נהג המונית והאחים בנודיס / מאשקה ליטבק

.

.

.

.

.

.

.

.

***

הטלפון הנייד מצלצל: "מדברת חנה מבנק הדם, מאשקה בבקשה  בואי מחר לתרום טרבוציטים דחוף, בשעה 11:00 מונית תחכה לך ליד מגדל המים הישן בקיבוץ".

אמרתי כן. ביום חמישי בשעה 11:00 נכנסתי למונית שלקחה אותי ועוד שני אנשים ממושב שפיר לבית חולים 'רבין' לבנק הדם. בבנק הדם התקבלנו בחום ע"י העובדים כמו היינו
משפחה אחת.

עושה את הבדיקות השגרתיות, לחץ דם, בדיקת דם, מילוי טפסים, וכעבור רבע שעה מחברים אותי למכונה, מחט גדולה תקועה בזרועי. בפולסים במשך 12 דקות הדם שלי עובר למכונה המפרידה
את מרכיבי הדם, הטרבוציטים עוברים לשקית וגם קצת פלזמה, וכעבור 15 דקות מחזירים לידי את הכדוריות הלבנות, האדומות ופלזמה, כך זה נמשך 6-7 סיבובים, משהו כמו שעתיים.

במהלך התרומה אני צופה בטלוויזיה או משוחחת עם אנשים.

הדם שלנו מורכב מארבעה מרכיבים עיקריים: כדוריות דם לבנות, אדומות, פלזמה וחומרי קרישת דם הנקראים טרבוציטים. חומרי קרישה נחוצים מאוד לילדים חולי סרטן הדם המאושפזים בשניידר.

בשבע השנים האחרונות אני קשורה לבנק הדם בבית חולים 'רבין', כל חודשיים שלושה או ע"פ קריאה מגיעה לתרום טרבוציטים, ולפי בקשתם "אסור" לי לתרום דם בשום מקום, בכדי שאהיה זמינה להם מתי שצריך.

אחרי כשעתיים אנחנו מקבלים מבנק הדם קבלה למונית שתיקח אותנו הביתה. נכנסים למונית, אני יושבת ליד הנהג, וחברי שתרמו יחד איתי יושבים מאחור.

מתחילים בנסיעה ונהג המונית שואל איפה זה קיבוץ נגבה, עונים לו שיסע בכביש 4 לכיוון אשדוד ואשקלון ואנחנו נסביר לו.

אני: למה אתה לא מפעיל את ה-GPS?

נהג המונית: מה אני צריך אותו שיקשקש לי כל הדרך, סתם רעש, אני מלוד, תגידי זו הדרך גם לעזה למחסום ארז?

אני: כן כביש מס' 4 דרום, אבל אתה תפנה בצומת ניצנים שמאלה.

נהג המונית: אני מכיר את הדרך הזאת, כל פעם אני מסיע מחבלים שהיו באשפוז כאן בחזרה לעזה, אנחנו משוגעים, נותנים להם טיפול מסור ואח"כ הם יורים עלינו. והוסיף
עוד כמה קללות, והמנטרה – אני מכיר אותם טוב, עבדתי איתם 40 שנה בבניין. הכול הם מקבלים כאן חינם ואח"כ רוצים להרוג אותנו.

שמעון היושב מאחור: אני יודע שמרכז פרס משלם הרבה כסף לבתי חולים למימון אשפוז ילדים מעזה שחולים. ויש עמותה שמסיעה בהתנדבות את החולים מהמחסומים לבתי החולים וחזרה.

אני: אני מכירה אותה, זו עמותה שאני שייכת אליה, ומארגן את ההסעות האלה יובל רוט מפרדס חנה.

נהג המונית: איזה עמותה זאת?

אני: אם אני אומר לך אתה לא תאהב לשמוע זאת.

נהג המונית: דברי, דברי.

אני: עמותה של משפחות שכולות ישראליות ופלסטינאיות למען שלום ופיוס.

אנחנו כבר נמצאים בין ראשון לציון ליבנה. נהג המונית לוקח אוויר לראותיו, מסתכל אלי ואומר: בחיי, אם לא היית תורמת לילדים חולי הסרטן, הייתי עוצר עכשיו את המונית
ומוריד אותך כאן.

באותו הרגע נשמע צלצול הודעה בטלפון שלי, פותחת את ההודעה והיא מעודד קטש: "תודה על הכול!". אומרת לנוסעים איתי שזה מעודד קטש, ועוברים לדבר על ספורט.

