יש מגיע בחיים – קובי וויצמן

זה נכון

האליפות של באר שבע אינה מקרית, זה לא פוקס כלשון השכונה. היא תוצאה של מהלכים גדולים מכדורגל. באר שבע שלפני עשר שנים, זאת לא באר שבע הנוכחית. גם כעיר וגם כקבוצת כדורגל. לפני שנים, הייתה התרפסות מוחלטת בכל התחומים למול הקולגות מתל אביב. היום זה נגמר. למען האמת זה נגמר בזמן רכישת הקבוצה על ידי אלונה ברקת, ובחירתו לכס ראש העיר של רוביק דנילוביץ׳.

מה קשורה האליפות לראש העיר? קשורה, בוודאי שקשורה. יש בזה אולי עניינים של מיסטיקה, קארמה או אלוהים, אבל זה קשור. מספיק להסתובב בבאר שבע ולראות את השינוי האדיר. לא עוד כרך ענק חסר תכלית, אפור ולא סקסי. מספיק סיבוב קצר בעיר בכדי לראות את השינוי הענק: פארקים רחבי ידיים, קריית הייטק עולמית, מוזיאונים, מזרקות, קצב גידול אוכלוסיה אדיר, תנופת בנייה מדהימה ואווירה חיובית.

בזמן שבחוגים שונים מדברים על דו קיום ורב תרבותיות, בבאר שבע הדבר קורה: בדואים שחיים עם יהודים, שיתוף פעולה עסקי וחברתי פורה. וכל זאת לפני שהזכרנו תיאטרון מוביל, תרבות פסטיבלים מרשימה,ומרכז סייבר עולמי שהולך ומוקם בעיר. דנילוביץ׳ עובד ורואים את זה. השינוי שעבר על העיר בתקופתו היה חייב גם לעבור לקבוצה. כי שינויים מטבעם לסחוף הכל. והנה זה קרה. באר שבע היא עיר גאה, מובילה, עם עבר ועתיד והווה משגע. וקבוצה אלופה.

*

מלכת הנגב. היא אלונה ברקת. חד וחלק. היא הבשורה הנשית לניצחון ענק בעולם מצ׳ואיסטי, שוביניסטי שבו ישנה הדרה מוחלטת של האישה, אלא אם כן היא אימא של השופט, וגם שם היא מוזכרת כזונה. אלונה שונה מכל בעלי הבית בישראל מבחינת נקודת המוצא שלה: היא קנתה קבוצת כדורגל בכדי לעשות שליחות חברתית בעיר. הקבוצה מאמצת מועדוניות לילדים, אוספת לחיקה נוער בסיכון, רוקמת שיתופי פעולה מקסימים עם הפזורה הבדואית בנגב, בזמן שבקבוצה של המדינה לא רוצים ערבים. הצלחות חווים רק כאשר משתחררים מרגשי נחיתות ומפחד היריבים. אלונה לא פחדה, היא שידרה לכולם כך. היא הביאה מאמן כזה וצוות אימון כזה. והרי לכם התוצאה.האליפות היא הדובדבן שבקצפת, נגיעת הטחינה על מנת הפלאפל.

*

ברדה. כשהייתי ילד קטן, גם לי כמו כולם היה חלום להיות שחקן כדורגל. שיחקתי בקבוצות הראשונות של דימונה,הייתי שוער, ובאחד מהימים הזדמן לנו משחק אימון נגד נערים א׳ של הפועל באר שבע שהייתה אלופת הליגה באותה העת. ברדה היה החלוץ שלהם. באותו משחק הוא חגג עלי והבקיע מתי שרק רצה. כבר אז היה דיבור ענק עליו. אבל איש מקצוע לעולם אינו נמדד רק במקצועיות שלו, חייב להיות לו ערך מוסף. לברדה יש. החיבור, השקט, הדחיפה מהצד,  החוסן המנטלי,החיבור למקום ובעיקר הבגרות. הם מה שהופכים אותו משחקן לכוכב שכזה ייחתם בהיסטוריה. את הניסיון שלו אנו רואים. איך הוא מדבר עם שחקנים עם פוטנציאל לשבור את הכלים. אולי הוא אחד, אבל עדיין סממן. הוא מראה את השינוי שעברה הקבוצה. תהיו שחקנים טובים-וגם אנשים טובים. אין מניעה.

