קפטן van-tastic / עירד צפריר

הוא הסקורר הטוב ביותר שראיתי בארסנל. וראיתי את הנרי ואיאן רייט בשיאם

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
כל כך הרבה הפסדים זכיתי לראות השנה בשידור חי. אני לא זוכר עונה של ארסנל שבה רוב מוחלט של המשחקים שבהם צפיתי הסתיימו בהפסדים. רבים מהם מביכים, חלקם כואבים, כולם מרגיזים. התבוסה הנוראית באולד טראפורד, ההפסד 4:3 בבלקבורן, החולשה בווייט הארט ליין, ההתבטלות המשפילה מול סוואנזי, המהפך המביך של פולהאם בדקות האחרונות.

השיא מבחינתי היה בהפסד הביתי 2:1 ליונייטד, שאחריו כבר לא יכולתי להתאפק יותר מלפרוק את אשר על לבי כלפי ארסן ונגר. התותחנים מצידם, הגיבו בפריקת התחמושת שהצטברה במחסנים על בלקבורן ב-1:7 בתחילת דצמבר, כחלק מסדרה של ארבעה משחקים בהם צברו 10 נקודות. אבל ארסנל של השנה היא כל דבר חוץ מיציבות. סופגת שמינייה בטראפורד, כובשת חמישיה בברידג'. רק דבר אחד היה ונשאר באנקר: אין רכש בינואר.

שני המשחקים בין ה-15 ל-18 בפברואר היו חותמת על עוד עונה ללא תואר. כמו תמיד, ארסנל הצליחה לעוף משני מפעלים במרווח מזערי. ההדחה מהגביע בסנדרלנד היתה סימבולית, ההתפרקות בסן סירו, שגמרה גם את האפיזודה השנתית בליגת האלופות, היתה מבזה, וכל מה שנותר זה לגמור במקום הרביעי ולהתפלל שבשנה הבאה יהיה לנו את מוריניו על הקווים. אומרים שהוא מחפש בית באנגליה.

במהלך שיחת הוצאת תסכול עם עמית לוינטל במחצית הדרבי מול טוטנהאם בשבוע שעבר, היפנה ידידי המלומד את תשומת לבי לנתון מטריד – סנדרלנד, קבוצת מרכז טבלה – הוציאה בחמש השנים האחרונות כ-50 מיליון ליש"ט יותר מאשר ארסנל על רכישת שחקנים.

המדיניות הזו כל כך תמוהה ומבלבלת שלאף אחד כבר אין תשובות את מי צריך להאשים: זה המנג'ר חובב הנערים שמתעקש להיות כלכלן במקום קבלן (תארים)? זו ההנהלה שחסרה סמכות מקצועית סטייל דייויד דין?

דין היה דמות מרכזית במועדון במשך 24 שנים. הוא הביא את איאן רייט, דניס ברגקאמפ, ועוד רבים אחרים. וגם את ארסן ונגר. הוא גם היה פיקח דיו כדי לראות את הנולד, כשדרש ב-2007 להכניס למועדון משקיעים זרים, שיעזרו לסגור את החוב מבניית איצטדיון האמירויות.

יתר מחזיקי המניות התנגדו ועם עזיבתו באוגוסט 2007 הותיר דין מועדון – שתחת ניהולו הפך למפואר ובעל שחקנים מהשורה הראשונה – כעדר ללא רועה. ללא איש כדורגל אסרטיבי, מקושר ויוזם, נותרו המושכות באופן בלעדי בידי ונגר. גם אם להנהלה יש חלק מרכזי בחיסכון האובססיבי ובעזיבת דין, לצרפתי אחריות שילוחית על הפיכת ארסנל לבינונית ואותי לאוהד כורסא ממורמר.

