כן, התרגשתי – רינת ורדי

רינת ורדי דווקא החזיקה אצבעות לבלאט ונהנתה מכל רגע

אחרי הרבה שנים שלא צפיתי ממש בNBA, אחרי שנים שבהם עקבתי רק ביום שאחרי על התוצאות של עומרי כספי, כשדיוויד בלאט הפך למאמן של קליבלנד, מצאתי את עצמי שוב מעורבת הרבה יותר.

אולי זה בגלל, האהבה לדיוויד, אולי זה בגלל ששם אותנו על המפה שוב אחרי שלקח את היורוליג עם מכבי, ואולי, זה הרבה מעבר.

בתחילת העונה של דיוויד עם הקאבס, נראה שהעונה הולכת להיגמר עוד בתחילתה, דיווחים על מאבקי כוח בין דיוויד ללברון, הפסדים רצופים ופרשנים שירדו על בלאט בלי הפסקה. אבל אז, אחרי כמה חודשים, קליבלנד החלה לנצח ברציפות, ואחרי הסדרה נגד בוסטון, נראה היה שאולי עוד אפשר לעשות את זה.

מאז סדרת חצי הגמר מול שיקגו, מצאתי את עצמי ערה בלילות, עוקבת דרוכה אחר כל משחק, נהנית ממשחק כדורסל קצת שונה ממשחקי הכדורסל בארץ ובאירופה. אחרי גמר המזרח צפיתי גם באדיקות, נשארת עד השעות הקטנות של הלילה כדי לראות את דיוויד והקאבס לוקחים את הסדרה בסוויפ משכנע.

*

עד אז, עדיין לא האמינו בבלאט, עדיין היו יורדים עליו בכל מסיבת עיתונאים שלפני כל משחק, ופתאום, המאמן הישראלי הזה שבא משום מקום, מאמן הרוקי הזה, הגיע לגמר הNBA. כשהסתמן שהוא עולה לגמר, החלו לנתח את סיכוייו, ואז המשיכו במגמה, דיוויד היה כבר בלי לאב שנפצע והסיכויים נראו לרעתו, ואמרו שאם הקאבס יקחו משחק אחד בסדרה נגד הווריורס זה יהיה נס.

המשחק הראשון נגמר בהפסד מעצבן, כשלברון פספס זריקה שהובילה את שתי הקבוצות להארכה, ואותנו לראות את קרי לועס עוד ועוד את מגן השיניים שלו עד הנצחון הראשון שלהם בסדרה. 1-0 לווריורס. במסיבת העיתונאים שאחרי, המשיכו לרדת על דיוויד, אמרו שהנה, כל מה שאמרו נכון, למרות שהקאבס נלחמו, הם לא יוכלו להתמודד נגד הווריורס, בטח עכשיו שגם אירווינג נפצע. אבל דיוויד נשאר אדיש לביקורת, והודה לישראלים ששמע שצופים בו מהארץ.

במשחק שאחרי, דיוויד הוכיח שהיה מוקדם להספיד אותם, וכמו שהוא תמיד אוהב להיות, בפוזיציה של הגב לקיר, הוא ניצח את משחק 2 ו- 3.

*

המשכתי להישאר ערה כל לילה, צופה במשחקים ובמסיבות העיתונאים בבוקר, וגם אחרי שהמשחקים כבר נראו אבודים, ואחרי שהווריורס נצחו, שאלתי את עצמי מה מושך אותי להשאר ערה כמעט כל לילה? האם זה ההנאה מהמשחק? האם זה רק דיוויד שמעניין? אני חושבת שבסוף, מצאתי תשובה.

בכתבתו של רז שכניק ב"מוסף השבת" נכתב על אוהד אחד שטס עד לקליבנד כדי לעודד את דיוויד, עם דגל ישראל הוא ובנו נכנסו למשחק, והוא אמר שמבחינתו קליבלנד מעולם לא עניינו אותו, אבל דיוויד מייצג את הציונות.

ההתמודדות של דיוויד במשך העונה, עם לברון, הפרשנים והעיתונאים, עם הטעויות שיכולות לקרות לכל רוקי ועם מצבי הקצה שהוא הגיע אליהם, נראתה ממש כמו הקרב של דויד מול גוליית. כאן זה היה רק דיוויד מול כל העולם כמעט, חוץ מהישראלים שעמדו לצדו והוא דאג להודות להם בכל מסיבת עיתונאים שלאחר המשחקים, לפעמים זורק בדיחות, בהפסדים אומר שצר לו שהוא מאכזב אותנו, בניצחונות היה שמח להעלות על פנינו חיוך וכמה זה מרגש אותו שאנחנו עוקבים אחריו, תמיד דואג להזכיר מאיפה הוא בא.

אולי זה מה שעצבן את כל האנשים מסביב, את הפרשנים והעיתונאים שלכל ארך העונה ירדו עליו. האמריקאים רגילים לראות את כל העולם חולם על אותו חלום "אמריקאי", על החלום של לקרוע את ניו יורק, להצליח בגדול, לגור באיזו דירה גדולה עם דולרים שיורדים מן השמיים. דיוויד בא להגשים את החלום האמריקאי, אחרי שעזב את ארה"ב ואוני' פרינסטון ועלה לישראל לאחר ששיחק במכביה, הוא חזר לארה"ב כדי להגשים חלום ישן.

*

אבל גם אז, אחרי שהחל את קריירת האימון שלו, הוא לא הפסיק להזכיר את הבית. ובמקום לחלום בדולרים, על דירה גדולה ועל אלפי אוהדים אמריקאים שמעודדים אותו, הוא לא הפסיק לדבר על המשפחה שלו שמחכה לו בארץ, על האוהדים הישראלים שמלווים אותו, עוקבים אחרי הקריירה שלו, ומעודדים אותו מישראל, על הבית והחצר בארץ, על הפלאפל במקום על ההמבורגרים, ועל חופשת המולדת שהוא כבר חולם עליה. גם אחד העיתונאים האמריקאים יצא עליו על כך שתמך במבצע "צוק איתן", בעוד הוא מנתח את קריירת האימון של מאמן הווריורס, הוא ניתח את הדעות הפוליטיות של דיוויד בלאט. יש שאומרים שישראלי זה מישהו שאוהב את הארץ במיוחד כשהוא נמצא בחו"ל, דיוויד היה בדיוק כזה.

למרות שנולד בארה"ב, הוא עבר לגור בישראל, למרות שחזר לארה"ב, הוא המשיך לחלום על ישראל. למרות שאימן את הקבוצה השניה בNBA והגיע להישג מרשים וסתם לכולם את הפיות, למרות שדיבר באנגלית בלי הפסקה מבלי לשבור את השיניים, בלילות הוא המשיך לחלום בעברית, ובסופו של דבר, לנצח.

הוא נשאר ישראלי לאורך כל הדרך, מראה את הציניות של הישראלים בחידודי הלשון והבדיחות במסיבות העיתונאים שאחרי המשחקים, מראה את הנחישות שלנו כשהתמודד מול כל הביקורת לאורך כל הדרך,

בסופו של דבר, אולי זה מה שמשך אותי לצפות בו כל לילה, המלחמה שלו מול כל העולם, הזכירה קצת את המלחמה שלנו מול כל העולם, את העמידה על הרגליים האחוריות והאמונה בצדקת דרכנו אפילו שכל העולם מעביר עלינו ביקורת. דיוויד יצג את כל מה שטוב בנו, ודאג גם להשאיר קרדיט, אולי זה מה שעצבן את האמריקאים כ"כ, אולי זה מה שגרם לנו לאהוב אותו כ"כ.

