למועדון כדורסל בכיר דרוש: דון קורליאונה צעיר (טל בן יהודה)

 

אחת השאלות הכי מפחידות שאוהד מכבי יכול לשאול את עצמו היא מה יקרה ביום שאחרי שמעון מזרחי. מדובר בסוגיה שאנחנו מנסים להדחיק כמה שרק אפשר: עד מתי יחזיק המנהל המיתולוגי בקבוצה, ומי בכלל יכול לרשת אותו.

לפני כמה שבועות, במסגרת טור על עזיבתו של צ'אק אידסון לברצלונה, כתבתי כאן שהשחקנים לא עושים את מכבי, אלא מכבי עושה את השחקנים. שמעון מזרחי מהווה חלק משמעותי מ"מכבי" במשפט הזה. עזיבה של יו"ר מיתולוגי שכזה תמיד מלווה בחשש כבד מהעתיד הבלתי צפוי (ממש כפי שאוהדי היאנקיז חוששים לעתיד הקבוצה שלהם ללא סטיינברנר האב, או לחילופין כפי שאוהדי מכבי חיפה מתקשים לחשוב על היום שאחרי יעקב שחר).

בימים האחרונים אנחנו מקבלים טיזר מעניין לסרט "מכבי אחרי שמעון". למען אלה שחיים מתחת לאבן, נחזור ונספר בקצרה שבנו של דיוויד פדרמן, דני, מונה למנכ"ל המקצועי (משותף עם אלי דריקס) ויהיה אחראי בין השאר על ענייני הכספים, ובנו של אודי רקנאטי, שי, יחליף את דיוויד פדרמן בתפקיד סגן יו"ר המועדון. עזבו אתכם מההגדרות והניואנסים: בפועל פדרמן ורקנאטי (האבות) מקבלים דריסת רגל נוספת, בעוד כוחו של מזרחי קטן עוד קצת.

עונת המלפפונים ניכרת היטב בעיתונים היומיים שהקדישו עמודים שלמים כדי לנתח את המשמעויות האמתיות של המנהלים החדשים בקבוצה. כאוהדים, הניתוחים הללו פחות מעניינים. מה שיותר מעסיק אותנו היא הסוגיה לאן מועדות פני הקבוצה.

*

 

 ברשותכם, דייוויד ואודי, אנחנו מדלגים מעליכם. לא רק שזמנכם קצוב, אלא שכבר הוכחתם שאין לכם את הדרוש. אין ספק שהאהבה שלכם למכבי אמיתית ויש בכם רצון כן להצעיד אותה להצלחות, אבל כבר ראינו לא פעם שאין בכם את הגן הדורסני וחסר הרחמים שצריך כדי לנהל את מכבי. לכן נעבור ישר אל ילדיכם, שצפויים להיות כאן לטווח הארוך.

שלום לכם, הגעתם לשעשועון החדש והלוהט, "מי יכול להיות שמעון", שבו יוכרע מי יחליף את הדון.  שי ודני, קחו את הזמן לחשוב על התשובות שלכם:

* האם תסרב לשחרר שחקנים אל קבוצות צמרת המהוות יריבות חזקות שלכן?

* האם תעשה הכל כדי להבטיח את מקומה של הקבוצה ביורוליג ותצפצף על כל המבקרים?

* האם תבטיח שלא לחייך יותר מדי, אלא רק כאשר הגביע יונף בידי הקפטן של הקבוצה?

* האם תאמלל עיתונאים ששואלים אתכם שאלות לא ראויות?

* האם תשים את טובת הקבוצה מ-ע-ל  ה-כ-ל ? !

* והכי חשוב: האם תיקח על עצמך את האחריות לכך שלפיד השנאה כלפי יושב הראש של מכבי ימשיך לבעור במלוא עוצמתו, ותוודא שאוהדי הקבוצות האחרות ימשיכו להאשים את היו"ר בכל הבעיות של החברה הישראלית והעולם בכללו?

אם אחד מכם ענה "כן" על כל השאלות הללו, ללא יוצא מן הכלל, הנו מוכן וראוי לרשת את שמעון מזרחי כאשר זה יבחר לרדת מהכס השלטון. מזל טוב!

