חמישה שלבים – עידו גילרי

ענף האופניים נגוע אבל יש מה לעשות

עכשיו כשהטור נמצא לקראת שיאו, עשן ממשיך לעלות ממדורת השבט של קבוצת סקיי ויש צופים המנסים להשתין על הגחלים הלוחשות. הרגשת הדז'ה וו שבסרט הזה כבר היינו  גרמה לי לחשוב שאולי זה הזמן הנכון לקצת חשבון נפש.

די מהר לאחר שהתאהבתי בספורט הרכיבה על אופניים גיליתי כמו כולם כי הענף חולה במחלה ממארת – סמים ממריצים. בהתאם למודל המפורסם של אליזבת קובלר-רוס להתמודדות עם מצבים של מוות, אובדן, או מחלה סופנית גם אני עברתי חמישה שלבים.

****

הכחשה:

היו סימפטומים מקדימים עוד הרבה קודם אבל ההודעה הרשמית על התפרצות המחלה הגיעה בטור של שנת 1998. לאחר שהמשטרה מצאה ברכבו של אחד מאנשי קבוצת פסטינה כמות של סמים אסורים שלא הייתה מביישת את וולטר ווייט, הקבוצה כולה נזרקה מהטור. באותה העת הרוכב הבכיר של הקבוצה היה התקווה הצרפתית הגדולה ריצ'ארד ווירנק, חביב הקהל ששנה קודם סיים במקום השני. ווירנק הכחיש בתוקף את ההאשמות ויחד איתו היה נוח לכל הקהל האוהדים לחיות בהכחשה. לאחר פשיטות נוספות שהובילו להשעיית או פרישת מספר קבוצות נוספות, הרוכבים עצמם בחרו ליצור את האשליה שיש פה ציד מכשפות ולא בעיה שצריך לטפל בה מהשורש. בראשות אחד הרוכבים האהודים ביותר של אותה תקופה–לורן ז'אלאבר הם פצחו בשביתת הזדהות במהלך הטור בה פשוט ישבו על הכביש מבלי לרכב. הפארסה הזו, שבסופה רק מחצית מהרוכבים סיימו את אותו הטור, משקפת במבט לאחור את הבעיה באופן הטוב ביותר. עידן ההכחשה הזה היה ארוך והמשיך דרך ההשעייה של מרקו פאנטני האליל האיטלקי שהייתה רק קצה הקרחון של רוכבים שנתפסו על שימוש בחומרים אסורים באותה התקופה.

****

כעס:

הכעס הגיע עמוק בתוך עידן אמרסטרונג אבל דווקא לא בגללו. השמועות והטענות על שימוש בסמים של הבוס היו כבר תדירות והצרפתים היו להוטים להפיל את כולם לאחר ההתבזות שספגו כשפחות או יותר כל האצולה הבכירה שלהם הושעתה, אבל כאמור כולם העדיפו לחיות בהכחשה. ההתפכחות הגיעה עבורי בוואלטה של 2004 כשלאחר אולימפיאדת אתונה נתפס טיילר המילטון על שימוש בסמים. המילטון זה עתה זכה במדליית הזהב במירוץ נגד השעון והשוק היה גדול. בשביל להבין את התדהמה צריך להבין מי הוא היה. המילטון היה בעבר אחד הסגנים המוצלחים של ארמסטרונג אבל גם רוכב מוכשר בפני עצמו. יותר מכך, הוא הצטייר תמיד כאחד האנשים הנחמדים בפלוטון. בניגוד לרוכבים רבים אחרים הוא תמיד היה זה שיאמר ויעשה את הדבר הנכון. בייבי פייס אחד שכל אמא תשמח שהבת שלה תביא הביתה.

המילטון כמובן מייד הכחיש הכל וגם יצא במסע מתוקשר לניקוי שמו כולל העלאת תיאוריות מדעיות ופנייה לעזרה של קהל האוהדים אותם עדכן באופן תדיר במאבק דרך העמוד האישי. כאמור היה נוח להאמין שהילד התמים באמת נפל בפח ואין סיכוי שמכולם דווקא המילטון היה הרמאי. אבל האמונה הזו התחלפה בכעס כאשר לא עזרו כל הערעורים  ותיאוריות הקונסיפרציה והמילטון הורחק כשבסופו של דבר הוא מודה בשימוש מסיבי בסמים שהיה בדיעבד מנת חלקם של כל רוכבי קבוצת יו אס פוסטל של ארמסטרונג. המשמעות הייתה ברורה – אם המילטון יכול לשקר לך בפרצוף מבלי להניד עפעף אז בעצם כל אחד יכול.

****

מיקוח:

פרשת המילטון הייתה רחוקה מלהיות האחרונה אבל עדיין קשה למי שאוהב את הספורט לקבל את העובדה שהסמים הם חלק בלתי נפרד ממנו. היה נוח לשכנע את עצמנו שבעצם קורה תהליך חיובי והספורט מנקה את עצמו מכל הרמאים. אם אלופים מהדרג הגבוה ביותר הושעו סימן שהבדיקות עובדות ומי שמרמה בודאות נתפס. גם אמרסטרונג המושמץ על ידי הצרפתים נבדק אינספור פעמים ובכולם נמצא נקי. טענות של רוכבים שנתפסו על כך ש-99% מהרוכבים משתמשים בחומרים אסורים ושיש מערכת שיטתית של סימום בקרב קבוצות רבות, היה קל לפטור כנקמנות או נסיון להצדקת מעשיהם.

****

דיכאון:

כובד המשקל המלא של בעיית הסמים של הענף הורגש במלואו ב-2006 עם התפוצצות פרשת "מבצע פוארטו". כחודש לפני הטור המשטרה עצרה  את ד"ר פואנטס הרופא של קבוצת ליברטי סגוארוס, הספרדית הבכירה, יחד עם המנהל הספורטיבי שלה – מנואלו סאייז. ברשותו של הרופא התגלו מאות שקיות דם המיועדות לעירויים אסורים על מנת להעלות את ריכוז הכדוריות האדומות בדם. הדם ברוב השקיות שנשאו את קודים של רוכבים התגלה אחר כך כמכיל גם רמות גבוהות של EPO – החומר האסור הידוע לשמצה. כמעט כל הרוכבים הבכירים של אותה תקופה היו מעורבים בפרשה כשכל המועמדים העיקריים לזכייה בטור מורחקים ממנו כתוצאה ממנה.

