ג'ורדי קרויף שיחק מספיק שנים בליגה הספרדית ובילה מספיק בברצלונה עד שאני סמוך ובטוח שהוא דובר ספרדית שוטפת. תמוה, אם כך, מדוע לא קרא את הכתובת על הקיר בקריית שלום, שנכתבה דווקא בספרדית.

אין יותר מדי מה להלין על השנתיים הראשונות בעידן קרויף. הקבוצה היתה הטובה בליגה (למעשה, היתה כזו עד תום העונה הקודמת), בסופן הוחזר אוסקר דורון מירן חויונט גארסיה לקדנציה שנייה בעמדת המאמן (לתוהים – ברוז', ווטפורד וכו'). הקבוצה נראתה תחתיו רע – נכון, לא היתה ביתיות כי היתה פה מלחמה, אבל אי אפשר היה לפספס את הרכות ההגנתית, את חוסר היצירתיות בהתקפה ואת כל מה שגרם למכבי להפסיד למאריבור ולאסטראס. אוסקר הלך, קרויף ניצח את משחק הפלייאוף לאירופית והודח בשערי חוץ ואז הגיע פאקו. מהר מאד הוא הבין מה החוליה החלשה בקבוצה, ותוך ביסוס משחק עקשני וקשה לצפייה הנחיל לשחקנים אופי מברזל (אפילו לרכיכות כמו דור מיכה) והצליח לזכות בכל התארים המקומיים, לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי.

*

אז מאמן שזכה בטרבל המקומי ועל הדרך גם הצליח לשקם את הקבוצה מהמכה המנטלית של דרבי פואד, נשלח הביתה. על שום מה? לא הייתי בחדר אבל השמועות אומרות שזה בגלל שפאקו התעקש על חיזוק, כי חזה שבסגל הנתון לא ניתן היה להגשים את חלום ההעפלה לשלב הבתים האלופות. ושוב, הכתובת על הקיר היתה בספרדית. כל מי שראה את הקבוצה במחצית השנייה של אותה עונה (להוציא את חצי גמר הגביע) הבין שיש מחסור בשחקנים יצירתיים, במשחק אגפים נורמלי, במגנים, במשהו שהוא מעבר ללשחק על זהבי.

*

לכאורה נראה היה שפאקו טעה. מכבי תחת יוקאנוביץ' ושינוי בסגל העפילה לשלב הבתים. כולנו זוכרים איך זה נגמר. את הסגל עזבו באותו קיץ בן רייכרט, ברק בדש ודן איינבינדר (ניחא) משמעותיים מהם היו מהראן ראדי, ראדה פריצה והקפטן שרן ייני. מעבר לתרומתם המקצועית, היו השלושה דמויות בולטות בחדר ההלבשה. זו מכה מנטלית לא קלה לקבוצה, אבל מכבי לא הסתפקה בכך ושחררה לחופשי גם את חואן פאבלו, שאם על יכולותיו המקצועיות היתה מחלוקת (למרות ההצלות המדהימות בעלייה לאלופות), על מקומו בחדר ההלבשה לא היה עוררין. בבת אחת מכבי ויתרה על כל כך הרבה מנהיגים, כולל זה השקט שאכל קש מהאוהדים והתקשורת ושמר על איפוק, כיאה לאציל ספרדי.הנה שוב הכתובת על הקיר.

*

בתום חלון העברות מכבי מצאה את עצמה עם רכש נוצץ בדמות דסה, אזולאי, ריקן, טב"ח1 וכמובן ראיקו (מעלים ראיות שתומכות בטענה לפיה דיאן ראדוניץ' שיחק במכבי) אבל עם בור גדול בתחום המנהיגות. אל הבור הזה נכנס ערן זהבי. הבולט בשחקני ליגת העל בעשור הנוכחי נתן את כל מה שהיה לו, הגיע לשיא כיבושים וזה גבה ממנו מחיר – הגיע לרגעי ההכרעה סחוט פיסית ובעיקר מנטלית. כמוהו גם הקבוצה כולה, שכיום אנחנו כבר יודעים שהיא עדר ללא רועה. רק קבוצה כל כך תשושה וסחוטה עם כל כך מעט רעיונות ורצון מצליחה לסיים בארבע תוצאות תיקו רצופות, שלוש מהן מאופסות. בדיעבד, אפילו דרדל'ה קטנה באחד המשחקים הללו היתה מעניקה למכבי את כתר האליפות. זה בלי שדיברנו על הנזק שנגרם מתשעים ושש שעות קסומות עם סח'נין. חלק מהבעיה היתה נעוצה בחוסר היכולת של פטר בוס להשפיע על מהלכם של משחקים – כיום אני סבור שזה לא היה קשור ליכולותיו כמאמן אלא לעובדה המצערת שלא ממש היו לו כלים על הספסל.

