מאדום לירוק – ארז אלגזי

עוד בטרם הספקנו להתאושש מהרולאן גארוס הסנסציוני, והנה נוחת עלינו כמעט ללא שהות טורניר הטניס המפואר והמרגש מכולם, הלא הוא הגרנד […]

עוד בטרם הספקנו להתאושש מהרולאן גארוס הסנסציוני, והנה נוחת עלינו כמעט ללא שהות טורניר הטניס המפואר והמרגש מכולם, הלא הוא הגרנד סלאם בווימבלדון. החימר האדום המלכלך יתחלף בניחוחות הדשא הירוק של המגרשים ב All England Club. הפאסון, המסורת וההיסטוריה ישובו וירגשו אותנו בשבועיים הקרובים. וכמיטב המסורת הקצרה, להלן סקירה קצרה על מה צפוי לנו בשבועיים הללו.
התחושה שלי הפעם, אולי יותר מתמיד, היא שהכל פתוח. בעוד שלפני פריז המקום לטעות בתחזיות היה די קטן (רק כדי שבסוף הטעות תתממש לאחר תצוגת טניס אלוהית של סטן ואורינקה), עכשיו יש הרגשה שכל תחזית שהיא תהיה מוטלת בספק גדול לאור התנודות הטקטוניות בסבב, ומעצם העובדה שמדובר בווימבלדון, ממלכת האי וודאות וההפתעות.
ובכל זאת, נציג את הטוענים העיקריים לכתר, ואת השמות שיהיה כדאי לשים אליהם לב.

1. נובאק דג'וקוביץ' (סרביה, 28, האלוף המכהן והזוכה בשנת 2011)
למרות כל האמור בהקדמה, נובאק דג'וקוביץ', הוא עדיין הפייבוריט המובהק לזכות בכל טורניר בו הוא משתתף, כל עוד לא הוכח אחרת. אין ספק שהמהלומה שספג בפריז תשפיע עליו, תערער אותו ואת בטחונו העצמי, אך עדיין מדובר בנובאק דג'וקוביץ', הטניסאי הכי טוב בעולם בהפרש ניכר מכל השאר.
נולה ספג חתיכת מהלומה בפריז. אחרי שניצח את נדאל ברבע הגמר, והנחיל לו את הפסדו השני בלבד בפריז, אחרי שגבר גם על מארי בחצי הגמר בתצוגת טניס מושלמת במערכה החמישית, הגיע לו סטן ואורינקה, ומנע מנולה את התואר שכל כך חשק בו וכל כך הגיע לו. אם יש "מגיע" בטניס, אז הגיע לנולה לזכות בפריז. הגיע לו לזכות בגרנד סלאם האחרון שחסר לו ברזומה המפואר שלו. נולה ודאי שואל את עצמו אם עדיין יש לו סיכוי לזכות בפריז, אם נכשל גם הפעם, כשהבמה היתה מוכנה וערוכה לקראתו. אין ספק שכל זה יושב לו עמוק בראש, ונותר רק לראות איך זה ישפיע עליו על הדשא. נולה לא השתתף באף טורניר הכנה לווימבלדון למרות שהשנה ניתנו לשחקנים 3 שבועות בין שני הגרנד סלאמים (בניגוד לשבועיים בשנים קודמות), והפסיד לפני מספר ימים במשחק ראווה על דשא לאלכסנדר זברב (מי? בדיוק). לדעתי המפתח עבורו יהיה טמון בשלושת הסיבובים הראשונים. אם יצלח אותם בבטחה, הביטחון ישוב לו והוא יוכל לשייט בבטחה עד הגמר. ההגרלה האירה לו פנים, כשאת פדרר, מארי ונדאל הוא יוכל לפגוש רק בגמר,  אך דווקא בסיבוב הראשון הוא ניצב בפני משוכה מאד קשה בדמות פיליפ קוהלשרייבר הגרמני, יריב שאף פעם אסור לזלזל בו, ובסיבוב השני, מי יודע, יכול לפגוש את הלוחם לייטון יואיט קשישא.