ופתאום הגיע שבוע מפנק. ה-2:5 על טוטנהאם, ההצגה הכי משכנעת העונה, היתה מפתיעה במיוחד. כבר התרגלנו העונה שטוטנהאם איכותית יותר ובעלת סגל עמוק יותר ועדיפות ברורה בחוסן המנטלי. אבל משהו במשחק המוזר והחד צדדי הזה גרם לי שוב להאמין.

תיאו וולקוט הפגיז צמד נהדר דווקא אחרי תקופה פלוס מחצית ראשונה מזעזעות; תומאס רוזיצקי הזכיר את השחקן שכל כך התלהבנו כשהוא נרכש מדורטמונד; בקארי סאניה הזכיר כמה פציעתו היתה קריטית; מרכז ההגנה של ורמאלן וקוסיילני התאושש במהירות מפתיחה חלשה. במשך 70 דקות זו נראתה כמו הקבוצה של פעם, שלוחצת על כל המגרש, מניעה כדור בשטף הנשכח והאהוב, ולפתע גם מציגה קילריות מול השער.

אבל עם כל הכבוד לחבורה הנ"ל (אפילו יוסי בניון הציג משחק סביר בדרבי עד שאמש חזר לחולשתו המוכרת), ניצני האמונה שלי לא צמחו בזכותם. אחרי שגם פברגאס ונאסרי הלכו, נותר בארסנל רק שחקן אחד ששייך לטופ העולמי. ואם להיות כנים, רוב האנשים אפילו לא ידעו שהוא כזה עד העונה. שער השוויון של רובין ואן פרסי בדרבי והצמד האדיר אמש ב-1:2 באנפילד, הפכו את העונה של ההולנדי באופן סופי ממדהימה לאפית.

ארסנל, אבהיר מיד למי שקצת הסתנוור, היא עדיין צל של עצמה. זו ארסנל החלשה ביותר מאז טרום עידן ונגר. הדומיננטיות המוחלטת של ליברפול במחצית הראשונה היתה בלתי נתפשת. בעבר התרגלנו שאלה התותחנים שבדרך כלל מחזיקים בכדור, מעבירים פסים קצרים, יושבים על השער, ובסוף אוכלים מהיריבה הוותיקה עקיצה. הפעם התסריט היה הפוך. אבל גם תסריט, יהיה טוב ככל שיהיה, לא יכול להצליח ללא שחקן שיבצע את התפקיד הראשי בצורה יוצאת מן הכלל.

*

ואן פרסי מודל 2011-12 הוא המוציא לפועל הכי טוב שזכיתי לראות בארסנל. וראיתי את איאן רייט במיטבו, ואת ניקולה אנלקה בעונה ענקית ואת תיירי הנרי שובר שיאי כיבוש. אבל בשום עונה לא ראיתי רוצח כמו ואן פרסי. הוא לא דוחק מקרוב ולא מסיים מהלכים קבוצתיים – כל גול בצבע, כל גול קלאסה, אם בנגיחות (עד העונה בכלל לא חשבתי שיש לו משחק ראש), אם בבעיטות מחוץ לרחבה ואם בוולה מופלא כמו בדקה ה-91 אמש.

והיכולת הזו כל כך בולטת כשלצדו חבורה כל כך בינונית ולא מאורגנת. היא בולטת כל כך, שגם ואן פרסי לא מוכן כרגע לדבר על הארכת חוזהו, המסתיים ב-2013, עד הקיץ הקרוב. אז הוא ירצה ודאי לראות שמשהו במועדון מתחיל לזוז – שיש הצהרת כוונות, שמישהו שם למעלה מאס בגישה השמרנית.

בסגל הנוכחי יש כמה שחקנים שאני מאוד אוהב – סונג, צ'זני, אוקסלייד-צ'יימברלין, סאניה, ורמאלן, קוסיילני, ארטטה. אבל אלה יכולים להיות בסך הכל צוות מסייע מצוין. כל עוד אין כמה שחקנים מנוסים ומוכחים סביבם, הם יכולים בעיקר לתת את הכדור לקפטן van-tastic ולקוות לטוב.