 

 

 

קרלסן במשבר?
אבי העניק לי את מכבי תל אביב

81 Comments

אופיר 21 ביוני 2015

לא בא לי להעיר איזו הערה צינית או מתחכמת, אז פשוט אומר שגודש הפטריוטיות בטור הזה (ועצם המעקב אחרי פלייאוף ה-NBA ממניעים ציוניים נלהבים) היה לי קצת יותר מדי.

"הוא אמר שמבחינתו קליבלנד מעולם לא עניינו אותו, אבל דיוויד מייצג את הציונות" – לא הדרך שבה אני רואה ספורט (נוגד את כל מה שטוב בספורט, לדעתי).

matipool 21 ביוני 2015

לגמרי .

ד"ר רזי הופמן 21 ביוני 2015

לא מבין מה רע בפטריוטיות בספורט?
אני דווקא כן מתחבר לזה ורואה בספורט גורם מאחד.
אותי בהחלט מרגש שדיוויד הזכיר אותנו ולקח חלק בוויכוח על המלחמה בעזה.
פטריוטיות זה לא דבר רע וכל מסביר שיש לנו בין עם ממשרד החוץ או מהספורט חשוב מאד.

אדם 21 ביוני 2015

ולי הציק שבלאט והכתבים דיברו על 7 מיליון איש שמעודדים אותם. כאילו כולנו פה מיקשה אחת, כאילו זה מכבי ביורוליג ומי שלא הוא בוגד.
למה כל הפטריוטים חייבים שכולם יהיו פטריוטים (למרות שלדעתי זה בכלל לא פטריוטיות אבל זה לא הדיון)?

ד"ר רזי הופמן 21 ביוני 2015

הוא באמת הגזים עם השבעה מליון.

צרפתי 21 ביוני 2015

שישה מליון היה מתאים יותר

ד"ר רזי הופמן 22 ביוני 2015

גם זה מוגזם.
אם היה אומר יותר ממליון היה יותר מדייק, אבל מי סופר?

אדם 22 ביוני 2015

זה לא המספר, זו ההכללה. שיגידו ישראלים רבים, בכיף. ברגע שמנסים לנקוב במספר זה נתפס כמשהו כמו ״כל מי שישראלי״ או ״כל מי שרואה כדורסל״ וכו׳. זה מעצבן.
וד״ר, אתה מהישראלים הבודדים כנראה שמסוגלים לפספס את המספר שהצרפתי ציין, זה מרשים :)

ד"ר רזי הופמן 22 ביוני 2015

והוא בכלל לא ידע שהוא צרפתי:)

צרפתי 22 ביוני 2015

דוק, יודע גם יודע, בעיקר בחודש הזה בו מלאתי את הצהרת ההון השנתית וראש הממשלה לקח מטוס פרטי עם ילדיו לברלין, לגמר הצמפיונס, על חשבוני…
דרך אגב, תחושתי, המבוססת על… תחושתי, היא שבצרפת התעניינו השנה הרבה פחות בסדרת הגמר, נחשו למה…

MOBY 21 ביוני 2015

תגיד את זה למפגשי ארגנטינה-ברזיל, אנגליה-גרמניה, רוסיה-ארה"ב, רוסיה-סין, רוסיה-אוקראינה, הודו-אנגליה ועוד ועוד ועוד.

omer 21 ביוני 2015

כל המפגשים שציינת הם בין נבחרות שמייצגות מדינות שיש ביניהן משקעים שאינם קשורים לספורט. כאן מדובר בסה"כ במאמן ישראל שמאמן במדינה שנחשבת לידידה מס' 1 שלנו.

מוריניו, למשל, מדבר לא מעט, אך מעולם לא שמעתי אותו אומר אחרי ניצחון ש"אני שמח שהצלחתי לשמח 10 מיליון פורטוגלים" ואינני חושב שסרחיו ראמוס/קסיאס הפכו לאישיות הספורטיביות השנואות בפורטוגל בגלל שלא הסתדרו עם איתו.

Asaf 21 ביוני 2015

לגמרי נכון, בסוף דיוויד הוא אינדיבידואל שמייצג את עצמו למרות כל הקלישאות מסביב , פשוט מאמן מצוין שהגיע לאן שהגיע בזכות ההישגים שלו מפה ועד אמירות כמו מייצג מדינה שלמה ,תמיכה ממדינה שלמה וכו׳ יש מרחק גדול וזה ממש לא רע לייצג את עצמך בלי הנטל המעיק הזה שמדביקים לך

אריק י. 22 ביוני 2015

+2

ranch 22 ביוני 2015

אותי הסדרה הזו רגשה, לא בגלל הכדורסל שלה, אלא בגלל כל מה שמסביב. וזה מה שיפה בספורט לדעתי, שכל אחד יכול לקחת כל משחק בכל ענף למקום שלו, וכל אחד ימצא בזה משהו אחר שמרגש אותו.

7even 21 ביוני 2015

בתור אדם ימני בדעותיי המשפט "המלחמה שלו מול כל העולם, הזכירה קצת את המלחמה שלנו מול כל העולם"
לא די די, בבקשה רק לא זה……

רפאל 21 ביוני 2015

כשתראי שאת מבינה בכדורסל…. גם אני אתרגש : )
( זה כ"כ לא יפה מצידי )

ranch 22 ביוני 2015

תאמין לי שאני מבינה בכדורסל [יש לי מנוי לאחת הקבוצות בליגה כבר מגיל קטן], הטור הזה לא מדבר על כדורסל באופן ישיר אלא על התחושות שחשתי בעקבות סדרת הגמר ובכלל בעונה האחרונה, כשאנסה להפגין את הידע שלי בכדורסל אני אפנה אליך לבקש אישור לפני?
וצודק, זה כ"כ לא יפה מצידך.

רפאל 22 ביוני 2015

צוחקים איתך… : )
הייתי אומר את זה על כל אחד שמדבר על ה NBA בתור תחביב צדדי לעומת 'העונה האמיתית' בישראל ואירופה.
הצגת את עצמך בתור מישהי שנהנית לפרגן למאמן טוב ואיש חרוץ שעמד בפני אתגר כמעט בלתי אפשרי והצליח ( כמו במצבים בלתי אפשריים אחרים בעבר ). התכוונתי לומר שזה לא קשור לכדורסל ואישררת זאת.
מה שקרה פה למטה באמת אין לי קשר…

cookie-monster 21 ביוני 2015

לא הפריעה לי התגובה שלו לגבי המלחמה האחרונה פשוט כי היא ודאי היתה כתשובה לשאלה.. לא?
שאלו אותו – לא יענה? ועוד חלק מהביקורות של האמריקאים עליו היא שהוא לא עונה לשאלות, או לא לוקח את השאלות ברצינות.
אז כשהבנאדם כן עונה תגיד לו – למה ענית ככה ולא אחרת?
אי אפשר לצאת מהמעגל

קשקשן בקומקום 21 ביוני 2015

דייויד הוא כל מה שלא ישראלי – יסודי, עקבי, עובד לטווח הארוך, מנומס, מבין שיש דברים חשובים יותר מאגו וכבוד.
חוץ מזה תיאוריה יפה

עודד 21 ביוני 2015

+1

סימנטוב 22 ביוני 2015

+1

ranch 22 ביוני 2015

נכון, בכל זאת הוא גדל בארה"ב, ועדיין לקח מהישראלים דווקא את הדברים הטובים (ויש לנו כמה :) )
תודה רבה!

