הפגנה

בתקציר ההיסטוריה של בני ישראל (עם שקדם ליהדות, זה בפעם אחרת) יירשמו השורות הבאות. 1948: מדינת "ישראל". 1967: ששת הימים. 1977: מהפך. 1982: לבנון. 1995: רבין. 2011: -. אין עוד לדעת מה יהיו המילים, כרגע אני מעדיף מהפכה אזרחית. צריך להיות סומא אמיתי כדי לפספס את זה. טוב, רע, זו טלטלה מטורפת. אחת מהטופ פייב מאז הקמת ישראל.

אף אחד לא מצליח לתעד את הצונאמי הזה באופן מסודר. אלף עניינים שונים ומשונים, שהסיפור שלהם נבנה מחדש בכל רגע. המהפכה הזאת תוליד, בהכרח,  שינויים מהותיים  בתרבות הישראלית. בקולטורה על ענפיה (האם צפוי קאםבק לשירה?), על המוסיקה, אופני הבילוי, המסענדות, צריכת הסמים (אלכוהול כן, קנאביס לא?), אדריכלות, תזונה, לאן שלא תלכו עם זה.

אחד המשפיעים הגדולים על עצם המהפכה הוא ארצות המבט של הישראלי. זה אומר בפשטות, שהישראלי, בעיקר הצעיר, מסתכל היום הרבה יותר אל אירופה והרבה פחות אל אמריקה. הישראליות הסוציאליסטית, כור ההיתוך מאת בן גוריון, התמפצה במהפך 77. התפרצה במקומה האלטרנטיבה האחרת של היהודים: אמריקה. יהדות אירופה עצומת המספרים התפלגה במאה שעברה לשלושה חלקים עיקריים: לעולם החדש במערב, הוא אמריקה, לעולם המתחדש במזרח, הוא פלסטינה (החלק הקטן) ולמשרפות.

האלטרנטיבה היתה אמריקה. גם ב"ירידה" לשם, גם בהפנמתה כאן. כולם רוצים לחיות כמו הדוד מאמריקה. הוא גם הספונסר שלנו, כמדינה ולפעמים גם כפרטים. מאמריקה באות המתנות, מגרמניה שילומים ופיצויים. הטובים והרעים. מ-77 ישראל עפה רשמית על אמריקה. תחלואה אחת של אמריקה לא החמצנו. השיא הוא הפיכת הישראלים, עם מהודק כל כך, למנוכרים זה לזה. השיא הוא קשת ליבליך.

בהדרגה הישראלים נרגעו עם אירופה. כולנו ביקרנו שם. אפילו בגרמניה. חברינו הטובים ביותר עברו לגור בגרמניה. תל אביב, שמשנות השמונים מיתגה את עצמה כניו יורק של הלבאנט, שינקין הוא הרי הוילג', מגדירה את עצמה יותר ויותר כאמסטרדם מזרח. זה תהליך שבקע כבר בסוף הניינטיז, כשהעיר הוצפה אירופאים, אבל נקטע אחרי ששרון עלה להר הבית.

 צורת האדם

שוקי תוכי

הטלפון מצלצל. פוצצו לנשיא הכבוד את האוטו (יערה צרי)
תור הזהב של מרוצי המכוניות - חלק שני