 *

שורה צהובה תחתונה, זה כל מה שמעניין אותנו האוהדים. אנחנו רוצים יו"ר שיגן על הקבוצה באש הגיהינום ובמים שורצי הכרישים. איננו מעוניינים בהנהלה שתתרפס ותתנצל על מעשיה ותנסה להצטדק בפני מבקריה, אנחנו רוצים יו"ר עם יד ברזל, דון קורליאונה, שיעשה כל מה שנחוץ, אבל הכל, כדי להגן על משפחתו. מכבי ת"א צריכה יו"ר שהוא חיה טורפת, הניזונה על השנאה של מתחריה וחולשות יריבותיה.

להיות באיזון כלכלי זה טוב ואף נחוץ, גם הצורה שבה המועדון מוצג בתקשורת ובכלל החיבור שלו לעם ישראל – אבל את זה יכולים לעשות עוזרים, סגנים ושותפים. היו"ר יהיה זה שיידע לדפוק על השולחן ולהגיד לשאר חברי ההנהלה ש"מכבי ת"א זה קודם כל השאיפה לנצח, אחר כך יבואו כל השאר".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

"דה באזר" בפייסבוק 

 

קצת על אהבה וכבוד
תמונות מונדיאל: בוכום, לברקוזן, פרנקפורט, מנשנגלדבך

23 Comments

מנחם לס 22 ביולי 2011

שכחת את השאלה הכי חשובה: האם תצליח להמשיך לשמור על המוצר מספר אחד שיצרה ישראל בספורט שיישאר המוצר הטוב ביותר לא רק בישראל, אלא בכל העולם שלא קוראים לו NBA.

יואב 22 ביולי 2011

לייק

דורפן 22 ביולי 2011

אני חייב לציין שמכבי תל אביב בכדורסל היא התופעה המשעממת ביותר בספורט. כלומר היא מעניינת כמו פנתינייקוס בערך.

הגדרת זאת יפה – גדולתה לא השחקנים, שהם לא רעים בהרבה תקופות אבל לא סופר-מרגשים. וזה לא המאמנים- שיש להם לפעמים תקופות טובות. זה הניהול. רוב האנשים בעולם מתרגשים ממשחק או מעבודת אימון טובה. פחות מניהול.

ניצחונותיה הגדולים בזירה הישראלית: על הקומבינה של הפועל והמערכינקים, על העיתונאים, על הפרשנים, על מי שלא מפרגנים. המשחקים עצמם בקונטקסט הישראלי – מין ארועים חסרי חשיבות שנערכים בתוך המערכה על פרס ישראל או ההסכמה לפינל פור או המאבק במלעיזים על הסכם רשות השידור.

המוצר המצליח מחוץ לNBA מנחם? ההצהרה שלך רק רק ממחישה את הפריזמה המקומית לכל המפעל האירופי. למעשה פנתינייקוס קבוצה מצליחה יותר – ובמדינה עם שתי קבוצות ולא אחת. ועל פני ההיסטוריה יש קבוצות גדולות בהרבה – עם יותר זכיות או יותר שחקני ענק או יותר שחקנים אירופאים גדולים. אבל הכדורסל האירופי מרתק ברמה שברוב הארצות כלל לא משדרים משחקים בהם הקבוצה המקומית לא משתתפת. בטח ביוון חושבים שפנתינייקוס הכי גדולה ובספרד שריאל וברוסיה שצ.ס.ק.א – כי באף מקום לא באמת מתעניינים במפעל.

טל בן יהודה 22 ביולי 2011

האמת היא שאני מסכים שבשביל אוהדים אובייקטיביים, מכבי ת"א בכדורסל יכולה להיות משעממת. מאד.

בשביל אוהד כמוני, לנצח אף פעם לא הופך למשעמם. זה יכול להפוך לדברים אחרים, כמו "פחות מלהיב", "מובן מאליו" או דברים אחרים, אבל שעמום הוא לא אחד מהם.

