לא מספיק להיוולד מסי – ד"ר שלומית גיא

למה ניהול ספורט הוא כל כך מורכב

בספר משותף שפרסמו ד"ר פליקס לבד ופרופ' מיכאל בראלי (“Complexity and Control in TeamSports: Dialectics in Contesting Human Systems”, 2013) הם טוענים כי ניהול ספורט (בעיקר במשחקים קבוצתיים) הוא מענפי הניהול המורכבים ביותר שיש בשוק העבודה כיום. חוסר ההבנה של המורכבות של התחום גורם, פעמים רבות, למינויים של אנשים לא מתאימים לתפקיד, ומכאן, להחלשת ענפי הספורט והפיכתם ללא תחרותיים, בעיקר בתחרויות בינלאומיות.

למה ניהול ספורט הוא כל כך מורכב? לטענתם של לבד ובראלי, ניהול מערכות ספורט דורש (לפחות) שלוש הבנות בסיסיות:

א. ניהול ספורט מורכב מניהול כל שכבות המערכת.

ב. ניהול ספורט דורש שליטה במספר תחומי ידע.

ג. ניהול ספורט דורש שליטה במספר שיטות מחקר שונות.

 

מה זה אומר? כמנהל ספורט ניתנת לכם האחריות הבלעדית כמעט לניהול של 5 מערכות שונות. ניתן לדמיין אותן כבבושקות רוסיות. כוונת הדימוי בכך שהבבושקה הגדולה ביותר (שהיא אגודה או מועדון ספורט) חייבת להתנהל כלפי חוץ (כספים, מדיניות וכו') על רקע מודעות עמוקה לצרכי פנים המועדון. הצרכים האלה נבדלים על פי דרגי המערכת (הבבושקות הקטנות), כאשר כל דרג ודרג הוא בבושקה גדולה יותר המכילה את כל אלה שקטנות עוד יותר בפנים. אתחיל מהקטנה ביותר ואעבור למורכבת ביותר.

א. הבבושקה הקטנה ביותר (דרג המערכת הבסיסי ביותר) מתארת את הרמה הפיסית של השחקן. היא דורשת מהמנהל ידע מוקדם במדעי גוף האדם: אנטומיה, ביוכימיה, ביומכניקה, תזונה, כושר גופני ומערכות נשימה. למה זה חשוב? ניהול לא נכון יכול לפגוע בגופו של השחקן. קביעת תאריכי משחקים/ יציאה לחופשות וחזרה מהן/ ניהול תפריטים במועדון עצמו וכן הלאה יכול לקבוע את ההבדל בין שחקן בריא, שיהיה יעיל ויצרני למערכת, לבין שחקן שייפצע פעמים רבות לאורך העונה. במועדוני ספורט בעולם ישנה מחלקה שלמה שמודדת בכל אימון ובכל משחק את הביצועים של השחקנים (עד כדי מדידת הרכב הזיעה של השחקנים). המנהל צריך להיות בקיא בשיטות המחקר ובמשמעיות שלהן על מנת לקבוע הרכבים, לתכנן תוכניות לטווח ארוך עבור שחקנים ספציפיים ועוד.

ב. השחקן איננו רק גוף פיסי. ולכן הבבושקה השנייה מוקדשת לשחקן כאדם. איך הוא מרגיש? מהם הקשיים שלו? בהרצאה שנתנה בישראל הפסיכולוגית של מועדון "ברצלונה", ד"ר אינמה פודג' (עבור חברת ספורטדוק) היא מספרת על שחקן שנרכש במיליוני יורו עבור קבוצת הבוגרים בכדורגל. הוא הגיע לראשונה לברצלונה אחרי ששיחק במספר ערים מרכזיות באירופה. אחרי מספר מחזורים הוא נראה כבוי, לא מתפקד. מאמן הקבוצה ביקש את עזרתה של ד"ר פודג'. המאמן לא הבין מדוע שחקן מעולה כמוהו מתפקד בצורה רעה. הוא ביקש ממנה לשאול אותו. הפסיכולוגית ביקשה שמי שישאל יהיה המאמן ולא הפסיכולוג, כיוון שלמאמן יש יחסים אחרים עם השחקן. המאמן שאל אותה: אבל מה אני אשאל אותו? אינמה השיבה: תשאל אותו מה צבע הגרביים שלו?. המאמן היה נבוך, אבל בסוף התרצה. מאוחר יותר הוא סיפר לאינמה: "שאלתי אותו מה צבע הגרביים שלו והוא ענה לי: "אשתי לא מסתגלת טוב לחיים בברצלונה".