נהג המונית: מה את ועודד קשט?

אני: אוהדת הפועל ירושלים בכדורסל והוא היה המאמן שלנו שהתפטר השבוע.

נהג המונית: אני יודע, תשמעי הוא לא מתאים לקבוצות גדולות, נכשל במכבי ת"א, נכשל בירושלים, לקח במזל אליפות ממכבי עם גלבוע. תגידי את גם בעד הפועל ת"א?

אני: לא, לא בכדורסל ובטח לא בכדורגל, אני בעד קריית שמונה, אשדוד ובאר שבע. אני באה מהפריפריה, ושמחה שקבוצות משם בראש הטבלה. תאר לך שברצלונה תבוא לשחק בקריית שמונה…
איזה קבוצה אתה אוהד?

נהג המונית: לי הייתה קבוצה אבל עכשיו היא איננה, אני בא מלוד עם הכספומטים…

אני: לוד? שלושת האחים בנודיס. אני זוכרת אותם: יעקב השוער, איציק מגן ואורי הבלם. לקחו את הגביע בשנת 1984 כשקשטן היה מאמן בלוד.

נהג המונית: עכשיו את בשבילי צדיקה אמתית, זוכרת את האחים בנודיס ואת הגביע היחיד שזכינו בו וגם תורמת לילדים חולי סרטן.

מתקרבים לצומת ניצנים, אני אומרת לנהג שברמזור השני בצומת יפנה שמאלה.

נהג המונית: תגידי, כאן זה מקום שמגיעים טילים, איך את יכולה להאמין למחבלים האלה שמטופלים בבתי החולים שלנו, ואחרי שהם הבריאו הם לא יורים את הטילים עליך להרוג
אותך.

אני: תזכור לפנות שמאלה ברמזור, ואח"כ שוב שמאלה בצומת הודיה.

נהג המונית: כל הזמן רק שמאלה, ואללה אתם השמאלנים האלה צריך לשים אתכם בשמורה, אבל אותך לא, את תורמת לילדים חולי סרטן וזוכרת את האחים בנודיס. כמה נשים בארץ יודעות וזוכרות מי היו הפועל לוד והאחים בנודיס?

אני: הדרת נשים אתה רואה? עכשיו בצומת הבאה תפנה ימינה לכביש לנגבה.

נהג המונית: סוף סוף ימינה בנסיעה אתכם. תגידי, הטנק הזה בקיבוץ, למה התותח שלו מכוון לעבר אשדוד ולא לעבר עזה?

אני: הטנק הזה הוא סמל לגבורת מגני נגבה במלחמת העצמאות.

נהג המונית: גם שמאלנים וגם גיבורים? זה לא מסתדר לי. מה שמסתדר לי אצלך שאת זוכרת את האחים בנודיס.

אני: תודה לך, היה נעים לנסוע איתך, ביציאה אתה תפנה ימינה לכיוון צומת קסטינה מסמיה, וכך תוכל להגיע ללוד. תמסור ד"ש לאחים בנודיס.

 *

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

הפועל לוד בויקיפדיה

מאשקה ליטבק בדה באזר

עוד עונת NBA
ליגת שוקי ההון: שנה חדשה, ניחושים (רעידת אדמה בסין?)

26 Comments

טל בן יהודה 31 בדצמבר 2011

נהניתי מאד מהסיפור!

בני תבורי 31 בדצמבר 2011

נהדר מאשקה! סיפור נפלא.

איתן מקטמון 31 בדצמבר 2011

מאשקה את ענקית. גם נשמה גדולה וגם מספרת כל כך יפה.
אחלה סיפור להתחיל איתו את השנה החדשה

גיל שלי 31 בדצמבר 2011

נהדר

עצמות עצלות 1 בינואר 2012

תודה מאשקה.

חאג' 1 בינואר 2012

מעולה, תודה.

מנחם לס 1 בינואר 2012

אני משער שטרבוציטים היא מילה לטינית ל-PLATELATES שכל חולה סרטן דם זקוק להם. הבעייה היא שבמקרים של השתלת מיח עצם, ה-PLATELATES חייבים להיות זהים, דבר שקורה עם תאומים זהים, כשבאוכלוסיה הרגילה 1 ל-20,000,000 נושא פלייטלייטס זהים לחלוטין. אחרת הגוף דוחה אותן. זה מה שבסוף התגבר על אשתי רינה.

