"פעם נערך בעיר פסטיבל ההומור והצחוק לשנה אחת בלבד"

.

.

.

.

.

.

.

פוסט מאת איתן בקרמן

1. הפעם האחרונה בה קבוצה לקחה כאן אליפות והיא לא מהעיר תל אביב, ירושלים או חיפה, היתה מכבי נתניה של 1983. שלושים שנה. שנה אחר כך מכבי חיפה לקחה את הראשונה שלה, כעבור שלוש שנים בית"ר נכנסה לרשימה. יחד עם הפועל ומכבי תל אביב, זאת עיקר הכנופיה.

בדרך היו שתי גניבות קטנות ויפות, של בני יהודה והפועל חיפה, שנהנו מהסביבה המקדמת של העיר הגדולה. סיני ושפיגל לא היו באים לשחק ולאמן בפרוביניציה, גוטמן נסמך על רובי שפירא ועל אווירת הכדורגל החיפאית הלוהטת (ועל גוטמן). זה הספיק לעונה אחת.

2. מוזר שהקבוצה שהיא הכי פרובינציה, מהבחינה הגיאוגרפית, לוקחת אליפות בדיוק בשנה שזה הופך לנושא לוהט בסדר היום הכללי. יש כאן טיעון פוליטי: ישראל מדינה קטנה מספיק, ובעלת אמצעים מספיקים, כדי להפוך לרשת אחת יעילה ומתקדמת. אם יש לי זמן לזה, אני חוקר את שאלת הקשר בין כביש 6 לאליפות של קרית שמונה. יהיו הפתעות.

מובן שצריך צירוף נסיבות כדי שקרית שמונה תהיה אלופה, ובעיקרו מצבם הרעוע של כל ארבעת המועדונים הגדולים. אבל אם בודקים את ארבעת הקירות של מועדון כדורגל, מוצאים שקרית שמונה לא אלופה במזל.

ניהול-בעלים: בית"ר עיי חורבות, מכבי ת"א ממשיכה לחפש מי היא, בהפועל אי.טי (וויל) גו הום, ובמכבי חיפה זה במקרה הטוב חילופי משמרות ובפחות טוב מריחים את סוף עידן שחר. בקרית שמונה, איזי שרצקי. איש השנה בכדורגל הישראלי. מוזר שדווקא בשנה הזאת, הבעלים הכי חברתי לקח אליפות לא סבירה.

מאמן: אלישע? קשטן? שירזי? יובל נעים? איוניר? ניר לוין? לא לא לא לא, אלי כהן! סתם, כהן הוא החלטה נכונה לייצוב מערכת בדיוק כמו לוין, אבל ברור שרב"ש. מה שכן, עם כל הרצון המוצדק שלו להתקדם, שלא ישכח מאיפה שרצקי הביא אותו (ממחלקת הפוסט טראומה של מכבי ת"א).

שחקנים: מרכיב לא משמעותי. במצבת השחקנים הנוכחית בליגת העל, פלוס רמת הזרים, אתה יכול להחליף מחר סגל של קבוצה אחת בשניה ולא יהיה הרבה הבדל. קבוצה חכמה תשקיע בעונה הבאה בשני זרים, שלושה אם היא עשירה, שיודעים לשחק כדורגל על אמת. הישראלים הטובים גם ככה לא כאן. אם נשים את השמות בצד, לאף קבוצה לא היה סגל שחקנים טוב באמת מזה שבנה רב"ש.

קהל: לאורך העונה שמענו קובלנות רבות על מיעוט הקהל של קרית שמונה. לי יש תיאוריה פרטית, לפיה הסיבה האמיתית היא שלהרבה אנשים אין כסף להוציא גם חמישים שקל על סיבוב של כדורגל בשבת. בטח לא 120 עם ילדים או משהו. יש להם את הסכום, אבל יש להם עשרה דברים חשובים יותר לעשות איתו מאשר לראות את המגן המצטיין שיר צדק.