*

והטוב הזה, שנחת על ארסנל בשבוע האחרון הוא קריטי. שני ניצחונות במשחקי צמרת, בדרבי עם המון יוקרה מול מועדון בעלייה ומול יריבה ישירה בקרב על המקום הרביעי. ליברפול יכולה להתחיל להתכונן לעונה הבאה, ומי יודע, אולי טוטנהאם תילחץ ותיכנס גם היא למאבק על הכרטיס לצ'מפיונס. וברקע, כמה מעודד, עוד מעידה של צ'לסי בעונה כושלת שנחתה עלינו מהשמיים. לולא המתנה הזו, ואן פרסי כבר היה מתחיל לארוז והליגה האירופית היתה קרובה מתמיד.

ועכשיו נותרו 11 משחקים. את הגומלין מול מילאן ביום שלישי אני בכלל לא סופר – כרגע זה לא כוחות. הסיפור הוא בליגה – ניוקאסל עדיין יכולה להציק ובשני הבא היא מגיעה לאמירויות. בצ'לסי אי אפשר לזלזל גם במצבה, הפער הוא רק 3 נקודות ובמחזור ה-35 הבלוז עוד יגיעו אלינו למשחק גורלי במאבק הגורלי. הוא גורלי כי התלות הכלכלית של הלונדוניות בליגת האלופות היא גדולה, כמעט כמו התלות הנוכחית של ארסנל בוואן פרסי.

בינתיים כבר עברנו את חודשי החורף הקשים, אלו שבהם ואן פרסי נפצע באופן מסורתי, ועד סוף העונה נזדקק לו בכשירות מלאה. אין עוד מלבדו ובלי גאונותו יתכן שוונגר כבר היה נשלח הביתה. עדיף מאוחר במקרה הזה – לסיים את העונה במקום שצריך ולהתחיל מחדש עם מנג'ר חדש וגישה חדשה. רק שזה חייב להיות עם הקפטן הישן – ההוא שאיכשהו, למרות הכל, שומר על התקווה.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

דה באזר בפייסבוק

ממשיך לרוץ (לדפנה יש קשרים למעלה או שהיא סתם מלאך)
ליגת שוקי ההון: פוטין ברוסיה מזרחי במכבי

30 Comments

תומר ש 4 במרץ 2012

אחלה טור

פולדש 4 במרץ 2012

אחלה טור, אבל קצת מוזרה בעיניי הקביעה שואן-פרסי מוציא לפועל טוב יותר מהנרי. יש איזשהו סרטון שמסתובב ביוטיוב עם כל המאתיים ומשהו שערים של הנרי בארסנל, ממליץ לך להסתכל עליו ולחשוב שנית… :-)

עירד 4 במרץ 2012

הנרי ענק, גדול שחקני ארסנל בכל הזמנים (יחד עם ברגקאמפ האליל), אבל כוונתי היתה שכמות כזו מרוכזת של שערים אינדיבידואליים בעונה אחת של שחקן ארסנל, טרם ראיתי. אל תשכח שלהנרי היו סביבו שחקנים אדירים וקבוצה ששיחקה כדורגל שוטף ושובה עין, רחוק מאוד ממה שאנחנו רואים העונה, כשוואן פרסי מוציא מים מהסלע.

טל 4 במרץ 2012

לא יכול להיות שאתה רציני.

רוב מוחלט של הגולים של ואן פרסי הם ואן ניסטלרויים לחלוטין. לא צריך לזלזל בזה כמובן (צ'לסי או ליברפול היו מתות לחצי מזה), אבל בשורה התחתונה הם גולים של ניצול מצבים, מיקום וחדות. פעם ב..יש לו גול ב"איכות" גבוהה יותר וגם שם זה לא משהו שלא רואים בכל מחזור משחקים באירופה. הנרי לעומת זאת, היה מבקיע בחודשיים יותר גולים אינבדואלים משואן פרסי הבקיע בכל הקריירה שלו.