*

זה ניצחון הפועלים. במלוא מובן המילה. של כל פועל ופועל. של הפועל. של תושבי הפריפריה הדרומית, עובדי הטקסטיל והעבודה השחורה, על הטוהר והגלורי לכאורה של המרכז. של אבא ובן שחיפשו מזור ונחמה בשבת, בשמש הנגבית הקופחת בווסרמיל המיתולוגי. של אותם ״אספסוף״ שרצה קצת הכרה. של השכונות, של עיירות הפיתוח מסביב לבאר שבע, שחיפשו רגע של נחת. זה למען כל אלה שבנו ערים לתפארת ולא זכו להכרה ולא כונו חלוצים. זה למענכם ולמענכן. זה למען ישראל השנייה והשלישית שרוצה ותהיה גם ישראל הראשונה. כי השנוי כבר כאן. אמרנו כבר, לא?

*

בדרך לאצטדיון עם חבר, לאחד המשחקים, אמר לי חברי: תראה איזה יופי, משפחות שלמות באות למשחק. זה השינוי הגדול בגזרת הפועל באר שבע. מביני עניין יספרו לכם שאוהדיה של הקבוצה לא היו איזה נרקיס מלך הביצה. לא אוהדים שמקבלים הפסדים או תקופה פחות טובה. גם בתקופת אלונה ידענו שבר עם אותו ארוע מצער של אוהדים מופרעים בכביש עם גיא עזורי, ואותם איומי עזיבה (צודקים) של אלונה. בהשראתה, נכתב קוד אתי התנהגותי, והרי לכם התוצאה: חוויה, כיף, בילוי לכל המשפחה. אפס אלימות, ואפס קללות גזעניות, ופרס הקהל המצטיין. הדחיפה, האופטימיות, האהבה, הם הגורמים. בלעדיהם אין כלום. הם השחקן ה-12

 ***

הכותב הוא תושב דימונה ואוהד הפועל באר שבע.

ההגנה הכושלת על התואר (2): שוויון אחד. איך מנהלים משחק.
נכון להיום

29 Comments

רינוס מיכלס 23 במאי 2016

מזל טוב

ואיחולי הצלחה באירופה

אלכס דוקורסקי 23 במאי 2016

מצטרף לדברים. מברוק על הזכיה והרבה הצלחה באירופה.

אלון 23 במאי 2016

רק להעיר על רוביק ראש העיר המקסים(בלי ציניות) שלצד הפארקים והמזרקות והכל יש את שכונה ד' שגורמת לדרום תא להראות כמו רמת אביב.
נכון שלכל עיר יש את השכונות. קצת זנוחות אבל זה באמת צורם החוסר השקעה שם.

אריאל גרייזס 23 במאי 2016

הפתרון היחיד לשכונה ד זה להחריב ולבנות מחדש. לא נראה לי שזה יקרה בקרוב

אלון 23 במאי 2016

בוא נתחיל מלאסוף זבל פעם ביום וגם אם יש קצת מחוץ לפחים אפשר לאסוף.
אחר כך אפשר לדבר על קצת לייפות את העסק.

אריאל גרייזס 23 במאי 2016

טוב, זה כבר משהו אחר, חשבתי שמשהו כבר השתנה שם מאז שעזבתי לפני 15 שנה. אבל אני חושב שזה מקרה קלאסי של תיאוריית החלונות השבורים – זאת שכונה כל כך מוזנחת שגם התושבים מזניחים אותה. תשקיע בה, תשקיע בהם – הם יפסיקו לזרוק ליד הפחים ויתחילו לזרוק בתוכם

אלון 23 במאי 2016

שילוב של זה ושיכון של באמת האוכלוסיות הכי קשות שיש.
עולים חדשים משפחות קשות יום קשישים ואפילו משפחות ערביות מעזה של משת"פים שמצאו את עצמם בב"ש.
וכמובן סטודנטים שנקלעו לעין הסערה.

