לא סתם פרגי רתח

.

.

.

.

.

.

.

.

***

פוסט מאת ד"ר שלומית גיא

*

א.

אחד האירועים הזכורים לי ביותר במהלך עבודת המחקר שלי באנגליה התרחש בתום ראיון עם מנהלים בכיר בארסנל. במשך חודשים ניסיתי לארגן פגישה עמו, בסוף זה התסתדר, ובמשך שעתיים שלמות ישבנו בחדש האירוח בבנין "הייבורי האוס".

קצת התאכזבתי שהשיחה לא התנהלה במשרד שלו (מעניין איך נראה משרד של מנהל כזה), ועוד יותר התאכזבתי מכך שלא הסכים לאפשר לי לקרוא את ספרי העבודה שלהם.

אבל האירוע המעניין ביותר התרחש דווקא כשהראיון הסתיים ואותו אדם ליווה אותי למעלית. בשיחת מסדרון מנומסת הוא שאל אותי לגבי מטרת המחקר שלי. "אני מנסה להבין איך הפך הכדורגל האנגלי מספורט של מעמד הפועלים לספורט של מעמד גבוה" עניתי לו. משהו בפניו השתנה. "אם כך, כדאי שתסיימי את העבודה שלך מהר. כמה זמן את עוד חושבת שזה יימשך?".

ההסבר שלו לטענה המוזרה הזו היה כלכלי: "מחירי הכרטיסים היום הם בלתי הגיוניים. חמישים פאונד לשעתיים של צפייה במשחק כדורגל הם מחיר לא ריאלי יחסית לכל ענף בידורי אחר במדינה. יום אחד אנשים יבינו את זה ויפסיקו לשלם. פשוט מאוד".

עברו חמש שנים והטענות הללו לגבי השינוי במעמדו של משחק הכדורגל באנגליה מתגלות כנכונות. אבל לא בגלל הסיבה הכלכלית. בעונה האחרונה פתאום צצות במגרשי הכדורגל יותר ויותר הערות גזעניות מפי שחקנים, ובעקבותיהם מפי אוהדים. בחברה מערבית רב-תרבותית הערות כאלה בהכרח פוגעות באופי ובמעמד של הכדורגל. השאלה היא רק האם אנגליה היא עדיין חברה רב-תרבותית.

ב.

בשנה האחרונה אני מתפתלת בכל פעם שמזמינים אותי להרצאה על הכדורגל האנגלי. האם עלי להמשיך ולהציג את הטענות שלי בנוגע לתהליך הציוויליזציה בכדורגל האנגלי, ובכללן הטענות על כך שאין יותר גזענות בענף ספורט זה?

יכולתי להמשיך ולדבוק בטענותי אלו, ולהתייחס ללואיס סוארז ולג'ון טרי כיוצאים מן הכלל, אבל זה לא המקרה. אומרים שפעם אחת זו החלקה, פעם שנייה צירוף מקרים אבל בפעם השלישית זו מגמה. עוד רגע תגיע השלישית.

חשדתי שזה יקרה. כבר מהרגע בו הצהיר דיוויד קמרון מעל כל במה ש"הרב-תרבותיות נכשלה". היה ברור שזה הכיוון אליו ילך גם הכדורגל האנגלי. היסטוריונים, סוציולוגים ואנתרופולוגים מסכימים שאירועים תרבותיים הם השתקפות של ערכים חברתיים. כשחברה משתנה, משתנה גם התרבות שלה.

זה די ברור: בחברה אורתודוקסית-דתית לא יאזינו לשירת נשים. ברגע שאותה חברה תהפוך הדוקה פחות, יגרום הדבר שינוי מיידי גם באופנת הבגדים, בסגנון המוזיקה ובסרטי הקולנוע והטלוויזיה שחבריה יצרכו. כך גם לגבי חברה שיוונית, שהופכת מרובדת ולחברת מלחמה שהופכת יונית. זה נכון לכל חברה, אבל נכון בעיקר לחברה האנגלית.

ג.

באנגליה זה אפילו קורה יותר מהר, כיוון שבין האזרחים באנגליה לבין "החברה" קיים קשר של אמון הדדי. בשונה מישראל, בה האזרח מחפש בנרות היכן הממשל "דופק" אותו, והפרנויה המרכזית שלו היא שלא "לצאת פראייר", באנגליה סומכים על מה שראש הממשלה אומר. התפישה מלכתחילה היא שהוא פועל לטובתם.

שמעו סיפור. יום אחד לקחתי אוטובוס מהתחנה שליד הבית לכיוון תחנת הרכבת ויקטוריה, שם הייתי אמורה לעלות על רכבת שתביא אותי לקובהאם. על השלט שעל האוטובוס היה רשום בבירור המספר והתחנה הסופית – אי אפשר היה להתבלבל.

אחרי מספר תחנות מצומצם, עדיין רחוק מאוד מויקטוריה, הודיע הנהג ברמקול שהוא לא ממשיך מכאן ועלינו לחכות לאוטובוס הבא. זה היה אוטובוס דו-קומתי והיו בו באותה שעה כמה עשרות אנשים. בשקט ובסדר מופתי החלו כל הנוסעים לרדת.

בהתחלה סירבתי לקבל את הדין. זו הייתה שכונה לא מוכרת, טיפה מפחידה ומי יודע מתי יגיע האוטובוס הבא. ובכלל, אולי בינתיים ישנה הנהג את דעתו, או לכל הפחות יסביר מדוע הוא כופה עלינו סיבוך לא נעים שכזה כל כך מוקדם בבוקר.

אחרי מספר דקות כל הנוסעים ירדו מהאוטובוס. בלי להתווכח, בלי סימני שאלה. המחשבה של הנוסעים היתה, אני מניחה, שיש לנהג סיבה טובה להסתובב על עקבותיו. אולי יש תקלה ברכב, אולי צריך אותו בדחיפות במקום אחר.

לפני כמה חודשים עליתי על אוטובוס מתל אביב לכיוון יפו. בדרך גילה הנהג שיש לו פנצ'ר ברכב, וביקש מאיתנו לרדת ולחכות לאוטובוס אחר. אתם יכולים לדמיין את הוויכוחים והקללות.

אגב, האמון באנגליה עובד גם לכיוון ההפוך. כך, כשהסברתי לנהג של האוטובוס הבא את שאירע, הוא נתן לי לעלות מבלי לשלם שוב עבור נסיעה. במקרים רבים אחרים הנהגים מאשרים לנוסעים לעלות גם אם הכרטיס שלהם מראה אור אדום (אין יותר נסיעות בכרטיס) או שלנוסעים יש שטר גדול מדי ולו אין עודף (עובדה שישראלים רבים באנגליה מנצלים פעמים רבות).

ולכן כשראש ממשלת אנגליה מודיע מעל במה בינלאומית שהרב-תרבותיות נכשלה, הם מאמינים לו. ואיך לא, תראו את הסרטון הבא.

לאנשים מהסוג הזה קמרון מתכוון כשהוא טוען שהרב-תרבותיות נכשלה. ומי יכול להאשים אותו? הבעיה עם התזה שלו היא שאנשים מסוג הזה הם קיצוניים ויוצאי דופן. אי אפשר לשנות מדיניות לאומית הנוגעת למילוני מהגרים בגלל שבחור אנגלי אחד איבד את הראש.

ד.

וזה לא קורה רק באנגליה. המשטרים באירופה ובמערב הופכים בשנים האחרונות יותר שמרניים ופחות סובלניים. כך בארצות הברית (עם התחזקות הרפובליקנים בבית הנבחרים) ספרד, פינלנד (לראשונה מאז 1956) וישראל.

אני לא רוצה להמשיך את הקו הפוליטי הזה, כי המטרה שלי היא לא לעצבן אף אחד. אז בואו נסכים על מספר עקרונות יסוד: גזענות זה רע, סובלנות לאחר זה טוב. הוגן, נכון?

ה.

ומהסיבה הזו ללואיס סוארז אין מקום בפרמיירליג, אין לו מקום בליברפול. טוב היה עושה דלגליש אם היה מוריד את סוארז בדקה הראשונה של המשחק, לאחר שסירב ללחוץ את ידו של פטריס אברה.

