מגורים: לאס וגאס. מקצוע: פוקר / דניאל פורת

.

.

.

.

.

.

.

.

החברה שלי לא מפסיקה לבלבל לי את המוח על זה שהיא תכיר גבר אמריקאי שיהיה מוכן לעשות איתה עסקה ולהתחתן איתה כדי שתוכל לקבל גרין קארד, לעבוד ולהישאר כאן (עיר החטאים, לאס וגאס / נבאדה).

היא גם אומרת שהמחיר בשוק הוא 10,000$ ושזה שווה כל אגורה (אגב, מישהו יודע כמה אגורות יש ב-10,000$?).

אני לא מרגיש מוסמך להעריך שווי של לקיחת חלק בתרמית. מה שכן, אני בטוח שלא חסרים שותפים פוטנציאליים לפשע, שיעשו את זה בהרבה פחות. ולא רק בגלל שהיא יפה, חכמה, מצחיקה ובעלת לב רחב (וקוראת שורות אלה).

בלאס וגאס יש כל כך הרבה אנשים שהחיים התאכזרו אליהם ומוצאים את עצמם ברחוב, פושטים רגליים, פותחים יד, ולהיפך. גודל הגטו השחור הוא בלתי נתפש. אבל לא צריך להיות שחור או חסר בית בשביל לסבול.

יום יום יושבים איתי בשולחן הפוקר מכורים להימורים, אנשים שצד אחד שלי אומר "בואו, בואו, כיסא פנוי", וצד אחר אומר "לכו הביתה, ערב אחד יהיה לכם מה לאכול".

אחד האנשים הללו הוא גבר צעיר, גבוה וחסון ממוצא לטיני, יוצא יחידה קרבית בצבא ארצות הברית. נשמע טוב, נכון?

אז זהו, שחברנו פגוע הלם, לדבריו, והוא מקבל קצבה שלא מספיקה לו לשום דבר. אשתו מטפלת בשני הילדים ומשלימה הכנסה במלצרות. בזמן שהיא מנסה לעזור להם לסיים את החודש, הוא מגיע כל כמה ערבים לשולחן עם בקבוק הניוקאסל, שמיתדלק כל כמה רגעים,

הוא מתחיל זהיר ומחושב, אבל עד מהרה מוצא עצמו חצי שיכור ומשחק כל יד, מתפרע עם אגרסיביות מוגזמת וחסרת סיכוי. ההפסקה היחידה שהוא ייקח תהיה בדרך למכשיר ה-ATM ובחזרה.

רשימות המתנה מתמלאות במהירות מרגע שהוא מתיישב לשולחן, כולם רוצים לשחק עם מר אקשן.

מה שהוא עושה עם החיים שלו זה לא מעניינם. גם הקולניות והתוקפנות, וזה שערב אחד הוא הקיא את כל האלכוהול ואולץ לעזוב בליווי מאבטחים, לא מפריעים להם יותר מדי. עד שהכסף שלו ייגמר, הם שם.

וזה לא הסוף. פעם אחת הוא פנה אל חברה שלי והודה בפניה: "אני לא נהנה מהמשחק. אני עושה את זה בשביל הכסף. אני צריך לפרנס משפחה". חשבתי שכשנכנס יין יוצא סוד. מי מפרנס את מי, אדוני?

אורח חיים בריא של שתיה והימורים כולל לרוב גם הרגלי אכילה יוצאי דופן. לאס וגאס מציעה לתייר ולמקומי בופה 'אכול כפי יכולתך'.

אני מחכה בתור לשולחן ומדמיין את הסלט הענק שארכיב לי. אני יודע שזה לא מה שאתם רוצים לשמוע, כבודו של הסטייק במקומו מונח, אבל במדינה שמתחילה מלחמות על דברים הרבה פחות מלהיבים מחתיכת ירק שבדרכה לצלחת, צריך לקפוץ על כל פרי עץ ואדמה.

