טנק יו, הינקי – יוחאי שטנצלר

סם הינקי עוזב את תפקידו כמנג'ר של ה-ers76 אחרי שהצליח בערך לבסס את המועדון שלו כאחד הגרועים בתולדות ה-NBA במין סוג של מאניבול ביזארי. וזה זמן טוב לדבר על טנקינג ובכלל על השיטה ב-NBA, כי זה ממש מבאס ומשעמם כשהקבוצה שלך אחרי חודשיים כבר בגארבג' טיים, ואתה שואל את עצמך על מה הם בעצם משחקים? 82 משחקים ארוכים ומיותרים בערך לשליש מהליגה משלב די מוקדם.

מבקרים את מכבי ת"א על דקה שבה לא ניסתה לקלוע רק כדי להשאיר לעצמה סיכוי להתקדם, אבל זה כלום לעומת קבוצות כמו פילדפליהולייקרס מבזבזות את הזמן של האוהדים שלהן ומראש לא מנסות להשיג כלום, אלא אולי ההיפך. כמה שהמיקום שלהן יהיה יותר נמוך, כך יש להן סיכוי גבוה יותר לזכות בבחירת דראפט גבוהה. משהו לא עובד בשיטה. לא יכול להיות שיש גמול לחוסר הצלחה.

נכון, ה-NBA היא אחת הליגות השוויוניות בעולם, עם תקרת שכר וכל קבוצה יכולה תוך מספר שנים להפוך מנמושה לקבוצת פלייאוף לגיטימית, או אולי אלופה. קחו את הגמר של העונה שעברה בין גולדן סטייט לקליבלנד ותחשבו איפה הקבוצות האלה היו לפני שלוש שנים. ונכון שבכל ליגה יש קבוצות מרכז טבלה שאין להן על מה להילחם, אבל הן לפחות הרוויחו את זה ביושר עם הישגים בינוניים.

מה הפתרון?

קודם כל בלי קשר, לצמצם את מספר המשחקים, יש 30 קבוצות, שכל אחת תשחק פעמיים נגד השנייה וכך נגיע ל-58 משחקים בעונה במקום 82. דיברתי על זה גם אשתקד כשהצעתי לקומישיונר לשנות קצת את הרגלי ההצלבה. רוצים להגדיל טיפה? תעשו ארבעה משחקים בין קבוצות באותו בית אזורי, זה יוסיף עוד 8 משחקים שהם קצת יותר חמים בגלל יחסי השכנות.

בכל אזור יש 15 קבוצות, 8 מהם עולות לפלייאוף, עוד 2-3 משחקות כמעט עד הרגע האחרון, והיתר בלי שאיפות ממשיות, חוץ מלהיות הכי גרועה שיש.

ההצעה המהפכנית – פלייאוף לקבוצות שלא עלו לפלייאוף כשהפרס הוא בחירה גבוהה יותר בפלייאוף. איך המתמטיקה מסתדרת? בכל קונפרנס יש 7 קבוצות שלא עולות לפלייאוף, מספר לא זוגי. מה עושים? קבוצה שתסיים במקום האחרון בכל אזור לא תעלה לפלייאוף ולמעשה לא תוכל לבחור בדראפט ב-12 המקומות הראשונים(!). ככה יהיה אינטרס גדול מאוד לקבוצות לא לסיים במקום האחרון. יכול להיות שהשחקנים יהיו קצת עייפים ויתבאסו להאריך את העונה עוד קצת בשביל בחירת דראפט, אבל אם העונה תהיה יותר קצרה אז זה פחות ישפיע וגם תהיה לשחקנים שלא עלו לפלייאוף אפשרות "להשתפשף" בסדרה.

אז יש בכל אזור 6 קבוצות שיתמודדו בפלייאוף זו מול זו, אפשר לעשות פלייאוף מקוצר של הטוב מ-5 או אפילו 3. כדי לפלפל את העניינים, אפשר לערוך עוד שלב פלייאוף בין שלושת הקבוצות מהמערב לשלוש מהמזרח. כך שלושת הקבוצות שיעברו שני שלבים בפלייאוף המקוצר הזה יתפסו את שלושת המקומות הראשונים בדראפט.