אנשים מחכים שידברו איתם, שישאלו אותם מה שלומם. ההבנה הזו דורשת ידע בפסיכולוגיה. לא מספיק רק להביא פסיכולוג "מבחוץ". מנהל המערכת אחראי גם על התחום הזה.

ג. הבבושקה השלישית מוקדשת לרמת הקבוצה. ספורט קבוצתי דורש שיתוף פעולה ועבודה צוות. קבוצה איננה מתהווה לבדה ודורשת את התייחסות המנהל. מהי קבוצה? כיצד היא נוצרת? מי החזקים בה ומה מקומם של החלשים? האם יש עזרה הדדית ופרגון או תחרות על מקום בהרכב? הבנה של הרמה הקבוצתית דורשת הבנה בתחום הידע הסוציולוגי, שכן לא מספיק רק להגיב כאשר הקבוצה איננה מתפקדת היטב כקבוצה (לזה נדרש ידע בחקר ביצועים), אלא גם להקדים ולהכשיר תנאים אידיאליים ליצירה של קבוצה שיודעת לעבוד יחד בכל הזמנים ובכל ההרכבים.

ד. המנהל אחראי גם על המאמן/ צוות המאמנים. נושא המנהיגות הוא אחד הנושאים החשובים בסוציולוגיה ואלפי מחקרים נכתבו בנושא. האם המאמן מוביל את הקבוצה מטעם הכריזמה המולדת שלו? האם הוא משפיע עליה כדמות לחיקוי? האם השחקנים סומכים עליו ומקשיבים לו או מאתגרים בכל עת את מנהיגותו? על מנת לדאוג לביצועים טובים של הקבוצה שלך עליך כמנהל להבין את המשמעות של יחסי קבוצה-מנהל דרך פרדיגמות חברתיות וניהוליות, ולהיות בעל הידע למנוע בעיות ולפתור כאלה שכבר קיימות.

ה. לבסוף יש לזכור כי כל מנהל במועדון ספורט קבוצתי עובד עם מנהלים אחרים, הן בתוף המערכת והן מחוצה לה. גם המנהל הוא מנהיג פורמאלי ולא פורמאלי. הצורך להסתדר ולהפיק את המרב בעבודה מול אנשים אחרים דורש ידע במשאבי אנוש, ניהול עסקים וניהול ספורט.

הדרך לניהול ספורט אפקטיבי בישראל עוד ארוכה. מנהל צריך להיות תלמיד תמידי. ההבדל בין קבוצות מצליחות לקבוצות מצליחות פחות הוא ברמת הניהול. הקיץ הוא ההזדמנות הטובה ביותר לקרוא ספרים ולהשתלם בקורסים מקצועיים. כסף וסקאוטינג הם חשובים. אבל בלי לדעת מה לעשות אתם, מנהלים ומאמנים רבים יישארו בעונה הבאה מאחור.

*

האתר של שלומית גיא

 

 

לא מוותר - ארז טיקולסקר
מי כאן המלך - איתי ליבוביץ'

תגובות

  • אריאל גרייזס

    מצוין! ובשנים האחרונות נוסף מימד מאוד חשוב של הבנה סטטיסטית ומדידת ביצועים של שחקנים. היכולת לבחור שחקנים שמתאימים לשיטת המשחק ושיתנו לך את המקסימום זה מימד חשוב מאוד שמעטים מבינים לעומק

  • יואח האדום

    ניהול ספורט זה דבר מורכב ? מה זה הקשקוש הזה ?
    אז הדוקטור אמרה . ( ועוד אשה !!! ) .
    עזבו אותנו מכל הפרופסורים האלה :
    שלמה שרף .
    אלי אוחנה .
    אייל ברקוביץ .
    משה פרימו .

  • איציק

    לכשעצמו מעניין, אך אני לא מבין במה זה מורכב יותר מניהול תנובה או גוגל. כל ענף יש לו את הבעיות היחודיות שלו, בכל מקום יש שרשרת ניהול שאם אחת כושלת הכל בבעייה. זה שניהול ספורט זו התמחות, כמו שניהול תיירות זו התמחות זה מובן. הבעייה היא לא עם מה שכתבת כי אם עם המודעות. אנשים מתייחסים לניהול תיירותי כמיקצוע ולניהול קבוצת ספורט שכל אחד עם קצת ידע בניהול וקצת הבנת הענף יכול להיות מנהל. אז לא נראה לי שהוא מסובך מענפים אחרים, פשוט הייחס אליו לא מספיק מקצועני כמו בענפים אחרים.
    רק הערה אחת: עם כל מדידות הפרמטרים של השחקנים וניהול זמן וכו', בסופו של דבר אם מסי רוצה לשחק הוא יהיה על המגרש וכך גם לברון. קשה לי לראות איך מישהו יהיה מסוגל לבלבל אותם עם עובדות. במידה רבה הם גם יחליטו על השחקנים, מאמן וה-GM, לכן ניהול קבוצת ספורט וניהול כוכבי ספורט אלו כנראה דיסציפלינות שונות במובנים מסויימים.