אבי ח 21 ביוני 2015

איזה כיף לך שיש לך את היכולת להתרגש…
בניגוד לכמה ציניקנים,שלא מסוגלים להרגיש כלום.
הם רק נכנסים לפה,ויודעים לכתוב נגד…
בטח ליגת העל בכדורגל מעניינת אותם יותר

ואני איתך..לעולם הליגה הזאת לא עניינה יותר מהשנה..
וזה לא בגלל לברון,ולא בגלל כלום.
רק בגלל דיוויד בלאט…

עשרות פוסטים,ומאות( אם לא יותר) תגובות…

הפוסט שלך נפלא…
מודה שגם אני התרגשתי
מודה שאני מחכה לשנה הבאה

רפאל 21 ביוני 2015

מודה ועוזב… ירוחם : )

ranch 22 ביוני 2015

תודה רבה!

ד״ר א. 21 ביוני 2015

גם אני צפיתי בהתרגשות, ובתמיכה בקליבלנד, למרות שמכל בחינה אחרת שביקום (כולל צבעי המועדון!) הייתי צריך לתמוד בג״ס.

סימנטוב הלוחם 22 ביוני 2015

א' לפי ערכי ויקיפדיה זה נחשב בגידה ;)

ranch 22 ביוני 2015

האמת שגם אני כמוך, אפילו להחליף כמה דברים בצבעים האלה בשבוע האחרון כי לא ידעתי מה לעשות :)

בלייק 21 ביוני 2015

אם דייויד זה אנחנו (ישראלים? יהודים? ציונים?), אז בהכרח האוייב (גולדן סטייט? קר? קארי? לברון??) הוא ערבי/bds/אסור להגיד נאצי או בקיצור עמלק, לא?
מה שבטוח, התקשורת תמיד עוכרת ישראל.

ranch 22 ביוני 2015

לא חייבים לקחת את זה למקומות כאלה. לא דברתי כאן על אויב כלשהו.

צור שפי 21 ביוני 2015

טור נהדר רינת, נטול ציניות, מדבר ללב, פטריוטיות נקיה ולא לאומנית. כאיש שמאל – נהניתי לקרוא.

ranch 22 ביוני 2015

תודה רבה!

Srtest 22 ביוני 2015

כשראיתי שאשה באה לכתוב פה התרגשתי. מה שקורה עם עודף טסטוסטרון באתרי ספורט ופורומים של תכנות מראה בדיוק מה זה חוסר איזון ומה אי-שוויון יכול לעשות. אח"כ חשכו עיני כשראיתי את החושך הלאומי שאת מפיצה והבנתי שבעצם מדובר בעוד מאותו דבר.

את אוהבת את דיוויד בלאט? את כמו האנשים הקטנים האחרים פה שנופלים קורבן מרצונם לפשיזם לאומי משתמשים במישהו כמו בלאט כדי למלא איזה חלל בחיים שלהם.

בגיל 5 אחי לימד אותי כדורסל. מאז אני אוהב את הספורט הזה כמעט בכל מקום שבו הוא מופיע. את אוהבת את דיוויד בלאט? מה את יודעת על הכדורסל שהוא שיחק בנבחרת רוסיה? את בכלל מכירה את בלאט מהימים שלו ככדורסלן שהיה מגיע ל"אולמות" בחדרה ובאילת? את לא אוהדת כדורסל. מה שאת כותבת פה הוא מה שהורס את הכדורסל ואת הספורט. יודעת להגיד למה דיוויד הוא ישראלי ולא למה הוא מאמן כדורסל שידע לאמן קבוצות שונות בנבחרת רוסיה, באיטליה, בטורקיה ובחזרה שלו לארץ. בטח ובטח מה ההבדל בכדורסל שכל קבוצה שלו שיחקה, ומה הפך את כל הסיפור שלו בקליבלנד לקונפליקט מתמשך בין סגנונות ותרבות ספורט.

כי זו הסיבה שאני ראיתי את הכדורסל המזעזע של קליבלנד. ראיתי אותו בהתחלת העונה כשניסו לעשות שם משהו אחר והעניין נחל כישרון חרוץ, ואח"כ ה"הצלחה" במעבר לכדורסל הבידודים, מה שגרם לי במהלך העונה להחסיר עוד ועוד משחקים של הקבוצה. אח"כ בפלייאוף התחברתי בגלל היכולת המדהימה להפוך את הקבוצה ליחידה הגנתית מרשימה שמשחקת עם כל הלב ומריצה כמה שחקנים אנדרדוגים שאף אחד לא נתן להם סיכוי. עדיין לא היה ממש כייף לראות מה קורה שם, וגם עדיין, עניין אותי מאוד לזהות אלמנטים של כדורסל שאני אוהב מאירופה ולראות כיצד הם שורדים בליגה שהפסקתי לראות מ-2005 (וניסיון קאמבק ב2006 הופסק לאחר שהכדורסל הביובי של מיאמי זכה באליפות כי אין מאמנים בליגה הזו).

אנשים כמוך גורמים לי לרצות להפסיק לראות את הליגה לעוד עשור עד שאהיה בטוח שדיוויד בלאט כבר לא מאמן שם. עד שאהיה בטוח שלא אמצא איזה דגל של מדינה עם אנשים קטנים באירוע ספורט שאין לו שום קשר לפוליטיקה המסריחה. בדיוק כמו באירועי הרסלינג כך גם בכדורסל, רק חלחלה אני מקבל מהדגלים האלה שלך ושל המדינה שלך שדוחפת את עצמה לכל אירוע באמצעות עלובים כאלה ואחרים. לספורט, לאתלטיות, לשואו של הרסלינג מתחברים ממקום אישי, בין אם הקפצת אי פעם כדור ובין אם לאו, ולא מהמקום הפשיסטי הלאומי המסריח הזה. ושלא יקומו פה כל מיני אוהדים מגעילים ויתפסו טרמפ כי הם חלק מאותו סימפטום דוחה ומגעיל שמחפש רק לשנוא ומוצא את מרצו בהזדהות שכזו כדי להיות אנטי. גם אתם לא אוהדי ספורט כי יותר חשוב לכם לדחוף את החרא שלכם לאפים של אחרים מאשר לקדם ערכים.

אין כמובן שום קשר לתוצאות בחירות כאלה ואחרות. קחי את הדגל והאנשים האלה שלך והמדינה ותעלמו לי מהפרצוף כי אם אפילו במקום הקטן שלי אני צריך לסבול אתכם, אז הבחירה בין שתעלמו כדי שלא אצטרך לראות אתכם לאפשרות שתשארו עם הזוהמה המזויפת שלכם, אינה שום בחירה בדיוק כמו שאת מסוגלת להשתמש בעניין כדי לטעון לאיזשהו חיבור מקומי-לוקלי עם מישהו שהיה פה שנים. כל עוד יש דגל ואת יכולה להזדהות עם המדינה, כמובן.

אופיר 22 ביוני 2015

אחי, אני מזדהה עם התוכן, אבל חושב שהמסר יאבד בדרך בגלל הסגנון. עשה לעצמך ולבריאות שלך טובה ואל תתעצבן כל כך, בעיקר אם (כמוני) בחרת להתנתק מכל זה.