וכאן הנוקאאוט. היעדר הקהל של קרית שמונה, שגם הכמות הפוטנציאלית שלו לא משהו, היה היתרון המרכזי שלה העונה. תדמיינו קבוצה שאין לה מטורפי היציע המזרחי בטדי, את מופרעי נימני ביציעי מכבי בבלומפילד, את הקופים הירוקים ביציע ג', ואת פלוגות הסער של היציע הצפוני בבלומפילד.

המגרש שקט. אוויר נעים בחוץ. גליל עליון אחרי הכל. אפשר לשחק כדורגל בלי יורי טילים, בלי שהאוהדים שלך יורידו לך נקודות, בלי גזענות סרוחה ובלי נימני ובלי פוסט נימני. כשבמועדונים

הגדולים האוהדים הם קללה, תיקח אליפות על נקלה.

3. סולארי אח של סולארי זה קטע. 'אח של' זה תמיד קטע בכדורגל. דורון צברי עשה את האח של דריקס לפי סיפור של אמנון דנקנר. מה קורה עם ניר ברקוביץ'. מה עם האח של בניון. למראדונה יש אח, הוגו, שהיה סוג של שחקן. בנתניה תמיד היו אחים. תמיד תותחים. אני מת על הרשימה הזאת: שלומוביץ, בר, מכ

(סבבה 04 – קרית שמונה והסביבה)

4 .כפר ערבי זה היה, מאז 1596. אל ח'לצה שמו. היה מיודד עם הבריטים והיהודים. בשנת 45' ראש הכפר סיייע לקרן קיימת לישראל לקנות קרקעות באיזור. כיום הבית שלו הוא מרכז קהילתי. ב-48', כשהיהודים של 'מבצע יפתח' התקרבו, הנשים והילדים ברחו לכפר הסמוך הונין. כיום המסגד הוא מוזיאון. עשרות הגברים הובסו די מהר.כיום המסגד הוא מוזיאון לתיעוד קרית שמונה. בהמשך מי שנשאר ברח לדרום לבנון.

אחרי זה הביאו לשם מרוקאים, הקימו להם את מעברת חלסה. החליפו את השם לקרית יוסף. על שם טרומפלדור מתל חי. אחרי זה הוסיפו עוד חמישה מהרוגי תל חי ושניים מלפני זה, ומאז זאת קרית שמונה. 23 אלף תושבים. ערים תאומות: נאנסי וראשון לציון. זיכוי מס הכנסה של 24 אחוז למי שגר בעיר שנה לפחות.

5. "פעם אחת נערך בעיר פסטיבל ההומור והצחוק במהלך חול המועד סוכות אבל לשנה אחת בלבד" (ויקיפדיה)

6.  ראיון של איזי שרצקי עם נתי טוקר ב"דה מרקר" (נסו לאתר את הקרדיט לכתב)

***

איתן בקרמן ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

מלחמת קיום
אירופה, בחיי אירופה (גרסת פתח תקוה)

17 Comments

ארז (דא יונג) 19 במרץ 2012

לפחות לגבי מחירי הכרטיסים אני חושב שאפשר להוציא את זה מרשימת הסיבות בגללן יש מיעוט קהל במשחקים של קרית שמונה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000660799

איתן בקרמן 19 במרץ 2012

שמע, עשית עבודה יפה… המחירים בידיעה הם מתחשבים במיוחד, המועדון לא אשם במובן הזה. אבל זה אחד הפרדוקסים של העוני. יש משפחות שבשבילן להוציא 750 שקל נניח, גם 500 וגם 250 אגב, זה דבר קשה.

אז אם אתה לא אוהד שרוף, לפני העונה (ומי צפה כזאת עונה) אתה אומר נראה משחק משחק. פריסת תשלומים, אמנם בריבית גבוהה, אבל אתה לא חייב ללכת. בסוף לרוב, כי כן הלכת פה ושם, יוצא לך יותר יקר ופחות משחקים.