ההכרה כי לספורט הרכיבה יש בעיה שורשית הייתה בלתי נמנעת. הטור עצמו התנהל בצורה לא צפוייה כתוצאה מחוסר בפייבוריט ברור. עם התפתחות המירוץ נוצרה תחרות צמודה בין פלוייד לאנדיס (עוד סגן לשעבר של ארמסטרונג שזכה לקבוצה משלו) לבין אוסקר פריירו שמצא את עצמו מתמודד על התואר במקרה כתוצאה מהצטרפות לקבוצת בריחה שסיימה חצי שעה לפני כולם מכיוון שלא הייתה אף קבוצה שהחליטה שמשתלם לסגור את הפער. בקטע ה-16 בעליות של האלפים לאנדיס נשבר כשהוא מאבד זמן עצום של 8 דקות ונראה מחוץ לתחרות במקום ה-11. יום לאחר מכן בחום של מעל 30 מעלות לאנדיס ביצע את אחד הקאמבקים המופלאים בתולדות הטור עם מופע סולו בלתי נתפס של 120ק"מ וניצחון שהחזיר אותו עד חצי דקה מפריירו המוביל. בקטע נגד השעון לאנדיס השלים את המלאכה וזכה בטור. הדרמה הגדולה נראתה בדיוק כמו מה שהענף היה זקוק לו בעקבות מבצע פוארטו, אבל השאננות לא החזיקה הרבה. פחות משבוע לאחר הטור פרסמה קבוצת פונאק הודעה שבדמו של לאנדיס בקטע ההוא היו רמות טסטוסטרון הגבוהות פי 3 מהמותר. לאנדיס נפסל רטרואקטיבית והתואר הוענק לפריירו.

בפעם הראשונה ב-11 השנים בהם עקבתי אחר הספורט הרגשתי שהתחרות איבדה לחלוטין את ערכה הספורטיבי. אם כל ניצחון מוטל בספק והזוכה בסופו של דבר הוא רוכב שבמקרה אף אחד לא טרח לצמצם איתו פערים אז למה בכלל להשקיע את הזמן?

****

קבלה:

פרשיות הסמים המשיכו לבוא מכל הכיוונים גם בשנים הבאות רק שהן היו צפויות יותר ויותר והאכזבה שנלוותה לכל פרשה נהיה עמומה יותר מהקודמת. ההבנה התת מודעת שכל מי שרוכב ברמות הגבוהות פשוט חייב להשתמש בחומרים אסורים חלחלה לה במשך השנים ועכשיו תפסה לה מקום של כבוד בשורה הראשונה. למרות כל הכעס והדיכאון שבא בעקבותיו  האהבה לספורט עצמו לא דעכה כלל. כך כשארמסטרונג חזר מהפרישה כדי להתמודד מול קונטדור כששניהם באותה קבוצה, לא הפריעה לי ההבנה ששניהם משתמשים בחומרים אסורים מליהנות מהקרב ההזוי הזה בין שני כלבי אלפא באותה הלהקה שמנסים להעמיד פנים כאילו הכל ביניהם בסדר. זו הייתה העמדת פנים דומה לזו של כל רוכב כשהוא מדבר על בעיית הסמים בספורט ואיך שחייבים לטפל ברמאים ש"בינינו".

כשפרשת ארמסטרונג התפוצצה בסופו של דבר לא היה בי כבר כל כעס על האיש שסיפק כל כך הרבה רגעי ספורט מלהיבים ושקרים מרהיבים לא פחות. הוא בסך הכל שיחק לפי ה"חוקים" וכמו בכל אספקט של הספורט הוא היה חייב להיות תמיד הטוב ביותר במה שהוא עושה.

****

עכשיו השאלה היא מה הלאה? לאן הולכים מכאן? הסמים האסורים היו אמורים להיות מחלה ממארת שבסופו של דבר תחסל את ספורט הרכיבה אבל נראה שלמרות הכל החולה נשאר בסוף בחיים. כדי להבין זאת כל מה שצריך לעשות הוא להסתכל על 21 השיפועים של אלפ-ד'הואז בשבת, לספור את אלפי האוהדים ולהבין שהספורט חי ובועט מתמיד.

ניתן לייחס זאת לשיפור בשיטות הגילוי והמעקב אחר הרוכבים ולחשוב שהענף באמת מנקה את עצמו מרמאים. אפשר גם לשאוב אופטימיות מהירידה לאחרונה במספר ההשעיות  ולעובדה שלא נראה כי יש מישהו אחד דומיננטי בצורה יוצאת דופן מכולם, אבל זו תהיה אשליה. בפועל נראה כי חומרים אסורים הם מחלה כרונית ממושכת שתמיד הייתה שם: קופי, אנקטיל, מרקס, פיניון, כל האגדות הגדולות של הספורט השתמשו בזמנו בחומרים ממריצים. שיטות גילוי השתפרו ויחד איתן תמיד הופיעו חומרים ושיטות חדשים אותם לא ניתן לזהות.

אז יכול להיות שלאף אחד בעצם לא איכפת? לקהל הרחב של הצופים יש אינטרס להעלים עין – שימוש בחומרים משפרי ביצועים מוביל ליותר התקפות, דרמות גדולות יותר ועניין גובר. לרוכבים די ברור שלא איכפת מכיוון שהבעיה כל כך נרחבת וכולם משלמים מס שפתיים לתקשורת. אולי זה הגיוני כשחושבים על כך שמדובר בספורט של למשוך את ההתמודדות עם כאב לשיאים חדשים. עבור מי שרוכב את הירידות של הטורמלט ב-100 קמ"ש מה זה קצת סכנת חיים כתוצאה מ-EPO.

אם כך, מה הפיתרון? האמת שאין לי תשובה. תמיד אפשר לשמר את המצב הקיים בו כולם עוברים על החוק ומי שנתפס נתפס, אבל יש כאן עיוות ספורטיבי התלוי ביכולת ההימנעות מגילוי. אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא ענישה קיצונית. לדוגמא השעייה לכל החיים על כל חריגה. הבעיה היא שלדעתי שיטה זו תהיה מכת מוות לענף כי זה ירתיע וירחיק אוהדים, ספונסרים וספורטאים כאחד מלהשתלב בענף. אפשר אם כך ללכת לקיצוניות השנייה ולהוריד את הפיקוח והאיסור ככלל – תנו להם סמים. זה אולי נשמע קיצוני כי מי שירצה לקחת סיכונים מיותרים יוכל ליצור יתרון איכותי על מתחריו. מצד שני אולי זו הדרך היחידה בה הרוכבים יבינו את האבסורד שבמצב הקיים ואם יש משהו שיכול להזיז דברים הוא שינוי בנורמות של הספורטאים עצמם שיוקיעו את השימוש בחומרים אסורים.

