הוקר סירליון – ארם אבירם

לקראת המחזור הרביעי של שש האומות

העיירה שנוק (Snook) היא עיירת רד נקים קטנה ששוכנת אי שם במרכזה של טקסס באזור מנומנם וחסר כל ייחוד. נכון למפקד האוכלוסין של 2010 אוכלוסייתה מנתה 511 בני אדם. אם יש משהו לציין לגבי שנוק, זו העובדה שהיא נמצאת לא רחוק מקולג' סטיישן. לא שקולג' סטיישן היא מרכז אורבני תוסס, אבל בה נמצאת תחנת הרכבת של הקולג'. הקולג', אם תהיתם, הוא טקסס איי אנד אם (Texas A&M) שבוודאי מוכרת לחובבי ספורט הקולג'ים לסוגיו.

*

אז למה אני מספר על שנוק? כי הייתה שם פעם מסעדה בשם Texas sized stakes ובה הוגשו, ובכן, סטייקים בגודל של טקסס. הלכתי לאכול שם עם ידידי ניל ואשתו שבבעלותם בית חווה לא רחוק משם, על גדות נהר הברזוס. ניל, איש מקסים וחייכן הוא דוקטור מכובד לגיאולוגיה, וחשוב יותר, הוקר (Hooker) בתפקידו על מגרש הראגבי. הוקר הנו השחקן האמצעי בשורה הראשונה בסקראם. כמיטב המסורת המחייבת מהתפקיד, ניל דאג תמיד להגיע למשחק עם זיפי זקן באורך הדוקרני והשורט ביותר ואם יצא לו גם לנגוס באיזה בצל חי או שום לפני המשחק אז אהלן וסהלן. כל דבר הולך כדי לפגום ביכולת הריכוז של אנשי הפרונט רואו שמנגד.

בכל מקרה, באותו יום במסעדה בשנוק הזמנתי את "האקסטרה סמול סירליון". מה שהונח לפני אחרי המתנה קצרה, הוא גוש בשר צלוי בגודל בלתי נתפס. אמנם אומרים שהכול גדול יותר בטקסס, אבל לזה לא ציפיתי. פה היה מדובר בנתח שיכול היה לפתור את בעיות הרעב של מדינה מרכז אפריקאית קטנה. למרות שהגעתי עם תיאבון בריא, לא רק שלא סיימתי את הסטייק אלא שמה שנשאר ממנו הספיק לי גם לארוחה הבאה בביתו של ניל. לא שאני מתלונן חלילה, אם זה הרושם שקיבלתם.

אתה שאלת על אחותי?
אתה שאלת על אחותי?

נזכרתי בארוחה ההיא בשנוק בשבוע שעבר כשהייתי בקייפטאון, בעודי מנסה להתאושש ולעכל את הטי-בון 1200 גרם שזה עתה סיימתי לאכול. הסטייק אמנם היה מצוין, אבל אני לא יודע מה בדיוק עבר לי בראש כשהזמנתי אותו. זה פשוט יותר מדי בשר וההרגשה בסיום היא לא כל כך נוחה. איכשהו מצאתי את עצמי בתוך אתגר אכילה שכלל לא התכוונתי להיכנס אליו. אולי משהו בשפת הגוף של המלצר או באינטונציה שלו כשדיבר על המנה, לחץ אצלי על הכפתור הנכון ועד שהבנתי מה קורה, כבר לא ניתן היה לצאת מזה בצורה מכובדת. התחלתי לחשוב מה המשמעות של אתגרים שונים, חשובים יותר או חשובים פחות, העומדים בפנינו ומה גורם לנו להתייצב למולם או לברוח, לנצח בהם או לרדת מובסים. אילו קודים פנימיים וחברתיים מפעילים אותנו?