מה שכן, אני חושב שאפשר לומר על רוב ה"קבוצות הגדולות" שניהול נכון הוא חלק עיקרי בהצלחה. כלומר, הלייקרס נשארו גדולים בעיקר בגלל ג'רי באס וג'רי ווסט, הסלטיקס נשארו גדולים בזכות גאונותו של רד אורבך (היה מאמן, אבל עבר להנהלה), הפיטסבורג סטילרס הם סיפור הצלחה מתמשך תודות למשפחת רוני, מכבי חיפה היא מכבי חיפה בזכות בן אדם אחד בלבד: יעקב שחר. (סלחו לי שאיני מביא דוגמאות מהכדורגל האירופאי – לא מכיר אותו מספיק טוב).

גם פנאתיינוקוס, אובראדוביץ' אכן גאון, אבל כמה הוא היה מוצלח ללא הכסף והשקט שנותנת לו הניהול של האחים גיאנאקופולוס המיליארדרים.

אני מסכים שאנשים מתלהבים ממשחק או אימון טוב יותר, אבל תמיד נוכל להגיד שההנהלה הייתה זו שהחתימה את השחקניםבחרה מאמנים נכונים וכו'. אם נקח למשל את מכבי של פרקר-שאראס-וויצ'יץ… האם היא הצלחה של פיני? של בלאט שעסק בסקאוטינג? של כץ-פדרמן-מזרחי שהביאו את הכסף ואת האנשים הנכונים למועדון? של השחקנים עצמם? (או אולי בכלל של סל אחד של שארפ…)

לטעמי, כל קבוצה גדולה, גם המלהיבה ביותר, מתחילה מקודקוד שמנהל נכון את המועדון (או סוג של…)

דורפן 22 ביולי 2011

טל – זה לא עניין הניצחון. אם הניצחון קשור לשחקנים – נניח הסלטיקס או שיקגו. או לפחות למאמן – שאת החלטותיו אנחנו חיים עם המשחק – אז אפשר לשנוא או לאהוב אבל זה פחות משעמם.

זאת אומרת קשה למנות אפילו שחקן אחד של מכבי שהוא באמת משחקני העל בהיסטוריה של אירופה – למרות שכמה קרובים. ושום מאמן לא נשאר לתקופה ארוכה מספיק.

אזי 22 ביולי 2011

אבל זה בגלל שהשחקנים הישראלים לא טובים מספיק
אולי קטש היה הופך לאחד היחידים אם לא הפציעה הארורה ההיא…
אבל מכבי, כקבוצה ישראלית, נאלצת לסמוך על זרים
ואי אפשר להגיד שפרקר היה אחד הגדולים, כי הוא שיחק באירופה 5 שנים. אם שאראס לא היה עוזב לנפוש בNBA אולי גם היה נכנס לטופ

אבל מכבי באירופה היא קבוצה עם תקציב קטן מאוד, מה שלא מאפשר לה להביא כוכבי על (שאראס היה היחיד שהגיע בשיא, מרכוס בראון הגיע בשלהי הקריירה). ואם היא מייצרת כוכבים, הם ישר נחטפים (הרשימה אין סופית)

ואיכשהו.. עדיין… מכבי מגיעה לפיינל פור האירופי בערך ב50% מהעונות.. וגם נלחמת על התואר מול קבוצות עם אין סוף תקציב… ולא בוכה ומתלוננת כמו קבוצות ואוהדים בארץ.

כשאני רואה את מכבי משחקת מול בארסה או ריאל או פאו או צסק"א של לפני כמה שנים, אני אומר לעצמי "אוקיי, הם יותר גדולים, ויותר חזקים, ויש להם כסף לקנות מאיתנו חצי קבוצה. עכשיו רק נשאר לנו לנצח!"

אריאל 22 ביולי 2011

זאת מחשבה מאוד טיפוסית לאוהדי מכבי – מדובר לא בקבוצה עם תקציב קטן מאוד, ממש לא. היא אולי לא בתקציבים העצומים של שתיים-שלוש קבוצות באירופה אבל היא בטח בעשיריה הראשונה של תקציבים ביורוליג.