****

באופן אישי כל הנושא מאד מפריע לי אבל בהחלט לא ירחיק אותי מהספורט שאני אוהב, גם אם הוא חולה. כדי לפתור את הסתירה הפנימית הזו הגעתי להסכם עם עצמי. אני אמשיך להעריץ את ההתמודדות של הרוכבים עם גבולות הסבל ואתן להם ליהנות מהספק כל עוד לא נתפסו. מי שנתפס אצפה לראותו נענש במלוא חומרת הדין אך מבחינתי הישגיו ישארו תקפים. זה אולי סוג של כניעה אבל כשרמאות היא חלק אינטגרלי מהספורט אז גם הכללים שלה צריכים להיות ברורים.

מה ניתן ללמוד מהתפלגות הפנסיות במשרד הבטחון, על השכר במשרד הבטחון
אחרי שיהיה ערבי בבית״ר

58 Comments

פאקו 20 ביולי 2015

כמוני כמוך. אני ממשיך לעקוב אחרי הספורט הזה, גם בזכות העובדה שנראה בבירור שהוא מנסה לנקוט בכל אמצעי אפשרי כדי לתפוס את הרמאים האלו. גם הנתונים היבשים על דרגות המאמץ הגבוהות שמופקות בטורים האחרונים (כמו זו של כריס פרום בקטע הטיפוס הראשון) נחשבות לכאלה שמתאימות לבני אנוש ולא לכאלה שהופקו בתקופת שיא הסימום של רוכבים כארמסטרונג או קונטאדור. יש לי גם בעייה עם ההשוואות לענפים אחרים כמו NBA, טניס או NFL בהם ברור שיש סימום ספורטיבי ללא בדיקות מספיקות, ולכן כל הנושא שם זוכה לתשומת הלב כמו ברכיבה (או באתלטיקה בה המצב דומה).

עידו ג. 20 ביולי 2015

ללא ספק העובדה שהכניסו דרכון ביולוגי לכל רוכב מקשה. אבל זה לא העניין כי הרוכבים והמנהלים של הקבוצות תמיד ימשיכו לחפש דרכים לקבל יתרון במרמה. אז אולי התוצאות עכשיו יותר אנושיות אבל יש יותר מדי סימנים מסביב שהספורט רחוק מלהיות נקי. מסכים איתך שאם יכפיפו ענפי ספורט אחרים למערכת בדיקות כמו של ה-UCI אז נגלה שגם בהם רבים השימוש בחומרים אסורים לא פחות נפוץ.
מה שמפריע לי הוא בעיקר זה שאי אפשר למעשה להיות רוכב מקצועני בלי לרמות = בלי להשתמש בחומרים אסורים.

פאקו 20 ביולי 2015

לא כל כך מסכים עם המשפט האחרון שלך.
גם בתוך הענף יש רוכבים וקבוצות שסביבם יש חשדות תמידיים בנושא הסימום לעומת רוכבים וקבוצות שחרתו על דגלם את ההתנגדות לנושא הסמים, מה שיהפוך גילוי של סמים אצלם להרסני עוד יותר מבחינת התדמית. מצד אחד יש קבוצה כמו אסטנה המנוהלת ע"י וינוקורוב (שבעצמו נתפס על סמים בעבר) וכוללת קבוצה של רוכבים שנתפסו בג'ירו של 2012. מצד שני יש קבוצה כמו סקיי שמתעקשת לא להעסיק אף אחד שיש לו היסטוריה בנושא ואף החתימה רוכבים על חוזה בו אם רוכבים ייתפסו על סמים, הם ייזרקו מיידית מהקבוצה. ושוב, המאמצים הנדרשים מהרוכבים בתחרויות כמו גרנד טורים הם אדירים, אבל מאז השדרוג בבדיקות (אכן בעיר הדרכון הביולוגי) נראה שהיכולות הנדרשות מהם ירדו לרמות אנושיות.

עידו ג. 20 ביולי 2015

תרשה לי לפקפק גם בסקיי.
גם להם היו כבר לא מעט חורים בשריון. רוכבים שניתפסו ולקח לא מעט זמן עד שהושעו מהקבוצהה. גם בכל הנוגע לפרום יש כבר מספר מקרים מוזרים. החל מהפתקים מהרופא להתיר שימוש בסטרואידים לפני שנתיים ועד שתי הבדיקות שהוא ב"טעות" החמיץ השנה. אני רק אזכיר שבזמנו ארמסטרונג היה הדובר הנלהב ביותר בזכות הגברת הפיקוח על הסמים ואפילו תרם לא מעט כסף כדי להכניס מערך בדיקות נוסף . הוא גם זה שאמר איך חייבים לדאוג לנקות את הספורט מרמאים.מזכיר משהו?
בקיצור כבר התרגלתי למס השפתיים שמשולם בתקשורת. זה מאד נוח להפריד ל"רעים" ו"טובים" אבל נראה לי שכאן הכל אפור- מאד אפור.

red sox 20 ביולי 2015

מדויק.
הקמפיינרים הגדולים ביותר נגד תרבות הסימום התגלו כנגועים. זה לא קנה מידה לכלום.

MOBY 20 ביולי 2015

כל כך הרבה מלל ללא מילה אחת על אינדוראין, גדול רוכבי הטור בזמננו, והאיש שאולי נפגע הכי הרבה בשל תופעת הארמסטרונג והאולדריכים.

עידו ג. 20 ביולי 2015

מה שאתה עושה עכשיו הוא בדיוק ההכחשה שנוח לרובנו לעשות. אינדוראין (הענק) לא נתפס מעולם באמת על סמים. סליחה הוא נתפס אבל היה לו פתק מהרופא (שיטה נפוצה אצל רוכבים ). הוא רכב בקבוצה בה לפניו ואחריו הרוכבים המובילים היו על סמים וגם חלק לא מבוטל מהשאר. כמו במקרה של ארמסטרונג (שמעולם לא נתפס בבדיקה אני מזכיר) יש קשרים לרופא שנהג לסמם על פי בקשה. נוח לטמון את הראש בחול ולהגיד כן אינודראין היה נקי אבל העובדה שכל הפרשות התפרצו רק אחריו היא כנראה בגלל שבתקופתו עוד לא היו שיטות לגילוי של EPO.