2. אנדי מארי (בריטניה, 28, אלוף בשנת 2013)
גם השנה, יקיר האומה הבריטית ימשוך את מלוא תשומת הלב, וכל עיני האומה תהיינה נשואות אליו בתקווה, לפחות מי שעדיין לא מאס בו ובאופי הבלתי נסבל שלו.
מארי נמצא בכושר פנטסטי, אחרי עונת חימר מרשימה מאד, ואחרי זכיה בטורניר קווינס היוקרתי על דשא לעיני הקהל הביתי. אך למרות האמור לעיל, מארי הוא מארי, ועד שלא יוכח אחרת הוא תמיד יהיה בגדר ווילד כארד. אין לדעת על איזה צד יתעורר בבוקר נתון, ובנוסף הוא סובל השנה מהגרלה קשה במיוחד (טסונגה\קרלוביץ' בשמינית הגמר, נדאל ברבע, פדרר בחצי, דג'וקוביץ' בגמר). אני צופה שמארי יגיע לפחות לרבע הגמר, ואם נדאל גם יגיע לשם, אין לדעת מי מהם ייצא מהמפגש כשידו על העליונה. מה שבטוח, זה יהיה אחד המשחקים המסקרנים בטורניר.

3. רוג'ר פדרר (33, שוויץ, אלוף בשנים 2003-2007, 2009, 2012)
ווימבלדון, מבין כל ארבעת הגרנד סלאמים, הוא הסיכוי הטוב ביותר של פדרר לזכות בגרנד סלאם נוסף. הוא מגיע לכאן אחרי זכיה שמינית(!) בטורניר האלה, ורק שנה שעברה הוא היה רחוק נקודות בודדות מזכיה שמינית בווימבלדון (למי ששכח, ב 3:3 בסט החמישי, לפדרר היתה נקודת שבירה. אין לדעת מה היה קורה לו היה שובר ומוביל 4:3 בסט החמישי מול נולה, כשההגשות שלו). ובדיוק מהסיבה הזו, אני לא רוצה לומר שזו אולי ההזדמנות האחרונה של פדרר לזכות בגרנד סלאם. כל פעם שמישהו אמר זאת, פדרר שב והראה לנו עד כמה הוא קרוב לזכות בגרנד סלאם נוסף. את המשפט הזה אשמור לגרנד סלאם בו פדרר יודיע שמיד אחריו יפרוש.

4. רפאל נדאל (29, ספרד, אלוף בשנים 2008, 2010)
והנה הגענו לאגוז הקשה מכולם לפיצוח, האגוז האהוב עלי מכולם. כל הימור לגבי נדאל בטורניר זה הוא מעט חסר תוחלת. רפא יכול להפסיד בסיבוב הראשון והוא גם יכול לזכות בתואר. לפני שבועיים, בדיוק אחרי ההפסד של דג'וקוביץ' בגמר פריז, היתה לי הרגשה שההפסד הזה נתן לנדאל בוסט מנטאלי, ושהוא מסתער בכל הכוח על עונת הדשא. ולראיה, הוא שיחק נפלא בשטוטגרט, היה אגרסיבי מאד, הגיש נפלא, עלה המון לרשת, וזכה בתואר. יומיים לאחר מכן חסר לסורו, והפסיד לדולגופולוב בסיבוב הראשון בקווינס אחרי שכבר הוביל בשבירה במערכה השלישית, והיה נדמה שהוא משייט לנצחון. בשלב זה הוא נעלם, הפסיד ארבעה משחקונים ברצף ואיתם את המשחק.
השנה, ההגרלה בווימבלדון האירה לו פנים. עקב דירוגו הנמוך (10), הוא התעתד לפגוש ארבעה שחקני טופ 10 בדרך לתואר, החל משלב שמינית הגמר. אך מבין כל האפשרויות, נדאל קיבל כנראה את הנוחות ביותר – סיבובים ראשונים קלים יחסית בלי אף מגיש אימתני שנדאל כל כך שונא, שמינית גמר מול פרר, שבינתיים הספיק לפרוש מהטורניר ובמקומו נכנס להגרלה לאקי לוזר, מארי ברבע, פדרר בחצי, ונולה בגמר. לפחות על הנייר, נדאל אמור להגיע לפחות לרבע, למרות השגיו הלא מרשימים בווימבלדון בשלוש השנים האחרונות, ולמרות העונה הגרועה הנוכחית.
קשה להיות אוהד נדאל מושבע העונה, אך גם הפעם אני מגיע מלא תקווה שנדאל ילך עד הסוף. נדאל כבר כנראה לא יחזור להיות כל כך דומיננטי כפי שהיה בעבר, אך אין לי ספק שהוא עוד ישוב ויזכה לפחות בגרנד סלאם נוסף. גם הפעם, כמו תמיד, הלב יהיה תמיד עם נדאל, עד הנקודה האחרונה. מי יודע, אולי דווקא ווימבלדון הנוכחי הוא ההזדמנות של נדאל לצאת מהמשבר לדרך חדשה. ואמוס!