אזי 23 ביולי 2011

לא הבנתי את הנקודה..
מכבי אולי בעשיריה.. אבל אף פעם לא תהיה ב3-4 הראשנות.
ירושלים הרי מקום שני בארץ מבחינת תקציב
הפועל היתה גם בין ה3 באופן קבוע
בני השרון כבר שנים (עד השנה) מעמידה קבוצות ראויות.

ורק גליל.. מגיעים כל שנה לטופ בלי להתבכיין..
אני חושב שגליל בארץ די מזכירה לי את מכבי של אירופה
(כמובן שמכבי של הארץ היא ההפך המוחלט לגליל)

מאשקה 22 ביולי 2011

לייק !!!!

מאשקה 22 ביולי 2011

העידן במכבי ת"א אחרי דון שמעון מזרחי:
יהיה כדורסלנו טהור יותר

אזי 22 ביולי 2011

ובעזרת אלוהי הכדורסל, תבכו פחות

מאשקה 22 ביולי 2011

נבכה יותר משמחה ואושר טהור אחרי שנניף צלחת בפעם הראשונה.
לי אין אלוהים גם לא בכדורסל

בלינדר 22 ביולי 2011

מצטער לבשר לך מאשקה אבל בתור אוהד די ניטראלי לדעתי הקבוצה שאת אוהדת מגעילה בהרבה ולא תקח אליפות גם עוד 100 שנה. ההנהלה שלכם גרועה פי 100 משל מכבי.

מזל שיש אלטרנטיבות הרבה יותר מגניבות כמו הגליל וחולון

מאשקה 23 ביולי 2011

נו, טובפ.

MOBY 22 ביולי 2011

אפשר להציע את דרור אלפרון? הוא צעיר (להרבה שנים) ומתפנה עוד מעט מעיסוקיו הקודמים ושוב נמצא על פרשת דרכים. לגבי השאלות שלך נראה לי שהתשובות שלו כולן הן כן ויש לו הוכחות.
אני כן חושב שמ.י.ק.י הוא שחקן היסטורי אירופאי

טל בן יהודה 22 ביולי 2011

הוא מכביסט? כי אותי קנית…

איך מביאים אותו לראיון עבודה?

MOBY 22 ביולי 2011

בעיה העניין עם הראיון…
אתה לא היחידי שמחפש אותו….
אפשר להתעניין אצל מולנר, נראה לי שהוא מכביסט.

ג'ון מקינטייר 23 ביולי 2011

צביקה שרף. על חלק משאלות המפתח כבר היום הוא "כן".

דורון קרמר 23 ביולי 2011

טל – משעשע שאימצת את אחד מכינויי הגנאי של יריבי מכבי ת"א כלפי שמעון מזרחי והפכת אותו לקריטריון המשמעותי ביותר עבור זה שאמור להמשיך אותו.

כשאתה קורא לא "הדון" – האדם הסביר לא רואה בזה מחמאה. אתה בעצם קורא לו "ראש מאפיה". לזה בהתכוונת? אם כן, נראה לי שאימצת את תודעת היריב וזה גם סוג של ניצחון אדום הייתי אומר.

ואם לא ראית הסנדק, ואני מתאר לעצמי שראית, ולמרות שדון קורליאונה מוצג כ"איש הטוב", כי יש מאפיונרים "רעים" ממנו, הוא עדיין מגלם דמות של ראש משפחת פשע, שזה לא בדיוק דמות לחיקוי שהייתי רוצה שראש הקבוצה אותה אני אוהד יהיה מזוהה איתו. גם לא ברמת הדאחקה.

דורון קרמר 23 ביולי 2011

קורא "לו" הדון כמובן

טל בן יהודה 23 ביולי 2011

הממממ… דורון, העלת נקודה מעניינת שמעלה שאלה עוד יותר מעניינת בתחום ה"תרבות פופ וחברה" (אל תדאג, אגיע לסוגיה של מזרחי בהמשך). הסוגיה של "כיצד ויטו ומייקל קורליאונה נתפסים בחברה המערבית".

