איך מייצרים עניין – גיא עשירי-פרוסנר

גיא עשירי-פרוסנר יודע איך לעניין אתכם

במבנה התחרויות הקיים בכדורגל הישראלי, ישנם שני גביעי ליגה נפרדים (גביע הטוטו לליגת העל וגביע הטוטו ללאומית) וגביע 'התאחדות' אחד (בהשאלה מה-FA Cup האנגלי). מבנה התחרויות הקיים סבוך, במקרים רבים מעורר חוסר עניין בקרב הציבור הרחב ואף בקרב הקבוצות עצמן שרואות במפעל כמו גביע הטוטו במה לבחינת שחקנים ו\או אימון לקראת הליגה. בנוסף, קבוצות אשר משתתפות בתחרויות אירופיות (ליגת האלופות או ליגת אירופה) בוחרות 'לוותר' על המשחקים בגביע הטוטו ולהעלות בהם הרכבים משניים הבנויים משחקני נוער ו\או קצה ספסל תוך הבעת חוסר הערכה מוחלט לתחרות ולחשיבותה. התפיסה לפיה משחק גביע הוא מלא תשוקה וריגוש, 'על כל הקופה' ובעל פוטנציאל רב בפן המנטלי כמעט ואינה מורגשת בישראל, בין אם בשל ריבוי משחקים מיותר, המבנה המורכב או לוחות זמנים בעייתיים.

ישבתי וחשבתי והנה לפניכם שינוי למבני התחרויות – שני גביעי ליגה וגביע המדינה.

מבנה התחרויות הקיים

נכון לעונת 2015/16, בחמש הליגות בישראל משחקות 234 קבוצות. בגביע המדינה נערכים לא פחות מתריסר סיבובים, כאשר חלקם ייעודיים לקבוצות ליגה מסוימת. מובן כי ישנם שיקולים לוגיסטיים, כלכליים וגיאוגרפיים הנדרשים להילקח בחשבון, אך מספר סיבובי גביע המדינה מוגזם, כולל שלב רבע הגמר בו בשנתיים האחרונות נהוגה שיטת בית\חוץ בה 50% ממשחקי הגומלין היו 'לפרוטוקול בלבד' (שלושה ב-2015/16, אחד ב-2014/15), בוודאי בהתחשב בכך שבסך הכל בעונת 2015/16 ייערכו 176 משחקים במפעל זה.

בגביעי הליגה הקיימים (גביעי הטוטו), מתוך 234 קבוצות, רק 30 נוטלות חלק (פחות מ-13% מהקבוצות). שלבי הבתים כוללים מפגש בודד בין כל קבוצה לרעותה לפי חלוקה אזורית לבתים, רבע הגמר הוא בשיטת בית\חוץ ואילו חצי הגמר והגמר עצמו הם משחקי נוק-אאוט 'רגילים'. סה"כ בגביע הטוטו לליגת העל נערכים 37 משחקים (16 בשלב הבתים ו-11 בשלבי ההכרעה) ובגביע הטוטו ללאומית 35 משחקים (24 ו-11, בהתאמה).

מבנה התחרויות המוצע

גביע המדינה:

במחוזות ליגה ג' השונים מספר הקבוצות נע בין 12-16 ואינו קבוע בין שנה לשנה. כמו כן, על מנת לשמור על מבנה משחקים תקין בסיבוב ב', נדרשת השתתפות של 80 קבוצות מליגה ג'. כיוון שזו מחולקת לשמונה מחוזות, אך טבעי כי כל מחוז ישלח 10 קבוצות לסיבוב ב'. לפיכך, בכל מחוז ישוחקו בסיבוב א' מספר משחקי ההכרעה הדרושים על מנת שבסיבוב ב' ישתתפו בדיוק 10 קבוצות מאותו מחוז. ההשתתפות בסיבוב א' תהא על בסיס המיקום הנמוך ביותר בעונה הקודמת ו\או מהקבוצות החדשות שהצטרפו לאותו מחוז. כך למשל אם במחוז כלשהו ישנן 16 קבוצות, תשחקנה 12 הקבוצות אשר סיימו במקומות 5-16 בעונה הקודמת בסיבוב א' ואילו הקבוצות שסיימו במקומות 2-4 יחד עם הקבוצה שירדה מליגה ב' תקבלנה 'פטור' המקנה השתתפות אוטומטית בסיבוב ב'. בסיבוב ב' מצטרפות גם קבוצות ליגה ב', בסיבוב ד' מצטרפות קבוצות ליגה א' ובסיבוב ה' קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית.