5. כל השאר
ובכן, הפעם לא מצאתי אף שם שראוי להתייחסות נפרדת. לא ואורינקה, שאני מעריך את סיכוייו כאפסיים, דווקא בגלל הזכייה שלו בפריז ונפילת המתח בעקבותיה, שתתבטא היטב בנטייתו לאי יציבות; לא נישיקורי, שכשירותו מוטלת בספק, והדשא הוא לא הבמה האידיאלית לסגנון המשחק שלו; לא ראוניץ', שדווקא יש לו סיכוי לא רע להגיע רחוק על הדשא, אך גם הפעם מגיע לא כשיר במאה אחוז; וגם לא ברדיך, דימטרוב, צ'יליץ' או טסונגה. בשבועיים נתונים, ולאור המגבלות האמורות לעיל של "ארבעת הגדולים", לכל אחד מהנ"ל יש סיכוי לזכות, אם הכל יתחבר פתאום, ועם הרבה מזל. אך אף אחד מהם הוא לא פייבוריט אמיתי.
בשורה התחתונה, למרות הכל, אני מהמר שגם השנה הזוכה בתואר יהיה אחד מארבעת המוסקטרים.
הימור (משאלת לב) שלי – נדאל בארבע מערכות מול… ראוניץ'.

הכוח האוסטרלי העולה
כדאי לשים לב לפרט מאד מעניין – בעוד ספרד וצרפת מובילות כרגיל במספר השחקנים המייצגים אותן בהגרלה (13 ספרדים שהפכו ל 12 אחרי פרישת פרר, ו 12 צרפתים), השנה השתחלו להם להגרלה הראשית, כאילו משום מקום, 11(!) שחקנים אוסטרלים. ביניהם אפשר למצוא את הצעירים קוקינאקיס, קיריוס, טומיץ', והצעירים פחות יואיט וגרות'. כולנו זוכרים מה עשה קיריוס לפני שנה לנדאל בשמינית הגמר. החברים הצעירים הפתיעו לטובה גם ברולאן גארוס, ומגיעים במומנטום חיובי לווימבלדון. יהיה מאד מעניין לעקוב אחריהם, גם עכשיו וגם בעתיד. אני לא אופתע אם השם החם הבא בעולם הטניס יגיע מיבשת הקנגורו.

מספר מילים על טורניר הנשים
בטורניר הנשים תשתתפנה 127 שחקניות, וסרינה וויליאמס. פשוט כך.

ווימבלדון שמח לכולם!

אוהד הצלחות - רן עצמון
זמן המשידה - איתי ליבוביץ'

תגובות

  • אודי

    חוץ מזה שהלב שלך עם נדאל, אני לא מצליח למצוא סיבה אחת להיות אופטימי לגבי ההופעה שלו בוימבלדון השנה. גם הההופעות האחרונות שלו שם וכללית הרמה שהוא הפגין עד עכשיו העונה מצביע לכיוון עוד הדחה מוקדמת, שכבר לא תפתיע אף אחד

  • ארז א.

    כל מה שכתבת נכתב בפוסט עצמו, בסך הכל חזרת על דברי.
    ולסיבה האחת הזו שחיפשת קוראים תקווה. זה משהו שתמיד מלווה אוהדים מסורים, גם כשאין להם שום סיבה רציונלית לקוות.

  • נדבושקה

    פוסט נחמד.

    "רפא יכול להפסיד בסיבוב הראשון והוא גם יכול לזכות בתואר" - מסכים רק עם החלק ה1 של המשפט.

    למעשה, מאז פרץ לצמרת- מעולם לא הייתי כ"כ משוכנע שלנאדאל אין סיכוי לזכות, בטורניר גראנד סלאם כלשהו .

    הוא נראה מוגבל מאד, וניכר שזה משפיע על מצב רוחו והאנרגיות שלו.

    • ארז א.

      בגדול הכל נכון, אבל את נדאל כבר הספידו יותר מדי פעמים, רק כדי לראות אותו קם מהקבר וחוזר כנגד כל הסיכויים.
      ובפעם האחרונה שנדאל לא החזיק באף ג״ס (אחרי אוסטרליה 2010) זה נגמר בזכיה של שלושה ג״ס רצופים. אז נמתין כמה ימים לראות לאן נושבת הרוח.

