זמן המשידה – איתי ליבוביץ'

רבים התקשו לראות ביום שבת את ליוטו משידה מקבל נוקאאוט נוסף. ליוטו "הדרקון" משידה הוא אחד הלוחמים הטובים והאהובים בהיסטוריה […]

רבים התקשו לראות ביום שבת את ליוטו משידה מקבל נוקאאוט נוסף. ליוטו "הדרקון" משידה הוא אחד הלוחמים הטובים והאהובים בהיסטוריה של ה-UFC. אפילו יש עידן על שמו.. 'עידן משידה'. אני זוכר את 'עידן משידה' כאילו זה היה אתמול… 23/05/2009 UFC 98 Evans Vs Machida.

ליוטו החמקמק קיבל סוף סוף קרב על התואר נגד האלוף דאז רשאד אבנס. שני הלוחמים הגיעו לקרב במאזן מושלם ונקי מהפסדים. משידה החזיק במאזן 14-0 ואבנס במאזן 13-0-1 (תיקו אחד עם טיטו אורטיז) ומישהו היה צריך ללכת הביתה עם הפסד ראשון בקריירה וחגורת אליפות. בסיבוב השני שלח משידה את אבנס לישון עם נוקאאוט יפיפה וזכה באליפות העולם במשקל LHW. הפרשן החד, והנוטה להגזים, ג'ו רוגן מיהר להכריז "Ladies and gentlemen, welcome to the Machida era".

על מי אתה פותח פה?

על מי אתה פותח פה?

 

אחד החברה' שצפה איתי באירוע אמר "תתכונן לזה שמשידה הולך להיות אלוף הרבה מאד זמן". זה נראה היה סוג של קונצנזוס שהברזילאי ממוצא יפני בעל חגורה שחורה בג'יו ג'יטסו ברזילאי ורקע בסומו, אך עדיין מסתמך בעיקר על החגורה השחורה שלו בקארטה, מחזיק בסגנון ויכולות שאיש במחלקה לא יכול להן. עם הכניסות והיציאות המהירות, התנועה הלא אורתודוקסית והמכות המדויקות הפך משידה לחידה של ממש. לא רק זה, הוא הפך לאלוף, ואם אף אחד לא יפתור את התעלומה היפנית-ברזילאית, הדרקון הולך לשבת על כס הברזל עוד זמן רב.

משידה - חגורה

מה ההגדרה של 'עידן'? כמה זמן זה עידן? זה יחסי לאורך החיים של מי שמודד את העידן? נאמר… עבור בן אדם ממוצע שנה היא עידן? עבור עטלף? דרקון? בטוח שבשביל כלבים שנה היא עידן לא? 10% מהחיים? בעצם אני לא חושב שגם בחיי כלב שנה היא עידן. זה היה אורך מלכותו של הדרגון.. שנה. יש שיטענו שאף פחות מכך. שלושה חודשים לאחר שזכה באליפות פגש ליוטו במוריסיו "שוגון" רואה הברזילאי בקרב שנגמר בהחלטת שופטים אחידה לטובתו של האלוף אך רבים מאד סברו ששוגון היה זה שניצח. חצי שנה לאחר מכן נפגשו השניים לקרב חוזר כשהפעם קוטל השוגון את הדרקון בנוקאאוט בסיבוב הראשון.