אני משלם מראש, שם את חפצי ליד השולחן ומסתער על הגזר והסלרי. בדרך חזרה לשולחן אני רואה סועדים נועצים מזלגות בצלחות מפוצצות בפיצות, בצ'יפס ובחתיכות בשר לא מוגדרות. למי שפספס את ארוחת הבוקר, הארוחה הכי חשובה ביום, אם שכחתם, מחכה דוכן מלא ביצים וחזיר במגוון צורות וצבעים. הגבינה, לעומת זאת, אוהבת להיות צהובה ומותכת.

שעות המשחק הן רבות ותזונה נכונה היא קריטית. חברה שלי ואני מנסים לעשות דברים נוספים מלבד לשחק, אבל מגלים עיר שלא מציעה לנו הרבה יותר מפוקר – להימורים אחרים אנחנו לא מתקרבים וחיי הלילה לא מדברים אלינו.

גלריות ומוזיאונים הם דבר נדיר, וההופעות היחידות כמעט הן מחוות דביליות לאלביס, אז כששמענו שפרלמן מגיע לקונצרט ב-UNLV (אוניברסיטת לאס וגאס) מיהרנו לקנות כרטיסים.

נגיע אל הקונצרט יחד עם חברה יהודייה מבוגרת מהפוקר, מהמרת בזכות עצמה, מתמרנת בין עישון הסיגריה (חדר הפוקר הוא החלק היחיד בקזינו שאוסר על עישון) לבין יד בפוקר, עושה כל מאמץ שלא להפסיד אחת מהשתיים.

אתמול החברה שלי דיברה עם אמא שלה בטלפון באנגלית בזמן המשחק (אסור לדבר בשפה זרה) וסיפרה לה על הקונצרט, אבל לא זכרה את התוכנית. כשהיא שאלה אותי עניתי לה: "שוברט, ברהמס, פרוקופייב", ואחד השחקנים האמריקאים מיהר להתלונן: "רק אנגלית בשולחן!".

היה לנו חבר, גם הוא שחקן פוקר יהודי, הידוע בכך שכשהוא לא אוכל או צופה במשחק הספורט ליד השולחן, הוא לא מפסיק לדבר על פוליטיקה, וכשאתה משחק מעל 10 שעות כל יום זה הרבה פוליטיקה. כתבתי "היה חבר" כי נמאס לנו מזה שהוא מתעלל במחלקים – תוקע בהם מבטי שנאה ומטיח בהם האשמות וקלפים בכל פעם שהוא מפסיד. הרצפה אולי עקומה, אבל מה אתה רוצה מהדילר.

בכל אופן, בזמנו הוא יצא בהצהרה מפוצצת: "אני רץ לסנאט!". בהתחלה חשבנו שהוא צוחק, אבל לא ולא. לקח לי קצת זמן לעכל את הבשורה, לבסוף התעשתתי ועניתי בשאלה: "הבוחרים שלך יודעים שאתה משחק פוקר כל היום?". אותו זה דווקא הצחיק. אותי לא.

אולי אני רציני מדי, יושב בשולחן, לא נותן לשום דבר להסיט את תשומת הלב שלי מהמשחק. כל רמז או מידע שאני אאסוף על היריבים בזמן שאני לא לוקח חלק באקשן (שזה רוב הזמן) יכול להשתלם כשאמצא את עצמי מעורב סוף סוף בקופה גדולה.

חברה שלי מנסה לדבר איתי, אבל לשווא. אני תקוע עם הראש בתוך האקשן, כמו מהופנט.

גם יריביי מהופנטים, אבל לרוב למסך הטלוויזיה. משחק הבייסבול/פוטבול/כדורסל/הוקי/מטקות הרבה יותר מעניין ממשחק הקלפים הקטן שלהם (רק אל תשכחו להאשים את הדילר בפעם הבאה שתפסידו 500$, אה?).

בעצם אני חוזר בי, המשחק שמוקרן לא מעניין במיוחד עד שאתה שם עליו הימור. ה-sports book הוא תחנת עלייה לרגל לשחקני פוקר עם מושג כלשהו בספורט אמריקאי, ולרובם יש מושג.