  • גיל

    סרינה יכולה לזכות בסרינה סלאם אם הזכייה בוימבלדון ובגראנד סלאם אמיתי עם שתי זכיות בוימבלדון ויו אס אופן. אני דווקא חושב שלא יהיה לה קל. בצרפת היא הפסידה לא מעט מערכות והייתה בעמדות פיגור (אם כי הייתה חולה). נראה מה יהיה.

    • ארז א.

      מדויק. קל זה לא יהיה, במיוחד על הדשא, שם לא היו לה הרבה הצלחות בשנים האחרונות. אבל ההיסטוריה על הכף, ובנוסף למה שכבר ציינת-עוד שתי זכיות והיא משתווה לשטפי גראף עם 22 ג״ס. מדהים. אין לי ספק שהיא חדורת מוטיבציה יותר מאי פעם, כאילו שזה מה שהיה חסר לה...

      • גיל

        היא טוענת שהגראנד סלאם לא חשוב לה כרגע אלא השיא של שטפי ואולי של קורט. אם היא תשווה את שטפי ותעשה בדרך גראנד סלאם זה יהיה מדהים בלי קשר לתחרות החלשה יחסית שיש לה השנה.

  • רומן

    א. למה אתה מזלזל בסיכוים של וורינקה.
    ב. למה לא אחד המפציצים? צונגה/ציליצ/ברדיך

    • ארז א.

      א. אני ממש לא מזלזל. בפעם הקודמת שסטן זכה בסלאם, הוא הפסיד בסיבוב הראשון בסלאם שאחריו (זכה באוסטרליה והפסיד סיבוב ראשון בפריז 2014). הוא לא מספיק יציב כדי לזכות בשני ג"ס בהפרש של חודשיים, ועוד באילו שניים... לא לשווא היחידים שזכו גם בפריז וגם בווימבלדון באותה שנה הם בורג (שלוש פעמים ברציפות, נדאל (פעמיים) ופדרר (פעם אחת). ובנוסף, דשא פחות מתאים לסגנון המשחק שלו. יש לו סיכוי, בעיני הוא קלוש.
      ב. כפי שכתבתי - יש להם סיכוי, אך הוא לא גבוה. דווקא ציינתי את ראוניץ' בתור פוטנציאל, אבל צריך הרבה מזל ואורך רוח כדי שזה יקרה. הטורניר השנה פתוח מכולם כפי שכתבתי, אך רוב הסיכויים בעיני הם עדיין לטובת ה big four

      • רומן

        מתוך שלושת הסלאמים האחרונים רק אחד נלקח ע"י מישהו מה big four.
        מוזר שוורינקה לא קטלני בדשא עם הסרב האימתני שלו.

        • ארז א.

          זה נכון, וזו הפעם הראשונה שזה קורה משנת 2003 שזה קורה. יחד עם זאת, זה לא יהיה ואורינקה.

  • no propaganda

    ג'וקוביץ' הוא כמעט המועמד האמיתי היחיד לזכיה לטעמי.
    דמיטרוב נוטה להצטיין בדשא אם כי קשה לי לראות אותו זוכה.

    • ארז א.

      דימיטרוב לא בכיוון כבר זמן מה. אכזבה גדולה

  • רומן

    אני בכל זאת מאמין/מקווה שזה יהיה אחד המפציצים.
    האמת זה ממש מבאס שהם הפכו את הדשא לכזה איטי, פעם זה היה טורני מיוחד, היית רואה שם טניס אחר, של סלייסיים, סרב אנד וולי, טקטיקות מעניינות, היום הכל אותו דבר רק הצבע של המשטח שונה.

  • אלון

    אני מהמר על מארי בכל זאת. הוא בכושר הכי טוב בחייו.

  • נולי

    פדרר מגיע בכושר לא רע בכלל. מקווה שילך עד הסוף ולו כדי ליהנות מכמה שיותר משחקים טובים שלו, שהם תענוג צרוף לצפייה.

  • משה

    חוץ מהאהדה שלך אני לא רואה שום סיבה להמר על נדאל כרגע. גם להפועל ת"א יש סיכוי לקחת אליפות בשנה הבאה ויש לה תוצאות עבר, זה אומר שאפשר להתייחס אליה כמועמדת לאליפות ? הבנאדם הפסיד במגרש הבית שלו אחרי 40 שנה, למה שינצח בווימבלדון ?