בני תבורי 22 ביוני 2015

אני רק מתקשה להבין למה הוא אחיך עם סגנון אשפתי כזה, זה לא משהו שאני זוכר ממך אי פעם

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

אז אני מבין שאם הייתי כותב בצורה מנומסת כמו איזה לורד בריטי היית מקבל טוב יותר את דבריי. כנראה שעקיצות הרבות שאתה מפזר כאן הן בעצם הדבש שקדם לדבורה במן הפוך-על-הפוך מתוחכם ומתנשא. סגנון אשפתי? כנראה שאתה נמצא במקום הפוליטי הנכון כדי שתשפוכת לאומית שכזו תגיע לכאן, גם לכאן, ואסור יהיה להגיב באותה צורה. ככה אפשר להכניס את הדגל ואת המדינה למשחק כדורסל מעניין ואני אמור לספוג. לא כאן ולא בשום מקום מיסטר תבורי. לא נאה לך תתלונן לאתר.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

אם כבר אחשלו… הצורה היא היותר נכונה. בדיוק כמו שמה שהיא כתבה פה נחשב נייטרלי ו-"למה לא", ו-"מרגש" ו-"איזה יופי", בשביל אנשים מסוימים ואני ביניהם, מדובר במכה לא קלה בכנף. אם כבר, התוכן לא שיקף באמת את מה שהיה צריך להכתב, בלי התחמקות מהפוליטיקה כי תמיד זו באה, וכאן אני יכול להוסיף שדווקא אם תוצאות הבחירות היו הפוכות, אז היה הרבה יותר גרוע. כאן לפחות אנחנו עוסקים באמת והתוצאה של החינוך הלאומי שלא מרפה לעולם גם כשאתה רוצה בסה"כ לראות משחק כדורסל, ואם לא נעים אז לא נעים.

צור שפי 22 ביוני 2015

״…הם חלק מאותו סימפטום דוחה ומגעיל שמחפש רק לשנוא….״. אתה מן הסתם לא שם לב שהתגובה שלך כולה ובמיוחד המשפט הזה מביסים את עצמם בבחינת הפוסל במומו פוסל. קשה לנסח את מה שכתבת באופן יותר מתנשא, יהיר, נפוח, נאור בעיני עצמו ו….כן, מלא שנאה. אתה מבלבל באופן טרגי בין פשיזם לבין פטריוטיות בריאה שהיא חלק בלתי נפרד מהספורט. לא ראיתי אף משחק NBA, פער השעות גדול עלי, ושמעתי שמבחינה ספורטיבית הניצחון של ג״ס היה לגמרי מוצדק ועדיין היתה לי פינה חמה לבלאט (וזה למרות שאני ממתעבי שמעון מזרחי) כי זה הישג אדיר של ישראלי, והגאווה שלי לא פסולה גם אם אין לי מושג מה דרכי האימון של בלאט ומה הוא עשה בנבחרת רוסיה. מירי רגב, אשה שאני מאוד לא אוהב, צדקה בגדול כאשר דיברה על קפוצי התחת בשמאל והתגובה שלך היא דוגמה מייצגת.

אופיר 22 ביוני 2015

צור, השאלה היא למה אתה קורא פטריוטיות בריאה.
יש הזדהות בלתי נמנעת עם אדם שמגיע מרקע שמוכר לנו, והיא כל כך טבעית שבאמת אין טעם לנסות ולהדחיק אותה: הבן אדם הזה למד עם מישהו שהכרנו או שירת בצבא בבסיס לידנו, אנחנו כמעט מרגישים שזה אנחנו!

כשאנחנו כורכים את גורלה של אישיות ספורט בגורלנו דרך אידיאולוגיה פוליטית (במקרה דנן ציונות), התקווה הסמויה (גלויה?) היא שההצלחה שלו תוכיח את צדקת דרכנו: האידיאולוגיה הצודקת שלנו מייצרת אלופים. רק שאלופים כבר יצאו מארה"ב, בריה"מ, מזרח גרמניה ואוסטרליה, כלומר: אין שום הגיון בשגעון. כיום המדינות שמחפשות להפגין עוצמה פוליטית דרך ספורט משלמות מיליארדים מתחת לשולחן כדי לארח אירועי ספורט גדולים, אבל הצלחה ספורטיבית לא באמת תתן להן דבר.

במשפט אחד: אני שמח על הצלחת בלאט כי לאורך שנים הוא נראה לי אדם חביב והגון, אבל אין לציונות או יהדות חלק בזה.

צור שפי 22 ביוני 2015

אופיר, לא נראה לי שיש בינינו מחלוקת מהותית אבל בכל זאת אני מבקש לטעון שגאווה לאומית כשלעצמה, בין אם היא נובעת מהשג ספורטיבי או אחר (פרס נובל, אירוויזיון) איננה פסולה כשלעצמה. אני יכול להיות מבקר חריף של הימין גם בקטע המדיני וגם בקטע החברתי ועדיין להינות מהתחושה. דגל ישראל מונף באולם איננו מגונה בעיני.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

באותו האופן בדיוק, דגל ארה"ב שהונף לפני כל משחק בסדרת הגמר וההמנון שנוגן עורר בי את אותה בחילה. מה לעשות שאני כנראה מיעוט שבמיעוט. עדיין, בדמוקרטיה, גם למיעוט יש זכויות. את הקשר הלאומי תוכל למצוא בכל אחד ואחד מהאתרים הקיימים בארץ, ואפילו בהארץ. כאן אמור להיות אתר שקודם כל עוסק בספורט כמשהו חשוב ובלתי-תלוי. לא מדבר אליך הערך שציינתי? לא נורא. אני אמשיך לכתוב את מה שבא לי בגלל טורים כאלה פה. אני מזכיר שדורון קרמר הביע בדיוק את אותו סנטימנט בביטוי שמאל-בול ביחס לאלה שפתאום אוהדים את גולדן-סטייט כקונטרה לאוהדי הבלאט הפתאומיים. הסכמתי איתו רק ציינתי מי הגורם הרשמי שהתחיל בכל העניין.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

אתה לא מבין? זו בדיוק השיטה הויראלית של הלאומיות, עוד לפני שהיא מקבלת ביטוי פשיסטי כמו להציג את העונה של דיוויד כעוד נדבך במלחמות היהודים. ככה בעצם האוהדת הגדולה של בלאט מוחקת אותו ואת השגיו בזירת הכדורסל ומייחסת אותם לעובדה שאצלה ואצל אחרים ברורה לחלוטין – שהוא הגיע מישראל, שהיא ביטוי של הציונות ולכן גם ניהול המשחק הטוב שלו הוא כמובן ביטוי של הציונות… אפילו אין כאן דבר אחד בנוגע באמת לכדורסל ישראלי אמיתי שמנסה לשרוד כאן למרות מונופוליזציה ארוכת שנים ועשרות רבות של עסקנים וברוטליות, ומתבטא בעונה של בלאט ובכדורסל כזה או אחר שמשוחק בקבוצתו.

צור שפי 22 ביוני 2015

את הקשר אתה עושה. לא ראיתי בטקסט של רינת שום קשר בין הפרגון לבלאט ובין מכבי ת״א כדורסל (שאני מתעב אותה) וודאי שלא היה בטקסט קשר לזכותנו בחברון מאז ולתמיד וכו׳. אתה לא אוהב דגלים? זכותך המלאה אבל לא זכותך להקיא את שנאתך על זכותי להינות מהדגל ולא זכותך לקבוע לי שמקום הדגל באולימפיאדה ולא במקום אחר.

