצד השני מנצח בטוח. ואז הגמר מול אטלנטה שמחזיקה ביתרון בייתיות בספסל ארוך ובשחקנים צעירים וטריים…העסק קשה מאוד לחיזוי! אבל בהנחה שלא יהיו הפתעות אני הולך על 4-2 לקאבס מול הבולס. ובניצחון 4-2/3 לקאבס מול אטלנטה.

בגמר 4-2 לקאבס על גולדן סטייט!!!

שמעון 19 באפריל 2015

מעולה! תודה רבה. אחת האפשרויות מציעה חזרה של "דה בירד" לokc. אוי זה היה יכול להיות נהדר

אייל הצפון 19 באפריל 2015

על פניו רעיון טוב. אבל בעולם של ימינו מה שקובע זה הכסף והפוליטיקה. בכל הנוגע לכסף, מנהלי הקבוצות והליגה חושבים שיש ערך כלכלי ליריבויות הקיימות ולחלוקה לאזורים. לוקח יותר מדי זמן להנחיל מסורת חדשה וכיוון שממילא הרייטינג בתוך ארה"ב יותר חשוב להם מהרייטינג העולמי הם מעדיפים "דרבי" בין קבוצות מטקסס או קליפורניה, או במזרח קבוצות החוף המזרחי (13 המושבות המקוריות), או אזור האגמים הגדולים, מאשר מפגש בסיבובים המוקדמים בין (לדוגמא) גולדן סטייט ובוסטון.
בכל הנוגע לפוליטיקה, אפשר לטעון שבגביע העולם בכדורגל אין הכרח בחלוקה ליבשות (ולהתאגדויות), ושרמת הכדורגל הייתה גבוהה יותר אילו היו מחלקים את הבתים המוקדמים ללא החלוקה ליבשות, ולטורניר הגמר היו עולות 16 נבחרות הטובות בעולם, אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה צריך לרצות כל מני אנשים מכל מני מקומות.

7even 19 באפריל 2015

לצערי ולצערך, ייקבע מה שיכניס לליגה יותר כסף, לא מה מה שייגרום יותר עניין לאוהדים בארה"ב או מעבר לים.
בשני האחרונות הליגה נהנית מפריחה של הרייטינג בסדרות הפלייאוף.
כל עוד זה יהיה ככה, המשפט הראשון שלי יישאר בתוקף.

יוחאי שטנצלר 19 באפריל 2015

אין ספק שאנחנו לא נראה קבוצות מהמזרח משחקות מול המערב בסיבוב הראשון של הפלייאוף בקרוב או בכלל, ואני מבין בסה"כ את החשיבות האזורית. אבל הבעיה הכי גדולה שצריך לפתור היא בעיית ההשוואתיות ושיטה של 82 משחקים . צריכה להיות אחידות שתעזור להשוות ולדרג באמת קבוצות, במקרה של שיוויון למשל. קצת מעוות. אבל אני גם מניח שלא נראה בקרוב עונה עם פחות מ-82 משחקים.

omer 19 באפריל 2015

ההנחה שלך חסרת בסיס.

עם חוזה הטלוויזיה החדש אין שום סיכוי שיקטינו את כמות המשחקים. מה שכן אפשרי הוא הארכת העונה הרגילה על מנת להקטין את העומס על השחקנים.

יוחאי שטנצלר 19 באפריל 2015

רשמתי "אבל אני גם מניח שלא נראה בקרוב עונה עם פחות מ-82 משחקים." כלומר, שאני לא רואה איך יקטינו את כמות המשחקים.

דנידין 22 באפריל 2015

יש גם טיפה עיוות שמינסוטה נחשבת מערב. שיחלקו את זה צפון – דרום

Comments closed