זה לא אתה, אלישע, זה אנחנו / ניב שטנדל

אלישע ממשיך לשמר מנטאליות של קבוצה קטנה וזהירה. מכבי חיפה היא לא מועדון כזה. לכן זה לא יעבוד לעולם.

אלישע לוי, שלושה חילופים במשחק מכבי חיפה – בני יהודה ת"א (1:1), יום ראשון 6.11.11

דקה 56: עידן ורד במקום חן עזריאל. שמרנות

לחן עזריאל לא הולך השנה. הוא הגיע מבית"ר ירושלים כהבטחה, אבל לא הצליח להשתלב. הוא מיעט לקבל דקות, ובשבועות האחרונים אפילו אלון תורג'מן דחק אותו מהרוטציה. למכבי חיפה יש שבעה חלוצים על הנייר, ועזריאל – עד לא מזמן התגלית של פרננדז, הג'וקר של שום, המושיע של מלמיליאן – הפך להיות החלוץ השביעי של חיפה. תוסיפו לזה את ההרחקה העצבנית מול קריית שמונה, והכותרות שבועטות את עזריאל מהכרמל כבר בינואר כתבו את עצמן.

אבל אתמול היה היום של עזריאל. זה קרה, כמו שזה קורה לא בפעם בחיפה, במקרה. דבאלישווילי נפצע בחימום, ועזריאל נכנס להרכב. פעולה מצוינת אחת, שנגמרה בשער, הוכיחה שכל מה שחסר לו בחודשים האחרונים זה ביטחון. הכישרון עדיין שם. עוד שני בישולים לא מנוצלים לימפולסקי ולעמאשה, ועזריאל קנה בחזרה את הקרדיט.

אבל אז, בדקה ה-56, החליט אלישע לוי להוציא את השחקן הטוב במגרש. למה? לא ברור. אולי עזריאל לא כשיר לתשעים דקות אחרי הייבוש הממושך. אולי כי הכי קל להוציא את עזריאל, גם צעיר וגם אחרי משחק טוב, שלא יביא אותו להתלונן. אולי שיקול טקטי שנשגב מבינתי. אולי אלישע לוי ראה למרחוק, והבין שיהיה צריך להאשים מישהו בסוף המשחק, ולאחרונה האופנה היא להאשים את עידן ורד. אולי זו סתם שמרנות.

דקה 58: אלון תורג'מן במקום יניב קטן. אימפוטנטיות

למכבי חיפה יש חורים השנה לכל אורך המגרש: השוערים מתחלפים, ההגנה מבולבלת (אולי בגלל שהשוערים מתחלפים?), הקישור האחורי מוגבל, החלוצים סובלים מתקופות יובש. אבל חוסר היצירתיות בקישור הקדמי היא אולי החור הקריטי מכולם. הקורות ייתפסו בקביעות, הבלמים (אם יהיו בריאים) ילמדו זה את זה, הקישור האחורי יתייצב והחלוצים יקבלו ביטחון ויפגעו. אבל מי יקח את המושכות בקישור?

 בהיעדר רפאלוב ובהיעלם גולסה, אין כמעט מי שיצור מצבים במגרש. יניב קטן, שאמור היה לצעוד מעדנות לעבר השקיעה בשלב כואב זה של הקריירה שלו, הופך עם כל דקה שעוברת לבורג יותר מרכזי בקבוצה, שלא לומר לאבי נמני.

המשפט "אין תחליף ליניב קטן", שנזרק מפי פרשנים כמחמאה, צריך להיקרא כביקורת. אם אין תחליף ליניב קטן, זה מפני שאף אחד לא הכשיר אחד כזה (ואני מתכוון לבחור שישב אתמול ביציע ועדיין לא מצליח לצאת מהצל של קטן, אייל גולסה) או לא קנה אחד כזה (ואני מתכוון למישהו כמו זה ששיחק בצד השני של המגרש, פדרו גלבאן) או לא השאיר אחד כזה (ואני מתכוון לילד ששיחק בצד השני של המגרש, ישראל זגורי).

 כמעט חצי שעה לסיום המשחק, וביתרון שביר של 0:1, השאיר אלישע את חיפה ללא שום כוח יצירתי. ימפולסקי אינו יוצר מצבים, בוקולי כמעט ואינו תומך בהתקפה, על סיידו בכלל אין מה לדבר. עידן ורד מסוגל, אבל מוגבל. הוא לא פליימייקר. מה הועילו חכמים בהכניסם חלוץ נוסף (ליד חלוץ שממילא כמעט ולא זכה לכדורים) במקום הפליימייקר היחיד על המגרש.