בסך הכל בשיטה זו מתקיימים 233 משחקים (עלייה של כ-33% מול המבנה הקיים) המתפרשים על פני 10 סיבובים (מול 12 במבנה הקיים). אם נגדיר משחק 'רומנטי' (אותם מפגשים המקנים לגביע את ייחודו וקסמו) כמפגש בין קבוצה בליגת העל וקבוצה מליגה ב'\ג', נקבל כי הקבוצה מהליגה הנמוכה צריכה במבנה המוצע לנצח בארבעה משחקים בלבד עד למפגש ה'רומנטי', לעומת 5-6 משחקים במבנה הקיים.

גביעי הליגה:

גביע הליגה לליגות המקצועניות – בהשתתפות קבוצות שתי הליגות הבכירות (סה"כ 30). מפעל גביע בשיטת נוק-אאוט בחמישה סיבובים. כיוון שלשלב ראשון 'מלא' מבחינה מתמטית נדרשות 32 קבוצות, מוצע פטור (מעבר אוטומטי לשלב הבא) לאלופת המדינה וכן לסגניתה. כך, בסיבוב הראשון נערכים 14 משחקים והקבוצות המנצחות מעפילות יחד עם שתי הפטורות אל שמינית הגמר. בשיטה זו מובטחים 29 משחקים במפעל, כאשר עיקר הצמצום בא למעשה על חשבון שלבי הבתים. במקרה של פערים חוזיים מול זכיין השידור ניתן לשחק את אחד השלבים בשיטת בית\חוץ.

גביע הליגה לליגות הלא-מקצועניות – בהשתתפות קבוצות ליגה א' וב' (סה"כ 96). מפעל גביע בשיטת נוק-אאוט בשבעה סיבובים. בסיבוב הראשון משתתפות קבוצות ליגה ב' בלבד, לפי מחוזות. 32 המנצחות מעפילות לסיבוב השני בו מצטרפות כל קבוצות ליגה א'. בשיטה זו נערכים 95 משחקים, עיקר כוחה בכניסת כמות גדולה של קבוצות 'חדשות' אל תוך מפעלי גביע הליגה (מ-12.8% השתתפות ל-53.8%), תוך זכייה במענקים כספיים (כפי שמקובל כיום גביעי הטוטו) וכן חשיפה תקשורתית (אם למשל מובטח שידור משחקי חצי הגמר והגמר).

 

בגביע המדינה וכן בגביע הליגה לליגות הלא-מקצועניות, משיקולי עלויות לוגיסטיות והכנסה פוטנציאלית, להבטיח חלוקה אזורית בהגרלה (בוודאי בשלבים המוקדמים של גביע המדינה) וכן כי כל משחק ייערך במגרשה של הקבוצה מהליגה הנמוכה יותר.