וויין רוני אמר בסופו של המשחק שמדובר באירוע בין שני אנשים. אפשר היה לחשוב שרוני למד משהו מכל העונשים שכבר קיבל בעבר. אני מסכימה עם הזעזוע העמוק שהביע אלכס פרגוסון בראיון אחרי המשחק ברשת סקיי 1

פרגוסון מציין שגזענות בפרמיירליג היא תופעה שהחלה בשנה האחרונה, ואין לה מקום. אנחנו לא רוצים לחזור לימים בהם קראו לשחקנים שחורים בשמות וזרקו עליהם בננות.

לחיצת יד בכדורגל האנגלי היא לא רק עמידה בכללי טקס קבועים; היא סמל בעל משמעות של הוגנות, משחק הוגן וסובלנות. הכדורגל האנגלי היה לאורך המאה הקודמת משחק אלים ביותר. במהלך משחק גמר הגביע ב-1956 שבר שחקן לשוער את הצוואר, במשחק הגמר שנה מאוחר יותר פגע שחקן בשוער של מנצ'סטר יונייטד ושבר לו את הלסת. וגם אחרי ההיתקלות הזאת (לא נשרקה עבירה, שכן היתקלויות כאלה היו חוקיות) לחצו שני השחקנים ידיים.

הסירוב של סוארז ללחוץ יד לאברה היא פשוט שבירה של כל חוקי המשחק. אם דלגליש לא ייפטר מהשחקן הזה (הכובש הכי טוב של ליברפול, הקבוצה האהודה עלי), אז הפרמיירליג צריכה לעשות זאת.

וגם אז זה לא יהיה מספיק. כדי שאירועים מהסוג הזה לא יישנו רק אנחנו, האזרחים/ הצופים/ האוהדים, צריכים להחליט שגזענות זה רע וסובלנות זה טוב. וליישם את העיקרון הזה בכל אירוע ציבורי בו נהיה נוכחים.

אחרת הרעים ינצחו וגם הכדורגל שלנו לא יהיה אותו דבר.

*

שלומית גיא ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

משתדרגים (למטה)
ליגת שוקי ההון: ההבדל בין איליי ופייטון כמשקיעים

88 Comments

דורפן 12 בפברואר 2012

שלומית – מאיפה הנחת המוצא שאי-לחיצת היד הייתה מסיבות גזעניות? אחרי שלא לחץ לאברה את היד ואחרי שריו פרדיננד סירב ללחוץ לו את היד (כתגובה פחות או יותר מוצדקת), סוארז כן לחץ את היד לאנטוניו ואלנסיה ולדני וולבק שגם הם שחורים. אז יש לו עניין אישי עם פטריס אברה ואני מעריך שהוא כן אמר לו משהו גזעני במהלך אותו משחק – אבל הוא נענש על כך. שמונה משחקים בחוץ. זהו. ריצה את עונשו. שחקן זר מאורוגוואי לא יפרק את הרב תרבותיות באנגליה.

הסיבה שסוארז צריך להענש היא הרבה יותר פשוטה: הוא הלהיט סתם את הרוחות שלא לצורך וגם בחוסר אחריות מסויים. אבל לא יותר מזה. ובוודאי לא להזרק מליברפול.

בני תבורי 12 בפברואר 2012

למה דווקא אוהד יונייטד יכול להגיב ברציונליות ושאר רוח יותר מאוהד ליברפול?

סלטיקס 12 בפברואר 2012

like (גם לתגובה של דורפן)

אריק 12 בפברואר 2012

אני לגמרי עם רוני ופחות עם פרגי. הוא חימם את האווירה אבל הוא הרגיש שנעשה לו עוול על ידי נוכל (ככה הוא הרגיש זה לא משנה מה האמת האובייקטיבית, אם יש כזאת) ולא לחץ לו את היד. עלוב, ילדותי, קטנוני, יריקה בפרצוף של המנג'ר (שזה הדבר הכי חמור פה, מדובר על קני אחרי הכל ובליברפול צריך לכבד אותו אפילו אם הוא לא המנג'ר), כל זה נכון, אבל זאת לא גזענות! סתם פרחח, לטס מוב און

שלומית 12 בפברואר 2012

עד תחילת המשחק הסכמתי אתכם לגמרי- מוב און. אי-לחיצת היד, גם אם היא כשלעצמה לא גזענית, הייתה קשורה באופן הדוק לאירוע קודם בעל אופי גזעני. הקישור שלי – ובטח של עשרות מיליוני ילדים ואוהדים – עם גזענות הוא לא מקרי. את הניתוח הרציונלי שאתם עושים פה אני בספק כמה אוהדים, הרבה מאוד צעירים יעשו בבית.
אנחנו יודעים שהתנהגויות של שחקן על הדשא גורמות לתגובת שרשרת בקהל. לקהל אין את פטריס אברה כדי לא ללחוץ לו יד, והם יעשו את זה עם אחרים שדומים לו.

דולבסקי 12 בפברואר 2012

אני מסכים איתך בעניין הזה.

רן אלתר 14 בפברואר 2012

לגבי מה שאמרת על היריקה על קני דלגליש – עצם העובדה שקני גיבה אותו וטען שבכלל לא היה צריך להיות עונש, ובוודאי שלא כזה עונש, היא לכשעצמה סיבה למה שקרה. זה שקני מגבה את סוארז, לא גורם לסוארז להבין שהוא עשה משהו שגוי לחלוטין, ועל כן זה מתגלגל. גם זה שקני השאיר אותו על הדשא אחרי התקרית לטעמי פוגע בכבודו של קני. כמו כל ההתנהלות שלו בפרשה הזו…

IDO 12 בפברואר 2012

דיוויד קמרון אמר את הדברים לאחר שעשרות צעירים
בזזו חנויות אקס בוקס בגלל שאין להם כסף לקנות את הדגם האחרון וזה בגלל שהסיטי של לונדון
רחוק שנות אור מהרובעים המזרחיים.

זאת הייתה התבטאות אומללה. בישראל לפחות הוקמה וועדת טכטנברג
באנגליה קמרון פתר את הדברים בזלזול שתיארת .

ועדיין אני חושב שמה שקמרון הכי פוחד זה מאיבוד ההגינות האנגלית המפורסמת.
אם החברה האנגלית היתה עדיין פיר פליי לא היו בוזזים חנויות אלא מוחים בנימוס או לא מוחים בכלל

דורפן 12 בפברואר 2012

קמרון חושש שאם יהיו יותר מדי שחורים, חומים וצהובים המפלגה השמרנית תתקשה לנצח בבחירות.

שלומית 12 בפברואר 2012

קמרון אמר את הדברים האלה בפברואר, 2011, וההתפרעויות היו באוגוסט אותה שנה. אין כאן ביצה ותרנגולת, יש כאן קשר מאוד ברור בין מסובב ומסובב.

עומרי 12 בפברואר 2012

סוארז לא לחץ את ידו של אברה משום שהוא חש שנעשה לו עוול – בהאשמה כי התבטא בגזענות, בהרחקה ובטיפול התקשורתי. לחיצת יד נראית בעיניו כאקט של הסכמה והכאה על חטא, לדעתי.

avigol 12 בפברואר 2012

שלומית.נהניתי לקרוא,אך לדעתי את מפספסת.הסירוב ללחוץ לאברה את היד,אינו קשור לגזענות או למשהו שמזכיר גזענות.סוארז לא הצליח להניח את האגו שלו מחוץ למגרש,וחבל,בהחלט אני מבין את ההרגשה הלא נעימה שזה השאיר לנו הצופים והאוהדים.אני אוהד ליברפול 25 שנים.אני יכול להבין את הכעס של סוארז,ויש לזכור שהוא בא ממדינה ומתרבות שהיא ההפך הגמור מאנגליה.דעתי היא שמלכתחילה לא הייתה לו כוונה גזענית,סתם טראש טוק שאליו הוא רגיל עוד מהויז'ס באורוגוואי.