איפרגן זקלין 23 במאי 2016

קובי כל הכבוד על הכתבה
מזדהה עם כל מילה ומשפט
מהכתבה בחור מוכשר
עיתונאות זה התחום שלך

אריאל גרייזס 23 במאי 2016

זה אולי הכשלון הכי גדול בבאר שבע – חוסר היכולת למנף את האוניברסיטה שם לשיפור של האיזור שמסביבה. למרות כל מה שקובי כותב פה בכתבה, באר שבע עדיין למרבית אוכלוסיית ישראל היא מעבר להררי החושך ומעט מאוד סטודנטים שמסיימים את הלימודים שם באמת נשארים בעיר או אפילו באיזור שלה.

אלון 23 במאי 2016

יש קצת שיפור בשנים האחרונות
אני עכשיו מסיים שם שנה שלישית ואולי אני פחות כוכב קהילתי אבל יש פה כל מיני פרוייקטים של צביעת דירות ושיפוץ וייפוי רחובות זנוחים.

אבל עם כל זה עדיין מעט מאוד סטודנטין ישארו פה בסוף התואר.

באבא ימים 23 במאי 2016

לדעתי זו שאלה של זמן ומחויבות. המומנטום נמצא עם העיר וכשאתה מביא בחשבון את מחירי הקרקע באיזור בהשוואה למרכז הארץ תהיה תנועה של אוכלוסיה לאיזור. זה גם לא נכון למדוד ערים רק לפי השכונות החלשות בהן. יש כאלה בכל עיר מובילה באירופה. בריקסטון לא גרעה ממעמדה של לונדון.

בקשר למחויבות- אני מאמין בדנילוביץ. פגשתי אותו פעם ומשהו באנרגיות שלו מזכיר לי את קלופ. אני רק מקוה שקבוצה גדולה יותר לא תקנה אותו.

עומר ה 23 במאי 2016

זה בעיקר קשור לאפשרויות עבודה לסטודנטים שמסיימים

אריאל גרייזס 23 במאי 2016

גם אני חשבתי פעם, אבל היום אני פחות מאמין בזה. באר שבע, גם עם הרכבת והכל, עדיין רחוקה מכל מוקדי העניין. אחד הדברים שתמיד מדהימים אותי בבאר שבע זה איך בשניה שאתה יוצא מגבולות העיר אתה באמצע המדבר. אז נכון שהעיר מספקת לא מעט "אטרקציות" אבל מבחינת צעיר שמסיים אוניברסיטה, הוא מעוניין לחוות את החיים ובאר שבע לא מספקת את זה. זה לא רק אפשרויות התעסוקה המוגבלות זה גם השכר שיותר נמוך ממקומות אחרים, אפשרויות הבילוי המאוד מוגבלות, המרחק מהמשפחה (כשאתה רוצה להקים משפחה, אתה רוצה שההורים שלך יוכלו לעזור ויהיו קרובים יחסית כי ככה זה בישראל), המרחק מהחברים וכו'.