לא יודע לכמה אנשים בקרית שמונה זה נכון, אבל זה עובד גם במספרים אחרים במקרים אחרים. וגם אם משחק עולה 60 שקל לשלושה אנשים יחד, זה 60 שקל שיכולים ללכת לדלק או מה. ככה זה עובד אצל מיליוני אנשים, לפעמים גם ברמת השקלים הבודדים. הרבה אנשים שחתכו מהתקציב לגמרי את סעיף בילויים, לא הולכים לכדורגל גם בזול. וואט טו דו.

ארז (דא יונג) 20 במרץ 2012

אני מסכים בהחלט שלמי שיש לו משכורת של 4000 שקל 250 ש"ח זה סכום לא מבוטל. עם זאת, גם במקומות כמו בית שאן, עכו, אשקלון או באר שבע יש לא מעט אנשים שמרוויחים לא הרבה יותר, והיו מביאים מספר אוהדים רב יותר בעונה כזו.

אבל אין מה לעשות, מדובר בקבוצה "חדשה" בליגות העליונות. רוב האנשים שם ודאי גדלו עם קרית שמונה כקבוצה השניה שלהם, בזמן שלראשונה קראו בית"ר ירושלים או משהו אחר.

כמה שנים של הצלחות (לא בהכרח אליפות, גם התבססות בליגת העל תהיה הצלחה) וכבר יגדל דור צעיר של אוהדים שקרית שמונה היא הקבוצה היחידה שלהם.

דוד מירושלים 19 במרץ 2012

מעולה איתן, תודה רבה!

גיא 19 במרץ 2012

אבל רשימת האחים הנתנייתים נקטעה באמצע!!
רוצים רשימה מלאה.
ואם היא לא כוללת את האחים עזריה – אתה מפוטר!
:)

הופמן 19 במרץ 2012

אהבתי את סעיף 5 (והכותרת)

בני תבורי 19 במרץ 2012

נכון נכון נכון!
הכל נכון ושאלה שתכננו להיות במקום של קרית שמונה עכשיו ולא הצליחו, שיקראו את הפוסט ויבינו למה.

אלון 19 במרץ 2012

נתי טוקר זה אח של…

יואב דובינסקי 19 במרץ 2012

יפה מאוד

red sox 19 במרץ 2012

למרות הנתונים מהסעיף האחרון, ולמרות הפערים האובייקטיביים מהמרכז – הטענה שרוב המשפחות בפריפריה לא יכולות להרשות לעצמן להוציא 250 ש"ח פעם בשנה על מנוי היא מוגזמת ומנותקת מהמציאות, שלא לומר מתנשאת (בהפוך על הפוך).

יש כמה סיבות למיעוט הקהל במשחקי קרית שמונה, הסיבה הכלכלית היא בוודאי לא אחת מהן. ציבור שומר שבת, עיר קטנה יחסית, שידורים זמינים בטלביזיה, רמה נמוכה… כולם משניים לעובדה שמרבית העיר פשוט אוהדת קבוצות אחרות. בית"ר מאוד חזקה בקרית שמונה והערים-עיירות סביבה (חצור, קצרין, צפת). מכבי חיפה פופולרית בקריה עצמה ושולטת לחלוטין בכפרים הדרוזיים, בטח אחרי ההצלחה של עמאשה. הפועל ת"א מחזיקה קהל גדול בקיבוצי הגליל. לקבוצה העירונית פשוט אין מאסה של אוהדים. לא צריך לייפות את זה ולא צריך לחפש לזה סיבות מתחת לשטיח.

אה כן, ואין כמו אליפות כדי לשנות את זה.

איתן בקרמן 22 במרץ 2012

אל תגיד מתנשא. ה"פעם בשנה" מתחוללת ביום מסוים, למשפחה זה 500 או יותר, אל תזלזל בעוני ואל תייחס לי כוונות כאלה.

קורא אדוק 20 במרץ 2012

סוף סוף (באיחור גדול אם אתה שואל אותי) טור הגיוני ושפוי בדה באזר לגבי קרית שמונה
כל הכבוד בקרמן!