    • אריאל גרייזס

      ניהול ספורט שונה מניהול אחר מהרבה סיבות. קודם כל, העובדים עצמם מרוויחים יותר מהמנהל, זה כבר משנה את כל הדינמיקה. דבר שני, במרבית סוגי הניהול, מצב הכושר של העובדים לא ממש חשוב. בכלל, הביצועים שלהם הם משהו שתלוי בזמן העבודה שהם נותנים ולא בכשרון או אפילו בכמה הם מתאמנים. אתה גם לא צריך לעשות אנליזה של נתונים כדי לדעת איך העובדים שלך ישתלבו בעבודה.
      עזוב, אלו דברים שלא דומים בכלל אחד לשני. האם אחד יותר קשה מהשני אני לא יכול לדעת - אבל זאת התמחות מאוד ספציפית. ובדיוק כמו שלחשוב שכל כדורגלן יכול להיות מנהל או מאמן ספורט זה מופרך, זה נכון גם לגבי מנהל בחברה רגילה.

      • איציק

        אז אתה מחזק את מה שאמרתי, שצריך להתייחס לזה כאל התמחות ספציפית על כל ההשלכות שלהן. זה לא עיניין של קשה יותר או קל יותר כי אם שונה ולא לחובבנים.

        • אריאל גרייזס

          לא חושב שמישהו אמר שזה קשה או קל יותר מאשר לנהל את גוגל. זה בהחלט התמחות מאוד ספציפית ואני חושב שזה מה שהטור הזה אומר

          • איציק

            "הוא מענפי הניהול המורכבים ביותר שיש בשוק העבודה כיום." כלומר, רוב תחומי הניהול הם פשוטים יותר. אני לא בטוח שזו טענה שמחזיקה מים, התחום הוא שונה ודורש התמחות משלו. אחד שמתמחה בניהול תיירות כנראה יפול בניהול מועדון ספורט ולהפך. לא בגלל שתחום אחד קשה יותר והאחר קל יותר כי אם בגלל שהם שונים ומצריכים ידע וכלים שונים.

            • אלכס

              +1

            • שלומית גיא

              אני מחזיקה בדעתי שניהול ספורט מורכב יותר מניהול רגיל. החל מהרמה הפיזית של העובד, דרך הרמה הנפשית פסיכולוגית שלו והלאה, כפי שהמודל מציין. אני לא אכנס לכל הרמות, רק רגיד שמנקודת המבט שלי כמי שעובדת המון עם מחלקות ילדים ונוער, אפשר לראות את ה"עובדים" העתידיים של התעשייה, מתאמנים וחולמים על הרגע בו הם יהפכו מקצועניים מגיל 6, לפעמים מוקדם יותר. הם מעורבים בספורט רגשית הרבה יותר מכל עובד של תנובה או אפילו גוגל. תוסיף לזה את הרמה המשפחתית. המשפחה שלהם מעורבת בקריירה (ולפעמים באימון ובניהול) של הילד, לפעמים תוך שהם מפריעים למערכת לעשות זאת. ויש עוד רבדים.
              אבל אתה יודע, מה?! אני מוכנה להתפשר על כך שניהול ספורט מורכב כמו ניהול מערכות אחרות ושהבעיה שלנו היא במודעות. אם נתחיל לנהל ספורט כמו כל עסק אחר (דרישה לאקדמיזציה, קביעת מטרות לאורך זמן, מדידה וביצועים וכדומה) מצבנו יהיה טוב יותר. נתחיל שם ואחר כך נמשיך :)

            • איציק

              אני איתך!!!

      • גיל

        נכון מאוד. הייתי גם אומר שהביצועים נמדדים בצורה שונה תוך העדפה על הישגים מיידים על פני ארוכי טווח בחלק גדול מהמקרים. הלחצים הם אדירים בקבוצות מצליחות ומושפעים הרבה מדעת הקהל וגורמים לא רציונליים.

