מה קרה לאח של מיכל

 

אתמול אחרי הצהריים כתבתי למיכל שאני אוהב את הטקסט שהיא שלחה לי. יש עוד כמה הערות, נדבר עליהן, אבל את כותבת יפה. הטקסט שלה עזר לי להתנתק מהחולין של התקשורת, מליברמן שנובח, מהרצח הארור בהוד השרון, מהאשליה המחודשת על גלעד שליט.

אני מכיר את מיכל 11 שנים, לרוב במינונים קטנים. יש לנו חברה משותפת, שמרית, ככה שחלק מהזמן אנחנו מעודכנים. בשבוע שעבר היתה לשמרית יומולדת, כאן ביפו, ושם פגשתי את מיכל, שגם היא, כמוני, כבר כמה שנים יפואית.

ישבנו, שתינו, עוד קצת שתינו, דיברנו, מיכל לומדת לתואר שני בכתיבה יוצרת, לא זוכר אף פעם את השם המדויק. היא הציעה לי להסתכל על כמה דברים שכתבה באחד האתרים. ראיתי, לא הופתעתי מהאיכות.

הסיפור שצד אותי היה על מיכל ואחותה, בילדותן, אז נתתי לה משימה: לכתוב עד שבת סיפור של אלף ומאתיים מילה, שהגיבורות שלו הן היא וקרן אחותה. בחמישי שעבר, יומיים לפני הזמן, כבר היה אצלי סיפור מצוין, אינטימי, מורכב, רגיש, כתוב היטב, באורך המבוקש פלוס חמש עשרה מילה.

הזהרתי את מיכל לא לעשות את זה יותר, אסור להרגיל עורכים ובוסים שאת מקדימה בהגשה, ונתתי לה ציון תשעים וחמש על מועד ההגשה.

על עמידה בכמות המילים היא קיבלה תשעים ותשע, כי אמנם עודף של חמש עשרה מילה זה שטויות על טקסט כזה, אבל המסר הוא שכתיבה אמורה להיות מלאכה מדויקת ביותר.

החלק השלישי כלל כמה הערות מקצועיות ואישיות, שמיכל תיקנה לפי טעמה, וטעם יש לה, והחזירה אלי ביום שני במייל. אהבתי מאוד את הגירסה המתוקנת, כתבתי לה את זה אתמול בצהריים, ואמרתי נעוף אל השלב הבא: תכתבי שיר, עד שלושים מילה, על מראה. מירור. אני בכל זאת קצת מכיר אותה, הרגשתי שזה ידבר אליה.

בערב שמרית, החברה המשותפת, התקשרה.

מה עניינים מותק – אל תשאל – מה קרה – אח של מיכל מת – מה אח של מיכל מת – כן כן אח שלה מת – איך מת – שמעת על הרצח בהוד השרון אז זה הוא – את אומרת שזה הבנאדם שריססו אותו – כן כן זו החנות תכשיטים של המשפחה וזה אחיה – וואלה, לא ייאמן – כן היא קראה באינטרנט והתקשרה לאמא שלה, וענתה לה חברה של האמא, שאמרה לה שאח שלה נפצע ושתבוא, אבל מיכל אמרה לה שהיא כבר קראה שהוא מת.

 *

 

פוסט חי: גומלין הסופר-קופה, ברצלונה - ריאל מדריד
להיות אבא של נהג מירוצים - מפגש עם חנוך ניסני

15 Comments

מיכל 18 באוגוסט 2011

תנחומים למשפחה.

amit pros 18 באוגוסט 2011

עצוב.תנחומים למשפחה.

B. Goren 18 באוגוסט 2011

תנחומים למיכל ולמשפחתה. מי ייתן ותזכו מעתה לשמחות בלבד.

בקצב של מעשי הרצח השבוע, יש חשש שמס' קורבנות הרצח יעלה השבוע על מספר ההרוגים בתאונות דרכים. אני מציע שהנוגעים בדבר יתעניינו אצל רודי ג'וליאני איך מקטינים את הפשיעה ברחובות. לא בושה לבקש עזרה מידידים.

גיל 18 באוגוסט 2011

אוי ואבוי, איזה אסון נוראי.

יריב ס. 18 באוגוסט 2011

כל כך חבל ומיותר. משפחה מקסימה, שנים רבות הלכנו אליהם לתקן שעון או תכשיט ותמיד קיבלו אותנו בחיוך, בשרות מקסים באם יהודה ז"ל או אביו ז"ל איש מקסים שאי אפשר לשכוח אותו.
יהיה זכרם ברוך

גפן 18 באוגוסט 2011

מזעזע

לימור 18 באוגוסט 2011

משתתפת בצערם….:(
עצוב ביותר

מנחם לס 18 באוגוסט 2011

מזעזע ממש.משתתף בצערם.

גיל שלי 18 באוגוסט 2011

נורא

יוני 18 באוגוסט 2011

ממש נורא. מצמרר.

בני תבורי 18 באוגוסט 2011

משתתף בצער המשפחה.

נעל קרועה 18 באוגוסט 2011

ככה סתם רוצחים מישהו וחיים עם זה(כנראה טוב)

מאשקה 18 באוגוסט 2011

איזה גורל אכזר
משתתפת בכאב וצערה של המשפחה

אביאל 19 באוגוסט 2011

משתתף בצער המשפחה, פשוט סיפור עצוב ומעצבן.

yalla 20 באוגוסט 2011

מצער מוד איך חיי אדם נמחקים כאילו מעוךם לא היו, אבל מעצבן יותר הכינוי של ליברמן, שלא קשור בכלל לכתבה, לעניות דעתי אסור היה לתת פרסום לכתבה זו כי התבטאיות כאלה גורמים לאותה אלימות של רצח והרג בכבישים ובדרכים. ובמדינה כולה.

מציעה אני לקבוע קודים לגבי פרסום באתר וכל מי שלא יעמוד בהם דבריו לא יפורסמו.

קשה להכנס לאתר מעינין שבו התבטאויות "נובח" ועוד לשר. למה ומדוע ?

Comments closed