יואב 20 במרץ 2012

איתן,
להגיד נמני בהקשר של מכבי זה הכי סטיגמטי וחסר מושג. תשתחרר גבר. יש מושגים אחרים כבר…

איתן בקרמן 22 במרץ 2012

השנים יגידו מה גודל הטראומה. לא במקרה הוספתי "פוסט נימני"

רפאל 20 במרץ 2012

פוסט מעניין,
היהודים האלה של מבצע יפתח… איזה חוסר התחשבות.
מה, יישוב שקט שמסתדר עם כולם וכבר 350 שנה עומד על הקרקע.
בשביל זה פתחנו במלחמה ועכשיו איננו מסוגלים לסגור את הסכסוך?
הכל על הצטדקות וכוחניות מופרזת של ישראל שנמשכת עד היום ועכשיו גם מסבכת אותנו עם איראן. עד מתי?

לכדורגל-
א. אליפות היא לא מילה גסה. היא גם לא בהכרח דבר מעניין כ"כ או גדול באופן שישנה משהו אצל אף אחת.
קרית שמונה תחזור באוריינטציה שלה להיות בשאיפה קב' מרכז טבלה, הברירה האחרת היא מלחמות בתחתית. זה יותר סביר מאשר צמרת גבוהה.
כבר היו מקרים דומים אך לא זהים- קבוצות קטנות יחסית שנתנו עונה יפה וכל השנה שיחקו בצמרת הגבוהה ואף סיימו עם כרטיס לאירופה דרך הליגה. עונה או שתיים אחרי זה כבר בליגה השניה או קרוב לשם.

ב. לא רוצה להרוס את החגיגה, אבל אם נהיה אמיתיים-
משחק העונה היחיד שהתקיים משלב הסיבוב השני שהפגיש בזמנו בין 2 צדדים שראו את עצמם מועמדים לאליפות היה המשחק ההוא באשדוד כשחניכיו של יוסי מזרחי עדיין שמרו על קצב צבירת נק' סולידי.
בעיני, זה היה המשחק המרגש ביותר.

ג. הנקודה שלקחתי עימי מהמשחק באשדוד (תרתי משמע מסתבר) היא שנעשה עוול מסוים לקבוצות הצנועות תקציבית או במילים אחרות- מי שלא מועדון גדול מעיר דומיננטית בישראל בצבע ירוק, צהוב או אדום.
זו אמנם הייתה הפעם הראשונה שאני זוכר בישראל משחק ליגה בסיבוב השני כששתי קבוצות ממעמד הביניים משחקות ראש בראש כשהן רואות עצמן מועמדות, גם אם מסרבות לאשר את הידיעה, אבל אין ספק כי היו עוד הרבה מקרים ולמעשה כל שנה ישנם לא מעט קבוצות שנותנות עונה טובה מהמצופה ומשחקות יפה, אולם אין הן כלל נספרות בתמונת האליפות, מספיק שיש קבוצה
אחת שמעל כולם והעניין מתמקד רק בם וכמובן תם אצל כל האחרות.

ד. הפגנת יציבות לאורך זמן לא מרשימה אותי, גם כשזה מגיע מהאלופה הנכנסת שאף אחד לא ציפה ממנה או יכול לחזות בתחילת העונה ואפילו אחרי הניצחון בסיום הסיבוב הראשון על הפועל שהעלה אותה למקום הראשון. כמו שידוע, זה לא מה שאתה עושה אלא מול מי עושים זאת.
גם אני יכול לקחת כדור ולפרפר את המגינים שלי ולהטביע בטומאהוק ג'אם כשהקהל יוצא מגדרו וממש מזיל דמעה.
ככה זה כשמשחקים עם ילדים והקהל הוא של זאטוטים שלא מבינים איך בגלל אפשר להטביע בסל של 2 מ'.