MOBY 20 ביולי 2015

אז תגיד שאתה חושד גם בו.
אי אפשר לדבר על הטור דה פראנס ועל הג'ירו ולא להזכיר אותו בכל כך הרבה מלל, האיש נכון להיום ואני אוכל את הכובע אם כן, לא השתמש.
חוץ מזה שהקריירה שלו להבדיל משל האמריקני די נמצאת בעליה כל הזמן וירידה רק כדי להפסיד למסוממים ולפרישה.
די מזכיר את השור מול האסמטי שמצא תרופות פלא….

עידו ג. 20 ביולי 2015

ברור שזה רק חשד. מהסיבה הזו בדיוק השארתי אותו מחוץ לדיון, אבל אין לי כמעט ספק שגם הוא השתמש.
הקריירה של ארמסטרונג גם כל הזמן הייתה בעלייה והירידה הגיע רק לאחר שחזר מהפרישה. יש כל כך הרבה הקבלות מבחינת הביצועים בין השניים (אם כי סגנון הרכיבה מאד שונה). נכון שלאחד היה אופחי של מנאייק ואחד היה נעים הליכות – אבל תראה את מקרה טיילר המילטון.
על סמך מה אתה כל כך בטוח שהוא לא השתמש?

כדי לתת קצת רקע לדיון אני ארחיב קצת על מה שכתבתי מקודם. בנסטו הייתה קן של סימום (כמו כל הקבוצות הספרדיות למעשה). כשאינדוראין התחיל אלו היו ארויו ודלגאדו שזכו בגראנד-טורס ולאחר מכן הושעו על סמים. אחרי אינודראין יש את זולה, אולאנו, מנסייבו, וגם וולורדה ואלו רק הרוכבים המובילים. להאמין שפתאום בתוך כל זה צץ פתאום רוכב שמתעלה מעל כולם וגם עושה זאת נקי לחלוטין זה מאד תמים לאור המקרה הדומה מאד של ארמסטרונג.
יש עדויות של מספר רוכבים על כך שהקבוצה שילמה הרבה מאד כסף לדוקטור קונקוני שאמנם מעולם לא הורשע אבל הוא זה שלימד את דוקטור פרארי שהיה הגורו של ארמסטרונג את השיטה. העדויות האלו מתייחסות לכלל הרוכבים בקבוצה כולל אינדוראין. בנוסף ניתוח התוצאות של ההספק של אינדוראין בעליות בניצחונות שלו בטור מגלה מספרים דומים לאילו של פנטאני, ריס, וטובים אפילו משל ארמסטרונג. אילו מספרים שנחשבים ל"לא אנושיים" למרות שאנשים חיים אחראים להם ובעצם מרמזים מאד חזק שיש כאן משהו נוסף.
אני אזכיר רק ש-EPO התחיל להופיע בזירה בראשית שנות ה-90 בדיוק מתי שאינדוראין נתן את הפריצה שלו ואז עוד לא היו שיטות לגילוי של החומר. בקיצור יש הרבה מאד עשן וקשה להאמין שאין אש.
שוב אין הוכחות וגם מבחינתי אם יצאו רוכבים בעדויות כמו שהיה במקרה של ארמסטרונג זה לא יגרע בעיני מגדולתו של אינדוראין.

red sox 20 ביולי 2015

הכל נכון, אך צריך לסייג את ההסתייגות ולומר שהנתונים הפיזיולוגיים המולדים של אינדוראין (נפח ריאות, דופק במנוחה ועוד) הם חריגים מאוד לעומת אלו של ספורטאי סיבולת אחרים, לא כל שכן לעומת אדם רגיל. זה לא אומר שהוא היה נקי, רק נותן לו איזושהי מידה של ספק לטובתו.

arcanes 20 ביולי 2015

כולם מרמים בכל מקרה אז אין כל בעיה בלהעריץ את הספורט? יפה יפה ספורטיבי משהו.

איך תחרות יכולה להיות מעניינת אם אין חוקים?

עידו ג. 20 ביולי 2015

בהחלט יש בעיה. קודם כל הידיעה או החשש שיש לא מעט רוכבים שמשתמשים בסמים בהחלט פוגעת ומפריעה. לתחרות יש חוקים ברורים הבעיה היא באכיפה. למרות הבדיקות המקיפות (אולי יותר מכל ספורט אחר) עדיין יש נורמה של סימום ואת זה מאד קשה לעקור מהשורש. נניח והיום מתפוצצת פרשה המוכיחה שרבים מהכדורגלנים בעולם משתמשים באופן שוטף בסמים ממריצים נראה לך שתהיה ירידיה חדה בפופלריות של הענף? לדעתי לא, כי מה לעשות ברגע שאתה מכור לספורט מסוים כבר מאד קשה להיגמל.

מכביסט שמאלני 20 ביולי 2015

קשה לי להאמין שפרום לא לוקח סמים, יש משהו לא הגיוני בבן אדם , לפעמים זה נראה כאילו הוא לא מתאמץ.

עידו ג. 20 ביולי 2015

בהחלט יש כל מיני דברים חשודים אבל עד שיוכח אחרת ….
דווקא פרום נראה תמיד כאילו הוא מתאמץ זה לא משנה אם הוא בקשיים או לא.

red sox 20 ביולי 2015

"באופן אישי כל הנושא מאד מפריע לי אבל בהחלט לא ירחיק אותי מהספורט שאני אוהב, גם אם הוא חולה. כדי לפתור את הסתירה הפנימית הזו הגעתי להסכם עם עצמי. אני אמשיך להעריץ את ההתמודדות של הרוכבים עם גבולות הסבל ואתן להם ליהנות מהספק כל עוד לא נתפסו. מי שנתפס אצפה לראותו נענש במלוא חומרת הדין אך מבחינתי הישגיו ישארו תקפים".

כל מה שיש לי לומר בנושא בשלוש שורות.

יואב 20 ביולי 2015

ואם בנושא האופניים (סופסוף) אנחנו עוסקים… סקאי כמעט הפסידו היום את הטור עם ההתנגשות המטורפת של גראנט תומאס, רק אלוהים יודע איך הוא חזר לאוכף וסיים בפער של חצי דקה משאר הג' סי בויז. כמות העבודה שהוא עושה בשביל פרום בהרים בזמן שוולורדה רק מפריע לקוינטנה לא פחות ממדהימה. יותר משאמח לראות אם יש לו יכולת להוביל קבוצה.