    • ארז א.

      התגובה הזו בעיקר ממחישה את חוסר התוחלת בהקבלה של טניס לכדורגל... בטניס, בניגוד לכדורגל, התוצאה הטבעית היא להפסיד באחד משלבי הטורניר, ולא לזכות בו. זה שנדאל הפסיד ב״מגרש הביתי שלו״ אחרי ״40 שנה״ רק מעצים את ההישג המדהים שלא שם ולא להיפך. זה שהוא הפסיד שם זה נורמלי לחלוטין, וזה לא אומר שאין לו סיכוי בווימבלדון

      • משה

        טניס מושפע מאוד מכושר ומומנטום, שניהם לא לצידו כך ששוב למעט משאלת הלב שלך הסיכוי לכך אפסי לדעתי.

  • אלעד ב.א.

    לגבי נדאל-כתבתי זאת בטור של שנה שעברה ובמספר פעמים אחרות: אין לו מה לחפש בווימבלדון יותר. פשוט כך.
    גם שנה שעברה, הימרתי בבטחה שהוא לא עובר רבע גמר ואני אומר זאת גם השנה ללא שום צל של ספק.
    אגב, בארה"ב כבר אין לו מה לחפש. הסיכויים האחרונים שלו מתרכזים באוסטרליה וצרפת.

    לגבי זוכה "אחר" - אני לחלוטין לא הייתי פוסל את ניק קיריוס. יש לו הגשות מטורפות על הדשא, הוא משחק עם אומץ והולך עם החבטות שלו.
    ברור שלנולה/מארי/פדרר סיכוי גדול יותר אבל הוא בהחלט אי שם בתמונה.

    לגבי סטן דה-מאן, הוא יגיע לשלבים המתקדמים ויכול להוות איום. כבר היו לו הצלחות בעבר על הדשא.

    • איציק

      לפחות מבינים, למה לנדאל יש סיכוי באוסטראליה? האם גם שם כמו בצרפת המגרש הפך לאיטי ומעודד כדורים גבוהים?
      פעם, עד כמה שזכור לי, הוא נחשב מהיר כמו וימבלדון (שגם הוא הואט).

      • רומן

        וואי זה היה ממש ממש פעם :-)

      • ארז א.

        שטויות במיץ. עובדתית-לנדאל עד היום יש הישגים טובים בהרבה בפלאשינג מדו מאשר במלבורן פארק. גמר ושתי זכיות בשלוש ההופעות האחרונות שלו שם.
        באוסטרליה תמיד משהו מתפקשש לו.

    • ארז א.

      מגוחך בעיני שאתה חושב שלקירגיוס יש יותר סיכוי לזכות בתואר מנדאל, אבל מה אני מבין...
      ויפה לך גם שחסכת לנדאל השתתפות ביואס אופן. הוא ישלח לך צרור ברכות על חיסכון המאמץ המיותר וחסר הסיכוי.

      • אלעד ב.א.

        לחלוטין...לניק קיריוס יש יותר סיכוי לזכות בווימבלדון מאשר נדאל.
        לגבי ארה"ב-זה פשוט פונקציה של לו"ז. הטורניר הזה מגיע מאוחר כאשר נדאל במילא סוחב גוף תשוש והיכולת שלו להגיע שם לשלבים גבוהים מוטלת בספק.

    • רומן

      אני מתחבר למה שאתה אומר על קיריוס, הוא באמת מפלץ רציני.
      אבל לגמרי לא מסכים איתך בנושא רפא.
      אני חושב שהשיר "אני האיש אשר תמיד חוזר" נכתב עליו.

      • אלעד ב.א.

        לא קשור...יש נתון פשוט שלא נותן לנדאל שום סיכוי בווימבלדון יותר: דשא!
        על דשא צריך לעבוד עם הבירכיים, להתכופף. וזה הורג לו את הברכיים שגם ככה לא משהו.

        על חימר ומשטחים קשים עוד יש לו מה למכור כי שם הכדור קופץ יותר גבוה והוא פחות שוחק את הבירכיים.

        אין קשר למהירות המשטח...זה אך ורק הבאונס של הכדור.

        • רומן

          נחיה ונראה..

          • משה

            חיית וראית, ממש לא בכיוון.

