אחרי יובה, לפני יובה – שחר ברוקנר

הראש ביובה, הלב בוולנסיה והכדור בחלל

יש משהו בשבועות כדורגל כמו זה הקרוב, שמחדד את מושג האהדה.

ריאל מדריד חוזרת מטורינו עם 2-1 חמוץ מתוק. מחד, לא תוצאה גרועה אצל אלופת איטליה בבית עם הקהל, הטירוף ורמבו קייליני. ועדיין, התחושה היא שהיינו צריכים להוציא קצת יותר מזה.

לפני המשחק נגד יובנטוס הייתה לי תחושה שהזכירה את התקופה הזו אשתקד – ראמוס בכושר, רונאלדו עושה fine tuning לקצוות של הנעל והראש, השליטה במשחקים עוברת לקשר התקפי דרום אמריקאי (אז די-מאריה, עכשיו חאמס) ואפילו קסיאס לא כזה נורא. בקיצור, נראה שהקבוצה מבינה שעכשיו זה המאני טיים ושעכשיו הגיע הזמן להידרך, להתרכז ולרוץ עד הסוף. פוגשים את באיירן פעמיים, נותנים חמישייה במצטבר וההרגשה בדיעבד היא שזה לא הפתיע. נראה היה שריאל הבשילה בדיוק בזמן.

אחרי המשחק נגד יובנטוס אני גם נזכר במפגש חצי הגמר עם באיירן, רק בזה של עונת 2011/12 – אליפות ענקית ויחידה עם מוריניו, פסי זהב בתלבושת ורונאלדו מcalmט את הקמפ נואו. הדרך לחצי הגמר הייתה פשוטה כשלפני כן ברבע עברנו את אפואל ניקוסיה וגם למפגש עם באיירן הגענו עם תחושת הפייבוריט. 2-1 שקול בחוץ ותוצאה הפוכה בבית, הולכים לפנדלים. מוריניו על הברכיים כבר מתכנן את החגיגה, ראמוס משגר לחלל והביתה. תחושה של שאננות מעצבנת, חוסר ריכוז ובעיקר ביטחון עצמי מופרז וזלזול. הדרך הכי גרועה ללכת הביתה.

אכזבה – אבל לא יותר מדי.

*

וזה מוביל לשבוע הקרוב: בשבת ולנסיה מגיעה לברנבאו. אם מנצחים, כל הלחץ על ברצלונה שמתארחת בקלדרון (ואז מקבלת שבוע דומה עם באיירן ואתלטיקו בחוץ, וואי וואי). אבל ולנסיה קבוצה רעבה, מהירה, מציקה ואחת כזו שתפורה על לסיים את מאבק האליפות. ברסה אמנם לקחה מהם את כל הנקודות, אבל במשחקים קשים ללא פער גדול מדי. ולנסיה עצמה במאבק מעניין עם סביליה על המקום הרביעי, ומה קלאסי יותר מלהצליח לקחת נקודות איפה שהיריבה נכשלה בדיוק שבוע לפני כן?
ואז יובה מגיעה: כשלוש שעות לפני המשחק מקבלים עשרת אלפים אוהדים את האוטובוס של ריאל עם אבוקות, רעש, עשן וצלצולים והברנבאו לובש חג. האוהדים עושים צבע והאווירה מתכווננת על פי האמירות האחרונות של חאמס: "הברנבאו יבער, אנחנו חייבים להרוג את יובה". (גם כשהוא אומר משפט כזה, אני עדיין חושב שהוא חמוד), הכול מוכן לרמונטדה ולגמר.

אבל יובה, גם היא קבוצה רעבה ומציקה, אם כי לא כך מהירה, והיא סוגרת שטחים, נכנסת קצת ברונאלדו, לוחצת על קרוס, מושכת זמן כבר במחצית הראשונה ומביאה עצבים כל הדרך אל הגמר.

*
המצב הזה, שבו עונה שלמה מוכרעת בשבוע אחד, הוא מצד אחד בלתי נסבל, על סף הטראגי, מאכיל תסריטים ומשגע, אך מצד שני הוא פשוט אדיר ומרגש, תמצית האהדה. שבוע שאחריו אתה בעננים – בדומה לאותו שבוע בעונה האחרונה של מוריניו, כשעברנו את מנצ'סטר יונייטד וניצחנו שני קלאסיקו בגביע, או ברצפה – בנפיקה ליסבון המקוללת מאבדת שלושה תארים בשבוע.