עידו ג. 20 ביולי 2015

אני חושב שאתה קצת מגזים. זו אכן הייתה תאונה קצת מפחידה אבל גם אם תומאס היה יוצא מהמירוץ לסקאיי יש קבוצה מספיק חזקה כדי לסחוב את הקטעים שנשארו. וולורדה וקינטנה עושים בדיוק מה שקבוצה במצבם צריכה לעשות – לנסות להתקיף כמה שיותר עד שפרום יישבר.כשיש לך שני רוכבים שיכולים לעשות זאת זה נהיה יותר אפקטיבי. מהבחינה הזו הם לא מפריעים אחד לשני.
אם קינטנה היה מוביל הייתv רואה את וולורדה עושה בדיוק אותו דבר שפורט עושה עבור פרום.

ולפינת הטריווייה היומית: הידעת שמקור המילה סגן בעברית הוא מסלובקית עתיקה: סאגן שמשמעותה שני.

יואב 20 ביולי 2015

לא יודע לגבי סקאי… פורט נראה מאוד לא עקבי השנה וחוץ מהקטע הראשון בפירנאים הוא די מאכזב. שאר החבר'ה (למעט תומאס כמובן) לרוב לא מגיעים אפילו לתחילת העליה עם הדבוקה. וולורדה מזכיר לי את ארמסטרונג כשהיה עם קונטאדור, במקום להיות סופר דומסטיק הוא מעדיף להיות יחד עם קוינטנה במקומות השני והשלישי בפריז, במקום לעזור לקוינטנה לעשות מהפך.
לגבי סאגן הסגן, כבר נשבר הלב, הייתי מביא אותו להפועל.

עידו ג. 20 ביולי 2015

פורט עושה את העבודה שלו מצוין. בחלק מהקטעים הוא חוסך כוחות לקטעים החשובים בהרים. בקבוצה התפקיד מתחלק בין הדומסטיקים ותומאס ופורט הם אלו שצריכים לסחוב בהרים .השאר עושים את העבודה במישור. עד עכשיו עוד לא הצליחו לבודד את פרום — סימן שהקבוצה עושה את העבודה שלה מצויין.

הדרך היחידה של וולורדה לעזור לקינטנה עכשיו היא בלהתקיף את פרום. מהבחינה הזו הוא עושה את העבודה שלו. המצב האידאלי מבחינת מוביסטאר יהיה לבודד את פרום עם וולורדה וקינטנה ואז הוא צריך להגיב להתקפות של כל אחד מהם. ככהבאיזושהיא נקודה הוא ישבר. זה כמובן לא קרה עד עכשיו מכיוון שסקאיי עושים עבודה מצויינת בהכתבת קצב גבוה בעליות מה שמקשה על התקפות.

חולצה ירוקה להפועל?

יואב 20 ביולי 2015

נאלץ לראות מה יקרה באלפים, מקווה שאתה צודק.
נראה לך סגאן יוכל לעשות את קפיצת המדרגה ולהפוך למועמד רציני לחולצה הצהובה ביום מן הימים?

עידו ג. 20 ביולי 2015

במילה אחת לא.
בקצת יותר מילים – עם הסמים הנכונים לורן ז'אלאבר הפך מספרינטר די דומה למטפס הרים מוצלח אז כנראה זה אפשרי. לגבי להתחרות על החולצה הצהובה קשה לי להאמין.

rami 20 ביולי 2015

אם לסגאן היתה היכולת נגש כמו של בראדלי וויגינס אז בטור הנכון מבחינת מסלול והמזל הוא היה יכול לתת פייט על החולצה הצהובה. מצד שני, אם שון קלי הוא אגדה (ללא זכיה בטור) אז סגאן בדרך הבטוחה ללהפוך לגדול ממנו. בהיעדר רוכבים שיש לי קשר כלשהו אליהם בGC (לאחר פרישת אנדי שלק) הוא הרוכב היחיד שהצלחתי להתחבר אליו בשנים האחרונות – פשוט אומן.

עידו ג. 20 ביולי 2015

ההשוואה לשון קלי עדיין לא במקום. נכון שהוא היה ספרינטר באוריאנטציה אבל סאגן לא מתקרב אליו ביכולת הטיפוס. קלי היה אולארונדר אמיתי ולראיה הוא זכה בוואלטה וסיים בטופ 10 בטור מספר פעמים.זה לפני שמתחילים לספור את הקלאסיקות או מירוצי ביניים כמו פאריס-ניס. סאגן כישרון ענק אבל אפילו לא בדרך להאפיל על קלי עדיין. יש לו עוד לאן להתפתח

rami 20 ביולי 2015

קלי סיים בטופ 10 וזכה בוואטלה בתקופה שבה היו בין 4 ל5 קטעי נגש בכל טור שכזה. המצב מאז השתנה. לצורך העניין אם בטור השנה היו עוד 4-5 קטעי "מעבר" כמו היום סגאן היה מסיים ככל הנראה בטופ 10. ברור שנכון לעכשיו שון קלי הוא לא, אבל הוא בדרך לשם – גם בגראנד טורים, גם בקלאסיקות.

פאקו 21 ביולי 2015

סאגאן מזכיר את מה שאמרו על ברווזים – הם יודעים לעוף, ללכת ולשחות, אבל לא עפים כנשרים, רצים כנמרים או שוחים ככרישים (פחות או יותר). הכשרון שלו מספיק מגוון כדי לקחת (די בקלות) את החולצה הירוקה במספר אדיר של טורים, אבל הוא לא מטפס טהור או ספרינטר טהור, ולכן קשה לו לקחת קטעים "טהורים" מהסוגים האלה. הוא יכול פה ושם לגנוב קטעי מעבר, אבל אזה הוא צריך להתחרות ברוכבים שמתפקסים ספציפית על אותם קטעים (בניגוד אליו שעושה מאמץ על כל הטור), וזה מאד קשה. כל זה לא נאמר לרעתו. הוא רוכב אדיר, וההישגים שלו אדירים בכל קנה מידה, וזאת אפילו בלי להתחשב בגילו הצעיר.

עידו ג. 21 ביולי 2015

זה נכון אבל הבעיה העיקרית שלו היא כמטפס. זה לא יספיק לו להיות רוכב מצויין נגד השעון אם בקטעים של העליות הגדולות הוא מאבד 30 דקות. קלי לפחות ידע למזער נזקים בצורה יעילה.מהבחינה הזו סאגן בינתיים נראה לי יותר כמו פיליפ ז'ילברט משודרג.כאמור הוא באמת עוד צעיר ומוקדם לקבוע למה הוא יתפתח בסופו של דבר.