            • רומן

              אכן כן.
              היה משחק כיפי לצפיה

  • אלון

    בא לי שמישהו ימצא איזה נתון של כמות ניצחונות, תארים ומאזן כללי אחרי גיל 30, קשה לי להאמין שלמישהו(בוא נגיד מ1980 והלאה) יש מאזן יותר טוב מלפדרר, היציבות שלו כשחקן השני הכי טוב בעולם אחרי דיוקוביץ(אגדה בשיאה) בגיל 34 כמעט היא חסרת תקדים.

    • יריב

      קן רוזוול זכה בארבעה גראנד סלאמים (והגיע לארבעה נוספים וחמישה חצאי גמר) אחרי גיל 33 (הוא היה מקצוען, אז ה 33 נובע מתחילת העידן הפתוח). דירוג ATP קיים רק מאז שהוא היה בן 38, הוא לא החזיק זמן רב במקום השני (מספר חודשים, בגיל 40).

      • יריב

        כמובן, זה היה לפני 1980.

        • אלון

          למעשה אם פדרר מנצח השנה הוא הזוכה גראנד סלאם הכי מבוגר מאז 1972

          • רומן

            אל תדאג, זה לא יקרה

            • אלכס דוקורסקי

              נחיה ונראה...

      • אלון

        כן קראתי עליו, אבל בגלל זה אני מדבר מ1980 והלאה, ואפילו 1975 והלאה.

  • אלכס דוקורסקי

    אמנם מעטים השחקנים בארבעת העשורים שזוכים בסלאם לאחר שמלאו להם 30 (פדרר בווימבלדון לפני 3 שנים ואגאסי באוסטרליה ב-2003 הם האחרונים שעשו זאת), אבל הגיל הממוצע של 20 הראשונים הולך ועולה בהדרגה. רשימה חלקית: פדרר, וואוורינקה, פרר, ברדיך (ימלאו לו 30 השנה), לופז, צונגה, סימון ועוד חברים...

    • ארז א.

      זה בעיקר מעיד על מחסור בדור צעיר מבטיח ומאיים. בעוד שנה גם רפא יצטרף לרשימה שלך ועוד שנתיים מארי ונולה

      • D! פה ועכשיו

        כשהרפואה המדע והמודעות נכנסים כולם לפעולה יש יתרון לנסיון.

        אולי?

      • אלכס דוקורסקי

        גם, ו/או מעיד על חוזק חלק מן השחקנים שנולדו בין 81 ל-87.

    • אלכס דוקורסקי

      וואוורינקה זכה בגיל 30 ברולאן גארוס. לא הזכרתי אותו.

      • אלכס דוקורסקי

        מניח שיש לכך קשר להתארכות הקריירה של השחקנים.

    • אלעד ב.א.

      זה שילוב של כמה גורמים...גם טכנולוגיים וגם מנטליים.

      באופן עקרוני-האלופים של העשורים הקודמים היו סוחבים בקושי עד גיל 30.
      פיט סמפראס פרש בגיל 31 בלי שום רוח במפרשים עם תואר אפי בארה"ב וזו הדוגמא האחרונה.

      היחיד מדור הנפילים שהמשיך עד גיל מבוגר זה אגאסי.

  • משה

    וואו, כמה מגוחך נראה ההימור שלך עכשיו, בייחוד שזה היה ברור שזה בכיוון.

  • אלעד ב.א.

    עכשיו הזמן לומר "אמרתי לכם"?
    תפנימו בפעם המי-יודע-כמה: אין לנדאל מה למכור יותר בווימבלדון!

    אגב, כל ההפסדים שלו ב- 4 השנים האחרונות היו לשחקנים אלמוניים, 3 פעמים מתוך זה למדורגים מחוץ למאיה הראשונה.

    • משה

      1+

    • יהויכין פנדלוביץ'

      אלעד, ההפסד שלו דווקא לבראון לא היה הפתעה גדולה. בפורום בוואלה לא מעט מגיבים סימנו את המשחק הזה כמוקש רציני לנדאל (הרבה בגלל הפרומו מטורניר האלה, גם הוא על דשא, משנה שעברה).
      כנראה שהשאלה מבחינתו בווימבי היא מתי הוא יפגוש שחקן התקפי ביום טוב (רוסול, דארסיס, קיריוס, בראון) או כמובן שחקן הגנתי מהשורה הראשונה

Comments are closed.