ארבע המשוקצות

.

.

.

.

.

.

.

.

המחזור הראשון של הפלייאוף כנראה יהיה זה שיכתיר את האלופה ואם לא אז בטח השני. אבל האמת היא שזה לא מעניין יותר מדי, בטח שלא אותי. אחרי שבוע חלומי שנתניה העניקה לי, עם תבוסה למכבי תל אביב במשחק האחרון בינינו בקופסא (המשחק הבא בבלומפילד), עם עליה לקרית שמונה וניצחון משכנע בגביע, ולבסוף ניצחון חשוב באשדוד וחגיגות אדירות.

 כרגיל לא נותנים לנו ליהנות מההווה וחייבים לשגע אותנו עם נבואות זעם על העתיד, וכבר מתחילים לדבר על רובן עטר בחיפה כעובדה. וכמובן גם לוטשים עיניים לשלישיה הקדמית הקטלנית של מוגרבי-עזרא-סבע.

אם ננסה לאזכר את כמות הפעמים ששאלו את אחמד סבע בחודש האחרון, בכל ראיון, האם הוא חושב  לעבור לקבוצה גדולה, יש סיכוי לא רע שנפיל את השרת של דה באזר. וזה מעצבן אותי. אישית זה מעצבן. כי אני אוהד של נתניה ואני רוצה שהשחקנים שלי יישארו שלי.

אז זאת בעיה שלי ושל אוהדי נתניה, אבל מה שיותר מעצבן זה שהתפיסה התקשורתית היא כזו. כאילו אין משהו מעבר לללכת לקבוצה גדולה.

אפשר לבכות ימים ולילות על כך שאין כדורגל ואין תרבות, אבל הנה, כשקבוצות שהן לא מארבע המשוקצות מצליחות לסדוק את ההגמוניה, עושים הכל כדי לסמן את זה כאנומליה חולפת.

שפה יוצרת מציאות – כששואלים את סבע שלושה חודשים למה שלא יעבור לחיפה או הפועל בעונה הבאה, זה מגדיל גם9 אצלו את התהיה.

נתניה נמצאת כרגע על סוג של פרשת דרכים. היא יכולה לגמור את העונה בצורה פנטסטית והיא גם יכולה לגמור אותה בלי כלום (מה שיותר הגיוני מבחינתי). כך או כך, היא תמצא עצמה בקיץ מחפשת אחרי מאמן חדש (אלי כהן מעכו או אלישע עצמו לפי השמועות האחרונות), נאבקת להשאיר את שחקניה המצטיינים, נכנסת לאצטדיון חדש ומתחם אימונים חדש.

 יש ניהול טוב בסך הכל, יש מחלקת נוער מצוינת עם עוד כמה כשרונות שעוד תשמעו עליהם, בקיצור אנחנו עומדים על בסיס לא רע בכלל. מה שחסר זו תמיכה כספית, לא גדולה מדי, כדי לשמור על הבסיס היציב הזה.

אבל מה שחסר עוד יותר זאת ההבנה שככה צריך לעבוד וככה צריך להתנהל. מי שמבקש שפיות והיגיון בכדורגל, אבל קורא לשחר או לגולדהאר לקנות את הליגה בעשרות מיליונים, או לחילופין מבקר אותם כשהם נכשלים בקניות הללו, כורת את הענף. מי שמטפטף ללא הפסקה שהמושגים התקדמות ושדרוג הם אך ורק מעבר לקבוצה עשירה, שלא יבכה שאין מסורת, אין קהל ואין תרבות ספורטיבית. מי שלא מכבד את הקבוצות שנחשבות לקטנות, את העבודה הטובה שעושות חלק מהן, שלא יתלונן שאנחנו לא כמו אנגליה.

 ובינתיים תנו דקה אחת לשמוח.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

תומר חרוב ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

נביעות ניתנו לשותים (תחזיות אליפות)
פולהאם. ניצחון מדכא ששוויו שלוש נקודות

21 Comments

off topic 26 במרץ 2012

באופן טבעי, הרומנטיקה והפואטיקה שלך בתור אוהד כדורגל, על אחת כמה וכמה של קבוצה שידעה ימי תהילה אבל נמצאת במין תקופת ביניים שעלולה להימשך לנצח, לא בהכרח מדברת לשחקנים עצמם ובעיקר לא לתקשורת הספורט. כשסבע שיחק בלוד, אני מניח ששאלו אותו חדשות לבקרים, האם הוא חולם לעבור לליגת העל (לקבוצה גדולה). עכשיו הוא בליגת העל ומדהים את כולם, ולכן שואלים אותו האם הוא רוצה להתקדם. בגילו, מעבר לחו"ל פחות סביר ולכן ההתקדמות הכלכלית היא באחת "מהגדולות". זה טבעי והגיוני. זה מבאס רצח כשזה קורה לכוכב שהקבוצה שלך הצליחה למצוא ולשמר במשך שנתיים. אבל זה הכי סביר בעולם.