האמת שזה די מעצבן איך לאט לאט מדללים את הקטעים נגד השעון. נכון שזה פחות אטרקטיבי לצפייה אבל זה מטה את הטורים הגדולים לטובת מטפסים מובהקים.

אריאל גרייזס 20 ביולי 2015

אני לא רואה את מוביסטאר מצליחים לאתגר את פרום, פשוט כי כל סקאיי מאוד דומיננטים. ובכל מקרה, גם פרום לבד הראה עד עכשיו שאין לו בעיה להתמודד עם ההתקפות גם כשהוא נשאר לבדו (כמו בבריחה של קינטאנה לפני שלושה ימים)

rami 20 ביולי 2015

זו בדיוק הבעיה שלי סקיי כקבוצה. מאז יו.אס פוסטל לא ראיתי תצוגה ככ דומיננטית של קבוצה לאורך טור.
אני נזכר בכל הזוכים האחרונים ולאף אחד מהם לא היתה קבוצה ששלטה באופן אבסולוטי בדבוקה כמו סקיי וזה יותר ממחשיד.

יואב 21 ביולי 2015

יתכן ואתה צודק. אבל מצד שני סקאי שמה המון כסף על הרוכבים, הם באמת סופר כשרוניים

פאקו 21 ביולי 2015

מסכים. מעבר לזה קבוצה טובה היא לא ערובה לזכייה. ראינו את זה בג'ירו האחרון בו אסטנה די שלטה בכל קטעי הטיפוס וזה לא עזר לניבאלי.
ואגב תצוגת הדומיננטיות הגדולה ביותר של סקיי לדעתי הייתה בטור של 2012 (בו וויגינס זכה). זה היה נראה כאילו הם הכניסו את הפלוטון למטחנה ברמה היומית.

עידו ג. 21 ביולי 2015

תסתכל על כל הטורים הנ"ל וזה מחזיר אותי שוב לשאלה – האם אין לנו כאן מקרה של יו אס פוסטל גרסת 2.0?

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

יו אס פוסטל 2 היה בדיוק התיאור שבו השתמשתי לתאר את הטור הזה לרד סוקס רק לפני כמה ימים.

עידו ג. 20 ביולי 2015

זה נכון ובאמת אם לא יקרה משהו קיצוני קשה לראות את פרום ללא החולצה הצהובה בפאריס. נותרו למעשה עוד שני קטעים ממש משמעותיים בשישי ושבת. מה שאומר שאם הם רוצים לגרום למשהו בלתי צפוי הם יהיו צריכים לתקוף מאד מוקדם ולבודד את פרום לפני הטיפוס האחרון. זה כבר קרה בעבר לדוגמא עם אמרסטרונג שהצליח למרות הבידוד לשרוד את הקטע.בכל אופן כשזה קורה אלו הקטעים הכי מעניינים.
כמו שציינו כאן מעניין יהיה לראות מה מצבו של תומאס כשבנוסף האלוף הבריטי שהיה המנוע של סקאיי בחלקים השטוחים גם נאלץ לפרוש.

יואב 21 ביולי 2015

אל תשכח שגם פרום נכשל בניסיון בריחה דקה אחרי

עידו ג. 21 ביולי 2015

נכון, אבל הוא כרגע נמצא בנקודה שהוא לא צריך לברוח לאף אחד רק להיצמד לזנב.

דורפן 20 ביולי 2015

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לממן מחקר אמיתי לגבי מה אפשרי בלי סמים. לקחת רוכבים אמיתיים ולשלם להם להיות נקיים מסמים ולעשות סימולציה של הטור ולגלות מה באמת הגיוני לצפות מרוכבים לא מסוממים. אחרי שהתוצאות יתבררו אפשר יהיה לחשוב על פתרונות.

יואב 20 ביולי 2015

העניין הוא שזה לא אפשרי. בהמשך לתגובה שלי למעלה, עבודת הקבוצה כ"כ קריטית כך שללא חבורה של דומסטיקים התוצאה היתה איטית בהרבה. קראתי איפשהו שלרכוב מאחורי רוכב אחר חוסך מעל 20% מהאנרגיה, לעומת מוביל הדבוקה

עידו ג. 20 ביולי 2015

זה רעיון מעניין אבל עד כמה הוא ישים? איך אפשר ליצור תחרות מלאכותית? הקטעים הבעייתיים מבחינת המאמץ הם אלו בהם הרוכב צריך להתמודד לבדו – העליות או המירוץ נגד השעון. כאן יש כבר בסיס נתונים מחקרי לגבי היכולות של בני אדם נורמלים וספורטאים. הקושי העיקרי לדעתי הוא בבחינת יכולת ההתאוששות במאמץ מפרך של שלושה שבועות.
בכל מקרה גם אם יהיו נתונים כאלו תהיה בהם בודאי התפלגות רחבנ יחסית מה שמשאיר אתהשאלה איך מונעים את התנודות בתוך הטווח הנ"ל ע"י שימוש בחומרים ממריצים?

גיל 20 ביולי 2015

אני כבר כמעט עשור לא צופה בטור אחרי שלא הייתי מפספס אחד מאז שהתחילו לשדר אותו בכבלים. יש גבול לכמה הזדמנויות אפשר לתת לספורט אחרי כל כך הרבה אכזבות.

עידו ג. 20 ביולי 2015

הגבול שלי שואף לאינסוף.

red sox 20 ביולי 2015

לגיטימי ויש רבים מאוד כמוך בעולם. מה שכן, מבטיח לך שאני נהנה יותר מהצפייה ממה שאתה נהנה להחרים אותה.

אריאל גרייזס 20 ביולי 2015

+1

עידו ג. 20 ביולי 2015

בהחלט מבין את התחושה שלך. אבל כשבוחנים את זה לעומק זה תמיד היה המצב בענף.