כמובן שבשורה תחתונה הם דמויות רצחניות, אבל משום מה הם הפכו במלוא מובן המשמעות ל"גיבורי תרבות" (כל התרבות האמריקאית מבוססת על ציטוטים ושחזורי סצנות של הסרטים, אלפי פוסטרים עם פרצופים וציטוטים שלהם נמכרים ונתלים בחדרים ומשרדי עבודה בכל שנה – גם 3 עשורים אחר כך).

אין ספק ששניהם מתפקדים בסרטים כראשי משפחת פשע, אך הקהל מזדהה איתם כי מגלמים סוג של פנטזיה נחבאת של כל גבר (או רוב הגברים). כוח בלתי מוגבל בידיים שלך, היכולת לטפל בכל סוגיה בהינף יד (I'm gonna make him an offer he can't refuse) והרומנטיזציה שאנחנו יצרנו לחיי מאפיונרים.

לא סתם סדרות וסרטי מאפיה הן כל כך פופולאריות ("הסופרנוס", "בורד-ווק אמפייר", טרילוגיית "הסנדק" או "החברה הטובים"). בכל אחד ואחת מאיתנו מתחבא לו דון קטן, לא רוצח פוטנציאלי חס וחלילה, אלא כזה שהיה רוצה שאנשים יבואו לבקש ממנו טובות והם יוכלו לעזור למשפחה, חברים וכו' (בתמורה כמובן ל- Someday I might need a favor from you).

כלומר, מעבר לכך שאנחנו נמשכים ל"גנגסטרים" אנחנו נוטים לשכוח את הדברים הרעים בתמורה לדברים טובים וה"מגניבים".

איני יכול לדבר בשם כל האומה הצהובה (אולי יום יבוא…), אבל כשאני מתייחס לשמעון מזרחי כ"דון", איני מתכוון לראש משפחת פשע או ככזה שמבצע עוולות ספורטיביות חמורות המקבילות לרצח. אני משתמש בחופשיות במילה "דון" בשביל לתאר את הבן אדם שיודע "To get Things Done" (אני לא חושב שגם שונאי מכבי יחלקו על הקביעה הזו). איני עיוור, אני מבין שחלק ממהלכיו במהלך 40 שנות שליטתו היו… איך נקרא לזה, קצת פחות כשרים, כאלה שרקדו על התחום האפור של החוקים בענפי הספורט בישראל. אבל שוב, הדברים תחתיו נעשו.

בנוסף לזה, העובדה שאני קורא לו דון מביע את ההומור שבשנאה של אוהדי היריבות. במשך כמה שנים עבדתי עם אוהד של הפועל י"ם, שהייתה לו הרצאה קבועה על "כל עוולות מזרחי בהיסטוריה של הכדורסל", אוהד שמתעב אותו באותה הרמה של אויבי ישראל לדורותיהם. ההרצאה שלו הרגה אותי מצחוק, "דון" זה רק הצורה הצינית שלי לומר "כן, מדובר בבחור רע, שליט של ארגון פשע… אתם צודקים. אל תסתכלו על עצמכם ומה אתם עושים לא נכון – הסתכלו על הבן אדם הנורא הזה כמקור לכל בעיותיכם".

השנאה למכבי מצחיקה אותי, אוהדים יכולים לספר סיפורי סבתא עד מחר שזה בגלל עניין כזה או אחר, אבל הטבע האנושי מראה לנו שאנחנו פשוט "שונאים את המצליחיםמנצחים". היאנקיס הם הקבוצה השנואה בארה"ב, ריאל מדריד היא השנואה בספרד, ומכבי ת"א בישראל (כדורגל וכדורסל). הדון ימשיך לפעול כראות עיניו.

מקווה שהארתי קצת אור על הנושא… (מצטער על האריכות, ברגע שמספורט מתערבב עם תרבות פופ, אש פנימית נדלקת בתוכי).

צור שפי 23 ביולי 2011

מכבי אחרי הדון
כמו רוסיה אחרי סטאלין
כמו קובה אחרי קאסטרו
כמו הסופרנוס אחרי טוני
וכו' וכו'

Comments closed