איציק 23 במאי 2016

אריאל,
אני גר בבאר-שבע ועובד בתל-אביב. כמוני עושים זאת די הרבה אנשים. הרכבת פתרה את זה בצורה סבירה בהחלט (לא מעולה אבל סבירה). אני מכיר אנשים שעושים את המהלך ההפוך, באים ממרכז הארץ לעבוד בבאר-שבע (מי היה מאמין) וגם הם עושים זאת ברכבת (תענוג לראות את כביש איילון מהרכבת בשעות העומס).
בבאר-שבע יש הרבה מקומות בילוי גם עבור הנוער (יודע זאת משני ילדי) וגם לחטיארים כמוני. יש תאטרון, סמפונייטה, תאטרון פרינג' הרבה אירועים, בנו את האמפי, פורום (כשאין בו בעיות) פאבים, מסעדות, ואם משהו חסר אז פעם ב… גם אני נוסע לעיר הגדולה ושמח לחזור ממנה לבאר-שבע ולא להשאר דקה מיותרת בתל-אביב. אני כבר לא מדבר על מזג האויר העדיף של באר-שבע.
לגבי הכשלים, יש!!! היו!!! ויהיו!!! כמו שיש בכל מקום. לגבי סביבת האוניברסיטה, אז מציע לכולם ללכת לבקר ברינגלבלום, מקום נכשל שהפך לפינה נפלאה של מסעדות ופאבים, כולל כאלו שמעסיקים רק נוער בסיכון. אחרי זמן לא רב, חלקם כבר לא בסיכון. את הפרק הגדול והיפה (פארק רמון) של שכונה ד' שיפרו ונעשות עוד עבודות מסביב. מאמין שעם הזמן גם השכונה תתחיל להשתפר. אולי יעשו שם כמו במקומות אחרים, הרס בתים, ובניית בניינים חדשים ומתן מגורים חלופיים משופרים לתושבי המקום.
לגבי ניקיון העיר, כאן אני מסכים. אני גר בשכונה מבוססת בעיר ועדיין מפנים בה זבר רק פעם ביומיים, זה לא רק בשכונה ד'. הגיע הזמן שיאספו את הזבל כל יום. יש עוד בעיות ולא עם כל פעולה של רוביק אני מסכים, אבל במבט על הוא עושה עבודה מעולה, ומאמין שההמשך יהיה לא פחות טוב, גם בשכונה ד'.
אנחנו לא תל-אביב, לא רוצים להיות תל-אביב, אנחנו רוצים להיות גרסה משופרת מאד של באר-שבע. ומי שלא רוצה לבוא, Wellcome.

matipool 23 במאי 2016

איציק – גם במרכז לא מפנים זבל כל יום . רחוק מזה .
אני גר בכפר סבא ומפנים אצלנו זבל פעמיים בשבוע .
בהוד השרון למשל , מפנים גזם רק פעם בשבוע . אם לא הוצאת את הגזם ביום המדויק של האזור שלך , אתה חוטף גם קנס מכובד .

איציק 23 במאי 2016

matipool,
לא עוזר לי שאצלכם לא תקין. גרתי שנה בשוויץ ושנה בצרפת, ושם פינו את הזבל כל יום, וכל יום ניקו את הרחובות. יותר מתאים לי לקחת אותם כדוגמא. מצטער לאכזב אותך בגישה שלי, אבל מעדיף לקחת את אויניון כדוגמא ולא את כפר-סבא.

רפאל 23 במאי 2016

תודה על הדברים.
כשיש כסף, הרבה דברים מגיעים, כל עוד יש כיוון וסבלנות. וזו הבשורה בעצם.
היו כמה שנים של כמעט ולא שברו את הכלים.
עם שחקנים מגיעים עוד, עם הרבה שחקנים מגיעים תוצאות, עם הרבה תוצאות טובות ביום בהיר יכולים לראות את הטבלה מלמעלה ולהיות תלויים רק בעצמך… ואז קורה הקסם בשם אליפות שכולם חווים איזה פורקן רגשות של חגיגה והודיה.

מגיע שלקבוצות שמתחרות בליגה יהיה את היכולת להיות תלויות בעצמן גם לא מהמקום הראשון עם 80 אחוזי הצלחה.
מגיע שהליגה תהיה טובה ותחרותית וידברו על ב"ש, לא רק עם עונה יוצאת דופן כזאת.
מגיע לקבוצות באופן כללי להיות מסוגלות להתחרות גם בלי לשים את התקציבים הכי גדולים.
מגיע להם לא ללכת לאיבוד בטבלה המשמימה כי אינם מסוגלים לרוץ בקצב של האלופה שבדרך.
מגיע לנו לדרוש את זה!!!

yaron 23 במאי 2016

זה כבר קיים. בליגה למקומות עבודה או בספורט האמריקאי :-)

ארז 23 במאי 2016

תודה קובי. נהניתי.