הפוליטיקאי היהודי שלנו אמנם לא ידע מי זה פרלמן, אבל הוא יידע להגיד לך את שם הקווטרבק בכל קבוצה נתונה בדרג ז' של ליגת הילדים בדלאוור.

אחרי החזרת שליט, ועוד לפני כן, הפוליטיקאי היהודי שלנו לא הפסיק להגיד כמה גרועה העסקה, תוך הפגנת שנאה יוקדת לממשלה הישראלית. עם החלק השני קשה לי להתווכח, אבל דחילק, הילד שב הביתה, קצת שפיות. הרי הגוף שלך כבר קיבל צורה של כיסא של חדר פוקר ואתה יושב לך עליו ומתרעם על כל דבר שזז. מה אתה עשית בשביל מדינה?

*

הערות להמשך הדרך:

1) מנסה להגשים את החלום האמריקאי. 2) לא חולם להיות אמריקאי.

 

*

"דה באזר" בפייסבוק

 

השבוע בפייסבוק שלכם
ממשיך לרוץ (לדפנה יש קשרים למעלה או שהיא סתם מלאך)

26 Comments

יונתן 2 במרץ 2012

יופי של פוסט.
אתה משחק רק קאש או גם טורנירים? מה לגבי ה WSOP? מתכוון לקחת בזה חלק?

דניאל פורת 3 במרץ 2012

תודה.

אני משחק רק קאש. בטורנירים הקטנים יותר, הנתח שהבית לוקח לעצמו מסך ההכנסות הוא גדול מאוד. בטורנירים הגדולים יותר, נכנס נושא המיסים.

בנוסף, מצופה מהזוכים להשאיר תשר נאה בסיום הטורניר.

למי שלא יודע, ה-WSOP הוא סבב אליפות העולם בפוקר (World Series of Poker), סדרת הטורנירים הארוכה, היקרה והיוקרתית ביותר שמתקיימת כל שנה במהלך חודשי הקיץ במלון ה-Rio בלאס וגאס.

אף על פי שאני לא משחק טורנירים, ה-WSOP הוא אטרקציה גדולה עבורי, שכן מגוון משחקי הקאש והאקשן בהם הוא יוצא מן הכלל במהלך הסבב.

devito 6 במרץ 2012

אפתח ואומר שבדיוק באותו היום שקראתי את הכתבה חשבתי על החוסר בכתבות על פוקר כאן בבלוג .
מה זאת אומרת "מצופה מהזוכים להשאיר תשר נאה בסיום הטורניר"?
אתה מדבר על ה WSOP או באופן כללי בטור' שנערכים בקזינואים למינהם ?
בנוסף מסקרן אות מה גודל הטיפ ב-%.

devito 6 במרץ 2012

וכמובן אחלה כתבה יישר כח!
shove when youre a head

דניאל פורת 6 במרץ 2012

אני לא שחקן טורנירים, אז אני לא יודע להגיד בדיוק…
מה שכן, מנהג הטיפים הוא ידוע בארה"ב בכלל ובוגאס בפרט ולא פוסח על טורנירי הפוקר, קטנים כגדולים…

גם בקאש נהוג לתת טיפ על קופה בה זכית, אבל סך הטיפים ששחקן טורנירים משאיר אמור להיות גדול משמעותית מסך הטיפים ששחקן קאש עם רווחים דומים משאיר…

דורפן 2 במרץ 2012

טקסט נהדר. וגאס היא המקום הכי יפה ומרשים באמריקה. פשוט דוגמא מהדהדת ליזמות מטורפת

סוס מעץ 3 במרץ 2012

פוסט מצוין.
המקום הכי עצוב ומכוער של אמריקה. בשורת שבר החלום האמריקאי
והסמן לקיצה של האימפריה.

אלפי 2 במרץ 2012

סוף סוף פוסט על פוקר בדה באזר!!
כן ירבו. פעם הבאה תעלה קצת ידיים מעניינות נוכל לפתוח פה בתגובות דיוני אסטרטגיה

red sox 3 במרץ 2012

תקרא שוב חבר, זה ממש לא טקסט על פוקר.
אבל אחלה טקסט.
אשמח לעוד כאלה, בין היתר כי וגאס היא כנראה העיר הכי גדולה שלא נמצאת על מפת הספורט באמריקה (מלבד כדורסל מכללות כמובן, וגם זה לא בקונפרנס מרכזי).