אז כן, יכול להיות שהשיטה הזו תפגע קצת באי השוויון, אבל עדיין תקרות השכר יאפשרו לקבוצות גמישות לבנות את עצמן מחדש. וכן, אסור לשכוח שיש הרבה קבוצות שכבר סגרו עסקאות על בחירות הדראפט העתידיות שלהן, אבל זה לפחות יפסיק את רוב הטנקינג, יכניס עוד קצת עניין בליגה הזאת וכך אולי אפילו נצליח לראות את עמרי כספי בסוג של משחק פלייאוף.

 

 

שלושה עשר עמודים
אם אכזבות כל העונות

25 Comments

Duncan 7 באפריל 2016

אז לא יעשו טנקינג בשביל לסיים במקום ה29 בליגה?

גיל 7 באפריל 2016

לא יקצרו בחיים את הליגה תשכח מזה. איזה שחקן יסכים שיקצצו לו רבע מהמשכורת?

לגבי הדראפט, אני לא חושב שיש בעייה כזו גדולה כי עדיין, רוב הסיכויים שהקבוצה האחרונה לא תקבל את הבחירה הראשונה. אפשר פשוט שהקבוצה שמסיימת אחרונה בדירוג לא יכולה לבחור בין 3 הראשונות. אפשר להרחיב את זה ל2-3 קבוצות כך שממש תהיה מוטיבציה לנצח.

Oded 7 באפריל 2016

אהבתי את הרעיון אבל זה כל כך מהפכני שאין שום סיכוי שאפילו יתקרבו לזה

איציק 7 באפריל 2016

אין סיכוי, זה כמו לבקש כל חצי שנה לבקש להחליך מקומות בין השמש לירח (לזה יש כנראה יותר סיכוי).
תן את הסיכוי הכי גבוה למי שנמצא באמצע ותוריד את הסיכוי ככול שמתרחקים מהאמצע גם כלפי מלע וגם כלפי מטה, כלומר הסיכוי הכי נמוך למקום הראשון והאחרון. ככה לא תחזק את הטובים וגם ככה ולא תצ'אפר טאנקינג.

יוחאי שטנצלר 7 באפריל 2016

חייב להיות איזה גמול להצלחה, הפיתרון של דירוג גבוה יותר לאלו שיסיימו גבוה יותר ולא יגיעו לפלייאוף מסוכן בגלל שיקולי עלות תועלת של קבוצות שמתמודדות על מקום 8 ולכן המנגנון שהצעתי נותן לזה מענה, וגם מוסיף קצת עניין.

איציק 7 באפריל 2016

אולי, אבל חסר סיכוי.

ניצן נ. 7 באפריל 2016

אין ספק שאלה כמה שנים קשות לאוהדים. הינקי הרג לנו את הקבוצה. כאוהד הרג אותי רצף ההחתמות של מלא שחקנים חלשים על חוזה לעונה אחת שאין לי חיבור אליהם. ברור שאחד המרכיבים של המהלך הוא ההחתמה לעונה אחת ובכלל רכבת של שחקנים חלשים.
לדעתי הפתרון לטאנקינג צריך להיות להכריח קבוצות להחתים כמות מסוייימת של השחקנים בסגל על חוזים ארוכי טווח (לפחות שלוש עונות).

dmc 7 באפריל 2016

בעיניי זה היה סיפור מעניין בליגה ארוכה מדי ומשעממת מדי. תמיד יהיו קבוצות ממש גרועות, לא משנה כמה תעוות את החוקים. אני משוכנע שהתהליך היה נגמר בטוב עם עוד קצת סבלנות ומזל.