עירד 5 במרץ 2012

הנרי היה ענק, אתה לא צריך להתווכח איתי על זה, הערצתי את האדמה שהוא עמד עליה. והיו לו מלא גולים במבצעי סולו נדירים, אבל הם היו כחלק ממומנטום של קבוצה שהיתה תוקפת כל הזמן, מחזיקה בכדור הרבה יותר ומשחקת עם ביטחון ועם שחקנים שמושכים תשומת לב מההגנה.

ואן פרסי מגיע להרבה פחות מצבים ממה שהנרי היה מגיע, אני די בטוח לגבי הקביעה הזו. ובין אם הרבה מהשערים שלו מגיעים מתוך הרחבה (וחלקם מגיעים בוולה מדהים כמו שער הניצחון מול אברטון ומול ליברפול), או בבעיטות אדירות מחוץ לרחבה כמו נגד טוטנהאם או סנדרלנד (בתחילת העונה), הוא פשוט עושה אחוז ניצול מצבים מדהים. זה לא שארסנל מגיעה לכמות המצבים שהיא היתה מגיעה בעונות הטובות שלה, ופשוט מבקיעה שניים-שלושה שערים מתוך המצבים הללו. לפעמים יש משחקים שכמעט ואין מצבים ו-ואן פרסי בכל זאת מצליח להבקיע. לעשות 31 גולים בכל המסגרות בקבוצה כ"כ בינונית ולא יצירתית כמו ארסנל הנוכחית, זה הישג עצום. יותר מכל עונה גדולה שהנרי נתן בארסנל. כך לפחות לטעמי, אבל יכול להיות שאני באופוריה.

טל 5 במרץ 2012

זה בדיוק מה שכתבתי. הגולים של ואן פרסי (ברובם המוחלט) הם גולים של מיקום, חדות וניצול מצב. הני לעומת זאת היה מבקיע גולים שאף שחקן אחר בעולם (בשעתו) לא יכול היה להבקיע.

גם לא צריך להגזים בחולשתה של ארסנל. היא פחות טובה מעונות קודמות, אבל עדיין היא שווה או עדיפה על 17 קבוצות בפרמיירליג. היא עדיין שולטת במשחקים שלה ברוב המקרים ומייצרת יחסית הרבה מצבים. אין לה אף גולר אחר ולכן יש לה תלות גדולה בגולים של ואו פרסי.

הטיעון של "מבקיע המון שערים בקבוצה בינונית" נשמע מאד חזק, אבל בפועל יש הרבה שחקנים שמבקיעים כמות גדולה מאד של שערים בקבוצות בינוניות (הרבה יותר מארסנל הנוכחחית). די נאטלה עושה את זה במשך שנים, בקבוצה פחות טובה, בליגה יותר הגנתית. הונטלר הוא עוד דוגמה לשחקן כזה (שגם מאפיל על ואן פרסי בנבחרת).

שוב, לא צריך לזלזל במה שואן פרסי עושה אבל השוואות שלו להנרי כשחקן כדורגל הן מופרכות לחלוטין.

עירד 5 במרץ 2012

אבל אתה לוקח את ההשוואה שלי למקום לא נכון. ברור שהנרי היה שחקן גדול יותר, וגם סקורר גדול יותר לאורך שנים, וגם עשה הרבה יותר גולים מופלאים. אני פשוט חושב שבעונה אחת נתונה, מעולם לא ראיתי בארסנל סקורר כ"כ מרשים, שסוחב לבד על הגב קבוצה כ"כ בינונית. זה הכל. בלונג ראן זה ברור שהנרי גדול יותר. אבל דומיננטיות כזו בעונה אחת, עדיין לא ראיתי, בטח ובטח בקבוצה כ"כ בינונית – ופה אנחנו חלוקים, ארסנל מאוד בינונית וכן צריך לזלזל בה. אם לא עונה מטורפת של ואן פרסי ועונה מזוויעה של צ'לסי – ונגר כבר היה מפוטר לדעתי (או לפחות היה צריך להיות).