צור שפי 22 ביוני 2015

אגב, אני מסכים אתך שהטקסט של רינת לא היה על כדורסל אלא על פטריוטיות. אז מה? זו סיבה למפגן השנאה הזה?

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

אני לא מבין מה אתה רוצה. אני כתבתי פוסט באתר? היא כתבה פוסט באתר שאמור לעסוק בספורט באופן בלתי-תלוי או כן תלוי, לא משנה בנוגע לעניין, שאין לו קשר לתחום. הקשר שהיא מצאה הוא הקשר הלאומי וההימצאות של פוסט כזה כאן הפריעה לי ולכן הגבתי. טענתי שאסור לה לכתוב? טענתי שאסור לך לאהוד דגלים ואת המדינה? תהנה בנאדם. לך תתפרע עם דגל מצידי. או שההתפרעות שלך אומרת שאסור לי אפילו להביע שאט נפש.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

"פטריוטיות בריאה שהיא חלק בלתי נפרד מהספורט?" אז ככה, הספורט הוא היום לא רק ספורט שמפגיש מדינות. בשביל זה יש לך את האולימפיאדה או אירועים דומים. אני מניח שאתה כמובן פטריוט גדול שלא תעז לאהוד קבוצה שמביאה שחקנים זרים שתופסים מקום של ישראלים. אה, כמובן, פתאום המטרה להגיע לשלבים בטורנירים בחוץ לארץ (שלא קשורים למדינות) מקדשת את האמצעים. מה לעזאזל הקשר שאתה מוצא בין מה שאני כתבתי למה שאתה כתבת? האם התייחסתי באיזושהי צורה לסנטימנט שאומר שדיוויד בלאט הוא ישראלי ולכן אי אפשר להזדהות איתו ככזה? בשום אופן לא. הציטוט שהבאת קשור דווקא לאלה שמצדם מחפשים לשנוא איזשהו רוב שאוהד את בלאט פתאום בגלל היותו ישראלי, גם כן בלי קשר למשחק. ככה שאצלי לא תמצא שום פסילה לאהוד אף אדם בדרך הלאומית. בבקשה – תאהד את דיוויד בלאט איך שאתה רוצה. אצלי לא תמצא כפייה לאומית או אחרת. היא כתבה טור שלם שאין לו שום קשר לספורט או לכדורסל וכולו טור עידוד לערכי הלאום והפטריוטיזם ככוח מניע, ואילו אני זיהיתי את הפלישה הזו כאלימה ודוחה ולכן ככה הגבתי. ההבדל היחיד הוא שאתה מזהה את מה שהיא כתבה בצורה שמתאימה לך, שקרובה אליך רגשית, ואילו הסנטימנט שאני התייחסתי אליו בנוגע לדיוויד בלאט, כפי שציינת, רחוק ממך. לא מעניין אותך. לא גרם לך לעקוב. לא הסיבה שאתה כאן. לא הסיבה שבכלל כתבת תגובות על כדורסל. סבבה לך. תכתוב או לא תכתוב מכל סיבה שקרובה אליך. באותו האופן אני אכתוב מהסיבה שקרובה אלי ובטח ובטח אם אני מזהה דריסה של הדבר הזה.

ר.בקצה 22 ביוני 2015

האתר הזה מלא טורים פוליטיים, חלקם בעלי קשר מועט לספורט. למשל, בדוק את הטורים שפורסמו לאחר הבחירות האחרונות.

ד"ר רזי הופמן 22 ביוני 2015

בחורציק, שחרר!

אתה יודע מה היא יודעת ומה היא לא יודעת? אתה יכול רק לשער….

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

בחורצ'יק תקרא לחבריך. תראה לי מקום אחד בפוסט שבו היא התייחסה למשחק הכדורסל או לספורט. כנראה שלהשערות שלי יש בסיס במה שנכתב (או לא) ולא במה שמדומיין.

אהד 22 ביוני 2015

"דה באזר הוא אתר בלוגים פרטי של חובבי ספורט. לכן הוא בעיקר עוסק בספורט אבל לא נמנע מלעסוק בעוד נושאים שמעניינים חובבי ספורט. כמו פוליטיקה, חברה, תרבות, סקס, שטויות, האימפריה הרומית ומזג האוויר בקמבודיה. אבל כאמור בעיקר בספורט." – מתוך "על האתר".

ובלי קשר לתוכן, לא ברור מאיפה מגיע הסגנון. והטענה שלך שאתה לא מונע ממנה לכתוב, אלא רק מגיב היא חלולה – אתה לא בא לשכנע או להתדיין כי אם להפחיד ולנהוג בבריונות. בבחינת תכתבי מה שבא לך, רק דעי שאכנס בך חזיתית.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

בהחלט. זו בדיוק הדרך שאני מצפה מאנשים להתגונן כשהקונצנזוס הפשיסטי דורס כל חלקה. ואם לא יגיבו כך? אז לא צריך. כאן לפחות בחלקה הקטנה הזו שהגעתי אליה לפני כמה שבועות (פעם הגבתי לפני שנים בעניין ברצלונה ואינטר) אני לא עומד ומתבונן ומוריד את הראש עד למחיקה מוחלטת. כי כאן יצא לי לדבר על מה שאני אוהב, להשמיע ולהשמע ופתאום גם כאן אני אמור פשוט לקבל את כניסתה המפוארת של המדינה כי ככה מישהו החליט אולי משיקולי טראפיק או לא יודע מה. מה שבא לי, במינימום, הוא להתנגד לעניין ולהביע את מה שאני מרגיש. כנראה מה שאתה מרגיש הוא שאין אפילו מקום קטן שבו עמדה מתנגדת כזו יכולה להשמע, כשלוקחים את מה שאני אוהב (ונראה לי אולי גם עוד כמה חבר'ה כאן) וכן יש מקום לרגל הגסה שדורסת את אותו עניין ופשוט אמורה להתקבל ואני אמור להסתגל.

אהד 22 ביוני 2015

לא רואה פה איזה קונצנזוס פשיסטי. באחד הפוסטים הקודמים רוב הכותבים פה היו נגד ראיית בלאט כמייצג הישראליות. גם בתגובות לפוסט זה היה הרוב.
בין מחיקה מוחלטת שלך ושל עמדותיך לבין התגובה שניפקת יש עולם ומלואו. אדרבא, תגיב. השאלה היא למה דווקא ככה?

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

איפה תקפתי את בלאט כמייצג הישראליות? יכול להיות שהוא מייצג את הישראליות. כמישהו שעבר פה במגרשים, ששיחק בקבוצות מרובות ישראלים שלא כמו היום, שאימן קבוצה שידועה בתור מצמיחה ראשית של שחקנים ישראלים, שחי פה כל השנים האלה, יש מצב שהוא מייצג את הישראליות גם אם האופן שבו הוא מדבר מראה שהוא יותר נמצא בין לבין. יכול להיות גם שלביטוי הנ"ל יש פלוסים ומינוסים. אנשים שגרים כאן נחשבים ישראלים. ישנם כאלה שעושים מהעובדה הזו קריירה וישנם כאלה שפשוט העניין משפיע עליהם בצורה כזו או אחרת וגורם להזדהות. כשהדבר נוגע לכדורסל, מדובר בתחום מסוים שבו אוהדים שמתעניינים יכולים אפילו להכנס לתחום או להעמיק בגלל אותה הזדהות. בין כל אלה לבין הדורסנות של האג'נדה הלאומית את החיבור הפשוט אולי יש קשר רק שאני בכלל לא התייחסתי לכך אלא רק לדורסנות עצמה. כך חשתי וכך הגבתי. מה גם שנדמה לי שבניגוד ליתר התגובות שאו שתמכו או שפסלו, אני היחיד שהתייחסתי בצורה מפורטת ואפילו העמקתי בכדורסל בנוגע לבלאט ולעונה שלו בקליבלנד ולקונפליקטים שהיו לי עם הכדורסל הזה אפילו שהפוסט עצמו לא טרח להתעסק בזוטות שכאלה.

