מעשה בחולצה – יוחאי שטנצלר

 

אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. משהו שלא סיפרתי כמעט לאף אחד. זה קרה לפני כשנה. הבן הבכור שלי חגג יומולדת 3 באותם ימים והגעתי לאסוף אותו מהבית של דודה של אשתי. הגעתי לחצר ולא האמנתי למראה עיני. הילד עומד שם, רץ ומשחק כשלגופו מדים של…ברצלונה. עם חולצה של מסי. הלסת נפלה לרצפה.

הוא רץ אליי וצועק "אבא! קיבלתי בגדים של כדורגל!". אני מסתכל על דודה ניצה ושואל – "מה זה הדבר הזה? הוא לא יכול ללבוש את זה!". הדודה שרגילה למזג הנוח שלי לא הבינה מה קרה, "אבל זה בד איכותי, מה הבעיה? המוכר אמר לי שזה הכי טוב".

"לא!" עניתי לה, "הוא לא יכול ללבוש את זה. אני לא אוהב את הקבוצה הזאת!". ניצה נתנה לי את המבט הזה שנותנים למשוגעים ואמרה – "מה זה משנה? אתה אוהב קבוצה אחת והוא יאהב קבוצה אחרת". עכשיו היה התור שלי לתת לה את המבט.

הילד הבין שאבא לא מרוצה אבל מאוד התלהב מהמתנה החדשה וידעתי שלהוריד לו אותה עכשיו יהיה מלווה בסצנה. ניסיתי להירגע ולחשוב מה עושים, אז עליתי לרכב, אבל במקום לנסוע הביתה עשיתי פרסה ונסעתי לאבא שלי. אמרתי לו בטלפון שאני בדרך ושיש בעיה אבל לא פירטתי. כשנכנסו הביתה אבא שלי תפס את הראש. "יש בעיה עם ברצלונה", אמר הילד.

למרות הרצון העז שלי להחזיר את המתנה, בעיקר פחדתי שהטראומה שיקבל הילד מכך שאבא שלו לקח לו את המתנה תהיה חרוטה בילדות שלו ותהפוך אותו לימים לאוהד בארסה. והאמת היא שלאחר הסתכלות עליו בעין אובייקטיבית אופנתית ללא כל שיוך מועדוני ומהסתכלות על הצבעים פשוט כצבעים – הילד נראה מהמם. יפה לו הכחול והאדום.

אז החלטתי להשאיר לו את המתנה אבל להטמיע לו תוך כדי את המסר את מי הוא צריך לאהוד, שיחשוב שזה רעיון שלו. גם ככה קשה להימנע מהברצלוניזציה. אז והבטחתי לו שליומולדת הבאה אני אקנה לו חולצה של שחקן אחר. חצי שנה של שטיפת מוח מתונה כמעט ירדה לטמיון כשהילד עבר לגן עירייה והתחיל להיות מושפע מהחברים החדשים שלו. "אבא, איתן אמר שברצלונה יותר טובה ממאל מדריד (ככה הוא קורה להם)".

נמצאה הפשרה?

אפשרות שחלפה לרגע בראש שלי הייתה לא לקנות חולצה של שחקן מריאל, ובטח שלא מברצלונה, אלא דווקא מהצלע השלישית – אתלטיקו מדריד. למה זה הגיוני? פשוט כי השחקן היחיד שהוא הכיר עד לאחרונה היה שחקן של אתלטיקו. למה הוא מכיר אותו? כי קוראים לו דייגו. דייגו קוסטה. סעריקו צפה בקוסטה מוחלף במשחקי סוף העונה הקודמת והתלהב מהשם של השחקן שלדעתו בוודאות קרוי על שם "דייגו מציל החיות". איך שהוא בדרך פלא, נוצר סיפור אהבה בין השניים. הוא ראה אותו משחק במונדיאל. "למה הוא עצוב?" שאל הגאון שהבין שהברזילאי לא מתאים לנבחרת הספרדית.

אחרי המונדיאל ההערצה עלתה לגבהים חדשים מכיוון שקוסטה עבר לצ'לסי שמשחקת ב…כחול. והילד, כמו כל הבנים שדוחפים להם כחול מגיל 0, מאוד אוהב כחול. אבל ניערתי מהר מאוד את המחשבה המוזרה הזאת וידעתי שצריך לקנות לילד חולצה של ריאל מדריד ליומולדת.

אבל מי?