רן אלתר 14 בפברואר 2012

כששחקן מגיע לפריימר ליג, ועוד לקבוצה כמו ליברפול, הוא חייב להבין את המקום שאליו הוא מגיע. הוא יודע טוב מאוד מה נהוג ומה נדרש ממנו, ועל כן כל סוג של התנהגות כזו, לא מקובל בעליל. אני אוהד יונייטד מושבע, ותאמין לי שגם אם לצורך העניין צ'יצ'אריטו היה קורא לגלן ג'ונסון "נגרו" כמה פעמים לאורך משחק, הייתי מזדעזע מזה וטוען שזה לא מקובל בעליל.
צ'יצ'אריטו הוא דוגמה מעולה להסתגלות של שחקן זר בתרבות של הפריימר ליג. הוא מתנהג למופת, יודע מה לעשות ואיך, ויודע מה דורשים ממנו, והוא עומד בהכל. יכול להיות שהוא מגיע מרקע שונה מזה של סוארז, אבל עדיין…
סוארז שחקן ענק מבחינת יכולת, אבל הוא פשוט לא מתאים לקוד ההתנהגותי של הפריימר ליג.

סער 12 בפברואר 2012

הגענו לעולם שבו אוהדים שרים על מקרי מוות ממסוימים (הייזל, היסלבורו) הפך לדבר הרבה פחות מגזענות.

חוץ מזה, שפרגוסון יתחיל לבחון בזכוכית מגדלת את כוכבי העבר שלו (וגם הנוכחים), לפני שהוא זורק מילה על סוארז (לא שאני מת על האורוגוואי, כן?)

דורפן 12 בפברואר 2012

סער – מטרות של חוקים היא לא למצוא "מה הדבר הכי מגעיל" ולהעניש על זה. למשל, אין חוקים נגד לזיין את אשתו של אחיך. מטרתם של חוקים היא להכחיד תופעות שמאיימות על החברה. גזענות היא תופעה שמאיימת על החברה. שירים על אסונות כדורגל זה סתם דבר מגעיל שקורה במגרש כדורגל. זו לא באמת בעיה.

ארז (דא יונג) 12 בפברואר 2012

תקנו אותי אם אני טועה, אבל בנבחרת אורוגוואי היו שחקנים שחורים הרבה לפני נבחרת אנגליה, וסוארס גדל בענף בו תמיד היו מסביבו שחורים, וכנראה שבאורוגוואי טראש טוק מסוג זה הוא מקובל.

אם סוארס היה אומר "צרפתי מסריח" זו הייתה גזענות? אם הוא היה אומר לארשבין במהלך משחק "רוסי שיכור"? או לרומני "צועני גנב"? כל אלה הם טראש טוק שאומרים במהלך משחק על מנת להוציא את היריב משלוותו.

מי ששבר את הכלים היה דווקא אברה, שעשה מהעניין הזה הרבה יותר ממה שהוא, הוציא את הטראש טוק החוצה, וגרם לסוארס להצטייר כמו אחרון הגזענים – מה שהעליב אותו ואולי בצדק.

דרך אגב שלומית, בבואנו לדבר על תהליכים היסטוריים מוטב אולי לא לראות אותם בקנה מידה של שנתיים כמו למשל במסקנות שקפצת אליהם לגבי בחירות 2010 בארה"ב. להזכירך, שנתיים לפני כן נבחר שם נשיא שחור.

דורפן 12 בפברואר 2012

בנבחרת אורוגוואי היו שחורים לפני שבאנגליה כמדינה היו שחורים. זה ממש לא משנה. לא אורוגוואי עמדי כאן למשפט. לגבי מה שמקובל באורוגוואי זה דומה למישהו שימכור את בתו תמורת כסף ויטען שבמדינה ממנה בה זה מקובל – לא ממש רלוונטי.

ארז – הדוגמאות של צועני ורוסי וצרפתי מאד יפות. אבל תעצום עיניים, תהיה רגע שחקן ליגה אנגלית ומישהו יגיד לך יהודי מטונף או "אושויץ…פששש… אושויץ". האם תגיד "היי הוא סתם ליצן! בחור טוב! זה חלק מהטראש טוק המגניב שלו!".

זכותו של פטריס אברה שלא יהיו דיבורים כאלו במקום העבודה שלו.

שלומית 12 בפברואר 2012

מסכימה עם דורפן.

ארז (דא יונג) 12 בפברואר 2012

לא הייתי עובר לסדר היום על "יהודי – צליל גז – אושוויץ" , אבל סוארס לא אמר לאברה "צריך להרוג את כל השחורים", הוא קילל אותו תוך ציון הגזע שלו. לדעתי בכל זאת יש הבדל.
ו

רן אלתר 14 בפברואר 2012

זה לא שונה בכלל. וגם לאמירה כמו "רוסי שיכור" אין מקום על כר הדשא… אתה רוצה טראש-טוק? תגיד לו שהוא אפס, שהוא בלרינה, שאתה לא מבין מה הוא עושה על המגרש בכלל… אל תשתמש בהערות גזעניות כאלו או אחרות!

באבא ימים 12 בפברואר 2012

אושוויץ, פשששש אושוויץ, או דברים מסוג זה קורים לא אחת במשחקים של טוטנהאם ודווקא כן נתפסים כטראש טוק מגניב. אם נסתמך על הטיעון הזה הצביעות של פרגי מתחדדת עוד יותר. זה קורה כבר שנים אבל ששחקן שלו מעורב פתאום הוא נזכר להיות שומר החותם של הפרמייר ליג ולומר שאסור לליגה לחזור לימים עברו?

roei034 13 בפברואר 2012

1- באונברסיטה שבה למדתי תואר בסטטיסטקה היה איתי בחור אתיופי -דרך אגב מוכשר מאוד שגם למד מערכות מידע- והרבה פעמים תוך כדי טראש טוק חברי הייתי מכנה אותו כושי או שחור עם כינור גדול ולמה אני לא כושי.הוא היה עונה לי בקוטג וכולי. לא צריך לנפח כל דבר ון לכל אדם יש שד גזעני במידה מסוימת .אני מאמין שבחדרי הלבשה הטראש טוק רק גובר ולכן אני לא מבין את ליבוי היצרים והתיפיפות המוגזמת ה של פרגי.
2-…" המשטרים באירופה ובמערב הופכים בשנים האחרונות יותר שמרניים ופחות סובלניים. כך בארצות הברית (עם התחזקות הרפובליקנים בבית הנבחרים) ספרד, פינלנד (לראשונה מאז 1956) וישראל. נכון ויש להוסיף שההתחזקות השמרנית ימנית במדינות מערביות לא באה כתוצאה מגזענות אלא כפחד הציבור מפני טרורסטים או קבוצות אוכלוסיה שמזיקות למדינה ועדין נהנות משרותיו

יואב דובינסקי 12 בפברואר 2012

קואוץ', אני גם לא חושב שלאי לחיצת היד היה רקע גזעני כאן וזה היה על בסיס אישי. אבל זה בהחלט הראה זלזול בכבוד המשחק ובמעמד. סוארז פרחח וליברפול צריכה להעמיד אותו במקום.

רן 12 בפברואר 2012

הדילמה של דלגליש ברורה. במשך שנה וקצת הוא ביזבז כסף בלי הכרה על קארול, דאונינג, הנדרסון ועוד קצת על אחרים. סוארז הוא היחידי ברשימה שהוא לא כשלון מקצועי מוחלט, אז אפשר להבין את דלגליש אם הוא נותן לו קצת חבל… (לא שאני חושב שזה נכון או ישתלם לו)

נדב 12 בפברואר 2012

שלומית היקרה, אני חייב להסכים עם מרבית המגיבים. סוארס לא לחץ יד לאברה משום שהוא לא סלח לו, וממש לא בשל גזענות. מנקודת הראייה של סוארס אברה הרס לו את הקריירה וגרם לתדמיתו נזק בלתי הפיך. אני יודע, אנשים יצחקו ויגידו "איזו תדמית כבר יש לסוארס". אבל זה כי כולם מסתכלים עליו בעיניים אנגליות (אגב, גם הדיעות המושמעות עכשיו כלפיו, שעשה מעשה שלא יעשה, מגיעות מהראייה האנגלית המתנשאת, והבטוחה שהצדק וההיגיון כולם שלה). באורוגוואי סוארס הוא גיבור לאומי. מה שהוא עשה במונדיאל מול גאנה היה סוג של הקרבה אישית. וסוארס לא מסוגל לשים בצד ולסלוח למי שהפך אותו לגזען, בשעה שהוא ממש לא כזה. אפילו אברה אמר בעדותו שלדעתו סוארס אינו גזען, אבל מה לעשות שבגלל התלונה שלו נוצר כדור שלג מטורף, דעת הקהל באנגליה כבר התקבעה, ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. סוארס יודע שיש כתם ענקי על הקריירה ועל האישיות שלו – ולגמרי שלא בצדק. אני מניח שאף אחד מאיתנו לא היה סולח, אם היו מדביקים לו אות קין על המצח, כזה שאי אפשר למחוק. גזענות היא מחלה קשה וצריך להילחם בה, אבל במקרה הזה כולם טיפסו על עצים מאוד מאוד גבוהים. ועכשיו כבר אין דרך לרדת אל קרקע המציאות.