ד"ר רזי הופמן 22 ביוני 2015

אין בעיה עם ההתנגדות שלך אלא הדרך שבה אתה מביע אותה. שחרר….

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

אשריך שאתה מהמשחררים. בין היתר מהמשחררים לא מעט הודעות, לא?

בני תבורי 22 ביוני 2015

Srtest – ארטסט
מותר לך להרגיש בחילה אבל את תחושותיך תקיא תקיא במקום אחר. לא תאמין כמה מהר אני אפעיל את מטה הדיקטטור שלי ואעיף אותך מכאן אם תתעקש להמשיך ולהפוך את האתר שלנו לתואם אתרים אחרים.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

מבחינתך כנראה לקחת את הספורט והכדורסל (מעניין אם היית מרגיש ככה לגבי קבוצות כדורגל שאתה אוהד – נגיד אברם גרנט שרצוי שיגיע לליברפול שלך ומאותן סיבות) ולגייס אותם לאג'נדה כזו לא רק שהיא רצויה אלא שאין אפילו זכות לעמוד בפרץ באותו מקום שבו בד"כ מדברים על ספורט. אם כך, אין שום צורך באיומים מר דיקטטור ואיני בר-איום. אפילו אקל אלייך עד שתרגיש שהינך נמצא במעוז החירות בכבודו ובעצמו – סדרת הגמר נגמרה. הפלייאוף באנביאיי נגמר. כאן נשארו עוד שני משחקים ואח"כ גם נגמר. על כדורסל אירופאי כמעט ולא כותבים כאן כמן נגזרת של היעלמות הישראלי. פשוט תגיד שאתה מעוניין שלא אכתוב כאן יותר ויש לך את המילה שלי שזה בדיוק מה שיקרה. ד.א. האתר שנדמה לי שאתה מתכוון אליו, מתייחס כמעט אך ורק לנגיעות היומיומיות והבלתי-אמצעיות ביותר בין הספורט לבין העם גם אם בצורה זולה ובוטה, כך שהבמה שהענקת כאן ללאום לא מציבה אותך על איזו פדסטלה.

אדם 22 ביוני 2015

בני, אני חושב שפיספסת. אמנם התגובה אינה נעימה או מלטפת אבל היא מביעה דיעה. דיעה שלמען האמת מסבירה את הפגיעות והתגובה האלימה הנגדית. מכאן יש שתי דרכים, לבחור באלימות נגדית ולהשתמש במטה או לנסות להבין ולדבר על מדוע קיים אותו הצורך בתגובה כזו אלימה. אם זה לא היה ברור, אני בעד אופציה ב׳.
מה שאותי מעניין זה למה ארטסט החליט שפוסט אחד באתר שמייצג פטריוטיות מאוסה גרם לפחד שכזה ולתגובה כמו ״לוקחים את מה שאני אוהב״. אם תשאל אותי, זה לחלוטין כתוצאה של כלל התקשורת וההתקשרות בשנים האחרונות בארץ. בכל נושא אנחנו והם ויש מקום לאחד אבל לא לשני.

בני תבורי 22 ביוני 2015

אדם,
אל תבזבז את המעלות האנושיות שלך על בריון מקלדת. לא מדובר בדעה ששעלה אלא בסגנון התגובה הפרוע. זה לא יהיה כאן.

Srtest - ארטסט 22 ביוני 2015

אשמח אם תראה לי איפה הייתי אלים. לקחתי עקרונות מסוימים שעושים לה את זה ונכנסתי בהם משום שהם לא מאפשרים שום דבר אחר. זו עמדתי ויותר מאיזו עמדה כללית היא נוגעת במה שהוא עוד טרי ובחוויות מהשבועות האחרונים. נשארתי ער בדיוק כמוה. אם כבר כל הליכת הסחור וסחור עוקפת את הבעת הרגש הגולמי והמזעזע ואני שהגבתי באותו האופן לא נמנע מכך ולא מנסה להישאר נקי אלא רק מעל החגורה ולא כפי המקובל.

מה גרם לפחד כזה והתחושה שלוקחים לי? שגייסו אפילו משחק עם כדור לצבא של האל, הגזע, או אנא עארף.

אדם 22 ביוני 2015

אם אתה רוצה ציטוט מדויק מהטקסט אז למשל ״תעלמו לי מהפרצוף״ יעשה את העבודה. הנקודה היא שזה בכלל לא המילים עצמן אלא התחושה שזה פשוט התקף זעם. ואם אתה לא רואה את זה אז זו בעיה. קשה להעביר פואנטה כשכל מי שקורא את מה שאתה כותב יכול בטעות להניח שאתה נמצא בהתקף חרדה וכעס. בשביל שטקסט יהיה אלים הוא לא חייב להשתמש במילים אלימות, מספיקה התחושה שהוא מעביר. ומכיוון שכל מי שהגיב לך חווה את זה, כנראה שאני לא היחידי.
אני, כמוך, לא אוהב את הדבר הזה, לא אוהב את ההימנון האמריקאי בתחילת המשחק ושונא שבליגת הכדורסל הישראלי משמיעים את התקווה, לה אין כל מקום במשחק ליגה סתמי. ועדיין, זה לא גורם לי לחשוב שמישהו הולך להפוך את הספורט שלי לעוד אחת מזרועות השלטון והפטריוטיות. לפחות כל עוד לא יכריחו אותי להיות בעד מכבי באירופה. אין מה לעשות, אנשים רבים בעולם וגם בישראל מחפשים הזדהות ולצערנו הזדהות עם המדינה זו אחת הזהויות החזקות ביותר שקיימות היום. אתה יכול להתעצבן מזה או לקבל את זה ולהבין שאת אותם אנשים באמת לא מעניין כדורסל ואין על מה לדבר איתם בעניין. נכון, זה באמת מעצבן כשורד כותבת שבלאט זו הציונות אבל תגובה שכזו לא משנה שום דבר ורק מגחיכה את חובבי הספורט על פני ״הפטריוטים החדשים״ ויוצרת עוד אנטגוניזם. ובאמת שמזה לא חסר לנו בארץ.

באבא ימים 22 ביוני 2015

אני אגיד לך איפה היית אלים:

״. קחי את הדגל והאנשים האלה שלך והמדינה ותעלמו לי מהפרצוף כי אם אפילו במקום הקטן שלי אני צריך לסבול אתכם, אז הבחירה בין שתעלמו כדי שלא אצטרך לראות אתכם לאפשרות שתשארו עם הזוהמה המזויפת שלכם, אינה שום בחירה בדיוק כמו שאת מסוגלת להשתמש בעניין כדי לטעון לאיזשהו חיבור מקומי-לוקלי עם מישהו שהיה פה שנים. כל עוד יש דגל ואת יכולה להזדהות עם המדינה, כמובן.״

אם הטקסט של רינת הגעיל אותך – אין בעיה שתגיד את זה. מה שאני לא חושב שראוי שתעשה הוא לתבוע לעצמך את ״המקום הקטן הזה״ שלך (כי מה לעשות הוא לא רק שלך), או לדרוש מכותבים שיעופו לך מהפרצוף.