דקה 77: תמיר כהן במקום דלה ימפולסקי. פחדנות

 דלה ימפולסקי היה אחד השחקנים החלשים במגרש אתמול. חילופו היה מתבקש, ואפילו מאוחר מדי. אבל תמיר כהן? קשר הגנתי נוסף? במצב של 0:1, במגרש הביתי, משחקת חיפה עם שלושה קשרים במרכז, קשר התקפי ושני חלוצים? האם כך תוכל להכריע משחק?

מסתבר שאפילו לא לשמור על התוצאה. אפילו לגישתו של לוי, החילוף הזה נכשל. ולא בגלל הגול האומלל, אלא בגלל שבני יהודה נראתה טוב יותר ויותר ככל שעברו הדקות, תקפה יותר, וזכתה בגול מוצדק. הפחדנות אינה משתלמת.

*

הבשורה העצובה מהמשחק אמש היא שבהיכנסו לשנתו הרביעית בחיפה, אלישע לוי עדיין מנהל מועדון גדול עם מנטאליות של קבוצה קטנה. כזו שעושה 0:1 ומסתגרת כדי לשמור על התוצאה. המנטאליות הזו היא שהובילה אותו לדבוק בעבר במשך כחצי עונה במערך של חלוץ אחד, למרות מאזן ההבקעות הנדיר של ספסל הזהב שלומי ארבייטמן, ולשחזר זאת כעבור שנה עם תומר חמד.

המנטאליות הזו היא שהביאה את לוי במשך שנותיו הראשונות בקבוצה לדבוק באופן סיסטמטי בעיבוי ההגנה או מרכז השדה במצבים של יתרון. היא הסיבה לשריקות הבוז שהוא שומע מהיציעים. זה לא רק משום שאוהדי חיפה מבכרים כדורגל אטרקטיבי; זה משום שהם דורשים גישה של מנצחים.

ההשפלה שחוותה חיפה בפברואר השנה מול הפועל תל אביב היתה צורבת במיוחד, מכיוון שזו היתה קריסה של אידיאולוגיה, מהפך של אתוסים – הלוזריות של הפועל התבלבלה עם הווינריות של חיפה. ובעיקר, המורא הגדול שליווה את חיפה, המכבי-תל-אביב של ליגת הכדורגל בעשור האחרון, הוסר. האוהדים לא יכולים היו לשאת את הבושה.

לוי הוא אולי האיש הכי נחמד בכדורגל הישראלי (גם כן תחרות..) והוא גם אחד המאמנים המצליחים בו. אבל גם ההצלחות, ואפילו אליפות נוספת השנה (אליפות עם מאמן, אל תטעו), דאבל או מסע אירופי בלתי נשכח – כולם נראים בשלב זה על גבול הבלתי אפשרי – לא ישנו את העובדה שהוא פשוט לא מתאים למכבי חיפה.

זה לא עניין של כישורים, יש לו את הכישורים. זה גם לא עניין של הישגים, יש לו את ההישגים. זה עניין של גישה. אלישע לוי הוא אנטיתזה לאתוס, לסגנון, לתדמית של מכבי חיפה. והתוצאה היא שגם בשנתו הרביעית במועדון, כל משחק שהיה אמור להיות ספקטקל שובר קופות הופך לסרט מלחמה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

ניב שטנדל ב"דה באזר"  

"דה באזר" גם בפייסבוק

יומן האליפות של הג'איינטס - העונה התחילה
למה העונה של מכבי חיפה כן משמחת

43 Comments

S&M 7 בנובמבר 2011

אתה מבזבז אנרגיה יצירתית על משהו (כדורגל ישראלי) שלא מעניין (כמעט?) אף אחד.

תומר חרוב 7 בנובמבר 2011

בדרך כלל אני פוסח על תגובות כאלו אבל אולי בגלל שזו התגובה הראשונה לטקסט אז אני אחרוג מכך.
אני לא מבין את אופי התגובות הללו ואני כמובן לא מדבר עליך אישית אלא לרוח הדברים ששומעים אותם לא פעם ולא פעמיים כשהנושא הוא כדורגל ישראלי. כן, המוצר די נחות, אבל בעיות ופגמים אפשר למצוא בכל ספורט, לא? פוסטים ודיונים על האן בי איי והשביתה למשל. את מי מעניין הכדורגל האירופי המושחת? את מי מעניינת ליגת הפוטבול שמלאה בסמים וגורמת לשחקנים נזקים בלתי הפיכים?
חלק מהנחיתות של הכדורגל הישראלי זה גם אופי הסיקור שלו. אז כשיש טקסט יצירתי(ועל זה כבר החמאת) שבא לסקר את המוצר הזה ולשנות את הדפפוסים והנורמות, לתת לאנשים כמוני וכמוך שבורחים מאמצעי התקשורת הטריוויאלים בגלל אותה נחיתות אז צריך לבוא על כך בטענות? ואני בטוח שתראה בתגובות שזה מעניין לא מעט אנשים, אותי למשל.
יום טוב.