לקרב הזה הגיע משידה במעמד מיוחד מאד של אלוף בלתי מנוצח. למען האמת, גם לאחר הקרב נחשב משידה ללוחם עילית וכזה שעוד יתמודד על התואר בעתיד. אבל משהו חרק. מאז ההפסד הראשון שלו לשוגון העמיד משידה מאזן לא מרשים בעליל של 6:7. אז נכון שאי אפשר להסתכל על מאזן בצורה פשוטה כל כך. 14 היריבים הראשונים שפגש היו ברובם המוחלט 5 רמות מתחת ל-13 היריבים הבאים שפגש. אז הוא אמנם הפסיד לג'ון ג'ונס (מי לא?), לפיל דיוויס הכשרוני בהחלטה, לאלוף כריס וויידמן בקרב הארוך והקשה של האלוף עד כה, ללוק רוקהולד המרשים ועכשיו למתאבק האולימפי לשעבר ומכונת הנוקאאוטים יואל רומרו. זו לא חכמה להפסיד לכל אחד ואחד ברשימה הזו (השופטים עדיין מתדיינים על יואל רומרו) ואי אפשר להילחם בטופ כל כך הרבה זמן ולא להפסיד כאילו שאתה ג'ון ג'ונס. בכל זאת על הדרך הוא ניצח את רנדי קוטור (בדמדומיו: ההמשך), ראיין "אוברייטד" ביידר, דן "אני לא פורש" הנדרסון, מארק "פעם הייתי המתאבק הטוב ב-MMA.. מה קרה לי?" מוניוז, גרגארד מוסאסי וסי.בי דאלאווי.

גם אני הייתי אלוף פעם

גם אני הייתי אלוף פעם

אחרי כל הפסד משמעותי של לוחם משמעותי, או משמעותי לשעבר, עולות הקריאות לפרישה. בגרותו מביישת את נעוריו ושיט לייק דאט. יש הרבה סיבות למה לא חותכים לוחם במאזן שלילי כמו משידה. הוא אהוד מאד. הוא עדיין ברמה גבוהה וכשנלחמים בטופ הגיוני שמפסידים. הוא אהוד מאד. יש לו עוד כמה שנים למשוך למרות גילו המבוגר. הוא אהוד מאד.
ולמה משידה לא פורש אם הוא רואה שהוא לא מצליח לנצח? הוא אהוד מאד. הוא עדיין ברמה גבוהה וכשנלחמים בטופ הגיוני שמפסידים. הוא אהוד מאד. יש לו עוד כמה שנים למשוך למרות גילו המבוגר. הוא אהוד מאד.

אם לקחת דף מהספר של אהוד אולמרט אז: "אני לא אתפטר. זה מקום העבודה שלי!".

אני מאמין שאפשר להפסיק להתייחס למשידה כאל לוחם עילית או כאל טוען לכתר, אבל אין ספק שעדיין אפשר להתייחס אליו כאל לוחם שימלא אולמות. ביום שבת הייתה זו ההופעה ה-11 שלו בקרב המרכזי והשישית ברציפות. הוא עדיין מסוכן ועדיין הכול יכול לקרות. כבר הספדתי בעבר לא מעט לוחמים, מפבריסיו וורדום ועד רובי לולר. מי יודע… אולי ההספד שלי זה בדיוק מה שמשידה צריך כדי להיות אלוף שוב. זה עבד לאחרים /:

סטיבן סיגל לימד אותי את הבעיטה הזאת

סטיבן סיגל לימד אותי את הבעיטה הזאת

 

נ.ב

למי שלא יצא לראות, באירוע הזה היו כמה קרבות טובים מאד עם סיומות יפות ומרשימות. שימו לב לטיאגו סאנטוס, לאנטוניו קרלוס ג'וניור ולתוצאות בדיקות הסמים הבאות של יואל רומרו. משהו לא הגיוני בדרך בה הספורטאי הוותיק הזה (בן 38) זז.

***

אתם מוזמנים לבקר באתר שלי

 

מאדום לירוק - ארז אלגזי
לא מוותר - ארז טיקולסקר

תגובות

  • עידו

    מצידה צריך נצחון אחד(על לוחם מהטופ10) כדי לחזור לגל. השאלה מי יכול להפסיד מולו...

  • עמית רובין

    אהבתי מאמר יפה כל הכבוד

  • יעקב נקש

    אחלה בלוג, אכן הלוחם שהכי נהנתי לצפות בו ועדיין... בעיקר בזכות רוח הלחימה וההתמדה, שמלוות בסגנון הייחודי והיפה שלו.