שיבוץ המשחקים המוצע

בהינתן כי קבוצה משחקת לכל היותר 37 משחקי ליגה (ליגה לאומית, עונה סדירה + שלב פלייאוף) המשוחקים רובם ככולם בסוף השבוע, ניתן לקבל את ההנחה כי יש מקום למספר דומה של משחקים באמצע השבוע. אם ניקח בחשבון את מספר השבועות בהם מתקיימים משחקי המפעלים האירופיים (4 שלבי מוקדמות על בסיס בית\חוץ, 6 משחקים בשלב הבתים, 3-4 שלבי הכרעה בשיטת בית\חוץ – סה"כ 20-22 שבועות) ניוותר עם 10-12 שבועות לשיבוץ משחקי אמצע השבוע (להגברת החשיפה מוצע ומומלץ בזאת לבצע הצרחות כך שמחזורי ליגה מסוימים ישוחקו באמצע השבוע ובמקומם ישוחקו מחזורי גביע בסוף השבוע). בהינתן שעל פי רב קבוצות הליגות הנמוכות אינן משתתפות במפעלים האירופיים, ניתן לקיים את גביע הליגה לליגות הלא-מקצועניות וכן את סיבובים א'-ד' של גביע המדינה בחפיפה למועדים אלו ואילו את יתרת המשחקים (גביע הליגה לליגות המקצועניות וכן סיבוב ה' ואילך של גביע המדינה) לשבץ למועדים הפנויים– המדובר ב-11 מועדים לשיבוץ, מספר מתקבל על הדעת כאשר רוצים להימנע מ'התנגשות' עם מפעלים אירופיים בין אם משיקולי השתתפות קבוצה ישראלית ובין אם משיקולי שידור.

 

גרסא מפורטת יותר ניתן למצוא בכתובת http://bit.ly/ILcup

 

אני נגד אמריקה נגד
חלומות ("זאטופקיזם") (איליה בר זאב)

20 Comments

Amir A 2 במרץ 2016

מדי פעם עולים כאן הדיונים בשאלה מיהו אוהד ספורט אמיתי. יש כאן כמה כמוני שנהנים מהספורט עצמו ואולי אומרים שהם אוהדים קבוצה זו או אחרת, אבל באמת שאין מאחורי זה הרבה.
יש כאן כאלו שמכורים לספורט זה או אחר ולקבוצה מסויימת ואם תעיר אותם באמצע הלילה הם ידעו לדקלם לך האם הבלם השמאלי ששיחק בקבוצתם בעונת 1947-48 אהב את האפונים שלו בצלחת של ארוחת הצהריים מצד ימין או מצד שמאל של הסטייק.
יש את אלו שעוקבים באדיקות אחרי קבוצתם ונהנים מכל ניצחון ויש את אלו שנהנים מהסבל (בדרך כלל מגיע עם תלבושת אדומה).
אבל אני לא חושב שיש אחד שישב ועשה את מה שעשית כאן.
להבא כשמישהו יטען לפני שהוא אוהד ספורט אמיתי אשאל אותו האם הוא כבר חישב את ההסתברות להעלאת העניין בספורט שלו על בסיס סיבובי משחקים בין קבוצות חובבניות של ערים מקומיות שאף אחד לא יודע בכלל על קיומן ועדיף שלא ידעו. וכשהוא ישיב "אף אחד לא עושה את זה" אומר לו
"היה פעם בדה-באזר מישהו בשם גיא אשירי-פרוסנר."

דיזידין 3 במרץ 2016

קראתי את הפוסט רק בגלל התגובה המצחיקה שלך, ואני חייב להגיד שאני בעד.
הצעה בהירה, מנומקת ומצוינת.
הגביע הוא מפעל חשוב אך חבוט. המשחק הכי מרגש שאי פעם ראיתי מהיציע היה גמר גביע, בישראל (מלמיליאן ונוימן כבשו למנצחת).
אבל על הגרסה המפורטת ויתרתי :)

גיא 3 במרץ 2016

הגרסא המפורטת כוללת בעיקר עוד טבלאות שמציגות את הקבוצות בליגות השונות, פירוט של הקבוצות הפטורות מסיבוב א', רשימות המתארות את מבנה המשחקים לפי סיבוב וכיוצא בכך.

אקח את מה שכתב א(ע?)מיר כמחמאה. מניח שאדם נורמלי לא היה עושה דבר כזה, מצד שני האדם הנורמלי אינו חובב סטטיסטיקה ובוודאי שלא נדרש להסחות דעת מ-PTSD.

Amir A 3 במרץ 2016

מחמאה לגמרי. אמיר.

Amir A 4 במרץ 2016

רק עכשיו אני קולט. אתה קורא את התגובות לפני שאתה קורא את הפוסטים?

ארז 3 במרץ 2016

ענק אמיר (עמיר?).