אורי 7 באפריל 2016

אבא שלי אמר לי פעם שכשהרבה אנשים עוברים על החוק- הבעיה היא בחוק ולא באנשים. כאן זה לא המצב כי יש רק שלוש קבוצות שעושות את זה (ונכון שלא עוברים על חוק אלא מנצלים אותו בצורה צינית).
הבעיה לא בשיטה, אלא בניהול גרוע. אין כל רע בלנצל מצב של רוסטר חלש או חילופי דורות ולהשיג בחירה גבוהה. הבעיה נוצרת כשבונים קבוצה רק דרך הדראפט בלי החתמות של רול פליירס וניהול שכר חכם , וכשמקריבים את הספורטיביות לטובת עוד כמה אחוזי סיכוי בכדורים. לא צריך לשנות את השיטה.
פתרון של התערבות הליגה כמו שעשו השנה בפילי זה הכיוון. או הקמת ליגה שנייה שהאחרונןת בכל קונפרנס יורדות אליה.

dmc 7 באפריל 2016

הפער בין הליגה הראשונה לשנייה יהיה כל כך גדול, שאף פרנצ'ייז לא ישרוד ירידה. מה תעשה עם שחקן כמו ג'ו ג'ונסון שצפוי לקבל 25 מיליון דולר בליגה שנייה?

פנדה 9 באפריל 2016

להכניס לחוזה של השחקנים שאם הם יורדים ליגה – השכר יורד בהתאם ויש להם הזכות להשתחרר מהחוזה.
אפשר גם להכניס סעיף פיצוי לשחקן, או לחליפין סנקציות אחרות לאחד מהצדדים. לא חסרות אפשרויות. שחקן שמרוויח כ"כ הרבה בקבוצה שעושה כ"כ מעט, כנראה שלא עשה יותר מדי בעצמו, אז שיקח אחריות.

פאקו 7 באפריל 2016

פתרון בעייתי מהרבה מאד בחינות. הקטנת מס' המשחקים (והכסף בעקבותיהם), הוספת גארבג' טיים (לאותו פלייאוף תחתון) השנוא כל כך על האמריקאים ופגיעה בנסיון להשוות בין הקבוצות (ציינת זאת).
ובסופו של דבר טאנקינג זה דבר שלא ממש משתלם לעשות, ולכן התופעה הרבה פחות רחבה מכפי שאתה חושב. לשחקנים (ולמאמנים) לא ממש משתלם לא להתאמץ, כי אולי בסופו של דבר הם יוחלפו בעונה הבאה אם ע"י אותם השחקנים שיובאו בדראפט או סתם כי היו גרועים. לבעלים/מנהל ספורטיבי יש פחות השפעה על יכולת הקבוצה במהלך העונה (פרט לדראפטים בחלון שבאמצע העונה), ובסופו של דבר מנהל שמגזים עם זה יכול למצוא גם את עצמו בחוץ כמו ידידנו הינקי. כל זה עבור שחקנים לא מוכחים ברמה הזאת ועם אי ידיעה לגבי הבחירות הראשונות בגלל ההגרלה. לכן בסופו של דבר אתה מציע פתרון בעייתי לבעיה לא ממש קיימת.

פאקו 7 באפריל 2016

ועוד משהו ששכחתי לציין: מספר לא מבוטל של בחירות הדראפט למעשה לא ינוצל ע"י הקבוצה המקבלת אותן עקב טריידים שקשה לחלוטין לעקוב אחרי הלוגיקה שלהם – בחירות מוגנות מיקום, בחירות שעוברות לשנה שלאחר מכן או שמתפצלות לכמה בחירות יותר נמוכות וכו'. במצב כזה הטאנקינג יהיה הגיוני אף פחות. קח למשל קבוצה כמו ברוקלין – קבוצה מהחלשות בליגה ונותנת בשלב זה מנוחה למס' שחקני מפתח, אלא שזה לא משנה במקרה שלה, היות ובחירת הדראפט שלה לעונה הבאה ניתנה לבוסטון.

יוחאי שטנצלר 8 באפריל 2016

זה לא רק העניין של הטנקינג. זה הגארבג טיים הארוך. המון המון קבוצות משחקות סתם לשואו כמעט 82 משחקים בלי שום מטרה. לא בטוח שהפיתרון שלי ישנה את זה אבל בכל זאת יוסיף קצת פלפל

פאקו 8 באפריל 2016

אם כך, בוא נחשוב למי זה מפריע:
– לבעלי הקבוצות ודאי שלא. הם מרוויחים מזה יותר כסף.
– לשחקנים ודאי שלא. הם מרוויחים מזה יותר כסף.
– לגופי השידור ודאי שלא, הם מרוויחים מזה יותר כסף.
– לצופים? אז או שינסו לתפוס משחקים טובים במה שאתה קורא לו גארבג' טיים – יש לא מעט כאלו, הייתי מהמר שאפילו רוב המשחקים הם כאלו. אם לא מתאים להם, שיעברו ערוץ.