    • איתן

      מאצ'ידה אחד הלוחמים הכי משעממים לצפייה, כל הקרב הוא שומר REACH ולא תוקף או יוזם, רק מחכה ,אם הלוחם שמולו מתעייףמנטאלית כי הוא רועה שהוא נלחם מול תרנגול שרק בורח,רק אז הוא מעיז לעשות משהו.

      מבחינה בידורית הלוחם הזה הוא פשוט אסון לצופה(כמו קבוצת כדורגל שכל המשחק משחקת בונקר ומנצחת בזכות רק פנדל או גול מקרן בדקה ה-90). אם נעשה אנלוגיה אז הוא דומה לגרמניה של שנות ה80-90 חוסר יצירתיות אך רוב הזמן תכליתית--כמו שיורם ארבל היה אומר כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת.

      מזכיר לי את הסופרלאטיבים שג'ו רוגן היה אומר על מאצ'ידה very elusive, protect himeself diligently...זה כמו שבאסיפת הורים המורה אומרת להורים הוא לא תלמיד משהו אבל בסדר ונקיון הוא מצטיין---וואלה יופי בעתיד הוא יכול להחליף את המנקה\שרת בית הספר.

      לגבי הגיל זה פחות רלבנטי, כסף הוא יוכל לעשות מאימונים\בתי ספר...או אם הוא ממש נואש יוכל ללכת לבלאטור ולהתחרות מול קשיש אחר--ראה קרב קימבו שמרוק-->שסביר להניח שהיה מכור

      • איתן

        רועה=רואה

        למרות שמבחינתי רמת האטרקטיביות של הקרבות של מאצ'ידה דומה לזו של רועה צאן בתפקיד .
        אז מבחינתי זה יכול גם להשאר רועה

      • איתי א.

        המשפט "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת" הוא של גארי ליניקר. עם כל הכבוד ליורם.

      • איתי ליבוביץ

        אני מניח שסגנון זה עניין של טעם אבל לגבי ההכנסה העתידית שלו,
        הוא יצטרך ללמד המון ולעשות המווון סמינרים כדי להגיע לשכר של קרב אחד שלו.

        אל תשכח שלוחם טוב לא אומר בהכרח מאמן טוב. הוא יכול שלא לאמן בכלל ולעשות סמינרים פה ושם (ועדיין, מסמינרים להגיע ל-300,000$ לקרב המרחק גדול מאד)

  • תומר ש

    אחלה כתיבה! נהנה לעקוב
    שאלה: איפה אפשר לצפות בקרבות בשידור חוזר? ביוטיוב אין

    • אדם

      אפשר להוריד טורנטים של כל האירועים החל מ-UFC1

  • שלומי

    מצידה כבר בן 36 ואין מה לעשות הוא בסוף הקריירה, והמהירות שהיתה תמיד היתרון שלו כבר לא אותה המהירות. הוא כרגע בפרשת דרכים האם להמשיך ב185 או לחזור ל205 , ב185 יתרון המהירות שלו לא פקטור וב205 הוא מפסיד כח ממול כמעט כל הטופ 10 , מה שנשאר לו זה או לעבור לקרבות כסף (ויטור,ביספינג) או אולי שובר שיוויון מול שוגון. אופציה שנייה לעבור למעמד הגייטקיפר.
    אך עדיין איתי צודק יש להמתין לבדיקות סמים של רומרו (מישהו אמר לומברד ?)

    • איתי ליבוביץ

      כבר בן 36 אבל הפסיד ללוחם בן 38...
      אין לו מה לעשות ב-205. אם המטרה שלו היא אליפות אז ג'ונס-קורמייה-גוסטבסון הם הרבה הרבה יותר מדי בשבילו.
      ב-185 הוא יכול להמשיך מבלי לספוג נזקים משמעותיים לבריאות שלו ולהערכתי שם הוא ישאר.