הוא יכול לכבוש מבחינתי 200 שערים בעונה ולהוביל את ריאל ל-10 זכיות נוספות בצ'מפיונס. אבל אני בחיים לא יעריץ את רונאלדו. מעריך אותו, חושב שהוא השחקן המושלם ביותר שנוצר אי פעם (לא בהכרח הטוב ביותר), אבל לא סובל את הנרקסיסט הזה, בטח שלא אקנה את החולצה שלו עם המספר שהיו צריכים לתלות כבר בברנבאו. בייל? פרווה. בנזמה? אפור. חאמס? חמוד אבל עוד לא סמל. ראמוס? בהחלט הפך לסמל של ריאל אבל לא יודע, זה לא זה. אולי אם די מאריה היה נשאר.

בינתיים לאורך השנה התחלנו לשחק יותר כדורגל גם עם הקטנצ'יק השני. כמובן שבזמן שאנחנו משחקים אני מגשים חלום ילדות ומשדר אותם. אני מוודא שאין שם אף אחד אחר. והילד וחברו איתן רבים ביניהם, רבים מי יהיה שוער. שניהם רוצים להיות שוערים. מאוד מוזר. ואני אף פעם לא השפעתי עליו לכיוון הזה, למרות שבצעירותי הייתי שוער דגול (בשכונה). הייתה לי ראית משחק כמו של ברקוביץ', אבל איך שהוא כשהמחשבה הייתה יורדת מהראש לרגל, זה לא עבד. אז ניצלתי את הידיים והרגליים הארוכות כדי להיות שוער.

והנה, היורש רוצה להיות גם שוער. אני יודע שזה לא כל כך פופולארי ואף אחד לא קונה חולצות של שוער לילדים שלו ובטח כשמדובר בשוער עבר, אבל יצא ככה, שהילד רוצה להיות שוער, ואבא היה שוער, ויש רק עוד סמל אחד בריאל מדריד שהוא במקרה…בקיצור, הבנתם לאן אני חותר.

20150418_163946

זה בסדר
רוח המועדון - קווים לדמותה

38 Comments

אלכס דוקורסקי 30 באפריל 2015

יוחאי, כתבת בצורה מאוד יפה.
אולי תשקול לקנות את החולצה של ניינגולן מבלגיה/רומא. ראשית, התספורת של הבחור אכן מתאימה למועדון בו הוא משחק (ע"ע הכובע של הלגיונרים הרומים מהעת העתיקה), ושנית, מדובר באחד מהשחקנים הטובים ביותר ביבשת. כיף לצפות בו משחק.

יוחאי שטנצלר 1 במאי 2015

הוא חתיכת תופעה. אבל אלים מדי. לא ברור לי איך הוא לא היה במונדיאל.

פורד פרפקט 30 באפריל 2015

בופון… גם סמל, גם לא חלק מהברצלונה ריאל הנוראי הזה ושוער….מהטובים שהיו

יוחאי שטנצלר 1 במאי 2015

ושבוע הבא הם עוד פעם ראש בראש

פורד פרפקט 30 באפריל 2015

אהבתי אבל את קו המחשבה שלך.שאפשר להראות לילדים שהעולם לא נעצר ברונאלדו ומסי. כמו בספורט 5

יוחאי שטנצלר 1 במאי 2015

אחרי שצ'רלטון הפשיטו בערך את ערוץ הספורט מכל השידורים השווים, הליגה הספרדית וליגת האלופות הם הנכסים היחידים שנותרו לערוץ הספורט, אז הם פשוט משווקים את המוצר המוביל שלהם. אחרת מה ישווקו? ליגה שנייה בכדורעף באיטליה?

אסף המושבניק 30 באפריל 2015

בתור אוהד הכדורגל האקטיבי ביותר (למעשה היחיד) במשפחה הגרעינית. אכן קשה עלי עד מאוד המאבק נגד כל הבארסה הזה שמטופטף לילדים.

וזה עוד שאני באותה סירה שלך – בסך הכל צריך להחדיר להם אהבה לריאל…

אסף המושבניק 30 באפריל 2015

כמובן שגם כתבת יפה מאוד.

צור שפי 30 באפריל 2015

נחמד מאוד. מה עם סימאונה? לא קונה אותם הקטע של במשוגע האפילפטי על הקווים?