איציק אלפסי 7 בנובמבר 2011

כל מילה בסלע, תומר. כל מילה.

B. Goren 7 בנובמבר 2011

לייק, תומר.

MOBY 7 בנובמבר 2011

+1 תומר

עופר פרוסנר 7 בנובמבר 2011

מה שהשלושה מעלי אמרו

פרלה 7 בנובמבר 2011

אם הוא מבזבז על כך יצירתיותיות ואותך זה לא מעניין כי זה נחות אז למה קראת והטרחת אותנו בתגובתך?!

גל ד 8 בנובמבר 2011

בתור מישהו שבוחל בכדורגל ישראלי, נהניתי מאוד גם מהטור וגם מהתגובה. אבל לצערי רמת הסיקור היא לא הבעיה. זו בעיה, אבל לא ה-בעיה. הכדורגל הישראלי נחות. והוא נחות בגלל רמת המקצוענות של העוסקים במקצוע.

תומר חרוב 7 בנובמבר 2011

ולעניין עצמו. הבעיה בחיפה היא עודף השומן שנוצר מהרכש חסר התכלית שהיא ביצעה בקיץ. הרכישות שלה היו כלכך מיותרות ולא חכמות, ניפחו את הסגל בצורה לא פרופורציונלית, גרמו לחוסר היררכיה משווע והגדילו את הלחץ. נראה שחיפה כל כך התרכזה בזה שלאחרים לא יהיה שהיא לא חשבה על מה שהיא באמת צריכה. הזכרת את גלבאן, הנה שחקן שלא היה מבוקש בהפועל או במכבי(לא ברצינות לפחות) אז חיפה לא הלכה עליו בכל הכוח. על מי חיפה כן הלכה? על דלה ימפולסקי שהיה מבוקש בהפועל, על תמיר כהן שדובר עליו בהקשר של מכבי, היא רצתה את עומר דמארי, על חן עזריאל שהיה מבוקש בהפועל. קצת התפוצץ לה בפרצוף שמכבי תל אביב לא נגררה לשוק ההעברות ויצרה סגל בריא, שהפועל התעשתה על עצמה פחות או יותר ובנתה קבוצה לא סופר כישרונית ונוצצת אבל די מאוזנת.

ניב שטנדל 7 בנובמבר 2011

אני מסכים לגבי השורה התחתונה, אבל לא בטוח שזה מהסיבה שציינת. למעשה, אני די בטוח שלא. אני חושב שיענקל'ה שחר מוכיח באופן שיטתי שמדיניות הרכש שלו לא מושפעת מהקבוצות האחרות.

תומר חרוב 7 בנובמבר 2011

מאוד מושפעת. כששחר רואה תחרות קשה אז הוא לוקח צעד אחורה, כמו במקרה גאידמק אבל כשהוא מזהה חולשה של היריבות אז הוא משתלט. נכון, הוא לא פועל כמו במקומות אחרים שרואים שההוא קונה ביוקר אז הוא יקנה גם אבל הוא כן מתייחס לזה ומגיב. בדרך כלל הוא מגיב נכון, הפעם לא.

איציק אלפסי 7 בנובמבר 2011

אחלה טקסט אבל אני חולק קצת על התוכן.
לא ברור מה קורה בינתיים העונה בחיפה, אבל אני לא אוהב את הגישה לחפש תמיד ישר את המאמן. אחרי שלוש אליפויות (אחת קוזזה) בשלוש עונות והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית אלישע לוי לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד אחד ובטח לא את זה שהוא לא "מאמן של קבוצות קטנות", אם יש בכלל דבר כזה – מאמן טוב הוא מאמן טוב. גם מוריניו משחק הגנתי (לא שאלישע משחק הגנתי, אבל יכול להיות שלפעמים הוא יכול להיות פחות זהיר), אז הוא מאמן של קבוצות קטנות? סה"כ צריך להכניס את העניינים לפרופורציות, יכול להיות שיש בחיפה איזשהו שובע או עייפות החומר והרענון בקיץ לא עבד הפעם, זה בסדר, גם האוהדים של חיפה יודו בינם לבין עצמם שהם לא רוצים להפוך למכבי ת"א כדורסל, ובמאקרו חיפה היא עדיין המועדון מס' 1 בארץ בפור עצום וגם יש לה את המאמן מס' 1 בארץ, בפור לא הרבה יותר קטן.