Duncan 7 באפריל 2016

הבעיה שנותנים מנוחה לשחקנים.
אנשים קונים כרטיס ב300 דולר ומקבלים את לברון על אזרחי

shadow 8 באפריל 2016

למלך מותר לעשות הכל.

אף אחד לא התלונן על זה כשג'ורדן או מגי'ק עשו את זה.

עובר אורח 7 באפריל 2016

אני לא בטוח אם לקרוא למה שהלייקרס עושים טנקינג. לפי הציטוטים שלו, ביירון סקוט באמת חושב שהדרך שבה הוא מורה לשחקנים היא נכונה.

אגב, כשכתבת על תוכנית שהצעת לקומישינר, היה לי שבריר שניה של מחשבה של "וואו! הוא באמת פנה לקומישינר?"

רפאל 8 באפריל 2016

מפרגן לחשיבה היצירתית והרעיונות החיוביים.
לכל המגיבים, עזבו כרגע את העניים הפרקטי איך משיגים את השינוי-
בואו נתמקד אם המהלכים הגיוניים ותורמים לדינאמיקה התחרותית של הליגה.
כי בואו נודה על האמת- נשבר לנו מעונה כ"כ ארוכה ואז סדרות בתוך האזורים ( קובי ולברון לא נפגשו מעולם בסדרת פלייאוף )
ומה שקורה עם הטיינקינג מחפיר.

אצטרך כמובן לעבור שוב על ההצעות ואם צריך נחליף את הקומישינר ונמנה אותך : )

אלעד 8 באפריל 2016

כל חוסר ההבנה של הינקי ודומיו מתמצית בפיסקה השניה שלך בפוסט. אין פה שום גמול על חוסר ההצלחה. קבוצה גרועה שבוחרת גבוה בדראפט לא מבטיחה לעצמה שום הצלחה עתידית, והסיכוי להיכשל בשיטה הזו גבוה מהסיכוי להצליח.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 8 באפריל 2016

גם כשמדובר בטנקינג זה לא כולל את השחקנים, הם תמיד עושים הכל כדי לנצח. הם נלחמים על החוזה הבא ועל המקום בהרכב בעונה הבאה.
השיטה שאני הייתי מציע היא שהמיקום בהגרלה יהיה כמו היום, אבל לקבוצות תהיה אפשרות לזכות בכדורים נוספים על ידי רצפי נצחונות במהלך העונה, ניצחונות על הקבוצות שמדורגות קרוב אליהן, הכנסת שחקנים לרשימות העונה וכל דבר שיעיד על כך שהקבוצה מנסה לנצח. ככה שקבוצה כמו אורלנדו לדוגמא, שאמנם יש לה מאזן לא רע אבל נתנה פייט בהרבה מאוד משחקים, תקבל סיכוי גבוה יחסית לעומת פילדלפיה או פיניקס.

יוסי מהאבטיחים 9 באפריל 2016

מיקו, את החוזה הבא יקבעו המספרים האישיים של השחקנים ולא המספר בטור הנצחונות של הקבוצה.
למי איכפת אם ההחתמה הבאה שלך הגיעה מקבוצה של 12 או 25 נצחונות?

לירן 8 באפריל 2016

אם האחרונה בליגה לא תוכל לבחור גבוה , איך תגרום לה להתחזק?

יוחאי שטנצלר 8 באפריל 2016

למה שנעזור לה להתחזק? יש מספיק מנגנונים שמאפשרים לה לא להישאר מאחור כמו תקרות שכר וכו'.

ניצן פלד 8 באפריל 2016

אני באמת לא חושב שיש בעיית טנקינג בליגה

Comments closed