זה שבוע שגורם לי לפחות, לשכוח מכל מיני הגיגים שיכולים לעלות במהלך העונה הרגילה "אולי לתת לשחקנים לנוח? הרכבים? איסקו? לוותר על תואר אחד בשביל להתאמץ בשני?" ופשוט לרצות לטרוף כל קבוצה שמגיעה.
*

אין ספק כי בשנים האחרונות הברנבאו מספק יופי של תפאורה לסצנות כאלה של "הכל או כלום" – החל מדורטמונד שהגיעה אחרי ה 4 -1 והייתה מרחק החמצה אוזילית אחת מהדחה – ועד המשחק האחרון נגד אתלטיקו כשצ'יצ'אריטו החליק את הכדור פנימה. יש משהו שבאמת גורם לי להרגיש בטוח כשמגיעים לאצטדיון הזה למשחק על כל הקופה.

באופן אישי אני קונה תסריט בו אנחנו מנצחים את וולנסיה, לוקחים אליפות על חודו של שער קלאסיקו, אך מאבדים את גביע האלופות. ליגת האלופות היא אמנם התואר הכי נחשק ומיוחד, אך מפה לשם נוצר מצב בו ריאל לקחה אליפות אחת בשבע שנים – שזה בדיוק אותו מספר שאתלטיקו לקחה בשבע השנים האלה.

וזה פשוט נורא.

הראש, אם כן, אומר שצריך להתרכז ביובה, הלב אומר בוולנסיה והכול תלוי בראמוס ובאופן כמיהתו לחלל החיצון.

הימור שלי: מנצחים את ולנסיה 3 – 1 ועוברים את יובה בפנדלים.

 

 

 

 

 

תשע עשרה שניות - יוחאי שטנצלר
מה הליו היה עושה - איתי ליבוביץ'

תגובות

  • שי ס.

    רמבו קיילייני זה פשוט מעולה!

  • אסף המושבניק

    אני מוכן, כמוך, לקנות אליפות תמורת אלופות. בשני תנאים: א. להפסיד ליובה /באיירן בגמר. רק לא לבארסה. ב. שהנקודות שבארסה תפסיד לא יהיו מול אתלטיקו. לא רוצה שהתואר הזה יהיה רשום על סימאונה.

    הסתייגות: מי יותר מתאימים מאיתנו לבק טו בק סופסוף?? ההיסטוריה שבזה יותר חשובה לי.

    • חברי הטוב משכבר הימים

      תגדיר 'מתאימים'

  • נמרוד איתן

    קודם כל שאפו על הכתיבה.
    אני מסכים איתך לגבי הריגוש שבשבוע של הכרעות והציפייה לכל משחק כשכל מיני תרחישים רצים בראש. כזה מתלווה לפלייאוף בnba זה בכלל נהדר.

    גם אני מעדיף אליפות על הצמפיונס כי אחת ב7 שנים זה מעט מדי שלא לומר גרוע ולדעתי זה גם סוג של כתם בינתיים על התקופה של רונאלדו בריאל.

    אני נאלץ שלא להסכים איתל ברוח התקופה. ריאל עונה שעברה הגיע בכושר לא טוב לחצי גמר עם רצף של תוצאות לא טובות בליגה אך ידעה לעשות את ההפרדה. העונה אמנם יש רצף נצחונות בליגה אך היכולת לא מספיק משכנעת לדעתי.
    כרגיל התאכזבתי מאנצ'לוטי. הטריק עם ראמוס באמצע עבד יפה והפתיע נגד אתלטיקו אבל כבר נגד סביליה ראינו שזה לא עובד וניצחנו בזכות רונאלדו קסיאס ואלילת המזל שההגנה שלנו נראית רע מאוד.

    גם ההצבה של בייל באמצע היא כרגיל טעות שאנצלוטי לא לומד ממנה ובתוספת היכולת הרעה של קראבחל ומרסלו לאחרונה וההתקפה נראתה תקועה.

    לקראת הגומלין אנצלוטי צריך לדעתי שוב לערבב את הקלפים ולנסות את זה כבר מול ולנסיה. קודם כל הוא חייב להחזיר את ראמוס להגנה לצד וראן ולשקול אפילו לפתוח עם קונטראו על חשבונו של מרסלו.
    מבחינת הקישור יש לו שתי אופציות לדעתי. או לחזור לקרוס חאמס ואיסקו עם השלישייה הרגילה מקדימה ( כמובן אם בנזמה לא כשיר אז עם צ'יצ'יריטו) או להחליט שהוא סומך על איירה או סילבה ולשלוח את קרוס לתפקיד של מודריץ.

    לצערי זה כנראה לא יקרה ובטח נודח. אני גם לא רואה את בארסה מאבדת נקודות יותר. האם זה הסוף של קרלו?