ניב שטנדל 7 בנובמבר 2011

הבעיה היא לא שהוא מאמן של קבוצות קטנות – הבעיה היא שהוא לא יצא מזה. אני כן חושב שזו מנטליות שונה, ובצדק – אתה לא מנהל משחק של קבוצה קטנה כמו של קבוצה גדולה. הגישה שונה בהכרח.
אגב, מוריניו בכלל לא מאמן הגנתי בעיני (גם אלישע לא, כמו שאמרת), הוא מאמן טקטי (מאוד). הוא יודע לדרוס כשאפשר וכשצריך, כמו שראינו אתמול. זה כמעט ולא קורה בחיפה.

MOBY 7 בנובמבר 2011

ניב יכול להיות שאתה צודק.
אבל אלישע זכה ב-2 אליפויות וסגנות (אלו היו חוקי המשחק) והשנה אם יעלה באירופה זו תהיה עונה מוצלחת אפילו אם לא נזכה באליפות (אוי לידיים שכך מקלידות).
הסגל של חיפה הוא הסגל הכי פחות מוכשר ב-30 שנה האחרונות שזכה באליפות. יש לנו את קטן פצוע בתור מגה סטאר וזהו. אלו לא ימי עטר בנין ברקו או יעקובו רוסו זוטה פראליה. או אפילו ארמלי ממן אבוקרט רוזנטל. ואין לנו את בנאדו.
למה? כי כל שחקן שמצליח להרים כדור בריצה עובר לבלגיה או פולין או השם יודע. הזרים (סקאוט? מה עושה חרזי לעזאזל) לא באותה רמה.
וכל שנה מתחילים מחדש מההתחלה.
הייתי שמח לראות את זגורי בקבוצה ובאמת הרכש לא משהו (כבר דנו על זה) הכי שמח הייתי לראות תלתלים על הקווים (אבל ישתו לו כל תלתל בקשית הקופים שלנו) נראה לי שטוב לו בנתניה.
מאמן שמחבר קבוצות לסך יותר מכל חלקיו יש לנו כבר. ויש משבר, ובייחוד בזמני ה-25 של פרגסון אם לא ניתן זמן לעבוד לא נמשיך להיות אימפריה.

מוזגטס 7 בנובמבר 2011

המשפט האחרון שלך צריך להיחקק על קיר כלשהו.

יניב 8 בנובמבר 2011

מה בדיוק עשה רוני לוי אחרי מכבי חיפה? זה לא פשוט לקחת תארים עם מכבי חיפה- אבל אם כל הכבוד צריך להכניס את זה לקונטקסט הנכון.

תום א 7 בנובמבר 2011

טור מצוין. מסכים לגמרי.
אפשר להעביר ביקורת על הסגל, על הרכש, על מה שלא רוצים. בשורה התחתונה יש למכבי חיפה את הסגל הכי טוב בארץ (אולי חסר קשר התקפי אחד נוסף שימלא את החלל שהשאיר רפאלוב, היה נכון בדיעבד להשאיר את סולליך בקבוצה), ואלישע במקום לקחת אליפות בהליכה מדרדר את הקבוצה הזאת לתחתית הטבלה.
יש אחראי אחד לכשלון הזה והוא המאמן.
אם אתה מאמן מכבי חיפה ואתה משחק באופן עקבי בהרכב הגנתי (שני שחקני הגנה בקישור, חלוץ בודד) במשחקי בית נגד קבוצות בינוניות ומטה, אתה פשוט לא מבין איפה אתה נמצא. ואם אתה גם מאבד נקודות בגלל זה, אתה צריך ללכת הביתה.
וזה לא משנה כמה אליפויות לקחת בשנים האחרונות.

בר דלס 7 בנובמבר 2011

מתישהו מישהו צריך לחקור את הפערים הלא נתפסים האלו בין מה שרואים לפחות 90% מהצופים לבין מה שרואים המאמנים ובעיקר למה שעובר להם בראש.
אולי אלו האימונים שם מפגינים כל מיני שחקנים יכולות מסעירות חושים שלא באות לידי ביטוי במגרש. אולי אלו כל מיני פוליטיקות קטנות בין שחקנים למאמנים ויחסים שבתוך חדר ההלבשה ואולי זה הפחד שבא עם התפקיד כי על הכסף של אחרים יותר קל להמר. לפחות כשאתה יושב על תקן צופה מהצד ולא נושא בשום אחריות.

מצד שני ישנו פער מדהים נוסף בין ההשפעה האמיתית של מאמן וחלקו מרגע שהושלם סגל לבין ההשפעה המיוחסת לו.
דעתי היא שההבדלים בין רוב המאמנים הם זניחים, עניין של 10-15 אחוז הצלחה שקשורים יותר להתאמה של המאמן למועדון ולרוחו.