משה 23 במאי 2016

גילוי נאות – איני אוהד של הפועל באר שבע, אבל אני שמח שהיא חגגה ביום שבת ובעיקר שמח שיש תחילתה של תחרותיות בליגה ואין הגמוניה של מכבי ת"א (אז אתם יכולים לנחש איזו קבוצה אני אוהד). גם באנגליה זה מתחיל להשתנות (להבדיל) ואולי ליברפול סוף-סוף תזכה באליפות לה האוהדים (וגם אני) מחכה 26 שנים.
הערות לפי סדר הנושאים, פחות או יותר:
הערה ראשונה – באר שבע מנותקת מהמרכז, בתחומים רבים. זה לא ישתנה גם אם היא תזכה ב-5 אליפויות רצופות, ולכן תמיד היא תהיה פחות אטרקטיבית להגירה. אין מה לעשות, זה כך בכל העולם המפותח. גם בארה"ב יש חורים באמצע המדבר והם לא הופכים לאטקרטיביים יותר או פחות בגלל שהקבוצה המקומית זוכה באליפות. רק קזינו יכול לעזור (ע"ע נבדה), או השקעה של משאבים ברמה הלאומית (ראה בהמשך).
הערה שניה – אלונה אולי פורצת דרך כאשה המצליחה בעולם "גברי", אבל כל נושא התרומה החברתית בתחומים שהזכרת לא ייחודי לה אלא לבעלי קבוצות רבים (אוקיי, לא רבים, אבל יותר מאחת).
הערה שלישית – אני מאוד מקווה שבית"ר ירושלים או אוהדיה לא משקפים את המדינה, ואוי ואבוי לכולנו אם אני טועה. לא מגיע לה התואר "הקבוצה של המדינה", ואם לומראת האמת אף קבוצה לא זכאית לכינוי זה.
הערה רביעית – אני בספק אם מישהו מאיתנו מכיר מספיק את אופיים של שחקני הכדורגל כדי להכריע האם הם אנשים טובים או לא, אבל לגבי יכולתם אנו יכולים להתרשם. אני מסכים שלנושא האופי יש השפעה לא מבוטלת על התלכיד בקבוצה, על הנחישות של הקבוצה ועל התמודדותה עם מצבי לחץ, ולכן אופי זה בהחלט נשוא שכדאי שמאמנים ישימו לב אליו בעת בחירת שחקנים (שומע את זה קלופ?).
הערה חמישית – ישראל השנייה והשלישית לא תהיה ישראל הראשונה בזכות זכיית הפועל באר שבע באליפות. רק השקעת משאבים ברמה הלאומית תוביל שינוי כזה בפריפריה,שהוא כמובן רצוי, והשקעה זו תגיע רק אם יהיה שינוי במפה הפוליטית שישחרר משאבים שכרגע מושקעים במקומות אחרים.
הערה שישית – מסכים לגמרי שיצירת אווירה נעימה באצטדיונים היא מחויבת, כדי לאפשר למשפחות להגיע ולעודד ללא פחד מאלימות (פיזית וגם מילולית), ומנהלת הליגה חייבת לשים על נושא זה את הדגש.
הערה אחרונה – לדעתי אין "מגיע" בספורט, ולמעשה אין "מגיע" בחיים.

אריאל גרייזס 23 במאי 2016

לגבי ההערה החמישית – זה מין אקסיומה כזאת, אבל הגיע הזמן לצאת ממנה ולהבין שכל נושא יישוב הפריפרייה הוא פשוט טעות. אתה יכול לזרוק כמה משאבים שאתה רוצה שם, זה אולי יעשה טוב לאנשים שגרים שם כרגע אבל זה יביא למעט מאוד הגירה חיובית לשם. כל פעם בונים שם מפעלים ואז כשהם נסגרים אתה נתקע עם חצי עיר שאין לה עבודה ואז צריך לזרוק עוד משאבים כדי להשאיר מפעלים כושלים בחיים. וכמובן, צריך להשקיע הון בתשתיות וברכבת וכו' וכו' וזה עדיין לא גורם לכך שאנשים ירצו לעבור לגור שם.
הבעיה היא שכרגע אין שום ברירה, האנשים האלו כבר שם אז צריך להשקיע בהם, אבל כל נושא יישוב הפריפריה – לקחת אנשים ולתקוע אותם באמצע המדבר – זה פשוט חטא היסטורי. ועכשיו מוסיפים חטא על פשע ובונים ישובים חדשים (כי הרי צריך לעצור את התפשטות הבדואים. איך נחיה אם הבדואים ישתלטו על שטחים שאף אחד לא באמת רוצה??) ותוקעים עוד אנשים באמצע המדבר שאחר כך צריך למצוא דרך לנייד אותם ולהעסיק אותם.