    • שחר ברוקנר

      אני חושב שהוא לא יערבב את הקלפים, בנזמה יחזור ואיסקו יירד לספסל. אני הייתי מעדיף לראות את בייל יורד לספסל במקום איסקו אבל זה אנצ'לוטי.
      אני חושב שנעבור את יובה, אבל גם אם נודח - לדעתי אסור להיפטר מקרלו - אני קונה את השקט והקלאס שלו על כל טקטיקן שנון ואימפולסיבי (גם קלופ נכנס למשבצת הזו).

      • נמרוד איתן

        שקט שקט אני רוצה אליפות והוא לא נראה האיש המתאים למשימה

    • ניק

      מסכים שהמערך של אנצלוטי נגד יובנטוס היה נורא...
      הוא הוציא 4 שחקנים בשביל העמדות שלהם ובשביל מה? לא יודע האמת
      במקום לשים את ציצריטו כחלוץ ואת שאר השחקנים בעמדות שלהם הוא ניסה פה בכוח להכניס שחקנים להרכב.

  • תיקון טעות

    אתה טועה בהצגת השבוע הקרוב של ברצלונה.
    בזמן שריאל עם ולנסיה, ברצלונה פוגשת בבית את סוסיאדד.
    ורק בשבוע הבא היא מקבלת את אתלטיקו מדריד בחוץ - בלי שום באיירן באמצע, כמובן. אחרי שבוע חופש.
    כך שמשא הלחץ נראה קצת שונה נדמה לי.

    • שחר ברוקנר

      ביום שבת ריאל מול ולנסיה, ברסה מול סוסיאדד.
      ואז ב12.5 יש את באיירן בחוץ.
      ואז ב17.5 יש אתלטיקו בחוץ.

      אלא אם כן התכוונת שלמרות שיש עוד משחק נגד באיירן, הוא כבר לא ייחשב...

  • עומר סאנצ'ס

    קודם כל סחטיין על הכתיבה, ניתוח מעולה.
    בעייני, ההבדל משנה שעברה זה שריאל, לפחות בצמפיונס באה עם הלחץ עליה. אף אחד לא זכה פעמיים רצוף, ובשביל לעשות את זה צריך יכולת של ויינרית אמיתית (ויכולת לעצור את שלישיית המחץ של ברצלונה).
    ריאל משלמת את מחיר הזלזול בייראמנדי וח'דירה, לא שחקני על אבל מחליפים סבירים למודריץ' שבטוח עדיפים על ראמוס בקישור (היה רע מאוד מול יובה, ועם כל הכבוד לוארן ראמוס חסר כבלם). הרבה תלוי ברונאלדו במשחק מול יובה, ובעד כמה פוגבה יחזור טוב ויצליח לסגור את האמצע..
    בליגה, צ'ולו לא פרייאר בכלל, אבל כמו שכתבת צריך קודם לעבור את ולנסיה כדי בכלל שזה יהיה אפקטיבי.
    תכלס, תקופה גדולה של הכרעות, יש מתח ולחץ והרבה התרגשות, בעיקר לקראת גמר הגביע האנגלי, אירוע הספורט של השנה...

    • אהד

      לפי מה שהבנתי, הבעיה עם ח'דירה היא לא שהוא לא מספיק טוב, אלא שהוא בדרך החוצה.

  • אהד

    לדעתי (ולשמחתי) ריאל תפסיד את האליפות השבוע.
    ולנסיה התעלתה השנה בכמעט כל המשחקים בהם פגשה את המדרידאיות ואת ברצלונה.

  • ניק

    ב99 ליונייטד היה שבוע וחצי שבאמת הכריע הכל - אליפות, גביע וליגת האלופות... זה היה מדהים!!

    • רפאל

      גם לקרית שמונה העונה היה שבוע שהכריע הכל...
      הפסידו בגביע ובליגה.
      הסטוריונים בטח יצביעו על אותה תקופה כמה שהוביל למשבר מאה השנים.

  • דוד

    ניתוח גס: ריאל מדריד קבוצה יותר טובה מיובנטוס. יותר איכותית, ואיכות אמורה לנצח משחקים, אלא אם נגדה טקטיקה טובה. אנצ'לוטי ביצע טעויות שגרמו לטקטיקה לנצח את האיכות (יובנטוס שיחקה עם 12 שחקנים וריאל עם 10, אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אם ריאל מוכנה טקטית למשחק הבא, על פי דרך הטבע, אין ליובנטוס סיכוי. ועל פי תקדים אתלטיקו, אני רגוע.