אם כי אולי במכבי חיפה ההשפעה טיפה יותר גדולה במהלך העונה וקטנה יותר בזמן בניית הקבוצה כיוון שלפעמים מי שמנחית שחקנים זה הבוס וסיבותיו עימו (ע"ע עזריאל שהגיע כחלק מגמילות חסדים לבית"ר ושימורה בליגה), לפעמים זה סוכן הבית שצריך לבשל פה את היעקובו הבא ובכלל כשיש לך 7 חלוצים באמת שההשפעה שלך גדולה.

ככה או ככה, ראינו כבר מאמנים שסווגו כמאמנים של קבוצות גדולות, ראינו את רוני לוי במכבי פ"ת (ובכלל), ראינו את קלינגר וראינו את אלי כהן השריף שלכמה שנים נחשב מאמן של קבוצות גדולות ואז בניון גילח את שמפו והפך אותו למאמן של קבוצות פחות גדולות ומשם למאמן בדימוס.

נ.ב
רגע, הנה אני סותר עצמי:
עכשיו הבון טון הוא לקרא בשמו של עטר. יכול מאוד להיות שאכן הוא האיש שמתאים להיות על הקווים של מכבי חיפה. למכבי נתניה שלו יש רגעים נפלאים ובכלל הוא מצליח יופי עם צעירים.
מה שמדהים אותי זה שאף אחד אפילו לא לוחש את שמו של אלי כהן מעכו. גם יציר אותנטי של מכבי חיפה. כשהקריאה הבולטת של אוהדיה עוד היתה "חיפה" וגם מאמן מצויין שמצליח כמעט בכל מקום ובכל עונה. לדעתי? המאמן הכי אנדריידט בארץ.

קלברסון 7 בנובמבר 2011

הערה לאיציק אלפסי – בתור מי שנהנה לקרוא אותך בדרך כלל, אני מתפלא לראות שגם אתה נסחף בעניין הקיזוז וכו'.
זה מעט ילדותי. אני מבין שהאליפות של הפועל ת"א בטדי מאוד כואבת לאוהד בית"ר אבל להתחיל בתירוצי קיזוז זה ילדותי ולא מתאים לכותב כמוך. כשהוחלט על הקיזוז אף אחד לא ידע שזה מה שיעניק להפועל ת"א את האליפות. בה במידה זו יכלה להיות כל קבוצה אחרת. אגב, אם אלישע היה מאמן כזה טוב אז הוא יודע להילחם בגזירת הקיזוז שהייתה ידועה מראש.
אני מניח שלא היית מעוניין לגזול אליפות מהמאזן של בית"ר י-ם בגלל משחק השרוכים ולא היית לוקח אליפות למכבי ת"א כיוון שבמחזור הסיום היא "התארחה" באיצטדיון ר"ג במשחק מול הפועל פ"ת (אגב, מבין כל הדוגמאות, זו הראויה ביותר לגזילה…)

B. Goren 7 בנובמבר 2011

יש לך טעות בסיסית קלברסון. אתה מניח שאם מכבי תל אביב היתה מתארחת באורווה, התוצאה היתה קטנה מנצחון של 3:0 ובאליפות היתה זוכה חיפה. הנחה לגיטימית אך עדיין בגדר הנחה. לחיפה לעומת זאת נגזלו נקודות וזו עובדה עליה לא ניתן להתווכח. אני בטוח שאתה את ההבדל בין הנחה לעובדה.

B. Goren 7 בנובמבר 2011

צריך להיות אתה "מבין" את ההבדל. טל"ח.

חנן 7 בנובמבר 2011

ובית שאן זו לא עובדה מוכחת? ו-15 הנקודות שחיפה הרוויחה באותה עונה מטעויות שופטים הן לא עובדה מוכחת?
אוהדי חיפה צריכים להפנים שהאליפות לא שייכת להם.
לפעמים מפסידים אותה.

יונתן 7 בנובמבר 2011

כל כך צודק. הבכיינות הכפייתית בנושא הקיזוז כבר חורגת מפאתטיות. החוקים נקבעו מראש, יענקלה תמך כולם יכלו להנות או להפגע מהשיטה באופן שווה. כל זה לא מעניין את הירוקים/צהובים. אל תבלבל אותם עם עובדות. האמת אני קצת מבין אותם. הרבה יותר קל לבכות על הקיזוז מאשר להזכר בעובדה שהם הובילו במחזור האחרון, שיחקו משחק באוירה ביתי מול שוער שני ולמרות זאת שברו כל שיאי חנק ולוזריות. שאפו. ובית״ר? הם קיבלו את זהבי בדקה ה92 וקפטן ערבי שרץ באמוק לחגוג עם האוהדים ביציע בטדי.  