שי 3 במרץ 2016

אני חושב שבטוטו פשוט אוהבים לראות שקבוצות משחקות כי הם רצו. אפילו לא אוהבים, מין גישה כזאת של "נתנו לכם כסף, עכשיו שחקו בגביע שלנו בלי לבכות".

גיא 3 במרץ 2016

אין לי בעיה עם גביע משני, לא משנה אם המממן הוא הטוטו או מועצת החלב, רק למה לחרבן אותו ככה? גם הפרדת הליגות בגביע הזה תמוהה בעיניי ולכן הצעתי לאחד

Stam1 3 במרץ 2016

רוץ עם זה אחי, תעלה בפני ההתאחדות!

סגעםחערדלצ 3 במרץ 2016

אף פעם לא הבנתי למה בגביע לא לוקחים את כל הקבוצות שרשומות בהתאחדות לקערה אחת ומערבבים – מה שיוצא יוצא. כבר בסיבוב הראשון קבוצת אמצע טבלה בליגה ג׳ תארח את מכבי ת״א וכו..

Oded 3 במרץ 2016

אני חושב שזה יוצא יותר מידי משחקים לקבוצות הליגות הבכירות (בהנחה שהן מנצחות)

פאקו 3 במרץ 2016

אני חושב שהסיבה היא הפוכה: מפחדים מזה שההגרלה תזמן מפגשים בין קבוצות בכירות כבר בשלבים הראשונים, מה שיגרום להרבה מהן לנשור כבר בהתחלה, וייתן יותר סיכוי לסינדרלות. בדיוק בגלל זה אני דווקא מאד בעד. שתהיה הגרלה פתוחה בכל שלב, עם משחק אחד ללא גומלין, ומה שייצא ייצא. שיהיה גביע עד הסוף.

גיא 3 במרץ 2016

א. מספר הקבוצות בארץ אינו חזקה טבעית של 2 אז הגרלת עלא-באב-אללה אינה אפשרית מתמטית.
ב. יש בעיות לוגיסטיות עם כזו הצעה – בהסתברות די גבוהה יצא לך משחק בין שתי קבוצות בליגה ג', אם יוצא לך למשל שבני ראמה (ג' גליל עליון) צריכה לשחק מול מ.כ. ערד (ג' דרום) אלה עלויות מאד גבוהות. זה נכון במידה מסוימת גם לליגות ב' ו-א'.

גיסנו 3 במרץ 2016

נאום חוצב להבות של רפאל בעוד 3…2….1….

מתן גילור 3 במרץ 2016

היה ניסיון בעבר לאחד את שתי הליגות הבכירות בגביע הטוטו. זה השית על קבוצות הליגה השניה עלויות גבוהות יותר והקשה עליהן להתקדם בשלבים, ולכן הרוויחו פחות. אם מאחדים את המפעל (ובעצם גם את התמלוגים ממנו), הלכה למעשה, מעבירים הכנסות מקבוצות הליגה השניה לקבוצות הליגה הראשונה.
זאת ועוד, שלב הבתים משוחק רובו לפני הליגה ומהווה הכנה "סמי-רשמית" אליה.
לענ"ד, המתכונת הנוכחית של גביע הטוטו היא טובה, זולת המפגש הכפול (והמאד מיותר) ברבע הגמר.
ישנם שינויים שצריכים להיעשות במפעל, אבל הם לא קשורים לשיטה.