שלומית 12 בפברואר 2012

היו לו כל כך הרבה סולמות לרדת מהעץ. לליברפול, כמו לכל מועדון גדול באנגליה יש אינספור ערוצי תקשורת בשליטה. אם סוארז היה רוצה הוא היה הולך להתראיין בערוץ הטלוויזיה של ליברפול/ בעיתון שלה/ במייל השבוע המופץ לאוהדים והיה מסביר שלא התכוון להביע עמדה גזענית, ושכל החברים הם שחורים, וידה ידה ידה. המסר היה עובר ברור בלי צנזורה וציניות (כיוון שהעריכה בידיהם של עובדי המועדון).

מבחינתי, המבחן הוא כלפי האוהדים ובעיקר הצעירים בניהם. העובדה שהחלו להישמע קריאות גזעניות באנפילד מעידה על כך שאם התכוון לכך או לא, יש למעשים שלו השלכות גזעניות.

שלומית 12 בפברואר 2012

ועוד דבר, מילא שהאנגלים חושבים שהצדק וההיגיון שלהם הם הנכונים כל הזמן ובכל מקום. אבל כשאתה מגיע לאנגליה לכל הפחות- אתה מוכרח לאמץ אותם. ברומא התנהג כמו רומאי.

טל 12 בפברואר 2012

מה שכתבת פה זה ביטוי לגישה אנטי רב תרבותית. סוארז מאמין ברב תרבותיות ומיישם את הערכים הדרום אמריקאיים גם באנגליה. לטעון שהוא צריך לשנות אותם לערכים שיהיו יותר קלים לעיכול לנפש האנגלית, זו גזענות.

דורפן 12 בפברואר 2012

באמת צריך לנסח את חוקי הגזענות כך. "לא ינהג אדם בבטוי גזעני…. אלא אם הוא רגיל לזה מהבית".

טל 12 בפברואר 2012

כתבת את הדברים בציניות, אבל האסורד הוא שזה (בין היתר) הביטוי של הרב תרבותיות: מסולמים שמביאים למערב את התרבות שלהם מהבית שכוללת דיכוי של נשים, ערכים אנטי דמוקרטיים וגזענות.

דורפן 12 בפברואר 2012

ואיפה אתה רואה שנכנעים לזה בשם הרב תרבותיות?

טל 12 בפברואר 2012

באנגליה.

דולבסקי 12 בפברואר 2012

טל – תשמור את הדף, תקרא עוד כמה ימים, שבועות חודשים עד שתתעשת…

שלומית 12 בפברואר 2012

זה לא מדויק. הרב-תרבותיות היא לא נוסחא ברורה, ולכן לא פשוט לצאת ממנה עם תוצאות ברורות. הרב-תרבותיות אומרת ששני הצדדים צריכים לפעול מתוך תחושה של כבוד הדדי וסובלנות כלפי האחר. דוגמא מקסימה שקראתי עליה בספרה של פנינה ורבנר על הסופים באנגליה, מספרת על קהילה מוסלמית, שבימי החג שלה עורכת תערוכות צבעוניות, במהלכן שוחטים חיות ברחוב. תחת עקרון רב-התרבותיות החברה האנגלית מעודדת את אותן תערוכות דתיות, בתמורה סופים עורכים את טקס השחיטה (הפוגע בערכים האנגלים) בתוך מטבחים ולא ברחוב.
רב תרבותיות לא אומרת בהכרח לתת ביטוי לכל התרבויות, אלא מדברת על תהליך של פשרה הדדית תוך עקרון של כיבוד ערכים.

טל 12 בפברואר 2012

יש בגישה שלך שתי בעיות מבניות:

1. איזה ערכים בתרבותו של אחר צריך לכבד? האם צריך, למשל, לכבד את ערך "שמירה על כבוד המשפחה" המוסלמי?

לשיטתך, אני מניח שברור שלא. מצד שני, מי קבע שאותו "אחר" יסכים לוותר על חלק כל כך משמעותי (לשיטתו) בתרבות שלו? על פי אותה רוח מקודשת של הבנה וקבלה, מי את שתקבעי עבורו איזה ערכים מותר לשמר ואיזה לא?

2. סעיף 2 מתקשר לדילמה שתוארה בסעיף הראשון: מה קורה ברגע שתרבותו של האחר במהותה סותרת את הערכים של כבוד הדדי וסובלנות.

הרי הערכים הללו בעצמם הם ערכים של התרבות המערבית ועצם היישום שלהם הוא ביטוי של השלטת התרבות הזו.

שלומית 12 בפברואר 2012

זה נכון, טל. כמו שאמרתי – אין כאן נוסחה ברורה. אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת מהם המעשים שפוגעים באחר ולנסות להימנע מהם.

לפעמים הערכים סותרים אחד את השני ואז צד אחד צריך "לוותר" יותר. האם הערכים של התרבות המערבית ינצחו? אם מדובר על דילמה שמתרחשת באנגליה – סביר להניח שזה מה שיקרה.

ירון 13 בפברואר 2012

בוודאי שאין נוסחה ברורה. האם פרגי העניש את גיגס הבוגד באשתו ובאחיו באותה מכה?
למה ערכי המשפחה חשובים פחות מאקט אישי ספק גזעני?
לדעת דורפן בגידות ונאיפות אינן מסכנות את החברה והערות גזעניות כן, אבל אני לא בטוח שכולם יסכימו.
ג'יימס בונד בתקופת קונרי היה סוטר לאישה ולאחר מכן כופה עליה נשיקה צרפתית שהובילה לסקס, האם האנגלים מחרימים את קונרי?
בסופו של דבר הצביעות חוגגת…

דורפן 13 בפברואר 2012

ירון – חוקים נגד גזענות יש בכל מדינה דמוקרטית. חוקים נגד ניאוף יש רק בכמה דיקטטורות איסלמיות. אז איכשהו אני חש בנוח עם ההגדרה עצמה.

ובגלל שניאוף לא יכול להתרחש במגרש וגזענות כן – אז כל הדיון לא רלוונטי. במגרש הכדורגל גם לא מענישים גם על נהיגה במהירות מופרזת, על אי תשלום מע"מ.

אם היו מרחיקים מכדורגל על ניאוף הייתי שוקל לעבור לאיזה וורסיה של 5 על 5, כי עלול להווצר מחסור בשחקנים.

ירון 13 בפברואר 2012

הנקודה לא היתה שצריך להעניש את גיגס, אלא שהיה צריך להוקיע אותו ולגרש אותו בבושת פנים לא כי עבר על חוק, אלא בגלל שהמאמן וחבריו לא רוצים לשחק איתו… שלומית מתייחסת לכדורגל כמחנך והתגובה שלי נאמרה בקונטקסק הזה.
היא טוענת שהעונש לא מספיק ושאין לו מקום בכלל בכדורגל האנגלי! הדיון שלה אינו על חוקים אלא על מוסר, וכשכזה ההשואה לגיגס (ופרגי) מתבקשת.

ערן 12 בפברואר 2012

סוארז פרחח וזה לר משהו שלא היה ידוע בליברפול לפני שהם הביאו אותו. זו היתממות לשמה ואף הפיכתו לשעיר לעזאזל. סוארז, כמו רבים אחרים, הוא בחור צעיר ופוחז שיודע כדורגל, הציפיה שש משחקנים להיות מוסריים מתחילה להעיק. ג'ון טרי , על פי התיאוריה, הוא גם גזען וגם פגע במוסר המשפחתי, שלא לדבר על בגידה בחברו לנבחרת. אז מה – נערב את בית הדין לענייני משפחה?