ריקי רומא 7 בנובמבר 2011

זה נראה כמו ניצול הזדמנות להיכנס בחיפה
את מי אתה אוהד ניב?

פראליה 7 בנובמבר 2011

תשמע, הוא אומר שאלישע לא מתאים לתדמית אז אוהד חיפה הוא לא.

ניב שטנדל 7 בנובמבר 2011

דווקא חיפה. לא כתבתי רק תדמית, אגב. התדמית היא חלק מהעניין.

ריקי רומא 7 בנובמבר 2011

צודק, אני מנסה לחשוב מי כן מתאים לתדמית
מעניין אם פאט ריילי פנוי..

פרלה 7 בנובמבר 2011

להיכנס מחדש לעניני הקיזוז זה כמו לחטט בפצע שמתחיל להגליד (ברגע שהאליפות חזרה הביתה אל הכרמל).
אלישע עדיין בגדר סימן שאלה. גם רוני לוי היה. בעונתו הרביעית. עדיין סימן שאלה.
חוסר היציבות בין יכולת פנטסטית וכושר ספיגה מוגבר רובץ לפתחו של המאמן. בשלוש העונות הראשונות שלו ההגנה היתה המוצלחת בליגה ולא איבדנו כמעט נקודות מול אף אחד ובטח לא בבית ובוודאי שלא נגד קבוצות הבטן הרכה של הליגה.
הסגל הגדול קצת מבלבל אותו והיעדר ההיררכיה הוא הרבה באשמתו.
אשתקד גם אני פינטזתי עליו כסוג של פרגי אבל פתיחת העונה הזו מחזירה אותי לעונתו הרביעית של רוני לוי ובסוף השנה אני לא רואה את זה ממשיך.
אלי כהן באמת לא נופל מרובן והוא גם נחמד כמו אלישע ושיחק בקבוצה וכבש שער במשחק האליפות השניה מול כפר סבא
(הזכרתי לו את זה במפגש מקרי בבית כנסת בצלון בנתניה כשחיתן את ביתו והוא אמר שהוא זוכר כי התחתן בעצמו יום למחרת).

כוכב עליון 7 בנובמבר 2011

אני מנסה להזכר איזה מאמן כן חיבבו בחיפה, אני לוקח את עצמי עד שלמה שרף או אמציה לבקוביץ'…

ברק 7 בנובמבר 2011

ניב – "זה לא רק משום שאוהדי חיפה מבכרים כדורגל אטרקטיבי; זה משום שהם דורשים גישה של מנצחים" – אם אוהדי חיפה היו מתעניינים בכדורגל ושיטה שום לא היה מפוטר ב-2003 אחרי הפסד אליפות בהפרש שערים תוך תצוגות כדורגל התקפי-מדי. כולם רוצים רק לנצח וכולם יודעים רק לבקר.

פרלה – אלישע לוי זה לא רוני לוי משתי סיבות: א. רוני לוי לא בנה אף שחקן בית. ב. רוני לוי לקח אליפויות רק כשמכבי חיפה היתה הקבוצה העשירה ביותר, כך שניתן לשייך את כל מה שהוא עשה לכסף של שחר, במיוחד לאור העובדה שהוא לא ניצח אף "יריבה מסורתית" בקרב ראש-בראש. אלישע עשה קבוצה יפה משחקנים צעירים ושחקני בית, ניצח פעמיים את הפועל ת"א במשחקי עונה ולקח אליפות כאשר התקציב שלו היה השלישי בגודלו בליגה.

עוד דבר – לא הייתי לוקח את ארבייטמן כדוגמא לחלוץ מוצלח מיובש. אני לא מחזיק ממנו…

הבעיה שלנו לדעתי היא שברגע שקטן יפרוש יקח 2-3 שנים של כאוס עד שייבנה שלד של שחקנים שיודע לשחק בלעדיו. אמנם גם איתו אנחנו שווים רק מקום 3-4, אבל מנסים להוציא את המקסימום לפני שהבלגן הגדול יתחיל

פרלה 7 בנובמבר 2011

בירם כיאל זה של רוני לוי (אמנם כאילוץ אחרי ששיחרר את דירסאו לטובת פאוליניו, במהלך שלדעתי דפק לנו עונה שלמה).