roei034 6 במרץ 2012

נתון קטן להשוואה: ואן פרסי 8 עונות בארסנל 91 שערי ליגה ואפס אליפויות.
הנרי 8 עונות 174 שערי ליגה ושתי אליפויות. אכן המספרים מדברים למרות שואן פרסי אחלה שחקן קצת נעשה עוול היסטורי להנרי…

יואב 4 במרץ 2012

בעיני, וונגר הוא עדיין סוג של תעודת ביטוח לטופ 4. הוא היתרון הגדול של ארסנל על יריבותיה למקום בליגת האלופות.

Bondi Runner 4 במרץ 2012

כן, כבר ראינו העונה 12 הפסדים (אם ספרתי נכון), אבל למרות המספר הגבוה הזה עדיין זכיתי לראות יותר נצחונות.

וודאי שיש לדרוש (ולצפות) מהקבוצה ליותר, אבל לחשוב שאם מחר יעמוד על הקווים מישהו אחר התוצאות יהיו בהכרח טובות יותר זה מעט נאיבי.

וונגר ביצע שורה של טעויות בקיץ האחרון. הגדולה ביותר (לדעתי) הייתה הצורה בה הביא רכש ברגע האחרון. אבל אכשהו הוא ייצב את הקבוצה. אולי זה יותר מזל משכל שואן פרסי א. לא פצוע העונה (לפחות עד המחזור ה-27) ב. כובש כל כך הרבה. עדיין לקבוצה יש "משהו". אותו "משהו" שבצ'לסי מחפשים כבר תחת כל כך הרבה מאמנים ועוד יותר מאות מיליונים. ובליברפול נראה שכבר התייאשו לחפש…

כל עוד הכדורגל העולמי מנוהל בצורה שמנוהל (ולא ניראה שמשהו הולך להשתנות עם או בלי חוקי הפייר פליי של פלטיני), רק למי שיש תמיכה של שייח/אוליגרך/ מערכת פוליטית/או סיר אלכס…. יש סיכוי ראלי להיות זוכה סידרתי.

אני הייתי רוצה לראות את ארסנל זוכה (עם או בלי וונגר) בדרך אחרת. כמו שזה ניראה כרגע, אצטרך לחכות….מקווה שלא הרבה.

רועי 4 במרץ 2012

ואן פרסי הוא ההוכחה לגאונות ולסבלנות של ונגר. הוא צמח להיות מגה-כוכב בלונדון, לא הגיע אליה ככזה

נועם 4 במרץ 2012

יופי של טור. יותר מדי קשה למצוא כרגע מישהו שידבר תכל'ס על מה קורה במועדון בלי קריאות ריקות של "וגנר הביתה" או לחילופין אהדה והערצה עיוורת לונגר בלי קשר למה שקורה היום.

(וד"א, אף אחד לא מאמין לי, אבל אני טוענת ותמיד אטען שאני המצאתי את הכינוי captain vantastic)

אופיר 4 במרץ 2012

עירד,

מוריניו לארסנל??
ואן פרסי (המלך) מוציא לפועל יותר טוב מהנרי??

מצטער, לא יכול לשמוע דברי כפירה כאלה…

ניינר 4 במרץ 2012

אין ספק שכרגע הוא השחקן הכי טוב בארסנל והוא ברמה אחרת מכל אסופת השחקנים הדי מביכה של התותחנים. הגול השני היה מופת של טכניקה עילאית וחוש מיקום עצום.כדאי לגונרס להינות ממנו עכשיו כי הוא לא יישאר הרבה זמן בקבוצה האפורה הזו של וונגר.