    • no propaganda

      1+

  • חד פעמי

    לגבי פסקת הסיכום "ההבדל בין קבוצות מצליחות לקבוצות מצליחות פחות הוא ברמת הניהול", אין לי מושג איך אפשר למדוד את זה חוץ מאשר בצורה מעגלית, הקבוצה מצליחה ולכן ניתן להסיק שהניהול שלה טוב. מה שכן אפשר למדוד זה תקציב, ודי ברור שהקורלציה בין תקציב להישגים היא מובהקת.
    שתי דוגמאות ברורות שעולות לראש הן ריאל מדריד וצ'לסי מאז הגעת אברמוביץ'. חילופי מאמנים, הוצאות ענק על שחקנים וכו', ובכל זאת קבוצות מצליחות מאד. היית רוצה להגדיר אותן כקבוצות שמנוהלות טוב? אני לא בטוח.

    • שלומית גיא

      אני לא מכירה את ריאל מדריד, אבל לגבי צ'לסי, אני יכולה להגיד לך דיי בוודאות מהעבודה שלי שם ב2007/8 שזה מועדון שמנוהל ברמות הגבוהות ביותר באירופה (אם לא בעולם). אני מזמינה אותך לקרוא קצת על העבודה שעושים שם במחלקות ילדים, בספר שלי "אימפריה" (בחינם קישור הזה: http://shlomitguy.co.il/?p=18) ובכל המועדון, בספר "ילדים טובים משחקים כדורגל" (הוצאת וינגייט, 2014).

  • אוהד נחמני

    אחד הטורים החשובים ביותר שהופיעו בדה באזר, במובן שזה משהו שכל חובב ספורט צריך לקרוא ולהפנים: מה שאתה רואה על המגרש בזמן המשחק הוא קצה קצהו של תהליכים מורכבים ומסובכים, שאת רובם אתה לא מכיר, שלא לומר בכלל לא מבין.
    והבעייה הגדולה היא שבמקרים רבים, אפילו מנהלים בכירים של המועדון עצמו לא יודעים מתי הם לא מבינים. וכשמדובר במועדון שהוא למעשה חברה המגלגלת יותר מחצי מליארד יורו בשנה, הדברים מגיעים לאבסורדים של רמת ניהול נמוכה ביותר....

  • גלן

    אני לא מזלזל בעניין הניהול אבל יש התעלמות גורפת מעניין פשוט. בכדורגל הקבוצות הבינלאומי כמו גם הלאומי שלנו, מושג הרווח מפוקפק. מושג החובות מפוקפק. תנאי נכון להעריך ניהול הוא להגדיר איזה מערכת סגורה ושווה שתאפשר לנו להשוות. אני מוכן להגדיר את הניהול של הספרס או הפטריוטס ככזה כי אני מבין את העולם השווה בו הן נמצאות מול היריבות שלהן. עוד לא הצלחתי להבין איך עושים את זה בכדורגל.

    • גיל

      נכון. הבעייה היא שבכדורגל החוקים שונים לקבוצות שונות בעיקר ממדינות אחרות מה שמסבך את התחרות.

  • עומר ה

    חסרה לי התייחסות לאוהדים (אפשר להגידר את זה תחת שיווק). זהו גם תחום יחסית יחודי לספורט. החיבור לאוהדים והמשיכה שלהם הוא תחום סופר מורכב ולא מובן מאליו.

    • שלומית גיא

      צודק. גם לי. ההיבט הזה לא מופיע במודל של לבד ובראלי, אבל בהחלט דורש שיתייחסו אליו.

  • אלכס

    אני חייב לתת את הצד השני.

    ניהול ספורט הוא עניין פשוט - עבור כל בבושקה תמנה אדם שיודע מה הוא עושה בתחומו, ותתן לו לעבוד (קרי, אם מישהו אומר לך שהשחקן לא פצוע אבל שיחק הרבה וצריך לתת לו לנוח - תן לו לנוח גם אם זה לא נראה לך).

    • איציק

      וגם תחליף את הבבושקה במטריושקה, ואז תקבל גם את המינוח הנכון...

    • שלומית גיא

      אני לא מסכימה, אבל מותר לנו לא להסכים :)

  • מעיין אוהד מכבי

    מרתק ומאיר עיניים.