בהשאלה לנושא הכושר וההתמדה של קרית שמונה או כל קבוצה שלוקחת אליפות ככה מהמקום הראשון בליגה סדירה:
לא מבין מה ההתלהבות הגדולה כשבכל שבוע נתון מתמודדים מול קבוצה שלא משחקת על כלום ואין לה תקוות מיוחדות ( בטח לא יכולת יוצאת דופן ) כאשר מנגד הקבוצה במקום הראשון יודעת בוודאות שכל עוד הם שם הסיפור תלוי אך ורק ביכולתן להוציא את הניצחון באותו רגע נתון ולא משנה נגד מי.
למעשה, ראינו ים של התמודדויות כשתנאי הפתיחה המנטאליים והמטרות המוצבות מול השחקנים הן בלתי ניתנות להשוואה.
את היכולת דווקא כן ניתן לאמוד והפערים ממש לא גדולים.
זה פשוט היה חשוב להיות יותר העונה.
כמו שבשנים אחרות, החל מעונה הבאה הם יילכו לאיבוד מהר מאוד ולא יצליחו לעניין אף אחד. כך היה עם יריבותיהן, למעט אותו משחק באשדוד כאמור שבזמנו היו להם יומרות משלהם.

הסיפור הוא בעצם שקבוצה קטנה מגיעה לעמדה שהיא תלויה בעצמה ועוד זוכה לאלף ואחד מתנות מהיריבות הפוטנציאליות שלא מסוגלות לחבר 6 נקודות רצופות, אבל הפסדים חופשי.
בסדר, יפה, שאפו, יישר כוח. אבל לא קרה פה בעצם שום דבר שאזכור מהעונה למעט זאת שפעם בסיבוב הזה של 20-30 שנה ק. שמונה הייתה האלופה הביזארית.
זה לא אשמתה בכלל. היא עשתה את העבודה על הדרך הטובה ביותר מבחינתה. זה לא התושבים או הקהל שלה אשמים. הם מבחינתי היו נהדרים.
לא נראה לי שצריך לשקר ולהגיד שמתרגשים מעבודה סולידית שיכולים ליהנות ממנה מידי שנה אבל לא מקבלים הזדמנות כי תמיד תלויים ביכולת של קבוצות אחרות עשירות יותר.
מה שמעניין אותי זה שקרית שמונה, נתניה, אשדוד, סכנין ובני יהודה למשל יידעו שיש להם על מה לשחק כל העונה ועל ידי כך יהיה להם הבסיס להתקיים ולהתקדם ובזכות עצמן להשיג את תמיכתנו הרגשית והעניין האובייקטיבי.

ה. במשפט אחד-
אפשר להגיד מה שרוצים על קרית שמונה. תעשו זאת עכשיו ומהר.
היא עוד שניה נעלמת. סיכוי סביר שזו הפעם הראשונה והאחרונה שהיא או כל קבוצה בגודלה תהיה עוד תלויה בעצמה בליגה ב20 שנה הבאות.

ניר 20 במרץ 2012

לגבי פסטיבל הצחוק: במקרה הזדמן לי להיות שם באותה שנה ואפילו הלכתי להופעה של נאור ציון, ההופעה היתה באוהל ארעי שהיה מלא עד אפס מקום, התחילה באיחור ניכר והיתה זהה להופעה שלו שראיתי כמה שנים טובות קודם.
בקיצור חלטורה שגבו עליה מחיר מלא כאשר נראה שנאור ציון בכלל עשה טובה שהואיל בטובו להגיע למקום (תמורת תשלום ותנאים טובים במיוחד לבטח). – בכלל כל הארגון של הפסטיבל היה פרטאצ'י.

ולענייניו כשזאת ההתייחסות לפריפריה אל תתפלאו שהתושבים מרגישים שהם סוג ב' לעומת המרכז.
ואולי אני מפליג כאן בהכללה שלי אבל בכל זאת נקודה למחשבה…

איתן בקרמן 22 במרץ 2012

באבוהה נקודה.

Comments closed