דניאל פורת 3 במרץ 2012

בקרוב…

קסיוס קליי 3 במרץ 2012

איך לא חשבנו על זה קודם..

לעשות פוסט על פוקר.

טקסט מצוין מחכה למנה הבאה..

כסיפוביץ 3 במרץ 2012

יופי של פוסט!
בכלל אפשר לכתוב פרקים שלמים [אולי תתחיל בסדרה חדשה בדה באזר?] על מה שמתרחש בזמן המשחק הזה.
אני all in

פאקו 3 במרץ 2012

פוסט נהדר.

דוב 3 במרץ 2012

מעניין, תודה.

בדיוק אתמול בערב אמרתי לחבר שכותב לטלויזיה בישראל שסדרת דרמה על עולמם הפנימי של מקצועני הפוקר יכולה להיות להיט גדול באקלים הנוכחי, אולי תרים את הכפפה?

דניאל פורת 3 במרץ 2012

קח בחשבון שישנה בעיית החוקיות בארץ…

תומר חרוב 3 במרץ 2012

לא מפתיע שזה העולם שאתה מתאר או שככה אתה רואה אותו. פוקר הוא משחק שחלק גדול מהחוקיות שלו מתבססת על שקר. הפוסט מרתק( גם למי שלא סובל פוקר והימורים). יש סדרה חדשה עם דסטין הופמן, לאק, על מירוצי סוסים והימורים, יש שם שחקן פוקר אחד שמזכיר את הדמויות שדיברת עליהן.
 

רמי פורטלנד 3 במרץ 2012

אם תישאר לתקופת הwsop יש באותו הזמן בונישיאן את ה deep stacks extravaganda שזו סדרת טורנירים קצת יותר קטנים,כניסה בין 300 ל500 בד"כ ,וכמה של 1000-1500.באמת תקופה טובה שכל השולחנות(בעיקר בונישיאן ובבילאג'יו מפוצצים).
היחס שלי לוגאס הוא אמביולנטי- כשאני לא שם יש לי געגוע קבוע בגלל הפוקר(בעיקר אחרי ה'black friday' שסגר לי ת'אפשרות לשחק פוקרסטארס בארה"ב) וכשאני שם אני מאוד נהנה מהפוקר עצמו,אבל כל המסביב זה באמת הקיצון של הקיצון של מה שמכוער באמריקה ואולי גם בעולם בכלל.

הופמן 4 במרץ 2012

היה כיף לקרוא.

ניר 5 במרץ 2012

כמי שבחיים לא שיחק פוקר, אחלה רשימה. כשאתה כותב "מקצוע: פוקר" אתה מתכוון שאתה באמת מתפרנס מהמשחק? שמעתי פעם מישהו שחי מלשחק פוקר ברשת, והוא אמר שהוא לא שחקן טוב במיוחד, פשוט הרמה נמוכה (אבל יכול להיות שדברים השתנו מאז)

דניאל פורת 6 במרץ 2012

הסוד הוא שלא בהכרח צריך להיות שחקן גדול בשביל להתפרנס מפוקר. הרבה פעמים, מספיק להיות טוב יותר מהשחקנים איתם אתה משחק…

ארז N 6 במרץ 2012

אחלה פוסט.
+1 לרעיון של סדרת טורים על המשחק!

תמיר קוגוט 6 במרץ 2012

התקדמתה מאז הטורנירים במרתף של הגינגי

דניאל פורת 7 במרץ 2012

כן, התקדמתי… הפסקתי להלוות כסף :)
(המארח של אותם משחקים עדיין חייב לי 50 שקל. אנחנו מדברים על לפני 4 שנים.)

אריאל 7 במרץ 2012

אתה כותב יפה מאוד. חבל שאתה מתבזבז בעיר העלובה הזאת.

תולעת 8 במרץ 2012

מעניין וכתוב מצוין.

Comments closed