שלומית 12 בפברואר 2012

ההנחה הבסיסית בכדורגל האנגלי הוא שכדורגל הוא כלי מחנך. על זה מתבססת העבודה של המועדונים, העבודה של האקדמיות וגם – ההבטים הכלכליים כמו מכירה של מרצ'נדייז. הורה לא יקנה לילד שלו חולצה של שחקן ששיקר, גנב, ובגד.
אז או שמחליטים שכדורגל הוא כבר לא נושא ערך מוסרי וחינוכי, או שמענישים את השחקנים הסוררים. אני מאמינה שיבחרו באופציה השנייה.

מאשקה 12 בפברואר 2012

שלומית, טור מעולה !!!!
המשיכי כך

יריב ס. 12 בפברואר 2012

אני אוהד ליברפול מזה יותר מ – 30 שנה, גם אני הרגשתי שסוארז נענש בצורה מוגזמת ונפל בפח של פרובוקטור (וראינו אתמול איזה אישיות דפוקה יש לאברה), אבל מאתמול אני בתחושה של די נמאס, לא רוצה אותו יותר אצלנו.
יותר מדי תקריות: נפילות, התחזויות, עצבים מיותרים וריצה אחר השופטים, האצבע המשולשת לאוהדי פולהאם, הבעיטה בכדור אתמול במחצית לעבר הקהל ולא פחות ההתחייבות שנתן לדלגליש ולא עמד בה לגבי לחיצת היד.
הוא לא מתאים לי לרוח הקבוצה. אני מעדיף לוותר על השערים והבישולים שלו ופחות נקודות בטבלה – אבל בבקשה תעיפו לי אותו מהעיניים – שילך לריאל מדריד (כמו שאומרות השמועות), הוא מתאים להם.

גיל מזימבבואה 12 בפברואר 2012

לאחרונה אני מסכים יותר מדי פעמים עם רונן (זה קצת מדאיג), אבל אם אני מבין נכון שלומית לא טוענת (אגב טור נהדר) שסוארז גזען הטענה היא שהמעשה מצטייר בתור גזענות וזו תופעה שצריך להילחם בה.
ראיתי אתמול את המשחק עם חבר שהוא גם חבר של גרובלאר, לפני כמה שנים הם שיחקו גולף ביחד ולאחר מכן ישבו לראות משחק ביחד. כאן כשהלבנים יושבים ביחד ושותים אין 5 דקות בלי בדיחה על גזענות כלשהיא (מגעיל ביותר) וכמובן שעלה נושא השחקנים השחורים באנגליה ואז גרובלאר אמר: חברה עזבו הכל תנו לכדורגל לנצח. כמה שהוא צודק!! אני כן חושב שצריך להילחם בגזענות אבל אני חושב שאין כמו הספורט להוכיח שאפשר גם אחרת.

גלן 12 בפברואר 2012

טור חסר פואנטה וגם הוא במסגרת ההתחסדות המערב אירופאית שלפני השקיעה. יש מין רפלקס כזה סו קולד ליברלי להתחיל להזיע שאומרים גזענות. ואח"כ כמובן האכזבה שלא כלם מבינים את זה.

ואם יש משהו שהתברר במקרה הזה הוא שגלגול עיניים והתערבות לא במקום מביאה למצב הפוך. הכדורגל האנגלי הוא היום יותר גזעני מלפני אתמול. והוא יותר גזעני אחרי העמדה הטיפשית של סוארז לדין מאשר היה לפני כן.
מעבר לזה כמובן שהדוגמא של טראוטמן היא חסרת משמעות . תאקלים יש כל הזמן וזהמה שהיה שם. רוע לא היה שם בכלל, דם חם כמובן שלא ויותר מזה, לקח שלושה ימים להבין בכלל את עוצמת הפגיעה. מילא, טוב שלא ציינת שהוא בכלל היה אקס-נאצי כי אז בכלל היינו חושבים שסוארז עוד יותר גרוע ממנו.

הרב תרבותיות נכשלה כמובן כשלון באירופא. כמו שאמר כבר לפני שנים פינקלקראוט על הפטריס אברות למינהם (דומני שאברה עוד לא היה בנבחרת אז) וגם אז יללו. וככה באה צרפת 2010 של אברה וכמובן חידדה את זה. קמרון הביא את הטקסט האנגלי שהוא נכון כמובן. וכשהמצב הכלכלי פשוט יותר גרוע אחרי ספטמבר 2008, הכל נשפך החוצה.

דורפן 12 בפברואר 2012

גלן – הרב תרבותיות יכולה להצליח בענק ואמריקה היא הדוגמא לכך. אם היא נכשלת זה בגלל שמרנים חשוכים כמו קמרון שפשוט חושבים שמטרתה שימור הערכים הנפלאים של פעם: למשל את הערך שהלבן והאירופי צריך להנות תמיד מהעבודה של השחור והמשאבים בארצות שהשחור בה מהם. אבל עבור פטריס אברה, משאב שחור שהגיע לאירופה כדי לעבוד או לשעשע את הלבנים, הקריטריונים של ההצלחה שלה קצת שונים משלך.

טל 12 בפברואר 2012

באמריקה אין רב תרבותיות, לפחות לא במובן האירופאי, יש חברת מהגרים במדינה שיש לה אתוס וערכים משותפים.

להאשים את השמרנים בכישלון הרב תרבותיות, כאשר מי שייצר המצב האסוני הנוכחי הוא הלייבור (במוצהר, כדי לייצר לעצמו בוחרים לעתיד) זה עיוות מסויים של המציאות.

ואגב, "הערכים הלבנים" הם (בין היתר) הערכים של הרב תרבותיות. אלו ערכים שלא ממש קיימים במקומות שמהם הגיעו אבות אבותיו של אברה. גם לתאר את המצב הנוכחי כניצול משאבים זה חתיכת עיוות של המציאות. אין פה שום ניצול. אברה מרוויח מהענין לא פחות מהאדם הלבן והוא חופשי לחזור לשחק באפריקה אם הוא מעונין.

תרשה לי לצטט שחקן מסוים במנצ'סטר יונייטד: "זה שאתה מחזיק ספר והולך עם כובע ומשקפיים לא הופך אותך למלקולם אקס". אברה הוא חלאה לא פחות גדולה מסוארז, כך שבוא לא נהפוך אותו לנציג המדוכאים עלי אדמות או לסמל למאבק בהגמוניה הלבנה.

דורפן 12 בפברואר 2012

טל – הלייבור פלש לאפריקה והקים מערכת ניצול משאבים? לא ידעתי.

מה שיש היום באפריקה מתחיל להיות באחריות המקומיים אבל הוא אחרי הרבה שנים של ניצול – הסתה בין שבטים, הפרד ומשול, סתם עוני. גם כיום כשנלחמים באיידס באפריקה אז איזה איטלקי שלובש שמלה וגר בותיקן, מנהל קמפיין נגד קנדומים. ההשפעה ההרסנית של אירופה על אפריקה עוד קיימת והיא התחילה שבוע לפני ממשלת הלייבור – למרות שכמובן השמאל אשם בכך.

אתה כמובן מכיר טוב את האנשים ויודע מי חלאה ומי לא. אני לא יודע. אבל אני יודע שאברה הוא אדם עם זכויות וביניהן הזכות שאיזה פרימיטיבי לא יזרוק כלפיו קללות בזמן משחק בגלל שזה מקובל בתרבות שלו. אם שחקן הונגרי ישחק בארץ לא נקבל כל כך בקלות את הקריאה המקובלת במגרשים "יא יהודי מזדיין". אל תדאג, זה רק טראש טוק. לא גזענות.

Yair 12 בפברואר 2012

אז קראו לו יהודון, למה הוא לא יכול להיות גבר ולשמור את זה עצמו? הכדורגלנים של היום חבורה של בכיינים, פעם זה בחיים לא היה קורה.

טל 12 בפברואר 2012

רונן,

כתבתי על זה בהקשר של העימות ביניהם, קטונתי לדעת איך כל אחד מהם מתנהג בחיין הפרטיים ובאמת צריך ליצור את ההפרדה.