אריאל גרייזס 20 ביולי 2015

כמוך כמוני – הפסקתי כבר לדאוג לגבי מי לוקח ומי לא. אני יודע שזה שם, אני יודע שיש סיכוי שבכל שניה יגידו שפרום נתפס או אחשוד בזה שניבאלי שנה שעברה היה כל כך דומיננטי והשנה נראה כמו כלום (או ששלב אחד בהרים הוא נשאר הרחק מאחור ויום אחר כך הוא מטפס עם המובילים כאילו כלום) אבל איכשהו אני מצליח להפריד בין זה לבין ההנאה שלי מהמירוץ עצמו. מהאתגר האנושי, מהנופים, מהיכולת של הרוכבים להוציא מעצמם את המקסימום.
זה האסון אולי הכי גדול של הסמים האלו – הם תמיד משאירים בך את החשד הקטן הזה.

rami 20 ביולי 2015

צריך לעשות הפרדה בין ניבאלי 2014 שהתמודד מול רוכבי GC מהשורה השניה (פרום וקונטאדור פרשו, קינטאנה בכלל לא הגיע) לעומת השנה שכל התותחים הכבדים הגיעו, בנוסף כנראה שהוא ביחס לעצמו לא בשיא וזו התוצאה שמתקבלת. מצד שני הוא רוכב באסטנה, עם מנהל בשם וינוקורוב שכולם יודעים את עברו (שזהה לעבר של כל מי שרכב בתקופתו והיה בטופ). בנוסף (2) לפני הטור הנוכחי היתה בדיקה בעייתית מאוד של לארס בום ולמרות זאת החליטו להמשיך איתו.

פאקו 21 ביולי 2015

אם נשים את עניין החשד על סמים בצד (בעייתי כשמדובר באסטנה), ניבאלי של השנה שעברה היה בכושר מטורף לחלוטין, ולדעתי היה לוקח בקלות את פרום וקונטאדור (או כל רוכב GC אחר) של השנה שעברה גם ללא הפציעות. הפציעות שלהם בטור הם סוג של עוול שנעשה לו.

עידו ג. 21 ביולי 2015

מסכים לגמרי, קצת חבל בגלל שאפילו בקבוצה שלו הוא לא זוכה לכבוד לו הוא ראוי.

פאקו 21 ביולי 2015

מדוייק. רציתי לשבור משהו כששמעתי את וינוקורוב קוטל אותו במהלך הטור הנוכחי.

rami 21 ביולי 2015

אין לזה סימוכין. ניבאלי הפסיד לקונטאדור ופרום בדופינה של שנה שעברה, וגם בטור דה רומנדי, לפני זה הפסיד לפרום בטור של עומן. בנוסף ניבאלי כיוון חזק למילאן סאן רמו של 2014 וכשל בו לגמרי.
לא חושב שהפציעות שלהם זה עוול. הוא פשוט העלה את הרמה שלו ברגע הנכון, הם כשלו וקינטאנה בכלל לא היה שם. הקרדיט כולו שלו אבל להגיד שהוא היה שנה שעברה בכושר מטורף לחלוטין זה פשוט לא מתיישב עם התוצאות שלו. זאן כריסטוף פרו וטיבו פינו סיימו איתו על הפודיום והיו מרחק שנות אור ממנו בGC, אז המתחרים שלו לא היו בדיוק הטופ.

עידו ג. 21 ביולי 2015

בגדול יש הרבה בדבריך מכיוון שכשאתה מסיים על הפודיום לפני שני צרפתים סימן שהתחרות לא הייתה קשה כל כך. מצד שני ניבאלי תכנן את כל העונה שלו סביב הטור, כך שהמירוצים לפני היווו עבורו הכנה. לגבי מילאן סן-רמו קשה לומר שהוא כשל לחלוטין. קודם כל הייתה הסאגה המטופשת עם הטיפוס שהוסף ואחר כך הורד מה שהקשה בסופו של דבר על מטפסים לקחת את המירוץ. בנוסף המירוץ התנהל במזג אויר מחריד ולמרות זאת ניבאלי הצליח לייצר התקפה שבסופו של דבר לא צלחה.
נכון שהוא לא הבריק בדופינה אבל גם פרום וקונטדור השתמשו במירוץ כהכנה.
בטור עצמו ניבאלי לדעתי באמת הגיע בכושר מצויין. ראו את זה כבר מהסטייג'השני ואחר כך בקטע של ה-pave בצפון צרפת (נכוון ששם זה גם היה עבודה קבוצתית). בכל מקרה בקטע היחידי שהיה לנו מבחן קונטדור נתן התקפה די מרשימה שניבאלי הצליח להתמודד איתה.
כאמור זה נראה לפחות עד לפרישה של קונדטדור שניבאלי הגיע לטור בכושר מצויין (שזו בדיוק הייתה התוכנית שלו). לא נוכל לדעת מה היה קורה לולא אותה נפילה מיותר של קונטדור.

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

אני רוצה להזכיר שקונדטאדור חודש אחר כך חזר לקחת את הוולטה ובצורה מרשימה מאוד, כשהוא מנצח את פרום ואת וולורדה. כך שדי בטוח שהוא היה נותן פייט לניבאלי בטור אם לא היה נפצע.
אני גם מוכרח לומר שהחולשה של קונטאדור בטור הפעם מאכזבת מאוד. הוא היה כל כך דומיננטי בג'ירו שהייתי בטוח שהוא יעמוד על הפודיום בסוף. ואולי זאת הבעיה, שהוא הלך על הג'ירו.

עידו ג. 21 ביולי 2015

מאד קשה לשמור על כושר גבוה במשך שני גראנד טורס, בטח כשהם עוקבים.