  • משיח

    הרבה כבוד למגזר (היפני) הביא מצ'ידה. באמת רואים ירידה ביכולת בקרבות האחרונים אבל הסטייל (שאני מת עליו) נשאר

  • Srtest - ארטסט

    מצ'ידה זכור לי מהפעם האחרונה שראיתי יואפסי כשברוק לסנר הגיע והפך את הפנים של פרנק מיר לשניצל. באותה תקופה היה סוג של תור זהב מאוחר ולא מספיק מוערך. היה את GSP והעכביש והיה יחסית מעניין ואז לסנר קצת טרף את הקלפים ואי אפשר היה לדעת מה יקרה. חשבתי אז שהחלק החסר בפאזל הוא היפנים כי אני זוכר מהבושידו והפרייד את ההיבט שהכניסו טקאדה וסקורבה שהצליח להיות האוייב של משפחת גרייסי. פתאום צץ לא מצ'ידה משום מקום עם צירופים שלא רואים מחוץ לסרטי קונג פו. הוא גם נשאר מאוד יציב בזריזות שלו והפגין אותה גם מבחינה הגנתית. היה נראה בלתי-מנוצח אז. הפסקתי לראות באותה תקופה כי אחרי ברוק נגד מיר כבר היה לי קשה לעמות בזה.

    • איתי ליבוביץ

      אל תשכח שלפני שלסנר הפך את הפנים של מיר לשניצל, מיר כמעט לקח את הברך של לסנר הביתה
      והכניע אותו.
      אני גם לא מסכים שלסנר טרף את הקלפים כי זה לא השפיע על המעמד של GSP, סילבה ושות'. בגלל זה אנחנו יכולים להנות מתור זהב פר מחלקה בכל פעם.

      היפנים עד היום לא נמצאים ברמה הגבוהה באמת (מעבר לזה שהבושידו היה מבויים). טאקדה, שהיה מתאבק מקצועני בסגנון WWE מעולם לא היה לוחם MMA מוצלח (סיים עם מאזן 2-6-2) וגם לא היה אויב של משפחת גרייסי (הוא הפסיד את כל הקרבות שלו למשפחה - 2 להיקסון ו-1 להוייס). סאקורבה אכן הצליח ואכן זכה לכינוי צייד הגרייסים.
      זה נכון שמשידה מגיע ממוצא יפני אך הוא ברזילאי לכל דבר שנולד וגדל בברזיל. למה זה חשוב?
      כי יפנים רבים לא הפנימו עד היום את חשיבות הגרייסי ג'יו ג'יטסו וההאבקות ולכן הם לא מצליחים ברמות הגבוהות.

      • Srtest - ארטסט

        אף אחד לא יודע מה היה קורה אם לסנר היה נשאר בריא - אולי חוץ מאוהדי הרסלינג שראו את התפלץ הזה זורק אנשים כבדים כמו רוב ואן-דאם כאילו היו שקי חול.

        באותה תקופה הרמה היתה מאוד גבוהה ובאופן שונה מהייחודיות שהיה ליואפסי בתחילת דרכו כשנדמה היה שאנחנו רואים סשן של סרטי אקשן מהניינטיז עם השילוב בין סגנונות טהורים... כאן אותם משלבי סגנונות נפגשו ביניהם ואז הגיע איש כל-כך חזק כמו לסנר וכמו שאמר הפרשן שלהם שהוא תהה בינו לבין עצמו האם יהיה מדובר בפעם הראשונה שכוח גובר על טכניקה ביואפסי. למרות כל הפרמטרים האלה, משהו היה חסר והוא בדיוק המסורת היפנית שיודעת לחצוב סגנונות ייחודיים ממשהו שנראה הכי לעוס בעולם כמו בעיטה ואגרוף והכנעה. היפנים שולטים במשך כל-כך הרבה שנים בכל אמנויות הלחימה ובאולימפיאדות ומייצרים אלופים אולימפיים בג'ודו כמו חול אשר על שפת הים ולא מסוגלים להביא דמויות שאפשר להזדהות איתן ביואפסי? לתוך הריק נכנס מצ'ידה. פתאום שוב יש לנו יפני מתעופף. עד שהוא נבחן מול פיזיות אמיתית וקשיחות של לוחמים בשר ודם ולא מספורט הדמים.