צור שפי 30 באפריל 2015

המשוגע

Bob 1 במאי 2015

בתור אוהד מהצד השני, מבין אותך מאוד, תנסה למצוא חולצה ישנה של ראול, בטוח אפשר עדיין להשיג

יריב ס. 1 במאי 2015

אני מטפטף להם את ליברפול עם צינור כבאים מגיל צעיר מאד. החל בחליפת תינוק, בגדים, עליוניות, שירים וכו'. חוץ מזה שהם למדו שזו אחלה שיטה להתחנף לאבא ולהוציא ממני דברים.
ברור לי שאם לא אעשה זאת גם הם ייפלו בטירוף הספרדי המפומפק ללא הסקה

יריב ס. 1 במאי 2015

המפומפם ללא הפסקה…

משה 1 במאי 2015

עשית טוב. לבן שלי יש 5 חולצות של ליברפול, שלא יהיו טעויות. אם שרדתי איתו את המעבר של סוארס כנראה שאנחנו בכיוון הנכון. אם הוא היה מבקש חולצה של צ'לסי לא יודע איך הייתי מגיב, משפחה אומנת זו אופציה. ועוד הערה, דייגו קוסטה ודייגו מציל החיות ? סביר להניח שאם קוסטה היה מסתובב בג׳ונגל הוא היה שורט, דוחף ובועט בחיות המסכנות כשבדרך הוא גם היה מוצא סיבה להתבכיין על זה. מצד שני, אולי הוא היה נטרף ע"י אריה כך שזה לא בהכרח רעיון רע…

יוחאי שטנצלר 1 במאי 2015

אתה יודע שאם ילדים צריך להיות יצירתי וכל הזמן לאלתר. אם אתה רוצה להכניס אותם לכדורגל דרך שם שהם מכירים, אז נעשה זאת. אם צריך לקרוא לתפוחי אדמה אפויים צ'יפס כדי שיאכלו, זה מה שעושים. אתה לא חושב שרצתי להראות לו את השוער ההוא מאליפות אפריקה שהקמע שלו היה הבובה של ספיידרמן?

אריק האדום 1 במאי 2015

כמה כיף לגלות שאני לא "הפגום" היחידי. אצלנו אין פריטים צהובים בארון. הילדים יודעים שהשמש בצבע כתום, גג זהב.
הטרמינולוגיה חיובית, לבקשת אימא שלהם:
אנחנו אוהבים את כל הצבעים
הכי הרבה אדום
הכי פחות צהוב

מותר צהוב רק אם הוא פחות מ5% משטח הפנים של הפריט (צעצוע או כלי אוכל, לאו דווקא פריט לבוש) וללא סמיכות כלשהי לגווני הכחול.

גם אני מקבל את המבט הזה.

גם אותי רק אבא שלי מבין.

כיף לדעת שיש עוד פגומים!

wazza 1 במאי 2015

לי באוטו יש וסט זוהר בצבע כתום, את הצהוב שקיבלתי איתו העפתי

אריק האדום 1 במאי 2015

פאק שלי. יטופל.
בכל מקרה הייתי מקבל קנס או נדרס ולא לובש את הדרעק הזה.

צור שפי 1 במאי 2015

גדול. גם אני באיזור החיוג הזה. הבעיה היחידה שלי זה עם בננות והפתרון הוא לחתוך אותן ולהטביע את החלקים ביוגורט תות. לתירס עדיין לא מצאתי פתרון ככה שאני מתנזר (לא הולך טוב תירס עם יוגורט תות).

שמעון 1 במאי 2015

מעולה!
לגבי החולצה האפשרויות רבות (למרות שלא עדכניות) ראול, זידאן, פיגו, רונאלדו (9 השמן!) ואפילו גוטי
אם הייתי קונה היום אז רק מודריץ'!

יוחאי שטנצלר 1 במאי 2015

בהחלט – כולם נערצים. אגדות אמיתיות, מסכים גם על מודריץ' ד"א ואולי גם על קרוס. אבל היה לי חשוב לקנות חולצה של שחקן פעיל.

אייל הצפון 1 במאי 2015

חולצה כחולה עם שרוך אדום :)
אבל ברצינות, אין מה להפיל על ילדים אידיאולוגיות כלשהן, ובטח שלא את זה שבאותו מפעל בסין מייצר ילד בגיל 8 חולצה אחת שעליה שם שהוא מותג ונמכרת ב-30 יורו וחולצה זהה, אבל בלי מותג רשום על הגב, שנמכרת ב-4 במאה ש"ח. (וכל זאת תמורת משכורת של כמה סנטים ביום.)

גל 1 במאי 2015

Great column!!!

אסף המושבניק 1 במאי 2015

דרך אגב, אחרי גמר הצ'מפיונס שנה 'עברה (וגם החצי), ראמוס הוא בהחלט זה, וחולצתו ראויה. הבעיה היא שהוא (וגם רונאלדו) הם לא מודל לחיקוי לילדים, בעיניי. איקר זו לגמרי בחירה מעולה.