העונה הקודמת הסתיימה בטעם חמוץ עם אובדן האליפות במחזור האחרון והפסד בגמר הגביע, וכאילו כדי להוסיף על כך הכוכב הגדול, המנהיג של חדר ההלבשה, עזב לכסף הגדול בסין. מה עושה קבוצה עם בעיית מנהיגות במצב כזה? כמובן, משחררת את המנהיג האחרון בסגל, קרלוס גארסיה. אתם כבר יודעים הרי איזו שפה הוא דובר.

*

כששוטא ארבלדזה קיבל את הקבוצה (שלא ממש הספיקה לנוח מהעונה הקודמת, אבל ניחא) היו בה שוער עם עתיד, שני שוערים מחליפים נחמדים, מגן ימני עם ליקויים עצומים, מגן ימני תיאורטי, בלם בנסיגה, בלם גריאטרי ובלם מחליף שתופקד כמגן שמאלי. אז הוסיפו עוד בלם, שיהיה. בקישור היה עומס עם שישה שחקני קישור מרכזי (אלברמן, פרץ, מדוניאנין, איגיבור, ריקן, אזולאי), אז שחררו אחד כדי להביא במקומו את גולסה. בכנפיים היו רק שני שחקנים ראויים – מיכה וטב"ח– אז הביאו שני שחקני כנף שטובים יותר דווקא באמצע (בניון וסקאריונה) ועוד שחקן כנף שנשלח היישר לייבוש ביציע (יחזקאל). את אורלנדו סה המאכזב החליפו בוידאר קיארטנסון היקר והמאכזב. שום פתרון לבעיות בסגל, רק החמרה שלהן. בכל זאת שוטא הצליח למשוך את הקבוצה לשלושה חודשים מוצלחים – בפרק הזמן שמתחילת יולי ועד סוף ספטמבר מכבי הצליחה להעפיל לבתי הליגה האירופית ולהוליך את הלידה כולל 5-0 מהדהד בדרבי. בעיית האופי, אגב, לא נפתרה – ההפסד המטופש לזניט ויותר ממנו ההפסד באירלנד הראו שוב שמדובר באוסף שחקנים שלא יודעים איך מנצחים משחקים, גם חצי שנה אחרי שזהבי עזב נדמה שכולם עדיין משחקים עליו, מחפשים אותו ואז שוב ושוב מופתעים כשהוא אינו. מי שציפה שילד בכיין שבילה את מרבית העונה הקודמת במריבות עם אוהדי מכבי חיפה יהיה זה שייכנס לואקום המנהיגותי, היה או נאיבי או אידיוט. כשחדר ההלבשה חזק, הקבוצה מצליחה לנצח גם ביום לא טוב של המאמן. הנה, תראו איך צ'לסי רצה עם אברם. כשאין כלום בחדר ההלבשה, כל טעות של המאמן היא גורלית.

*

אז שוטא עזב. יש לו חלק לא מבוטל באיך שהקבוצה נראתה (בכל תצוגות הנפל אבל גם בכל המשחקים הטובים), האחריות על זה שלא הביא שום רעיון התקפי חדש ושמכבי עדיין משחקת על זהבי כולה שלו. אני לא יודע מי יגיע במקומו, יש לחשושים שזה פאקו, אני לא בטוח שבמצב הנוכחי יש מאמן באירופה שיכול להוציא מהסגל הזה יותר. אולי הגיע הזמן שג'ורדי קרויף, ההוא שעסוק בהנצחת אביו כבר כמעט שנה ושלפי התיאוריה שלי אכן דובר ספרדית, יחזור ויקרא את כל הכתובות על כל הקירות. זו כנראה הדרך היחידה של מכבי להציל לעצמה את העונה הזו (ואת העונות הבאות). אחרת, הוא ימצא את עצמו בקרוב מעלה מהעבר הלא רחוק מור"קים מקרית שלום עם חברו הטוב שאך פוטר.

 

נפרק אותם - ירון גרופמן
ספורטנ'רול (י"ב) - רן עצמון