אברה כינה את סוארז "דרום אמריקאי". זה שהכינוי סוארז לאברה נתפס באנגליה כחמור יותר זה ענין של שדי העבר של האנגלים ותפיסה תרבותית, בשורה התחתונה שניהם התייחסו אחד לשני באותה צורה. גם אתמול, הוא היה אחראי לא פחות מסוארז להתלהטות הענינים.

לא התייחסתי בכלל לאפריקה במאקרו. התייחסתי לתיאור של "ניצול" בהקשר של שחקן צרפתי ממוצא אפריקאי שמשחק באירופה ומרוויח סכומים עצומים מבעיטה בכדור.

שלומית 12 בפברואר 2012

הדיון על חובותיהם מול זכויותיהם של אברה וסוארז מיותר בעיני. זהו דיון עקרוני לפיו אין מקום לגזענות (או מעשים שיכולים להתפרש כגזענות), לחוסר סובלנות ופגיעה בערכים בפרמיירליג, וכל מי שחוטא בכך, לדעתי, צריך להיענש. בעיקר כך לגבי שחקנים, שהם מודל לחיקוי.

גלן 12 בפברואר 2012

רונן- רב תרבותיות יכולה להצליח. היא לא יכולה להצליח באירופא ולהאשים את קמרון שאמר את האמת זה פאתטי. זאת הבעיה הכואבת של השמאל האירופאי- כל מי שאומר את האמת המרה הוא קולוניאליסט או חלילה וחס גזען או חשוך. צא מזה ולוא רק מהעובדה שזה לא עובד ומשיג את ההפך. זה התסכול של הכשלון שאברה הוא המייצג הגדול ביותר שלו כיום בצרפת. פרחח. אבל אני מעדיף אותו כפרחח ללא אספירציות או אינטילקט על הרדיקל האינטיליגנטי (לא ציני) טוראם.
וזה חבל, כי את טוראם דווקא אהבתי ככדורגלן!

ובאנגליה- שום דבר לא השתנה מבריקסטון של שנות ה70. זה רק ש:
1. היה יותר טוב כלכלית (תאצר מייגור ובלייר) ו"תשקוט הארץ".
2. ואז נהיה יותר חרא מכל מיני סיבות- בעיקר "המצב" ובראון. וזאת בעצם הירושה של קמרון.
כל השאר זה שטויות ותרוצים של אלו שכשלו- הליברלים שלא באמת ייצרו רב תרבותיות (ימי בלייר וגורדון) אפילו בימים שהשלטון היה שלהם.
.

אם קמרון היה דומם, צפון לונדון הייתה רגועה? הרוע בכדורגל האנגלי לא היה מתעצם (כתבת על זה פעם יפה עוד טרום המשבר הכלכלי)?

דורפן 12 בפברואר 2012

גלן – פתרון אמיתי ידרוש מידה מסויימת של צדק. שזו מידה מסויימת של מעבר משאבים מהמקומות שחמסו אותם למקומות שנחמסו. ההגירה היא תוצר לוואי של זה. עדיף שכל עם במולדתו ישכון לבטח ובשגשוג – זה בטוח.

חוץ מזה בריקסטון היא לא דוגמא טובה. וקמרון לא אומר אמת. הוא מסית נגד קבוצה גדולה שמשתלבת יפה בגלל בעיות עם קבוצה קטנה. ההשתלבות של הודים – אתה כאיש אקדמיה בוודאי מודע לכך – היא פנטסטסטית. אקדמית, תרבותית, כלכלית – מכל בחינה הם תורמים לבריטניה ולארצות הברית. פקיסטן קרוב לכך – עם שוליים בעיתיים בגלל האיסלם. השחורים באנגליה, שבאו עם סיכויים נמוכים יותר להצליח, בכל זאת עשו צעדים גדולים. לתאר את בריקסטון כמקום בעייתי יותר משכונות עוני לבנות – מופרך לגמרי.

גלן 12 בפברואר 2012

רונן – מה זה בריקסטון לא דוגמא? חפש את הדמוגרפיה של המתפרעים שנה שעברה. אתה יודע טוב שרובם היו שחורים (חוץ מאולי סלפורד אבל פה באמת אין להתפלא….). מה לעשות-גם את האסייתי הם תקפו שם, לא רק את הלבן. רב תרבותיות למופת- הם לא תקפו רק את הלבן!
גם אתה מבין שקמרון לא מדבר על הפרופסור ההודי או המדען הפקיסטני- הוא מדבר על קהילות שלא מנסות להשתלב או מתסיסות.

שכונות השחורים הן מקום יותר בעייתי מהשכונות הלבנות בכל קריטריון סטטיסטי במהומות ופה נכנסים אנשי ה NIMBY ומדברים על צדק וקולוניאליזם. זה לא ממש שונה מכל מהללי הפליטים בישראל, שנותנים להם כתף מוסרית ומקום לדיור בתקווה ושפירא.

D! במולדת 12 בפברואר 2012

שלומית, קודם כל ברכות על הד"ר.
ברשותך אני פשוט מעתיק לכאן את התגובה שלי לפוסט דומה בבלוג של עמיחי:

"אוי באמת.
תסלח לי אבל אני חושב שזה הכל קשקוש.

אז לא לחץ לו יד. אם אתה היית מפיל אותי כמו שאברה עשה גם אני לא לא הייתי לוחץ לך יד. זה אפילו יותר גרוע מכניסה מלוכלכת במיוחד שקוראת לפעמים בעצבנות המשחק. הפטריס הזה לקח חלק מן המשחק (ואין חילוקי דעות שצריך להיות גבול גם לטראשטוק) ששייך לכר הדשא בין השחקנים והוציא אותו החוצה – סוארז כועס ופגוע ולא לחץ יד. בחיי, כולם רצים אחרי השטויות של פרגוסון, שהוא מנג'ר דגול אמנם אבל חלק מזה זה המהלכים הללו שהוא מפעיל כל הזמן.
אני לא מתבייש בסוארז. אני מקווה שמה שהוא אמר הוא אמר כחלק מהטראש-טוק ולא כי הוא מתכוון לזה אבל הוא לא יהיה השחקן הלא מוסרי הראשון. הוא נענש. אנחנו נענשנו.ץ מספיק עם ההלקאה העצמית הזו.
כמו שזה נראה אין לכם מה לדאוג הוא לא יהיה אצלנו יותר מדי כי הוא יחטוף ערימות כאילו של עונשים שלשני הצדדים לא יהיה כדי שהוא יישאר. יש לו תשוקה כמו להרבה שחקנים אחרים, תשוקה גדולה וזה עולה לפעמים בכניסות בעיתיות וצורות התנהגות אחרות.
הריצה של רוני אחרי השופט בירידה למחצית כדי שיוציא לסוארז צהוב הייתה הרבה
הרבה יותר מכוערת.
לטעמי."

הנה קישור לבלוג ההוא: http://www.liverpool-il.com/bootroom/?p=608

דורפן 12 בפברואר 2012

אני מאד מקווה שאתה הגון עם עצמך. וכשחקן פולני יגיד לשחקן ישראלי "יהודון מלוכלך" תגיד לעצמך זה רק טראש טוק במסגרת הנהוג.

שלומית 12 בפברואר 2012

D!, אני לא מסכימה איתך, אבל זה כבר מובן מאליו, לא?

D! במולדת 12 בפברואר 2012

גדם מובן
וגם מקובל.
בשביל זה אנחנו פה, לא?

פראליה 12 בפברואר 2012

זו התגובה שחיפשתי. (D).

כל מי שהיה ספורטאי מבין שאין כאן שום בדל של גזענות,
יש כאן תשוקה אדירה לנצחון וכל האמצעים הנלווים כשרים ולגבי הדוגמא של דורפן על יהודים ונאצים לא היתה לי שום בעיה עם זה, אין כאן מוטיב גזעני.

הכי פשוט, סוארז לא לחץ לו את היד כי אברה לא היה שווה לחיצת יד כפי שהוכיח מעבר לכל ספק עם השריקה לסיום.

מי שחיפש פייר פליי אצל סוארז היה צריך לדרוש זאת באותה מידה מאברה.