אייל הצפון 21 ביולי 2015

בכל הנושא של "סימום", יש צביעות של כל המערכת, לא רק של הרוכבים ושל הקבוצות.
מצד אחד למינוח סמים יש קונוטציות שליליות. המינוח הנייטראלי הוא חומרים אסורים לשימוש. ובנושא הזה צריך לדעתי לעשות הפרדה בין חומרים שגורמים נזק בלתי הפיך לגוף (כגון הסטרואידים של המזרח אירופאיים בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה, והורמוני הגדילה שהיו נהוגים לפני 15-20 שנה, בעיקר אצל שחייניות סיניות), חומרים וטכניקות לשיפור ביצועים (כגון עירויי דם שנלקחים מהרוכבים מראש וניתנים להם במהלך הטור), ובין מה שמוגדר כחומרים אסורים בכלל.
כמו כן צריך להבדיל בין עצם מתן החומרים ובין הקמת מערך שלם של התחמקות מגילוי והכחשה.
הדבר החמוק ביותר בשנות ה-90 היה עצם ההיקף של מנגנון ההכחשה, כולם היו מעורבים בהצגת התדמית, ולמעשה היה די נוח להטיל את כל האשמה והאחריות על ארמסטרונג, כדי שהענף ימשיך להתקיים אחרי חשיפת הנהגים הקיימים. כיום יש לקבוצות אסטרטגיה שונה, הם לא מכחישים שהם עושים שימוש בחומרים משפרי ביצועים, אלא טוענים שחלק מהתפקיד שלהם הוא למצות ולפתח את כל האמצעים לשיפור ביצועים, ובתנאי שלא נעשה שימוש בחומרים ובטכניקות שנאסרו לשימוש. מובן שכולם מקנאים בקבוצת סקאי כי להם יש את הספוסר הכי עשיר ומשקיעים הכי הרבה כסף בפיתוח טכנולוגיות, אבל ככה זה בכל תחום, גם מי שמגדל מלפפונים לפרנסתו משיג תוצאות יותר טובות אם הוא משתמש בשיטות השקאה חדשות, בדישון ובטרקטור ג'ון דיר מאשר מי שמשתמש במחרשה שרתומה לשני סוסים ולהשקאה מגשם ומתעלות.
בכלל, כל הנושא של חומרים אסורים הוא לא שחור ולבן, אלא יש בו הרבה אינטרסים פוליטיים וכלכליים. בלי לנקוט עמדה לצד כלשהו, מספיק להזכיר שאלכוהות, קפאין וניקוטין מותרים לשימוש וקנאביס עדיין אסור לרוב העולם (או שמותר, אבל בכפוף להגבלות). שלא לדבר על כך שהתפיסה של רוכב בטור השנה על קוקאין (שלא משפר הישגים בשום אופן), מזכירה את ההשעיה של מראדונה מגביע העולם ב-94. גם מראדונה טען שהוא מעולם לא הכחיש שימוש בקוקאין, אבל ש3 חודשים לפני המונדיאל הוא הכין את עצמו בכל הרצינות ולא לקח שום חומר אסור, ושהוועדה המארגנת הפילה אותו, ואני לא בטוח שהיושרה שלו קטנה יותר מזו של פיפ"א.
השורה התחתונה היא שמאז שנות ה-90 רוכבי אופניים נבדקים יותר מכל ספורטאי אחר, כולל פרופיל דם שמראה על עלייה חריגה בערכים כלשהם, ובכל מקרה אני מעדיף מצב שבו הקבוצות מצהירות בגלוי שהן עושות הכל כדי לשפר הישגים, במסגרת החוק, ושחובת ההוכחה על הבודקים, מאשר מצב שבו המערכת טוענת שההישגים הם תוצאה של עבודה קשה, פאי תפוחים ואידיאולוגיה נכונה, ולא של שום דבר אחר.
והצרפתים ימשיכו לשנוא את כל העולם ולקנא בדוברי האנגלית.

עידו ג. 21 ביולי 2015

מסכים עם הרבה מהדברים של עם כמה הסתיגויות.
נהרעיון בחומרים אסורים הוא למנוע שיטות בהם הספורטאים יוצרים סיכון משמעותי לבריאותם. זה כמובן תמיד יהיה גבול אפור ולכן יש גוף שאחראי לקבוע איפה הוא עובר. יש את האמירה המפורסמת שך ד"ר פרארי הידוע לשמצה ש-EPO אינו יותר מסוכן ממיץ תפוזים. ברור שבקביעת הרשימה של החומרים האסורים לשימוש תהיה תמיד פוליטזיציה. צריך לזכור שגם הייתה תקופה שלא היה איסור על שימוש בכל חומר ורוכבים פשוט מתו כתוצאה מכך.
אני לא חושב שיש שינוי בגישה של הספורט ואני די בטוח שיש מנגנון הסתרה גם בימינו אנו. גם בעבר קבוצות טענו שהם עושות כל מה שמותר כדי לשפר את ביצועי הרוכבים שלהם. מה שסקיי עשו מבחינת ההצהרה על אי-שימוש בסמים נובע ישירות מהצורך שלהם לרצות את הספונסר. העובדה שהם מקבלים כל כך הרבה כסף מכריחה אותם לשמור על תדמית נקייה אחרת הוא יעלם בשנייה. קשה לי להאמין שהם פיתחו טכנולוגיות כל כך חדשניות שפתאום הרוכבים שלהם נהיו יותר טובים מהשאר. בדרך כלל ה"טכנולוגיות" האלו הן חומרים חדשים שלא ניתן לזהות עדיין.

אייל הצפון 21 ביולי 2015

בגדול רק רציתי להדגיש שלא הכל שחור או לבן, ועדיף מצב שבו יש בדיקות ומנסים לעקוף אותן, כמו כיום, מאשר מצב שבו אין בכלל בדיקות (כל ספורט הלחימה והקרבות באשר הוא, כדורגל- תראו את קצב המשחק לפני 25-30 שנים לעומת היום, וכיום כוכבי ריאל וברצלונה משחקים כמות כפולה של משחקים תחרותיים בשנה ותדיגו לי אם הכל רק תזונה ואימונים), או שבכלל מכחישים שיש בעיה.
חוצמזה, היה מאוד נוח להפיל את כל הקייס של מערך ההסתרה וההכחשה על ארמסטרונג. כולם ידעו משהו , רובם היו מעורבים במידה זו או אחרת, והספונסרים היו חלק מהעניין. הם העריכו שגם כאשר זה יתגלה (ובסופו של דבר אי אפשר להסתיר את העניין בכללותו), הנזק יהיה בר תיקון. בסופו של דבר קשר ישיר בין מידת הנזק הכלכלי לדמות שנבחרת לשעיר לעזאזל. עדיף להדיח רמטכ"ל מאשל את שר הביטחון או את ראש הממשלה, ועדיף להדיח את הספורטאי הבכיר מאשר את יו"ר ארגון רכיבת האופניים או את מארגני הטור.

עידו ג. 21 ביולי 2015

אם זה אני מסכים לחלוטין. זה כל כך אבסורדי בעיני איך כולם מנסים לשכנע שעכשיו גרשנו את השטן הגדול והכל בסדר. כאילו הוא היה היחיד שעסק בשקרים והסתרה. השת"פ של ראשי ה-UCI הוא שערוריה אמיתית אבל הוא גם מצדיק את הקיטורים של הצרפתים כל השנים.
מה שכן ארמסטרונג הרוויח ב"יושר" את תפקיד השעיר לעזאזל. לגמרי מגיע לו.

פאקו 21 ביולי 2015

ארמסטרונג, מעבר לבכירותו, עסק במסע שלם של ללכת אימים על כל מי שניסה להגיד משהו. אפשר לומר שאם לא המסע הזה, הפרשות היו מתגלות כנראה הרבה לפני. הוא בהחלט הרוויח את כל מה שהוא חטף, ולעתי אפילו זה לא מספיק (וזה מאחד שהעריץ אותו בתקופה הגדולה שלו).

Comments closed