עמית 4 במרץ 2012

מצטרף לקודמיי.
אחלה טור.

moses 4 במרץ 2012

כאוהד הספרס בעל כורחי (התחתנתי למשפחה מצפון לונדון באמצע שנות התשעים, אז לארסנל לא ממש היה מה להציע בתחום הרומנטי) אני מוצא עצמי חייב להגיב פעם אחת למקהלת "וונגר הביתה".
תחזיקו אותו חזק, תישמרו עליו מכל משמר. אין הרבה כאלה ופרגוסון יש רק אחד (וגם הוא היה מרחק מחצית מללכת הביתה). אם אפילו בעונה שהספרס חווים עדנה שכזו, ארסנל עדיין תסיים באלופות באמת שאתם לא מבינים איפה אתם חיים. השינוי שהוא הביא לקבוצה שלכם גם בצורת המשחק, בתרבות, בהישגים הוא כזה שהמחיר על החלפתו יכול להיות חלק מדיון רק על ידי אוהדים שלא באמת קולטים באיזה מציאות הוא פועל ואיך, עדיין ולמרות הכל, הוא הטוב ביותר שיש.
במחשבה שנייה… שכל משאלות לבכם יתגשמו, שמוריניו יבוא ואוסמנוב ישתלט, יאללה, נראה אתכם.

אופיר 4 במרץ 2012

Moses, כבר עניתי על תגובה דומה של יואב לא מזמן: למה אני צריך להיות אסיר תודה על המקום הרביעי? למה אני צריך לקבל את זה כגזירה משמיים שיונייטד נאבקת על האליפות ואנחנו על מקום בצ'מפיונס? הרי בתחילת העשור הקודם נתנו להם בראש בכל הזדמנות וראה לאן פנתה כל אחת מהקבוצות מאז. בדיוק כמו היונייטד יכולנו לרכוב על המומנטום, להביא עוד שחקנים וורלד-קלאס, לכבוש שווקים בינלאומיים ולטפח מנטליות דורסנית. למה תחת זאת פתחנו גנון, ויתרנו על יומרות ואנחנו מקבלים היום ליטוף על הראש מהאויבות המושבעות שלנו?

moses 4 במרץ 2012

מכיוון שלטוב ולרע וונגר הביא אותכם למקום שבו יכולתם "לרכוב על המומנטום, להביא עוד שחקנים וורלד-קלאס, לכבוש שווקים בינלאומיים ולטפח מנטליות דורסנית".
הוא המשיך לעשות את הבחירות שהביאו אותו לשם מתוך מחשבה שכנראה שהוא עשה משהו די בסדר. לעניות דעתי הוא גם צדק. הדרך שבה האמין תמיד, של שילוב צעירים זולים עם שחקנים מנוסים כדי להתגבר על דור הזהב של יונייטד או הכסף של צ'לסי עבד באופן יוצא מן הכלל טוב בין השנים 97 ועד 2004 מבחינת ארסנל מכיוון שהם היו מועמדים רציניים. ייתכן והחטא הקדמון שלו היה בפרוק הקבוצה ה'היא' אבל אני לא חושב שהוא יכל לחזות את הגעתו של אברמוביץ', יכולת ההתמדה של פרגוסון ועכשיו את הגחתה של סיטי. אני לא חושב שגם פרגוסון חזה, או התמודד כפי שאוהדי הצלחות היו מצפים ממנו מול אותם נסיבות (הוא ניצח את צ'לסי רק אחרי שהתגלו חיכוכים בין מוריניו ואברמוביץ') תראה מה קרה לצ'לסי שהבעלים שלהם חשב שהנה, אם רק יוסיף איזה חתיכה קטנה לפאזל ויחליף את המאמן הזה שמאמין רק בדרכו ועדיין לא הביא ליגת אלופות, הוא יצליח לזכות.
בזמנו יכולתי להבין (גם אם לא לתמוך) בהחלפתו של יול בחואנדה ראמוס מתוך מחשבה שספרס רק צריכים את הסנט האחרון הזה אבל שוב, תראה את התוצאה ויש עוד המון דוגמאות.
לא בטוח שכדורגל הוא כזה מן מדע מדוייק כמו שחלק מנסים לטעון פה, כמה שחקני וורלד קלאס והופ אליפות ודומיננטיות. במסגרת המגבלות (שאף פעם האוהד הפשוט אינו מודע לכולם) וונגר עושה עבודה מרשימה. הוא לא נטול מגרעות אבל תראה לי מי כן?