תומר חרוב 26 במרץ 2012

גם אם זה סביר, כמו שאזי כתב למטה, זה לא צריך לבוא מהתקשורת.
וההתקדמות לא תהיה בהכרח כלכלית, סבע למשל מחזיק בנתניה בחוזה מאוד גבוה לטווח ארוך והוא כנראה גם ישאר אבל מה שאותי משגע זה העיסוק הבלתי פוסק בזה כאופציה היחידה שקיימת. מדברים איתם על אפשרות לזכיה בתארים בעונה שפאקינג קרית שמונה לוקחת אליפות.
השחקן עצמו זה לא העניין פה, אלא ההתייחסות התקשורתית שדוחפת לכך שהמטרה היחידה של שחקן זה להיות בחיפה או מכבי תל אביב, איזו הערכה יש פה לרוצ'ט שמוביל מועדון קטן לאליפות?איזו הערכה הוא היה מקבל אם היה מוביל את חיפה לאליפות?

אוהד נתניה 26 במרץ 2012

ההצלחה שלנו לעולם לא נבעה מכוכב זה או אחר בשנים האחרונות, אלא ע"י שילוב טוב של שחקנים צעירים עם רכש מדויק של שחקנים או ששיחקו בליגות נמוכות או שלא מיצו את יכולתם בליגת העל. השיטה של ראובן עטר, השקט התעשייתי מצד ההנהלה, התנהגות מעולה של האוהדים וצפיות ראליות. כל אלה נותנים למכבי נתניה את הבסיס להצלחה אני בטוח שנתגבר על עזיבת שחקן זה או אחר.
אבל בכל זאת הטריו של סבע-מוגרבי-עזרא הוא משהו מיוחד.

אזי 26 במרץ 2012

אני אמנם אוהד קבוצה 'גדולה' (עאלק) ובכל זאת אני מסכים איתך.
ברור שהאבולוצייה הטבעית היא ששחקן טוב שיכול להתקדם ירצה להתקדם,
אבל לא התקשורת היא שצריכה לדחוף לזה.
בכלל אני חושב שהתקשורת פה יותר מדי קובעת את סדר היום ויותר מדי מתעסקת בסקופים ובפרסומים ראשונים מה שגורם להם לפעמים להמציא סיפורים ולקוות שהמרואיין יאשר להם אותם

אנונימוס 26 במרץ 2012

צודק בכל מילה

אפריים 26 במרץ 2012

ניתן לך עוד סיבה לאופטימיות- אני מכיר קרוב לחמישה בעלי משפחות מאזור השרון (בעבר או בהווה) שרק מחכים לפתיחת האצטדיון החדש כדי שיוכלו לבוא עם דור העתיד לראות את קבוצת הכדורגל אותה הם אוהדים. לא משחק אחד, עונה שלמה (כלומר, אנשים שבאים למשחק או שניים בעונות האחרונות מתכננים לעשות מנוי של אב ובנו).
ואם כבר האצטדיון החדש… המשיכה של העיניים שלי אליו היא חולנית ומסוכנת. בנסיעה האחרונה חברה שלי ספרה חמש שניות רצופות של עיניים שמרוכזות בו ולא בכביש.
ולעניין הפוסט- מה שאתה מתאר הוא אכן מעצבן אבל טבעי לחלוטיןבכל מקום שהוא לא ארצות הברית של מנחם. ככה זה. לא רק בספורט, בהכל. בארץ זה נלקח לקיצוניות, כמו הרבה דברים. הסקר (שעל אמינותו ניתן להתווכח) שהתפרסם בסוף השבוע רק שיקף את עומק הבעייתיות. 90 אחוז מאוהדי הכדורגל בארץ אוהדים של 4 הקבוצות. זה מצב חולני שכמעט ולא מאפשר צמיחה.