זינק 23 במאי 2016

מסכים איתך בגדול, אבל בהסתכלות קדימה לעשרים-שלושים שנה ללא פיתוח אמיתי של אזורים אלו, אנחנו נהיה בבעיה מטורפת.
מבחינת ניצול השטח במרכז הגענו כבר כמעט למיצוי מלא (שטח הוא לא רק שטח לבנייה למגורים), והצפיפות הופכת להיות הרבה מעבר למטרד.
בקצב גידול האוכלוסייה הטבעי בישראל, פיתוח הפריפריה הופך להיות עניין של חיים ומוות, לא פחות.

ר.בקצה 23 במאי 2016

איך תחיה אם הבדואים ישתלטו על שטחים שאף אחד לא באמת לא רוצה?
כמו בשטחים שבהם שולטים בדואים..

מתאים לך?

איציק 23 במאי 2016

לבדואים שגרים בשטח שאף אחד לא צריך צריך לספק חשמל ומים (המצב הוכחי בלתי נסבל, שהם גונבים חשמל ומים בהרבה מקומות), צריך לדאוג שלא יזהמו את הסביבה (כשנוסעים לאורך הכבישים ורואים את כל הגועל, הלב כואב). צריך לדאוג שיוכלו לצאת ולהכנס מהשטחים שאף אחד לא צריך ובגלל זה 6 קלומטר מצומת שוקת לכיוון ערד לא בנו כביש חד-סיטרי (כל שאר הדרך חד-סיטרית) כי הבדואים שגרים בשטחים שאף אחד לא צריך לא איפשרו את בניית הכביש כי זה הפריע להם לצאת ולהיכנס במקומות אסורים ולהתפרע בכבישים (עכשיו הגיעו איתם לאיזה הסדר ומתחילים את הסלילה). אז אריאל, זה שטח שצריך לקבל טיפול, אם זו עיר או טיפול בתושבים הבדואים או כל דבר הגיוני אחר. להשאיר אותו במצב הנוכחי יגרום לתוצאות מאד לא טובות, ואיך לומר זאת, מה שלא תבחר זו השקעת כספים שאתה יוצא נגדה. בחינם, שום דבר לא יסודר שם.

matipool 23 במאי 2016

קובי – אחלה פוסט .
מזל טוב וברכות על האליפות .