רן אלתר 14 בפברואר 2012

D! במולדת – מה היית אומר אם סוארז כן היה מושיט יד לפטריס אברה, ודווקא אברה היה זה שלא לוחץ אותה?
סתם שאלה, כן?…

D! במולדת 12 בפברואר 2012

קודם כל ציפיתי לשאלה, היא עלתה בשבועות האחרונים הרבה.
אני לא אשקר ולא אדע מה להגיד. מהנסיון המועט בטראש-טוק משחק שיש לי, זה חלק מהמשחק. אני לא בא להצדיק תגובות גזעניות; יותר מאשר בתור יהודי, בתור מישהו שחי הרבה זמן בתור זר, גם אם לא שונה עד כדי צבע עור.
אני רק חושב שכמו שהסיפור יצא החוצה, לא תמיד ברור לי למה מה שאברה אמר, או לא אמר, לא שייך כלל לעניין. וקראתי בעיון, ומספר פעמים, את דעתך שיש נושאים שיותר חשובים לחברה המקומית מאחרים והם אלו שדורשים טיפול – אני מקבל ומסכים ועדיין חושב שנעשתה פה איפה ואיפה.
אבל מה שבאמת מטריד אותי זה היומיים האחרונים והעליהום על סוארז. לדעתי זה חסר פרופורציה ואם דלגליש מרגיש שסוארז "בגד" בו אז שיטפל בזה במסגרת המשחק.

לאמיתו של דבר, אני סתם לא מבין את ההתפרצות הזו של היומיים האחרונים, שלדעתי עברה איזה גבול של ביקורת מוצדקת.

אבל זה רק אני.

דורפן 12 בפברואר 2012

טל – אברה הוא לחלוטין "משאב". הוא לא עבר בשום בית ספר לכדורגל. הוא לא אותר באפריקה ולא הגיע לאירופה כדי לשחק כדורגל. הוא היה ילד אפריקאי שהסתובב ברחובות. באיטליה קבוצה וסוכן שלא רצו בו זרקו אותו בתחנת רכבת בלי כרטיס. עבר איזה סנגלי בסביבה ונתן לו בית לישון. הוא בדיוק המקרה בו 999 מסיימים רע והוא סיים טוב.

גלן 12 בפברואר 2012

אז מה אתה רוצה להגיד בזה רונן? לייצר רגשי אשמה לקמרון? למי בדיוק? בשביל אברה המקופח הסידרתי. הוא טען פעם שקיללו אותו בגזענות בסנגל בגלל שבחר לשחק בשביל צרפת (מה הם אמרו לו "כושי מסריח"?). הכל טוב ויפה שאתה מגן עליו אבל אני מניח שאתה מכיר קצת את הביו שלו- הוא ממש לא בא לצרפת כמשאב (בכלל אבא שלו הגיע לבלגיה). תכלס הוא לא שונה מפליטיה הנוכחיים של ישראל- גם אם הם ינקו כלים ב20 מסעדות בא אוכלים אחינו הליברלים מת"א, הם עדיין כאלו שבאו לארץ ולא הארץ באה אליהם.

טל 12 בפברואר 2012

אברה הוא לא משאב. הוא בן אדם חופשי שמשרוויח מהסיטואציה הקיימת לא פחות מהאדם הלבן שמעסיק אותו ויכול לעשות כרצונו אם מפרש אותה כלא טובה עבורו.

האם אלירן עטר או ברק יצחקי הם משאב של ההגמוניה האשכנזית? האם לברון ג'יימס הוא משאב של האדם הלבן שסחר באבותיו אבותיו כעבדים? האם איתי שכטר או אברם גרנט הם משאב של האדם הלבן האירופאי שביצע רצח עם במשפחתם?

דולבסקי 12 בפברואר 2012

אולי פשוט נפסיק לתת לגיטיצמציה לטראש טוק מלכתחילה?

אני לא רואה שום הצדקה שיקללו וישפילו אדם מילולית כדי ליצור יתרון פסיכולוגי – מה בדיוק ראוי בזה מבחינה ספורטיבית?

מבחינתי שיתחילו לסתום לכולם את הפה כי בקלות עקיצה על האימא או האחות הופך להיות קללה על המוצא או הצבע.

לי זה מפריע באותה מידה!

שלומית 12 בפברואר 2012

מסכימה.

דורון 13 בפברואר 2012

לעשות דה לגיטימציה לטראש טוק? Give me a break… עלית פעם על מגרש ספורט?

אני מציע באותה הזדמנות שגם יאסרו על מגע פיזי או על עבירות, כי זה ממש לא נעים לצד שנפגע. חבר'ה, בואו לא נגזים עם ההתחסדות. זה ספורט, לא סדנת נימוסים והליכות מבית חנה בבלי. באמת מסכנים האברהים, והג'ון טרים והסוארזים, שכל הכדורגלנים מסביבם כופים עליהם סביבת עבודה לא נעימה ורווית ביטויים פוגעים.

טל 12 12 בפברואר 2012

זו טעות של סוארז ושל המועדון,אבל הוא כבר נענש מספיק.ובצדק.

יחד-עם-זאת,באופן אישי כאוהד ליברפול,אני לא אוהב את מה שאני רואה,אז אם בסוף העונה הזו סוארז יסיים את דרכו בקבוצה,אני לא אזיל דמעה.

matipool 12 בפברואר 2012

ליבי ליבי עם פרגוסון הרותח והמזועזע , אבל האם פרגוסון היה מזועזע גם כשקפטנים של קבוצתו בזמן זה או אחר , עשו את המעשים הבאים :
קפטן ואגדה של הקבוצה מחסל בכוונה תחילה קריירה של שחקן יריב .
קפטן ואגדה אחרת של הקבוצה מפליא בבעיטת קרטה לאוהד .
קפטן אחר לא מופיע לבדיקת סמים .
קפטן ( נדמה לי ) נוסף שהוא גם אגדה בקבוצה דופק את אחיו וגיסתו תרתי משמע .
כוכב הקבוצה הנוכחי שגם הוא מדי פעם קפטן בוגד באשתו עם זונות מתבגרות .
האם הוא אמר לגבי אחד מהם שהוא לא מתאים למועדון ולמורשת של מנצ'סטר יונייטד ? האם מה שעשה סוארז חמור יותר מכל הנ"ל ? מה אנחנו באמת יודעים על מה שקרה בין שניהם ? העיקר שהוא מתעסק בשחקנים שלנו .
אחח הצביעות ..
שלומית – מפליא אותי שנפלת בפח של סר אלכס .

Yair 12 בפברואר 2012

המסקנה הראשונה שלי מכל מה שכתבת היא שיש לנו הרבה יותר מדי קפטנים.

שלומית 12 בפברואר 2012

אני לא חושבת שזה עניין של צביעות, אלא של תפיסות וערכים הנקבעים בנקודה מסוימת של זמן.
ולא נפלתי בפח של פרגוסון. הרגשתי בדיוק כמוהו במהלך המשחק.

matipool 12 בפברואר 2012

שלומית – מצטער , אבל המשפט הראשון שלך לא מסתדר לי .
בנקודות זמן מסוימות , התפיסות והערכים של פרגוסון נעלמו ? בדיוק באותן נקודות זמן ששחקנים שלו ( ולא סתם שחקנים – קפטנים , אגדות , מושא להערצה למיליונים וגם לילדים ובני נוער ) פישלו / כיסחו / בגדו וכו' ?
לגבי המשפט השני – מכבד את הרגשתך וזו זכותך הלגיטימית .

בני תבורי 12 בפברואר 2012

שלומית,נפלת, ועוד איך נפלת. אבל אנחנו הסקאוזרים קצת רגישים, לא?

רן אלתר 14 בפברואר 2012

סר אלכס יודע לטפל בבעיות של השחקנים שלו. לא צריך להזכיר לך מה היה בעונה שעברה עם וויין רוני לאורך כל הפרשה שלו. בעקבות הספסול מצידו של סר אלכס, הוא הביע רצון לעזוב, ואז סר אלכס ישב איתו, והעמיד אותו במקומו. מכל הסיפור רוני גם הרוויח חוזה חדש ושמן, וגם הפך להיות שחקן משמעותי עוד יותר בקבוצה.