        • איתי ליבוביץ

          לסנר - מחלקת ה-HW היא המחלקה הדלה ביותר בכשרון. לסנר הגיע כמתאבק מכללות מעולה וכאתלט על אבל.. לא היו לו כל כישורי לחימה פרט לכך. מעבר לפציעה שלו הייתה לו רתיעה מלקבל מכות, הוא לא ידע לתת מכות (לזרוק ארגזי פלדה על הפרצוף של היריב לא נחשב ללדעת לתת מכות) ובכל פעם שעלה מול יריב עדיף ראו את זה. אוברים לא ספר אותו כי הוא גדול וחזק כמוהו (עם המיץ) וולסקז פרק אותו כומ שגם דוס סנטוס היה עושה תוך סיבוב אחד.
          שיין קארווין כמעט וסיים אותו בסיבוב הראשון ושפך מנוע. אגב, הניצחון על קארווין היה הניצחון הטכני היחיד של לסנר עם חניקת יד-משולש מעולה וטכנית. היכולת להרים משקלים כבדים לאו דווקא מתרגמת ליכולת לחימה.

          לגבי השליטה היפנית, זה לא כל כך פשוט או מדוייק. אם תסתכל על הג'ודו, שהיא אמנות לחימה יפנית ועצוב אם היא לא תייצר אלופים כמו חול אשר על שפת הים.... אז מתוך 472 מדליות שחולקו עד היום יפן מחזיקה ב-72 מדליות 'בלבד' שעל חלק מהן חתומים אותם ג'ודוקות (למשל נומורה לבדו זכה ב-3). כל מדינה שהמציאה ענף תשלוט בו עד שהאחרים יצמצמו פערים.

          אני לא יודע בדיוק מאיפה הבאת את עניין חציבת הסגנונות היחודיים ממשהו שנראה לעוס. רוב השיטות המסורתיות נראות לעוסות ובניו וכמעט שלא השתנו בעשורים האחרונים. ה-BJJ היה זה שהגיע והפך את מה שחושבים בעולם אומנויות הלחימה על לחימה. גם אם נסתכל אל מחוץ לאולמיפיאדה אז אתה ממש ממש טועה. היפנים שולטים בכל אומנויות הלחימה? באילו אומנויות לחימה הם שולטים? את כמות הלוחמים היפנים הטובים בג'יו ג'יטסו ברזילאי אפשר לספור על יד אחת. בהאבקות אני לא יכול לחשוב אפילו על אחד. וב-MMA כאמור, כל עוד הם לא יאמצו את הג'יו ג'יטסו הברזילאי וההאבקות אין להם מה לחפש ברמות הגבוהות (ואת זה הבינו גם יוצאי בריה"מ שהתחילו להתקדם ב-UFC רק כשהתחילו להתאמן במכונים אמריקנים).
          לא מדובר על היכולת להזדהות עם הדמות ב-UFC אלא על היכולת לנצח ה-UFC וכרגע.. היכולת הזו לא ממש קיימת.
          דווקא משידה, למרות היותו ברזילאי ולא יפני 'מסורתי', נראה כמו דמות מספורט הדמים. שאר לוחמי ה-BJJ וה-MMA נראים כמו האנטי תזה של ספורט הדמים. תנועות אפקטיביות ולאו דווקא ספקטקולריות.

  • מיכאל בן יעקב

    כל מילה בסלע.
    הקרבות שהמלצת בהחלט מעולים. רומרו אתלט על אבל ברור שכמו כל הלוחמים לוקח חומרים.אני סבורשאין כמעט אחד שלא לוקח ב- UFC

  • austaldo

    מה שאני הכי זוכר ממשידה זה שהוא היה בצד המקבל של אחת ההשפלות הכי גדולות שראיתי באיזשהו ספורט ואני רואה הרבה ספורט. אני מדבר על החניקה שג'ון ג'ונס עשה לו בעמידה ועזב אותו מתמוטט כמו בובת סמרטוטים...

Comments are closed.