אביעד 4 במרץ 2012

מוזס, כשונגר פירק את הקבוצה של 2004, צ'לסי של אברמוביץ' כבר דהרה במלוא הקיטור קדימה. ונגר בעבר לא התבייש לשים את היד בכיס – הנרי ורייס כדוגמא. הוא אמנם לא הכניס את היד לכיס בתדירות של קבוצות גדולות אחרות ולא באותם סכומים, אבל כן עשה רכישות שקבוצות מרכז טבלה לא יכלו לעשות. המצב הזה השתנה כשארסנל עברה לאמירויות והיו שנים בהם הוא לא הכניס יד לכיס כי לא התחשק לו לגלות שהכיס קרוע, אבל עכשיו המצב שונה.
עם זאת, אני חושב שונגר הוא עדיין האיש הכי מתאים למשרה והוא יכול לקחת את ארסנל קדימה.
אגב, פרגוסון "יצר" את החיכוכים בין מוריניו לאברמוביץ'. הבלגאן התחיל בינואר 2007, כשמוריניו דרש עוד רכש בכדי להתמודד עם היונייטד.

אופיר 4 במרץ 2012

מוזס, החטא הקדמון של ארסן היה להסיק בשוגג שהמרכיב החשוב בקבוצה הגדולה ההיא היה הוא עצמו. הוא באמת הרכיב תלכיד מצוין אבל מה שהפך את הקבוצה ההיא לבלתי מנוצחת היה שחקנים גדולים, וזה מה שאין עכשיו.

יואב 4 במרץ 2012

אופיר,
לא נתת בראש בכל הזדמנות.שני שליש טראבל נלקחו מול ארסנל באופן ישיר. אני גם זוכר 6-1 באולד טראפורד עם הנרי, פירס, לונדברג ושאר החברים ושלושה אליפויות ברצף כאשר אתם היריבה הישירה. אז לא צריך לשכתב את ההיסטוריה.
עניתי לך גם אז, בזכות וונגר הגעת למצב של התמודדות רצופה.שיטת המשחק, הקניות חכמות, שינוי הדנא של המועדון.וכל זה במגרש קטן שמניב הרבה פחות כסף ומול דור הזהב של יונייטד(שהיא בבסיס-מועדון עשיר יותר ונצפה יותר).
וכן, פרגי יש רק אחד(כמו שמוזס ציין). זה לא יכול להיזקף לחובתו של וונגר.

תומר חרוב 4 במרץ 2012

מה שאני לא מבין זה שאם סנדרלנד מוציאה חמישים מליון יותר ועדיין קבוצת מרכז טבלה, איך זה נרשם לחובתה של ארסנל?

עירד 4 במרץ 2012

שאפילו קבוצה חסרת יומרות ובעלת הכנסות נמוכות בהרבה, יכולה להרשות לעצמה לרכוש שחקנים. ואילו ארסנל, מועדון שמכר בשנים האחרונות את כל הכוכבים שלו ועדיין מתיימר להתמודד על תארים, חושב שאפשר לעשות זאת עם הוצאה מינימלית על שחקנים צעירים ואלמוניים.
ואני לא מדבר אפילו על כך שארסנל זה המועדון הכי רווחי באנגליה, עם מחירי הכרטיסים הגבוהים ביותר באירופה.