אדם 12 בפברואר 2012

גלן, אני מרגיש צורך להודות לך. סופסוף תגובה בעניין הגזענות שקרובה לאיך שאני מרגיש.

אני חושב שאנחנו שופטים עצמנו ביתר חומרה מדי בנוגע לדבר הזה שנקרא גזענות (גזענות, לא אפליה) שבעיניי היא השקפה טבעית וקצת בלתי נמנעת. ואז אנחנו גם מתעסקים בלשפוט אחרים. אני הרגעתי עם זה קצת.

ועוד בנאדם שמבטא את מה שאני מרגיש:
http://www.youtube.com/watch?v=xws303CtTjY

גזעני? מצחיק? גם וגם?

גלן 12 בפברואר 2012

ולא שמתי לב אבל מזל"ט על הדוקטורט או שהוא לא חדש? ולא הבנתי אם את נוסעת לאן ארבור?

שלומית 12 בפברואר 2012

חדש, תודה. למה אן ארבור?

ארה"ב הסיעודית 12 בפברואר 2012

בסוף הוא נבהל מהדיון כאן והתנצל

http://www.facebook.com/suarez16luis/posts/362323557126052

באבא ימים 12 בפברואר 2012

האיש פרחח ומן הראוי שדלגליש יטפל בו ואם דלגליש מרגיש שהוא לא יכול שיעיף אותו לקיבינימט. העניין הוא שזה עניין פנימי של ליברפול, לא של הכדורגל האנגלי ובטח ובטח לא של פרגי. ההתנפלות של פרגי על הסיטואציה – ביחוד הקישור בין אי לחיצת היד לבין המלחמה בגזענות, מעבר להיותה מופת של צביעות, היא האקט הגדול ביותר של חוסר קלאס שעלה מן הסיטואציה הזו. יותר מאי לחיצת היד, יותר מאשר החגיגות של אברה.

אני חייב לסייג את זה – אני יכול להבין למה זה הרגיז את פרגוסון ויתכן שדבריו נאמרו בלא מחשבה ומתוך כעס. אבל אם הוא עומד מאחורי דבריו, אני עומד מאחורי דברי.

הקטע הוא שאנשים קונים את השטות הזה. כולל אנשים מלומדים האמורים להיות בקיאים בנושא כמו כותבת הפוסט.

יתכן שסוארס הדליק גפרור – אבל מה שפרגי עשה הוסיף לא מעט שמן למדורה.

אני חושב שהסיבה שהרב תרבותיות הצליחה באמריקה היא בגלל חוסר הסובלנות של אמריקה לחבילה שהמהגרים הביאו מן הבית בעיקר ככל שהיא נוגעת למרחב הציבורי או לשינוי ערכי היסוד שלה. הפרדת הדת מהמדינה היא דוגמה מובהקת לכך. אם במדינות מהם באו חלק לא מבוטל מן המהגרים המדינה היתה דתית, בארה"ב ניסיונות מכל קצוות הקשת הדתית להחליש את העקרון הזה נדחים בתקיפות. אגב – לפעמים זה קורה קר במום שבו יש השקה למרחב הציבורי ולאו דווקא כאשר הדבר נוגע למימון ציבורי. רק לדוגמה – ממש לא מזמן חרדים בברוקלין ניסו להפעיל את גרסת ניו יורק לקוי מהדרין, עיריית ניו יורק היתה הרבה פחות סובלנית מאגד או עיריית ירושלים.

רן אלתר 14 בפברואר 2012

מה פרגי עשה?
אמר את ה"אני מאמין" של הפריימר ליג? אמר שהוא תומך בו? אמר שבשנה האחרונה יש גזענות במשחק, ושאין לזה מקום?

אני הייתי שולח אותו לבית הדין בהאג, ומעמיד אותו לדין על פשעי מלחמה או משהו…

ממש שערוריה.

אביאל 12 בפברואר 2012

דורפן – באותה אנלוגיה שאתה משתמש לגבי המפלגה השמרנית באנגליה, אתה יכול לומר שהלייבור נתנו אזרחות ליותר מדי זרים כדי שהם יבחרו.

שלומית – בקשר לבריטניה, העובדות בשטח מדברות באופן אחר, הרב תרבותיות פגעה בטווח הארוך בבריטניה, בעיקר מהיבטים כלכלים ובמיוחד הרב תרבותיות התפוצצה לבריטים בבפנים בשביעי ליולי, שבריטים מלידה שהתחנכו במערכת החינוך פיצצו תחנות רכבת ואוטובוסים. גם אני לא ממש מבין את ההשלכה האוטומטית בין זה שהרב תרבותיות נכשלה לבין גזענות, זה שאתה לא רוצה מהגרים במדינה שלך זה בהכרח אומר שאתה גזען ?

אריק 12 בפברואר 2012

זה מצד אחד. מצד שני הם המנוע של הצמיחה, זאת ללא ספק בעיה שלי לפחות אין תשובה מה גובר על מה.

אביאל 12 בפברואר 2012

ועוד משהו – ארה"ב לא נכנסת להגדרה של רב תרבותיות, אם כבר ההפך הוא נכון, היא מקבלת (או יותר נכון קיבלה) את כולם תחת אותו סט של ערכים שמשתקף בחוקה שלה, תנסו לראות מה קורה לכאלה שמגיעים לארה"ב ועושים משהו נגד הלך הרוח של הציבור, קוברים אותו באותה מהירות שהעלו אותו גבוה.

דורפן 12 בפברואר 2012

אביאל – היא בהחלט נכנסת להגדרה רב-תרבותיות ובמקום הכי גבוה. העצמאות שחשות קהילות לחיות בבטחון על פי הערכים שלהם היא הכי גבוהה – באמת תוך הקפדה שהם לא פוגעים באחרים. כיהודים אנחנו הדוגמא הכי בולטת. כשקומיקאי יהודי מספר בדיחה יהודית על יהודים ושואה בטלוויזיה הכללית וכולם צוחקים – אני חש הכי בנוח. הרבה יותר מאשר כשכולם נעים באי נוחות באירופה.

אביאל 12 בפברואר 2012

אריק – גם נכון, מוביליות חברתית אכן הוכחה ככזו שמגדילה צמיחה, אבל אני חושב שכן הבעיה יותר עמוקה, לאור אירועי הטרור העולמיים, המצב הכלכלי בכלל והמהומות האחרונות.

דורפן – זו לא תיהיה הגדרה מדויקת של רב תרבותיות, בארה"ב הכל מותר (לדוגמא מותר להסתובב עם חולצה עם צלב קרס, לעומת צרפת למשל שבה זה עבירה על החוק) כל עוד העניין תחום בתוך המסגרת החוקתית, אתה יכול לקרוא לזה רב תרבותיות, אני חושב שזו יותר התאמה לתרבות האמריקאית שדוגלת בחופש בתוך הבית וכמעט אפס סובלנות לפעילות לא שגרתית במרחב הציבורי.

avigol 12 בפברואר 2012

סוארז התנצל.אפשר לעבור לסקנדל הבא.

אבו צ'יצ'ריטה 12 בפברואר 2012

חשוב לי להוסיף, ככה בשולי הדברים, שבמשחק ניצחה מנצ'סטר יונייטד את מרסיסייד בתוצאה שתיים אחת.
לסוארז היתה הזדמנות לעשות את הדבר הנכון, הוא בחר לעשות הפוך. אברה לא טוב ממנו בהרבה.
אחרי כל המלל והדיונים המעניינים, אנ רוצה לומר דבר פשוט ובסיסי: אני די משוכנע שבעקבות כל הפרשה הזו, שחקנים לא יקראו לשחקנים אחרים בכינויים גזעניים בתקופה הקרובה(או הרבה פחות מאשר קודם) , ואני חושב שזה דבר טוב…

גלן 12 בפברואר 2012

אבו ציציריטה אני דווקא חושב שהפוך. הם רק יתאמצו יותר לא להתפס ואם יהיה חשש פשוט ישקרו ולא יביאו הסברים תרבותיים. אני יותר חושש מבוז לאברה מחוץ לאנפילד וברידכ. אולי כי זה יהםוך חבון טון. למרות שהוא הרויח את זה אני מקווה שפה אני טועה

Comments closed