Gil - Zimbabwe 23 במאי 2016

אני רוצה להוסיף סיפור מהחיים ל – "יש מגיע בחיים" (הפעם בניגוד לדעתו לדעתו של משה), לפני הכל ברכות לב"ש על עונה ניפלאה חבל שזה בא על חשבון מכבי אבל אין ספק שהם היו מדהימים השנה.
כשבאר – שבע זכו באליפות הייתי עצוב עבור מכבי אבל שמחתי עבור אדם אחד מהקיבוץ שבו גדלתי יצחק שמו.. יצחק לבטח כבר בן 90 ניצול שואה מהונגריה שעלה ביחד עם אשתו מהוגריה, אחרי העבודה הכדורגל אצלו תמיד היה בעדיפות ראשונה. הוא היה האפסנאי של הקבוצה המקומית כל עוד הקבוצה שרדה. רצה הגורל ויתכן שעקב מה שהם עברו הם לא הצליחו להביא ילדים. בשלב מסויים הם החליטו לאמץ בן ובת בגילאים 5 ו -3. הבן היה ממשפחה קשת יום מבאר – שבע שלא היו יכולים לגדל אותו, מהיום שהבן הגיע יצחק נהפך לאוהד שרוף של ב"ש, ולפעמים גם היה נוסע לראות משחקים.
הבן גדל אבל לגדול בקיבוץ בתור שונה צריך כושר הישרדות כפול ומכופל מכל ילד רגיל. בקושי סיים תיכון ובקושי השלים שירות צבאי מרוב עריקות, לאחר השחרור לא הצליח להשתלב בשום מקום עבודה ולאחר כ – 10 שנים בקיבוץ הוא נאלץ לעזוב את הקיבוץ ועבר לאילת ומאז נותק הקשר עם ההורים ועם הקיבוץ.
יצחק במקביל המשיך בחיי השיגרה והצפייה לשבתות של שירים ושערים ומבט ספורט.ובמקביל להיזכר בצמד אליפויות. יש שני דברים שעשו אותו מאושר, לקום לעבודה וניצחון (לא חשוב באיזה ליגה או איזה מסגרת) של הפועל ב"ש. לפני 4 שנים ניפטרה אשתו, לפני שנתיים ניפטר אחיו וכל מה שנישאר לו זה הפועל ב"ש. יצחק שהיה תמיד איש עבודה לא הפסיק לעבוד, ומדי פעם שאני הולך לבקר את אמי (שהיא בערך בגילו) בבית הקשיש שבקיבוץ, אנחנו צוחקים אחד על השני בתור מכביסט ואוהד ב"ש. בשנים האחרונות הוא אמר לי במבטא ההונגרי הכבד פחר שבע תהיה אלופה השאלה אם אני אזכה.
לפני חצי שנה הוא קיבל הודעה שהבן שלו נימצא מת בתור הומלס באילת ומכיוון שלא ידעו מיהו קברו אותו בחלקת אנונימים באילת. המכה עבורו היתה קשה, במהלך השבעה הלכתי עם אמי לבקר אותו הוא עדיין לא האמין שיש סיכוי.
אז כן אני חושב שיש מגיע בחיים. לאחר כל מה שיצחק עבר בחיים מגיע לו לאחר 40 שנה גם קצת נחת כי מי יודע מתי תהייה הפעם הבאה.

רפאל 23 במאי 2016

אם היו סדרות פלייאוף, הוא לא היה צריך לחכות ארבעים שנה בשביל לראות את סתיו אלימלך וחבריו נלחמים על האליפות, גם אם לא זוכים זה היה עושה משהו.. בושה הסבל שגורמים לניצולים… ( סמיילי )

מאשקה 23 במאי 2016

גם אני תושבת קיבוץ בדרום ואוהדת את הפועל באר שבע עשרות שנים, אפילו שהכדורגל קצת רחוק ממני לעומת הכדורסל, אלונה ברקת היא ממש מלכה !!!, כתושבת הדרום אני יכולה להעיד שביום ראשון כולם, כולם בדרום ובנגב דיברו על המשחק ועל האליפות ההיסטורית,
זה היה לי בתחנת דלק עם אנשים שאיני מכירה אישית, זה היה עם נהגי משאיות, זה היה ברמזורים.
האישה הזאת הביאה שמחה וגאווה לחלק גדול של מדינה ישראל, הדרום והנגב. ( ומוצאה מאשקלון ).
בעצם, כל המדינה שמחה עם האליפות של באר שבע, ופרגנה לאלונה ברקת והפועל באר שבע.
קצת שמחה אמיתית באמת בימי פוליטיקה שלא אכתוב מה דעתי עליה.

רות 23 במאי 2016

היי קובי, כתבה מוצלחת המשדרת אופטימיות, אבל אגלה לך סוד, בירת הסייבר מיועדת לתושבי חוץ, מי שהריץ את הפרוייקט מייעד את תושבי באר שבע לעובדי קבלן באותן חברות. לפחות תהיה תעסוקה לאלה שההווה שלהם כבר לא יכול לשנות הרבה את עתידם. ציינו בפנייך שכונה מסויימת בבאר שבע, אני מציינת את כל השכונות הוותיקות,קיימת הזנחה פושעת לא רק לגבי חזות הבתים, אלא בכל המרחבים הציבוריים ומרחב הציבורי לא ניתן להאשים את תושבי השכונות. לדעתי מפלגת ש"ס מקבלת בשכונות אלו המון תמיכה, מקווה שתושבי השכונות ידעו לבוא בדרישות למפלגה בה הם בוחרים וכן לראש העיר.

בהצלחה לעיר

Comments closed