ריקי רומא 7 בנובמבר 2011

כמה אי דיוקים ושאלה אחת:
שום לא פוטר- הוא חתם בפנאתייקוס
אלישע מאמן בשנה שהושקע סכומי כסף עצומים ברכש, כך שאי אפשר לתלות חוסר הצלחה באי השקעה כספית
בתקופה של רוני לוי היו 14! שחקני בית בסגל
שנה שעברה אלישע הפסיד להפועל במשחק העונה (ב-4:1 להפועל)ולקח אליפות בעקבות מעידה של הפועל במחזורים האחרונים
שנה שעברה לקחנו אליפות מבלי שיניב קטן היה פקטור במחזורים האחרונים הקריטיים .

חוץ מזה כל הנקודות שלך נכונות

ולשאלה: בתחילת התגובה שלך אתה מתייחס לחיפה ולאוהדים שלה כאילו אתה מסתכל מהצד, ובסוף התגובה אתה מתייחס לפרישה עתידית של יניב קטן כ"בעיה שלנו"
אתה אוהד מכבי חיפה או רק הצלחות?

*לא התייחסתי לארבייטמן כי אתה "לא מחזיק ממנו"… *

ברק 7 בנובמבר 2011

תקן אותי אם אני טועה, אבל האוהדים רצו את ראשו של שום.
14 שחקני בית בסגל זה יופי – יצא ממישהו מהם משהו (חוץ מכיאל)?
להפסיד משחקי עונה זה חלק מהחיים וחלק מהחוויה של אוהד, כל זמן שאתה מקבל גם את הצד השני של החוויה. רוני לוי לא סיפק את זה.

הפועל לא "מעדה" במחזורים האחרונים. גם בעונה הסדירה אחוזי ההצלחה שלה נגד קבוצות בחלק העליון של הטבלה היו נמוכים משמעותית משלנו – הם הפסידו נקודות לק"ש, מכבי ת"א, עכו (שברגע האחרון יצאו מהפלייאוף העליון). אנחנו הפסדנו לבית"ר וב"ש. הפלייאוף לאחר הקיזוז רק הציף את הבלוף של "הפועל משחקת את הכדורגל הכי יפה בארץ" שהתבסס על שביעייה להפועל (מי?) פ"ת, גניבת נצחון עם בונקר בקרית אליעזר ומשחק אחד טוב נגדנו בבלומפילד.

לא כ"כ דחוף לי לרדת לרמת ה"אוהד הצלחות", אבל בכ"ז – אתה מבסס את זה רק על השימוש בגוף שניגוף שלישי. הרי האג'נדה של התגובה שלי היא לראות את הדברים הטובים שאלישע עשה ולא את החודשיים האחרונים

ריקי רומא 7 בנובמבר 2011

יודע מה, צודק.
אין טעם ללכת לאזור "אוהד הצלחות"
סורי נשמה

פשוט מעצבן לקרוא פוסטים של אוהדים של התל אביביות עלינו (סטייל עמנואל רוזן) ולהפך, נסחפתי.

ניב שטנדל 7 בנובמבר 2011

אבל אני כן חושב שיש אתוסים למועדונים. האתוס של מכבי חיפה זה "כדורגל התקפי". גם מאמנים שהביאו הצלחות זכו לבוז כשהכדורגל לא היה כזה. אני משוכנע שהאוהדים מתעניינים בכדורגל ושיטה – ובמיוחד בחיפה, שכבר זכתה להצלחות (לעומת קבוצות אחרות, שבהן האוהדים אולי מוכנים להתפשר כדי לקבל אליפות סוף סוף).
אצל אלישע המצב יותר חמור, כי אבדה ההרתעה שהיתה נכס חשוב של חיפה בעשור האחרון (כנגזרת מההצלחות).

רועי 7 בנובמבר 2011

האתוס של רוב המועדונים הגדולים זה כדורגל התקפי.
בית"ר, מכבי ת"א, חיפה.
והנה גם התפוקות בשנים האחרונות תיעתעו בזכרונם של אוהדי הפועל כאילו התחפשו לקבוצה התקפית וגם הם באים בטענות לקשטן על הכדורגל המשעמם.
בוא לא נשכח שגם בעונות הראשונות של אלישע הוא לא סבל מעודף האבה מהקהל.
לדעתי זה משהו אישי נגד המאמן שהיה קיים מההתחלה, ורק עכשיו נמצא התירוץ.

הופ 7 בנובמבר 2011

לא מסכים עם הכל, בעיקר בשל הסיבות ש MOBY וברק הזכירו – אבל יופי של פוסט. ניתוח טוב והקטע עם החילופים מוצלח ויצירתי.