יואב 1 בינואר 2012

נהדר.
שנה אזרחית טובה מאשקה.

סימנטוב 1 בינואר 2012

נהדר כיף לקרוא! כשכן וכשמאלן שגם תורם (בבילינסון כל חודשיים שלושה לוקח בערך שעה ועשרים).
כ"כ חבל על קטש נקווה שיצליח בפעם הבאה (את שלו הוא עשה ניצח את מכבי :) )

אלעד 1 בינואר 2012

מאשקה, אם היו לנו עוד כמה מאות אלפי אנשים כמוך, היינו במקום טוב יותר. להפועל ירושלים אבל זה לא היה עוזר…

mainland 1 בינואר 2012

פוסט נפלא! תודה מאשקה, מחכה לעוד פוסטים.

ערן קאלימי 1 בינואר 2012

מאשקה, את שמאלנית הזויה!

שרון קאלימי 2 בינואר 2012

גם אתה.

יוני 1 בינואר 2012

אמרו שנהדר כבר מעליי. אבל נראה לי שיותר כיף לקרוא את זה 12 פעמים מאשר 11.

קונדופוני 1 בינואר 2012

מצוין. כיף לקרוא בתחילת השבוע / שנה.
האחים בנודיס הם יופי של שאלת טריויה, והגביע שלהם היה הירואי כמעט כמו של יהוד איזה שנה שנתיים לפניהם.

אפריים 1 בינואר 2012

קבלי בברכה קללה שאף פעם לא הבנתי למה היא קללה-
את יפת נפש!!!

איתן בקרמן 1 בינואר 2012

לייק. עלית על זה אפרים. שאיפה לנפש יפה הפכה לקללה, בדיוק כמו שמאשקה, הפטריוטית הכי גדולה שנולדה פה, הפכה לשמאלנית בוגדנית. אבל השיגעון הקולקטיבי הזה מתהפך חזרה בהדרגה. שנה טובה!

תומר חרוב 1 בינואר 2012

מאשקה, יופי של פוסט, מאוד נהניתי.

matipool 1 בינואר 2012

המילה הראשונה שעלתה לי כשקראתי את הפוסט היא "נהדר" .
אז למרות שמגיבים רבים כבר הגיבו ב"נהדר" , אני נשאר עם "נהדר" .
לצערי , את הנושא שכתבת עליו אני מכיר טוב . גם אני התחברתי למכונה הזו מס' פעמים אבל זה לא עזר להציל את גיסתי ז"ל .

מאור 1 בינואר 2012

ויוה לוד! אורי בנודיס חבר של סבא שלי ולפעמים מגיע אלינו הביתה. תמיד נחמד להקשיב לסיפורים איך עיר שלמה חגגה את הזכייה בגביע המדינה.
כמה חבל שבגלל ראשי עיר מושחטים, עסקנים מלוכלכים ובני רגב אחד, הפועל לוד כבר לא קיימת יותר. יש את בני לוד אך בגלל שהיא נחשבת לקבוצה ערבייה רוב התושבים בעיר לא בעדם.
היתה התארגנות לפני חצי שנה בערך לנסות ולהקים קבוצת אוהדים בסגנון של קטמון על חורבותיה של הפועל לוד. הבעיה היא שכל העסקנים בעיר יקפצו מהר על המציאה ולא יוותרו עד ששוב יחזירו את הקבוצה אל עפר.

אנונימוס 1 בינואר 2012

מה שנכון נכון, אנשים כמוך צריך לשים בשמורה, שלא תיכחדו.
כיף לקרוא

הלל מירון 1 בינואר 2012

מאשקה, גרמת לי לרצות להמיר את דתי לאיסלאם או לפחות לפוך לשמאלני.
גדולה מהחיים!

O-ren 1 בינואר 2012

מאשקה יקרה,
תענוג לקרוא, וזו הזדמנות להודות שתענוג לקרוא גם את תגובותייך המפרגנות והידעניות בפוסטים אחרים…
תודה!

הסוציולוגית 2 בינואר 2012

פוסט מקסים! מאשקה, את מדהימה

דניאל 2 בינואר 2012

איזה סיפור כיפי. תודה מאשקה

דורפן 7 בינואר 2012

נהדר

Comments closed