עמית זילברבוש 1 במאי 2015

מעולה :)
אני היתי הולך על רודמן בספארס – גם צבע ניטראלי…

מעיין אוהד מכבי 1 במאי 2015

וואו איזה דילמה. אם מישהו מהמשפחה המורחבת יביא בטעות לילד (העתידי) שלי חולצה של ברצלונה יהיה מצב קשה (אני בכלל אוהד יונייטד).
תודה לך שנתת לנו טיפים איך להתמודד עם מצב כזה.

רדונדו 1 במאי 2015

בהחלט סיטואציה קשה
ובסיטואציות קשות כאלה
קוראים תמיד לאיש למשימות מיוחדות
קוראים לו פפה והוא סמל אמיתי!

אלכס דוקורסקי 1 במאי 2015

לא הייתי מתנגד גם לחולצה של רדונדו. איזה שחקן הוא היה!
זוכר את המעבר עם העקב על קו הרוחב באולד טראפורד והמסירה לראול, אבל הוא היה כמובן הרבה יותר מזה. אחד הסמלים של ריאל בשנות התשעים ובתחילת האלפיים.

נמרוד איתן 1 במאי 2015

אכן התלבטות. אני את ראמוס מאוד אוהב דווקא וקסיאס הוא אכן הבחירה הראויה ביותר. יש לי תחושה שעוד שנתיים שלוש תקנה לו את של וראן.

יוחאי שטנצלר 1 במאי 2015

ראמוס בהחלט ראוי. הוא אמנם לא גדל במועדון, אבל פה כבר מגיל 19 והיה מדרידיסטה מהשנייה הראשונה, למרות החורים בהגנה בתור מגן בשנים הראשונות והאדומים חסרי האחריות. ראול למשל היה מדרידיסטה רק מגיל 15, לא כזה פער ביחס ל-19 של ראמוס.

רדונדו 1 במאי 2015

ובאמת אפשרי לקנות לילד חולצה של שחקן עבר
ברור שרדונדו הענק אחד הראויים ביותר
אבל אני אישית קניתי לאחיין שלי חולצה של זיזו
ושאנחנו משחקים סטנגה בבית אז אני עם חולצה
של רדונדו הוא עם לחולצה של זיזו והיירו שופט

רדונדו 1 במאי 2015

וסתם שאלה
את הבעיה עם לקנות חולצה של רונאלדו אני מבין
אבל השאלה שלי למה כרים בנזמה
שכבר חמש שנים כובש 20 גולים פחות או יותר בעונה
ועדיין אין לו שום זהות כבלאנקוס אמיתי
ושם רצון לקנות חולצה שלו

ערן 2 במאי 2015

גילוי נאות -אני אוהד בארסה(תניחו, עוד לפני שידעתי מה זה ערוץ הספורט אלא רק מה זה tve ותוכנית סיכום המחזור היתה אסטודיו אסטדיה ושנאנו-nano- היה התקווה לאחר העזיבה של פיגו ועל שמו קראתי לכלב שלי).
אחרי כל זה אני יכול להגיד שבנזמה לעולם לא יהיה מדרידיסטה למרות שהוא ענק והוא ענק. יש קשר ישיר בין מספר האדומים שאתה מקבל בליגה לבין עד כמה מדרידיסטה אתה. לכן: היירו וראמוס מובילים. אחר כך אפשר לבדוק את מלאי החולצות של גוטי, פפה, רוברטו קרלוס, אלונסו.
ראול שלעולם לא קיבל אדום(אני חושב) וקסיאס- פרווה,מעולם לא נראו כמנהיגים ותמיד היה נראה שהאופי שלהם סחי כמו של גמדי בארסה הנוכחיים.
אגב המדרידיסטה הגדול ביותר שלא קרה זה זלאטן.

שלו 2 במאי 2015

מי שמסתובב ברחבי קיבוץ ברקאי ורואה בין אלפי המסי והרונלדו טוטי אחד זה הבן שלי.
ד"א הילד יצא מבית היולדות עם חליפת טוטי, כדי שלא תהיה אפילו אפשרות לטעות…

שלו 2 במאי 2015

ולכל מחרימי הצבעים, אצלנו בבית יש כמובן ורוד סגול ובורדו…

קורא אדוק 2 במאי 2015

נהניתי מאוד לקרוא!

הילד ענק 2 במאי 2015

טור אדיר! משעשע, קליל וגאוני כאחד!
אהבתי גם את הראית משחק של ברקוביץ׳ שלא הצליחה לעבור מהראש לרגל חחחחחזוחחחחחח
כל הכבוד על ההצלחה לגרום לילד להבין לבד מה טוב בשבילו :-)

מילרון 3 במאי 2015

עבודה יפה! סוחף כמו תמיד.

Comments closed