יקי 28 במרץ 2012

לא יודע, לא רואה את זה מחזיק מים יותר מדי זמן
איצטדיון חדש יביא יותר קהל בטווח הקצר, בטווח הארוך זה לא ישנה יותר מדי, וראינו את זה מצויין העונה בעכו (ההשוואה למושבה לא הוגנת, כי שם הקבוצות התדרדרו לגמרי), כאשר למשחקים הראשונים באיצטדיון החדש הגיעו אלפים, ולמשחק האחרון כבר הגיעו 300…
לא מאמין לאגדת ה"מתקנים טובים מביאים הרבה יותר קהל"

martzianno 26 במרץ 2012

הציפיות שלך מהתקשורת מעט מוגזמות.
תקשורת, כדי להתקיים ולהצדיק את קיומה, צריכה לפעמים להמציא סיפורים. ואחרי שהמצאת סיפור אתה צריך לגבות את עצמך ולהמשיך לאכול לכולם את הראש. זאת התקשורת היום. זה עובד בכל הרמות – ממכבי נתניה ועד התקיפה באירן.
האם זה טוב?
בוודאי שלא, זה אפילו פאתטי, אבל גם *עיתונאים צריכים להתפרנס.

*וכשאני כותב "עיתונאים", אני מתכוון ל: אנשים שעובדים בעיתון (או באינטרנט, או בטלוויזיה) – לא ההגדרה הישנה של אנשים שמביאים סיפורים וחושפים שחיתויות וכלבי השמירה של…- וכו'- זה כבר לא קיים.

הופמן 26 במרץ 2012

קודם כל ברכות על הניצחון ועל עונה מצוינת.
מבין אותך וכר כתבתי את דעתי בעניין. זוהי דרכו של עולם, כל קבוצה והתפקיד שלה. ובכלל, למה לא ראיתי פוסט שלך באייטיז כשכולם רצו לעבור לנתניה? :)
אבל הכי חשוב – איך יכול להיות שהיתה לך ביד את התמונה ההיא של טביב ולא כתבת את הפוסט עליה?!

גיא 26 במרץ 2012

פוסט לתפארת. אתה ממשיך בדיוק את הקו מהפוסט שלי, כשכתבתי לפני חודשיים על חוסר הפרגון לקרית שמונה.
כולם מתלוננים מצד אחד על זה שלקרית שמונה אין קהל ושהיא בחיים לא תצליח לבנות מסורת, ומצד שני כולם כבר מפזרים בדמיונם את השחקנים והמאמן שלה בין הקבוצות הגדולות (כמיהה לסטטוס קוו) או באירופה (פרובינציאליות סמי-פטריוטית) בעונה הבאה.
אז נכון, כל מי שכתב כאן לפניי על 'תפקידה של התקשורת בעידן המודרני' צדק, אבל זה עדיין מסריח.
תוך כדי קריאת הפוסט שלך התחלתי לחשוב על המעבר האוטומטי של כדורסלנים מצטיינים למכבי, כולל כאלה שבכלל לא רצו להגיע לשם (שטיינהאור נגיד).
ואז חשבתי שוב על ההישג של קרית שמונה השנה, ועל זה שבאופן די מפתיע, הוא בעצם גדול יותר מכל אליפות שתיקח קבוצה שאיננה מכבי בכדורסל. לא רק בגלל שיטת הפיינל פור המעוותת בכדורסל, אלא גם בגלל שקבוצת כדורסל, בעונה נתונה, צריכה להיות טובה יותר מקבוצה אחת אחרת (מכבי) כדי לזכות באליפות, ואילו קבוצת כדורגל צריכה להיות טובה מארבע קבוצות אחרות. וקרית שמונה עושה את זה בכמעט 20 נקודות הפרש.
בתור אוהד נתניה, אני מוריק מקנאה רק מלחשוב על זה.

גיא 26 במרץ 2012

ואגב, מאיפה הבאת את התמונה המהממת הזאת של הקופסה? בשניה אחת החזרת אותי לעשרות אחהצים סתוויים בילדותי. מקסים.

פנדלוביץ 26 במרץ 2012

התמונה באמת משו משו.

תומר חרוב 26 במרץ 2012

התמונה צולמה על ידי חובבן, החובבן למעשה, לפני כמה שבועות לפני משחק הליגה מול סכנין. אגב, בעמוד הפייסבוק הרשמי של הקבוצה עורכים תחרות תמונות ויש שם כמה תמונות מאוד יפות.