תומר חרוב 5 במרץ 2012

זה נכון, אבל הדוגמא שהבאת דווקא מוכיחה שלא הסכומים שמושקעים מובילים להצלחה. אני מסכים שהמטרות של ארסנל לא יכולות להיות המטרות של סנדרלנד אבל לכספים אין קשר לכך.גם ליברפול הוציאה יותר וארסנל מקדימה אותה. הבעיה עם מדיניות הרכש של ארסנל היא הדרך בה היא מתנהלת ולא הסכומים שהיא מוציאה. טל ניתח את זה יפה פעם. הטעות של ונגר בשנים האחרונות הייתה שהוא לא תזמן נכון את המכירות ונתן לקבוצות אחרות ולשחקנים לכפות עליו את ההתנהלות בשוק ההעברות.

טל 12 4 במרץ 2012

ואן פרסי כחלוץ 9 קלאסי הוא הוא פשוט נהדר – מיקום,תיזמון- בדיוק מה שחסר לליברפול לצערי.(גם שהוא בא מהצד ויוצור לאחרים הוא טוב מאד)

סוס זקן 4 במרץ 2012

והכי מדהים – לארסנל יש שוער! כאילו – כזה שעוצר כדורים ולא עושה שטויות!

עירד 5 במרץ 2012

זה באמת אחד ההישגים הגדולים של ונגר, בעיני, בשנתיים האחרונות. במשך שנים הפסדנו תארים בגלל שוערים בינוניים כמו אלמוניה ופביאנסקי והצרפתי סירב לקנות שוער בטענה שיש לו שוער עתיד שמיועד לגדולות. מסתבר שצ'זני הוא באמת שוער אדיר, למרות טעויות פה ושם שקורות לכל שוער.
הרווחנו שוער להרבה שנים. אני עדיין לא חושב שבגלל זה היה שווה לוותר במשך שנים על שיי גיבן, שהיה יכול להיות ההבדל בין אפס תארים לאליפות ואולי עוד איזה גביע או גביע הליגה.

עומרי ולורט 5 במרץ 2012

ב'קדחת המגרש' הוא פחות או יותר טוען שהפסדים הם טעם החיים

קשקבל 5 במרץ 2012

ואן פרסי נותן עונה פנומנלית אבל אני לא רואה אותו שומר על דומיננטיות כזו לאורך שנים ואין ספק שקל לו לבלוט על רקע החולשה הכללית. מצד אחד כמו שכתבת עירד – ההישג האישי גדול יותר בדיוק מסיבה זו. מצד שני – לתת עונה ענקית בקבוצה בינונית ששואפת לאפס הישגים זו חוכמה קטנה יותר, הרי בכל גול שהוא כובש כולם נופלים לרגליו וממלמלים "תודה שהצלת אותנו" עם דמעות בעיניים.
הדיון על ונגר, בעיני, הוכרע מזמן. כל עוד הוא המנג'ר, ארסנל לא תזכה יותר באף תואר. את מה שהוא נתן למועדון ב-10 שנותיו הראשונות אי אפשר לקחת ממנו, אבל בשנים האחרונות ארסנל שמרה בקושי על מקום בטופ 4 למרות ונגר ולא בזכותו. יתכן שאם יהיה חכם מספיק לקחת צעד אחורה ולשנות פוזיציה כשמתחתיו עובד מנג'ר אחר ניתן יהיה לשחזר את הימים היפים, אבל למען האמת אני לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב

פראליה 6 במרץ 2012

"המנג'ר חובב הנערים", נשמע כמו אחד שחשב שאימן קבוצה בצד השני של הכביש..

רק נחמה קטנה יש לי עבורך, עדיף לראות חבורת ילדים כשרוניים שנופלים על חוסר בגרות מאשר חברות של בוגרים שמשחקים בלי שיטה, בלי חדוות משחק ובלי טיפת בטחון עצמי.

Comments closed