בלייק 22 ביוני 2015

מעבר לנושא הסגנון שנטחן פה עד דק (דעתי? כן, Srtest נשמע כעוס ושהנושא בנפשו. קראתי באתר תגובות הרבה יותר בוטות ו/או פוגעניות. יש לי תחושה שבמעין אקט פוסט-שוביניסטי כולם רצים להגן על האישה המסכנה, שנקלעה לבלוג על לא עוול בכפה), לגופם של דברים – הרבה מהמגיבים ל- Srtest מתעלמים בנוחות מהקשר ההרסני שבין ספורט לפטריוטיות, ובמיוחד בין ספורט לפשיזם (או באופן כללי למשטרים טוטלירטרים).
הקשר הוא ארוך שנים וברור (מספרטה ועד משחקי אירופהבימינו, מאולימפידת ברלין ועד המונדיאל ב- 1978). כן, יש אנשים שמאוד לא אוהבים את החיבור הזה. למה לימור לבנת צריכה לרוץ לפודיום כדי לקבל פלאשים? של מי הרגע הזה – של גל פרידמן או של פקידת ציבור שמייצגת ממשלות (לווא דווקא בראשות מישהו ממפלגתה) שלא נוטות להשקיע בספורט?
המשמעות של טקסט כמו שנכתב למעלה מדירה הרבה אנשים מהישראליות, מהיהודיות או מהציוניות. מי שלא עוקב אחרי הגמר בגלל בלאט – הוא לא אחד משלנו. בבקשה אל תשאלו אותי איפה היא כתבה את זה, היא לא. זה המשתמע, במיוחד למי שמחזיק בדיעות הפוכות.
נו, אז מה כבר קרה?? מה, בסוף יבוא שר ספורט ויחליט שרק ספורטאים שאינם חותרים נגד ערכי המדינה יתוקצבו (אין בעיה שירוצו/ישחו/ירימו משקולות אבל למה במימון המדינה?)? לא סביר… רגע, מי שר הספורט היום?
לא רציתי לכתוב את כל מה שאני חושב על הפוסט בתגובה שלי מלמעלה מחמת כבודה של הכותבת ושל האכסניה, אבל ברמה הספורטיבית (וזה פוסט שלגמרי עוסק בנושא ספורטיבי, ועל הקשר שלו לעולמות הפטריוטיות) זה טור די מביך בשביל אתר כמו דה באזר, שלרוב מעמיק בתופעות ולא מרדד אותן. אין הצדקה.

*אגב, דעתי האישית בנושא בלאט וסדרת הגמר דומה למה שאופיר כתב בתגובתו – יש לי איזושהי הזדהות בסיסית עם בלאט, כמישהו שעקבתי אחרי הקריירה שלו, צפיתי בו משחק לא מעט שנים, צפיתי בקבוצות שאימן ואני מכיר אותו טוב יותר משאני מכיר 99% ממאמני הכדורסל בעולם (לא אישית כמובן, מראיונות ומהקבוצות שהוא העמיד). לא רציתי באופן מיוחד שיזכה בסדרה, גם לא שיפסיד.

בני תבורי 22 ביוני 2015

בלייק,
מכיוון שאתה נוהג להסתיר את זהותך ולכתוב תחת כינוי, אין לנו אפשרות לדעת למשל אם תרמת סכום כסף כלשהו להמשך קיום דה באזר כדי שלפחות תהיה לך איזו הצדקה בבואך לחלק לנו ציונים. כך או כך, אם אתה חש מבוכה כאן, אל תהיה כאן.

בלייק 22 ביוני 2015

מכיוון שאני נוהג להסתיר את זהותי???
יש חובת הזדהות בכניסה? מציק לך שאין לך את האפשרות לדעת "למשל" אם תרמתי סכום כסף כלשהו? תשנו את הכללים. מאיזה סכום של תרומה מותר לי להגיב? ומאיזה סכום מותר לי להגיב בניגוד לדעת הרוב (או דעתך שלך)?

גם לי אין מושג אם אתה תרמת, למעשה אין לי מושג מי אתה – השם תחתיו אה כותב יכול להיות באותה מידה בדוי. זה גם לא כל כך משנה לי.
גם לא ראיתי שהפריע לך שאחרים חילקו ציונים ל Srtest.

אני שמח שמי שלא מרגיש כמוך, מומלץ לו לא להיכנס. זה מסביר את כל התגובות שיצאו נגד Srtest.
אתה חושב שאם תשתיק מישהו שחושב אחרת אז לא יהיו אנשים שיחשבו ככה?

כמובן שלא התיחסת למילה מדבריי, אבל אנסה בכל זאת – מה הפריע לך במה שכתבתי? המילה מביך?? אתה באמת לא יכול להכיל תגובה עם מילה כל כך קשה?

רפאל 22 ביוני 2015

התרומה של בלייק לדיונים היא משמעותית ותמיד ידידותית ואינטלגנטית.
גם אם הוא לא חושב שפלייאוף זה רעיון נחוץ : )

בלייק 22 ביוני 2015

תודה רפאל.
בטח שמת לב שאני כבר לא נעול על זה… בדיונים האחרונים כבר לא התנגדתי לרעיון הבסיסי, אלא רק שאלתי וחקרתי בנוגע ליישום ולבעיות אחרות שהורסות את התחרותיות.

בלייק 22 ביוני 2015

אגב, אכן התגובה של בני הכעיסה אותי, אבל שום מילה שכתבתי (לפני ואחרי) לא הגיעה ממקום לא מכבד, ואם מישהו נפגע, כולל אותך בני – אני מתנצל.
עם או בלי קשר, אני עומד מאחורי העמדה אותה ביטאתי.

צור שפי 22 ביוני 2015

בלייק – אני איש שמאל, אני לא סובל את מכבי ת"א כדורסל ולא את לימור לבנת במיאוצה לפודיום אבל אין שום קשר בין הנ"ל לקצת גאווה לאומית על ההשג של דיוויד בלאט וזה שאתה ישר רץ עם זה לאולימפיאדת ברלין זו חתיכת הגזמה פרועה.

בלייק 22 ביוני 2015

נתתי דוגמאות די מוכרות לגבי הקשר שבין ספורט לבין פשיזם, לאומנות או פטריוטיזם, שכל אחד יבחר לו את ההגדרה (אני פשוט לא תרמתי לדה באזר אז אסור לי).
כמה מהתגובות ל- Srtest שלא התעסקו רק בסגנון, לא הבינו איך הוא מצא את הקשר בפוסט. אני כן. מצטער. בעיני, זה לא עניין של ימין ושמאל (לראות את הקשר הזה. ברור שלפשיזם יש קשר לימין ושמאל).