גיא 3 במרץ 2016

הכנה לליגה? בשביל זה יש מחנות אימון ומשחקי ידידות, אין שום סיבה שמפעל רשמי יהפוך להיות צ'כונה כמו שהוא נראה היום. אם תסתכל על רשימת הזוכות תגלה שרובן קבוצות שלא רצות בצמרת הליגה, להוציא ק"ש בעונת 11/12 ומכבי אשתקד.
את עניין ההכנסות אפשר לפתור בחלוקה מחודשת של הכסף, מה גם שאם מדובר על מפעל גביע בחמישה סיבובים העלויות המושתות על כל קבוצה הן פחותות משמעותית. כל שלב הבתים מיותר בעיני ולא פלא שהקבוצות הבכירות לא מוצאות עניין במפעל הזה, כרגע הוא בעיקר קוץ בתחת בתקופה שחופפת למשחקי המוקדמות במפעלים האירופיים וכתוצאה מכך משחקים נתקעים לתאריכים לא הגיוניים או כמו שקרה למכבי השנה, 4 משחקים ב-8 ימים בלי שום חשיבה.
יתרה מכך, היום קבוצה שרוצה לזכות בגביע המדינה צריכה לנצח בששה משחקים (סיבוב ח', שמינית, רבע*2, חצי, גמר). אין סיבה שזכייה בגביע המשני תדרוש שבעה-שמונה משחקים (3-4 בבתים, 2 ברבע, חצי, גמר).

מתן גילור 3 במרץ 2016

גם ב-NBA מפרידים בין משחקי אימון לליגת קדם עונה (שוב, משחקים סמי-רשמיים). כנראה שגם הם מבינים שיש הבדל בין משחק הכנה שלא במסגרת מפעל לבין משחקי הכנה במסגרת מפעל. וגם שם משחקים, לרוב, הרכבים משניים.

גיא 3 במרץ 2016

אין בעיה, זה לא צריך להיות מפעל רשמי נושא פרסים.

גיא 3 במרץ 2016

אם זה מפעל שבו אתה נותן כמה מאות אלפי שקלים לזוכה ובפוטנציה גם כרטיס לאירופה, אין סיבה שהוא יהיה מחנה אימון אחד גדול. למעשה אפילו לא משחק 'אימון' אחד צריך להיות במפעל תחרותי נושא פרסים.

היסטוריון של ספורט 4 במרץ 2016

אני ממזמן הצעתי את מפעל גביע הליגה לעשותו כך .
1. כל הטורניר למעט הגמר (ואולי חצאי הגמר) בשיטת בית וחוץ.
2. משתתפות רק הליגה הראשונה והשנייה (על ולאומית )
סה"כ 30 קבוצות .
צורת הטורניר
א. 2 המתמודדות במשחק אלוף האלופים (קרי האלופה ומחזיקת הגביע) מדלקות אוטומטית על השלב הראשון.
שלב ראשון 1/16 הגמר בשיטת בית וחוץ (סיבוב שייערך טרם פתיחת הליגה הרשמית ). (סה"כ 14 התמודדויות כפולות קרי 28 משחקים ).
ב. שמינית הגמר בשיטת בית וחוץ (גם כאן סיבוב שייערך טרם פתיחת הליגה או ממש בסמוך לפתיחת הליגה ) (סה"כ 8 מפגשים כפולים שווה 16 משחקים).
ג. רבע גמר כפול (בין אוקטובר לנובמבר ) (סה"כ 4 מפגשים כפולים שווה 8 משחקים ).

ד. חצי גמר משחק אחד (בדצמבר ) (סה"כ 2 מפגשים ).

ה. משחק הגמר בתחילת ינואר .
סה"כ 55 מפגשים .
עד הזוכה.

אשר למפעל הגביע אלו הכללים העקרוניים שלי .
א. שלביו המתקדמים (בהשתתפות ליגת העל והלאומית ) יתקיימו לאחר שגביע הליגה (הטוטו ) יסתיים.

ב. כל המפגשים עם מפגש בודד אין דסר כזה בית וחוץ !

ג.. שלב השתתפות ליגת העל קרי 1/16 הגמר יישאר כמו עכשיו (שלא ייכנסו קודם לכן ) אך השלב הזה ישוחק באמצע ינואר לאחר גמר גביע הליגה.

ההגרלה עיוורת לחלוטין .

ד. יש לתת כחודש בין שלב לשלב …למעט חצי גמר וגמר שישוחק באותו החודש או בהפרש של שבועיים שלושה.

קרי 1/16 באמצע ינואר

שמינית הגמר באמצע חודש פברואר

רבע הגמר באמצע עד סוף מרץ

חצי הגמר בחצי השני של אפריל.

גמר בתחילת מאי .

Comments closed