ליאב 7 בנובמבר 2011

כאוהד חיפה, לא הייתי מחסידיו של אלישע לוי מן הרגע הראשון. טביעת האצבע שלו מעולם לא היתה קיימת וממילא הסתמך על סגל איכותי בליגה לא תחרותית במיוחד. בכל פעם שהיה בפניו אתגר – הוא כשל. הפארסה בליגת האלופות, ההתבטלות מול הפועל ת"א – גם כשלקח אליפות בשנה שעברה. איכשהו, התחושה היתה שבקיץ האחרון שחר היה צריך לומר לו תודה רבה על ההישגים ולהחליפו.

שתי הערות לענייננו:
1. בחודשים האחרונים אנו ערים למהלך מבזה שלוי מבצע מול ניר דוידוביץ'. אין ספק שימיו הגדולים של ניר מאחוריו, אך ביזויו ברוטציה מגוחכת מול שוער צעיר ולא כל כך מוכשר – שלהזכירכם תופס מקום של זר פוטנציאלי, מהווה מבחינתי מהלך טפשי וחסר הבנה של המערכת בה הוא עובד למעלה משלוש שנים. בין אם יניב קטן וחבריו אוהבים את ניר דוידוביץ' ובין אם לא – לניר מניות רבות בהצלחותיה של מכבי חיפה לאורך שנים ואני בוש וכלימה על התנהלות הקבוצה מולו – לא רוצים אותו, אמרו לו את זה חד-משמעית לפני תחילת העונה ואני בטוח שהוא ימצא קבוצה (או יפרוש), אך מסכת ההשפלות נוסח שחקן שזה עלה מהנוער אינה במקום.

2. הסגל – התקשורת מרבה לדבר על הסגל העמוק שנבנה השנה, אך יש להפנות את האצבע המאשימה לאדם אחד והוא אלישע לוי שהיתה לו את האפשרות לבחור את השחקנים המתאימים וכשל פעם נוספת בבחירת שחקנים עם אופי ראוי לקבוצת צמרת. על בדיחת מרכז ההגנה ידובר עוד רבות. רק למנות את השמות מתחילת העונה – בוליאט, פילאבסקי, סרי פלאח, איציק כהן ואוראל דגני, מבהירה כמה עלובה וחסרת חשיבה היתה עבודתו בקיץ. לא ציינתי את שמו של שי מיימון מטעם אחד ויחיד – ששמו קשור לשמו של אריק בנאדו, שגם הוא החליק במקרה להרכב כי אלישע "חס וחלילה" כלל לא יודע שהוא ראוי..

עשה לנו טובה – גאל אותנו מיסוריינו ועזוב אותנו.

MOBY 8 בנובמבר 2011

איזה סגל איכותי?
קבוצה איכותית! סגל כמעט ללא נציג בנבחרת הסמרטוטים שלנו.

ברק 8 בנובמבר 2011

מחליף לדוידוביץ' הביאו לא כדי להראות לו את הדרך החוצה אלא כי הוא תמיד נפצע. אם כל האהבה לאדרי (והסטטיסטיקה הטובה) – כשהוא שיחק היה חוסר שקט בחלק האחורי ולכן הוחלט להביא שוער יותר טוב מאדרי. ניר היה יכול לקחת על עצמו תפקיד של מנטור אבל כנראה שהוא לא בנוי לזה

דורפן 8 בנובמבר 2011

ליאב – אני לא מבין את התחושה שקיימת בישראל שהספסל הוא השפלה או שלפחות המאמן צריך לשלוח מכתב מסודר לשחקן הוותיק ולהגיד לו מתי הוא משחק.

האם דוידוביץ תרם למכבי חיפה יותר מאשר ריאן גיגס או פול סקולס למנצ'סטר יונייטד, יותר מאשר קרלס פויול לברצלונה. כי הם מסתדרים יופי עם הספסל

שי 8 בנובמבר 2011

אלישע לוי מאמן מצוין.
את ההישגים בחיפה (דרך אגב מישהו שמע על מאור בוזגלו מאז שעזב את סכנין?) לא צריך להזכיר שוב.
העובדה ששלוש עונות לקבוצה היתה ההגנה הטובה ביותר, הפריצה קדימה של שלומי ארביטמן, רפאלוב, תומר חמד למשל הם רק השגים של המאמן.
השקט ששרר בתחום החברתי, עד לראיון של דוידוביץ' בסוף העונה שעברה הוא עוד הישג שלו.
נראה השנה שהעזיבה של רפאלוב וקולמה פירקה לגמרי את הקבוצה שבנה לפני 3 עונות, והחדשה לא מתחברת.
סהכ אלישע מביא לבוס שלו את הסחורה. הקבוצה זוכה בתארים, משתתפת באירופה ושחקנים בני 22-25 נמכרים בסכומים נאים לאירופה.

Comments closed