בפוסט נכתב שהמלחמה של דייויד בכל העולם מזכירה את המלחמה שלנו בכל העולם.
כאיש שמאל – אתה חושב שאנחנו נלחמים בכל העולם? אתה חושב שהמלחמה שלנו בכל העולם (או אם ענית לא, אז בחלקו) דומה למלחמה של דייויד בלאט בכל העולם? אתה חושב שדייויד בלאט בכלל נלחם בכל העולם??
זה שבלאט הפסיד, אומר שגם אנחנו הפסדנו. בעיני זאת מטאפורה פשוטה וברורה. מקבל תגובות שלא חושבות ככה.

דווקא מי שמתקשה לקבל פה תשובות זה לא אני (אני גם כמובן לא רומז אליך), טוב אני בכלל לא מזדהה.אנרכיסט.

צור שפי 23 ביוני 2015

בלייק, רק למען הרקורד התשובה שלי לכל השאלות שלך שלילית ועדיין לטעמי הביקורת על הפוסט היתה ברוטלית ומוגזמת.

Srtest 23 ביוני 2015

אם נדחפים לי לפרצוף כאילו הייתי סטף קארי והם מתיו דלבדובה, מכיוון שלא מדובר במשחק, אני בצורה כזו או אחרת אבהיר שאני מעוניין שיעופו לי מהפרצוף. וכן, מדובר במקום שלי, בדיוק כמו כל אדם שנכנס לאיזה פאב במשך תקופה ומתחבר או אפילו אנשים שמרגישים נוח, נניח, בתחבורה ציבורית או במקום ציבורי כלשהו. אם היא מרגישה נוח במקום כזה רק כשאפשר להלביש עליו את החליפה של המדינה, ואם יש כאן עוד כאלה, אז מה לעשות שלא מרגיש לי טוב העניין ובטח ובטח לא נוח.

אם בעיניך הכריכה של ההעלמות מהפרצוף בנוכחות הבוטה גם כאן בדחיפה הבוטה של הלאום לספורט, וההסבר על העדר אופציית הבחירה מבחינתי כסיבה לתגובה… אם כל אלה הינם אלימות, כנראה ומצבך בנוגע לאלימות ולחוויות אלימות הוא לא רע בכלל. לא התכוונתי לשום אלימות. מי שגורם או גורמת לאדם להתגונן צריך או צריכה לצפות לכל מיני צורות של התגוננות.

אדם 23 ביוני 2015

לא ידידי, זה לא המקום שלך, זה המקום של כולם. לא מנסה כמה תנסה לנכס אותו לעצמך זה לא ישנה את העובדה שאין לך שום דרך לקחת בעלות עליו.
אולי לא התכוונת לאלימות אבל הסגנון שיצא לך הוא אלים. אין טעם להשוות את זה לדברים אחרים או חוויות אחרות, אלימות היא אלימות. במקרה הזה למשל ההשוואה שלי היא לאכסניה שאתה נמצא בה ולא לאפריקה. בכלל, הניסיון הזה לגמד דברים כי במקום אחר יש יותר גרוע לא מובן לי וכנראה לעולם גם לא יובן לי. מבחינתי, מי שאומר שבמקום אחר יותר חרא אז לא להתלונן הוא מישהו שלא רוצה לקחת אחריות על מעשיו/דבריו.
יתרה מזו, אף אחד לא תקף אותך אישית, אז למה לעזהזל אתה צריך להתגונן?

Srtest - ארטסט 23 ביוני 2015

נסכים שלא להבין איש את רעהו, כמו שאתה לא מבין למה השייכות של הלאום גם לכאן ולסיפור של בלאט אינו מאפשר את האישי של אף אחד באותו הזמן שהנוכחות הזו נדמית לך כרצויה וטבעית בלי קשר בכלל למה שרץ פה בשבועות האחרונים בנוגע למשחק הזניח הזה.

אדם 23 ביוני 2015

אשכרה לא קראת מילה ממה שכתבתי באמת הא? אם אתה חושב שמחבינתי הנוכחות הזו רצויה וטבעית אז באמת אין על מה להמשיך לדבר כי אתה כנראה סתם נדבק למילים אקראיות בשביל להתגונן ואם זה המצב אז אני באמת משחית מילים סתם.

ranch 22 ביוני 2015

כשאני רואה תגובות של אנשים כמוך, אני מאבדת תקווה באנושות באופן כללי.
עם כל הכבוד (ובעצם, עם איך שאתה מדבר, אין הרבה ממנו), אתה לא תקבע לי כמה אני מבינה ואם אני מבינה ובמה אני מבינה. אתה מוזמן לראות פה טורים אחרים שלי כדי לראות אם אני מבינה בספורט או לא, לא שאני חייבת לך איזשהו דין וחשבון.
חוץ מזה, הטור הזה לא בא להציג באיזשהו אופן ידע בכדורסל [כזה שיש לי בתור אחת שהיה לה מנוי לכדורסל מגיל קטן] אלא פשוט דברים שחשבתי בעקבות סדרת הגמר.
לא מצא חן בעיניך? אף אחד לא מחייב אותך לקרוא, בטח שלא להגיב, ובטח שלא בשפה ירודה כזאת.

Srtest 22 ביוני 2015

שלום רינת. את אולי מאוכזבת מהאנושות בגלל תגובות כמו שלי, אני מאוכזב מהעדר הערכים והכבוד לערכים אחרים ולמקום שגם מגיע להם. את מה שכתבת כאן קראתי בגרסה כזו או אחרת בכל אתר דובר עברית שנכנסתי אליו בתקופה האחרונה. כאן במשך שבועות אנשים התדיינו על הפלייאוף מתוך תשוקה למשחק ולא תשוקה לניכוס המשחק בשביל הצבא של היהודים או מדינה כזו או אחרת. בשבילי גם בתור מי שאוהד את המשחק מגיל קטן דבר כזה לא עובר בשקט. אני לא יכול לדרוש מהאתר מה להעלות ומה לא להעלות. המינימום הוא להביע את תחושת הגועל והמיאוס שלי. המינימום מבחינתך הוא להבין שלא בכל מקום או שכל אחד יהיה מוכן פשוט לעמוד מנגד כשהאידיאולוגיה שלך מנסה להכנס גם לספורט ולפעמים הדבר יהיה לא נעים. אני לא מנסה בכוח באמצעות שפה כזו או אחרת למנוע ממך לכתוב ובאותה העת אני מקווה שדחיפת הלאום לגרון היא יותר האופן שבו אני רואה את הדברים ולא ניסיון למנוע ממני להתעסק במה שאני נהנה להתעסק בו וכך גם לתרום לדיון באתר, שיכול למנוע ממני להשתתף בעקבות תגובה כזו או אחרת ויזכה לשיתוף פעולה מצידי בתנתן הדרישה. מבחינתי העניין הסתיים. עלי והצליחי והשאירי את הלאומיות מחוץ למקום שבו אני אוהב להיות ונהניתי בשבועות האחרונים. נהגתי לפי הצורך שעלה כאן בנקיטת עמדה זו.

ד"ר רזי הופמן 23 ביוני 2015

רינת תתעלמי מאנשים שמסתירים את שמם האמיתי כי יש להם מה להסתיר! דורפן הזכיר את עניין השמות בדויים והוא צודק. את לא חייבת פה שום דבר למי שעושה פרובוקציה מכוונת ונפוחה וכמו שאמרו מעלי! אדם כזה לא שווה את העצבים והתגובה שלך.
דבר אחרון, תמשיכי לכתוב, תמיד יהיו כאלה שלא מרוצים ממה שהם קוראים ואחרים שכן!

Comments closed