  • אייל הצפון

    הפוך, גוטה, הפוך.
    לא יכול להיות מודל רציני של ניהול מועדון ספורט בלי להתייחס לאוהדים. זה מקביל לניתוח של ממשל בלי התייחסות לאזרחים.
    ההבדל בין ניהול ספורט לניהול חברה כלכלית הוא שלמועדון ספורט יש אוהדים. בלי אוהדים הקבוצה תוכל, אולי, להגיע להצלחה מקצועית נקודתית, אבל כדי לשרוד צריך קהל וצריך ליצור תחושה של שייכות.
    החלק הכי מעניין ומאתגר בניהול (הן של מועדון ספורט והן של מדינה) הוא איך יוצרים את תחושת השייכות ואת תחושת הקהילה אבל בו בזמן לא מגיעים למצב שבו מיעוט קולני ואלים מכתיב למועדון החלטות מקצועיות.
    אז נכון שיש אלו שיגידו שדין תנובה כדין רשות הדואר (או הפועל תל אביב), ודין מנצ'סטר סיטי כדין סיינסברי, אבל בפועל (לדעתי לפחות), לא נכון ולא צודק לנהל מדינה כמו שמנהלים חנות מכולת. מדינה צריכה להיות מנוהלת לטובת מיטב האינטרסים של כלל האזרחים, ולא של קבוצה זו או אחרת של מיעוט קולני.
    אז יכול להיות שאני פשוט עתיק ושיש מצב שבו הצורך של אנשים להיות חלק מקהילה חזק כל כך שהם יצליחו ליצור תחושת הזדהות גם בדרבי של רד בול נגד טורקיש איירליינז (שזה לא הרבה יותר מופרך מאשר המאבקים בין מעריצי עפרה חזה ואוהדי ירדנה ארזי), אבל לאדם הרגיל זה רק יגביר את תחושת הנוירוטיות. כל אדם צריך שתהיה לו דינאמו מסחה (ורצוי שהיא תהיה פיקטיבית). כי ממילא הכל פיקציה.

    • שלומית גיא

      אייל הצפון, אני מאוד מאוד מסכימה איתך. כל המחקרים שלי התחילו מהנקודה הזו. בפוסט הזה הבאתי את נקודת מבטם של כותבי הספר ואין ספק שהנקודה הזו חסרה.

  • Yavor

    אז לפי תגובה קודמת שלך, עבדת עם אברהם גרנט בצ'לסי? איך זה היה?
    האם מפריע לך שרבים באתר זה יורדים עליו חדשות לבקרים?

    • שלומית גיא

      לא עבדתי עם גרנט בצ'לסי. במקרה שנינו היינו שם באותה תקופה, הוא בבוגרים ואני באקדמיה.

  • Yavor

    ומעבר לכך - פוסט מעניין ומלמד. מבחוץ זה באמת נראה לא קשה מדי לנהל קבוצת ספורט, אבל זו ראיה חובבנית באמת. עד כמה היית מייחסת הצלחה של קבוצת ספורט לאיכות הניהול שלה? בראיה שטחית, נראה לי שזה לחלוטין נחות אל מול מפלס הכישרון למשל, ואפילו לאלמנט המזל. הכוונה היא לא שהניהול לא חשוב כלל, אלא שההבדל בין קבוצה אלופה לסגניתה (למשל) הוא יותר הפרש הכישרונות (ואולי המזל) מאשר ה"הפרש" באיכות הניהול.

    • שלומית גיא

      אי אפשר למדוד מספרית אבל בכנס בו הייתי לאחרונה (לקראת פתיחת תואר ראשון בניהול ספורט באוניברסיטת בן גוריון) הסכימו החוקרים שניהול ספורט מוצלח אחראי על 90% מההצלחה של קבוצה. תמיד יש עניין של מזל, רוח שנושבת בכיוון הלא נכון או קטספטרופות, אבל כישרון, לדוגמה, הוא עניין של סקאוטינג נכון, מצבו הבריאותי של השחקן (ניהול פיזיולוגי), מצבו הנפשי של השחקן (ניהול פסיכולוגי) וספסל עמוק (כלומר: רכש מתאים ותרגול כל השחקנים בסגל כחלק מחברי ההרכב). ניהול ספורט, כמו כל ניהול, הוא עניין סטיסטי. נכון שתמיד יש סיכוי של 10% שמתוך שק שיש בו 9 כדורים אדומים ואחד לבן תוציא את הכדור הלבן, אך ברוב הפעמים ייצא הכדור האדום.
      השאלה המעניינת יותר היא מה קורה כאשר שתי הקבוצות במקומות הראשונים מנוהלות בצורה מקצועית..

  • guy

    שלומית - בזכות הפוסט נחשפתי לספרך, 'אימפריה'. זה לקח כמה ימים לסיימו, נהניתי. תודה

    • שלומית גיא

      כיף לשמוע. תודה רבה.

Comments are closed.