צור שפי 26 במרץ 2012

דג גדול אוכל דג קטן, דרוויניסטי ואכזרי אבל ככה זה בכדורגל. דני אלבס ודויד וייה היו בסבייה ובוולנסיה ואנחנו יודעים איפה הם היום וזו דוגמה ממועדון שמתפאר בשחקני הבית שלו. גם המשוקצות שלנו הן דגים קטנים וכדי לשים את הדברים בפרופורציה הנה רשימת השחקנים שאיבדנו: דה סילבה, שכטר, אניימה, זהבי, בונדר, נאתכו, ורמוט, ש"סהר. נכון שלפני לכתם הם נתנו לנו דאבל ושתי עונות חלומיות באירופה אבל המכה בכל זאת מכה.

מעבר לזה, מברוק על עונה מצויינת. מקווה שתצאו עם משהו, מגיע לכם.

גיא 26 במרץ 2012

צור, יש הבדל בין לאבד שחקני מפתח לחו"ל לבין לאבד אותם לארבע קבוצות הגמוניות במדינה שלך. או לפחות הבדל מבחינת העיסוק התקשורתי בשתי התופעות האלה.
קשה לי בדיוק לשים על זה את האצבע, אבל תקשורת שמכרכרת סביב ארבע הגדולות סופה שתישאר רק איתן ובסופו של דבר תכרות את הענף שעליו היא יושבת. וזה קורה כבר השנה כמובן.

בני תבורי 26 במרץ 2012

תומר,
הצרות שלך היו עושות אותי שמח מאוד…

תומר חרוב 26 במרץ 2012

הצרות שלי זה הצרות שלך מלפני חמש עשרה שנה. תחשוב על זה.

ערן לוי 26 במרץ 2012

תומר, לפני כמה שבועות קראתי את אחד מהפוסטים שלך שפרסם את תגובתו של המנכ"ל גיל לב למכתב שלך. ציטוט:

"5. המדיניות שלנו במכירת שחקנים הינה שקופה – אנו מנסים למצות את אפשרויות המועדון להאריך התקשרויות עם שחקנים ככל שהאפשרויות הכלכליות שלנו מתירות זאת, וכשתקופת ההסכם עומדת להסתיים (בהעדר יכולת להגיע להסכמה להארכתו בשל תנאי שוק והצעות מקבוצות אחרות) או כשמגיעה הצעה "שאיננו יכולים לסרב לה" אנו פועלים למצות את זכויות המועדון."

זו לא רק התקשורת, זה מגיע גם מבפנים. לא אאשים את גיל לב באי אהבת המועדון עבורו הוא עובד, אבל אם גיל לב מודה שיש גבול ליכולת שלו הוא רק מאושש את עניין ארבע הגדולות וכל השאר. "הצעה שאיננו יכולים לסרב לה" לא מגיעה מהפועל עכו או רמה"ש. גיל לב יודע על איזה צד מרוחה החמאה, הוא גם יודע שהוא מנכ"ל של קבוצה קטנה.

תומר חרוב 26 במרץ 2012

אתה צודק. אבל מבחינת גיל לב העניין הוא כלכלי נטו. אני מלין לא פעם גם על החשיבה הזו מצד ההנהלה אבל מתוך הבנה שאין ברירה(וגם על זה לפעמים אפשר לשאול שאלות וזה מה שעשיתי בזמנו).
התקשורת לא צריכה לשלם את שכר השחקנים, כשבא עיתונאי ושואל שחקן שאלה כמו "מה עם מעבר לקבוצה גדולה?" הוא לא עושה את זה מתוך דאגה לשכר שלו. אני בא מנקודת הנחה שעיתונאי ספורט נכנס למקצוע מתוך איזושהי אהבה לענף ושצריך להיות בו את הרצון לכבד את מושא הסיקור שלו והנקודה בה נגעתי היא חלק מהדבר הזה. נאיבי לחשוב כך כמו שאמר מרציאנו? אולי, אבל את הכדורגל המציאו בשביל הנאיבים.

רפאל 30 במרץ 2012

הבאת רק דוגמה אחת לפער העצום בין מה שהיינו מצפים מהתקשורת לבין מה שמבחינתם מכניס להם כסף ומקיים אותם.
הפתרון- להיות חכמים, לא צודקים.
לדעת להתעלם מהשטויות שלהם, לחפש דרכים ליהנות מכדורגל או מה שאנחנו אוהבים בלי קשר לקשקושים והאינטרסים הממומנים של הממונים.

מיכאל 1 באפריל 2012

תומר איזה סרטון ענק של האוהדים. מעניין מי צילם :)

Comments closed