    • אהד

      הרהורי כפירה.. האם באמת ריאל יותר טובה מיובה? בשער יתרון לבופון. במרכז ההגנה (כשראמוס משחק כקשר) אני לא רואה יתרון מוחץ להגנה הספרדית. ממש לא. המגן הימני של יובה עדיף והשמאלי עדיף בהגנה (בהתקפה ברור שמרסלו). קישור שמרכיב את מרקיזיו (אנדרייטד) את וידאל המדהים ואת פירלו הבלתי נגמר (איטי איטי אבל אתמול רץ 11 ק"מ לפחות) באמת נחות מקרוס, ראמוס ואיסקו באמצע?
      בהתקפה יש אמנם יתרון לריאל (בכל זאת רונאלדו וחאמס), אבל מצד שני טבז היה כנראה פותח בריאל על חשבון כל שחקני ההתקפה למעט כריסטיאנו.

      • שחר ברוקנר

        לא כפירה...
        בופון בטוח טוב יותר ומהווה גורם משמעותי במשחק החוץ.
        בהגנה - אני חושב שאינדיווידואלית ריאל עדיפה, אך בתור חולייה קבוצתית שאמורה לשחק ולהגן יחד - אולי יובה טובה יותר (ראו את זה בשער הראשון שחטפה ריאל - וראן טועה במיקום ואין אחד שיתקן ויעזור).
        בהתקפה ובקישור, אני חושב שריאל עדיפה, לאו דווקא בשמות, אלא יותר במטרה - לרוב ברור למי יילך הכדור, את מי יחפשו, מהי שיטת ההתקפה המתאימה וכו' - כמערך הם עובדים נכון יותר.

  • מתיוס

    המשחק נגד יובה הזכיר את רוב המשחקים שריאל(אנצלוטי) מגיעה אליהם שמולה יש יריבה שיכולה להזיק לה סביליה ולנסיה אתלטיקו ברצלונה באיירן דורטמונד יובה פרט לבאיירן (שמתבררת כריאל של מוריניו עונה אחרי עונה מודחת בחצי) אנצלוטי התקשה והמערכים והטקטיקות שלו יותר הזיקו מאשר עזרו...לגבי ה"זלזול" ביארמנדי שעומר הזכיר פשוט תצפה במחצית הראשונה נגד דורטמונד ותבין שהוא פשוט שחקן בינוני
    אנצלוטי נתן לו הרבה מאוד הזדמנויות אבל הוא פשוט לא סיפק את הסחורה ובמרבית הפעמים אפילו הזיק.
    אישית אני חושב שיותר מדי טקטיקה פוגעת עיין ערך מורינו חצי גמר שנה שעברה מול אתלטיקו, אלגרי בתקופת מילאן מול ברצלונה אחרי 2-0, ואנגר מול ברצלונה בכל משחק אפשרי..

    • נמרוד איתן

      מסכים שאיירה לא מספק את הסחורה, אבל מתי העונה הוא שיחק בעמדה שלו?
      אנצ'לוטי מתעקש לשחק איתו במקום מודריץ' ועם קרוס כקשר האחורי ואז גם היכולות ההגנתיות שלו כקשר אחורי אחרון הולכות לאיבוד וגם הוא לא מספיק טוב כדי לתרום להתקפה.

      במקום זה שפשוט יחליף ביניהם כשאין ברירה וכך גם קרוס יהנה מחזרה לעמדה קדמית יותר וטבעית לו וגם איירמנדי יוכל להיבחן בעמדה שלשמה הוא הגיע.

      כנ"ל לגבי לוקאס סילבה

  • רפאל

    צרות של עשירים... תרתי משמע : )
    לא בשביל לזלזל, זה באמת המון לחץ וקשה מאוד למקסם את ההישגים בשתי חזיתות בוערות.
    אבל שוב, אם יש מישהו שיכול להתמודד עם לוח זמנים כזה ולהביא תוצאות בתנאים של עומס ולחץ, אלו הקבוצות העשירות בתבל.
    קצת לא נוח, אבל לפחות להם יש על מה לשחק מהרגע הראשון ועד סוף מאי..
    לרוב הקבוצות אין בכלל בשביל מה לפתוח את העונה, אז באמת- enjoy it.

  • הארכיון

    שום אליפות לא תספק אם ריאל תפסיד את הצ'מפיונס לברצלונה.
    מעדיף לאבד הכל, העיקר שבארסה לא יזכו ב'צפיונס גם במחיר הדחה מול יובה...

    אחרי ההצגה של הגמד מול באיירן אפשר ללכת לישון- הקטאלונים מטיילים לטראבל

  • דוד

    המשחק נגד ולנסיה- הטוב ביותר של ריאל מאז הקלאסיקו באוקטובר. לפחות ניקח את הגביע עם האזניים הגדולות

Comments are closed.