אצלי למשל הדרך הבטוחה לגרום לי לעשות משהו, היא לאתגר אותי ולהטיל בפני ספק ביכולת שלי להצליח. אין דבר שמדרבן אותי יותר. זה נכון לדוגמא לגבי אתגרים ספורטיביים קשים אבל נכון גם לבושות הקטנות של החיים. אשתי לדוגמא, גילתה מתישהו, שדרך מצוינת לגרום לי לתקן איזה מדף ששבור כבר שנה, היא להכריז: "ביקשתי מאבא שלי שיקפוץ לסדר את זה". יותר מזה, אני שונא להרגיש שמשהו מצופה ממני ואני מתפקד בצורה הטובה ביותר כאשר אני מגיע כאנדרדוג ומרגיש שיש לי מה להוכיח. חבריי לרכיבות הכביש יעידו שהם נכנסים לכוננות בכל פעם שאני מגיע לרכיבה בבוקר ומכריז שאני קצת חולה ולא ממש מרגיש טוב. זה לרוב נגמר ביום בו אני מכתיב את הקצב לכולם. האם הצורך הזה להנמיך ציפיות הוא סוג של תבוסתנות? האם עדיף היה לבוא ולהגיד בביטחון, תתכוננו, הולך להיות לכם קשה היום?

אז מה יותר קשה? מהו אתגר יותר מרשים? האם כאשר אנדרדוג מצליח להפתיע את השליט הנצחי, הוא עומד באתגר האולטימטיבי? מה לגבי האתגר להיות הכי טוב, לדעת שאתה הכי טוב ולהצליח לשמר את זה לאורך זמן? להמשיך ולשמור על המתח הדרוש. לא ליפול מבחינה מנטלית. לא לזלזל. לא לקרוס תחת הלחץ האדיר של הציפיות? האם יותר קל להיות מישהו כמו האול בלאקס או הניו אינגלד פטריוטס? אני ממש לא בטוח. יכול להיות שלבוא בלי ציפיות ובלי לחץ ולקלקל זה יותר קל. גם אם תיכשל, אף אחד לא ישים לב. אבל אם תצליח, תזכה בתהילה גם אם היא קצרת מועד. מה עדיף להיות, מיקי ברקוביץ' או עדי גורדון? האם עדיף לקלוע סלי ניצחון מטורפים כמו מאיר טפירו או לבוא לעבודה ולנצח כל הזמן כמו גיא גודס?

קטן עלי
קטן עלי

בסוף השבוע בשש האומות, אנגליה תארח בביתה את סקוטלנד. אנגליה, עם רצף של שבעה עשר ניצחונות, זקוקה לניצחון אחד כדי להשוות את השיא של ניו זילנד. האם היא תעמוד באתגר ובלחץ? כבר במחזור האחרון מול איטליה והטקטיקה "המעצבנת" שלה, ניתן היה לחוש בהשפעה של הלחץ. סקוטלנד מגיעה למשחק בלי לחץ. מצד אחד, ניצחון של הסקוטים יחזיר אותם לתמונת המאבק על האליפות אבל הפסד לאנגליה המרשימה לא יתקבל בהפתעה. האם זה ייתן יתרון לסקוטים או שמא האנגלים ימשיכו להראות עליונות מנטלית ופיזית? איזה אתגר יותר קשה?

בינתיים האירים שבמקום השני יצאו למשחק סופר קשה בווילס. האירים עם עשר נקודות נמצאים שלוש נקודות מאחורי האנגלים. האירים צריכים קודם כל לנצח ואז לקוות שהאנגלים, גם אם ינצחו, לא יזכו בנקודות בונוס כך שההפרש יישאר שלוש נקודות לפני המחזור האחרון בו האירים יארחו את האנגלים באביבה סטדיום לקרב על כל הקופה. כאן אני מוצא את עצמי שואל שוב את אותן שאלות. מה עדיף לאירים? האם עדיף להם שאנגליה תופתע מול הסקוטים ותגיע למשחק בדבלין ללא המעמסה של רצף הניצחונות או שמא עדיף להם שאנגליה תגיע כאשר עם ניצחון נוסף היא שוברת את שיא הניצחונות הרצופים של האול בלאקס? במצב הזה כל הלחץ על האנגלים והאירים באים כדי להרוס את אם כל המסיבות. גם לעצור את הרצף וגם לזכות בטורניר. מה יותר טוב מזה?

 

משחקים:

10.3.2017, 22:00: ווילס – אירלנד *שימו לב! שישי בערב.

11.3.2017, 15:30: איטליה – צרפת

11.3.2017, 18:00: אנגליה – סקוטלנד

 

ויש גם כדוריד - יואב ויכסלפיש
כשהסטטיסטיקה משקרת

40 Comments

בני תבורי 7 במרץ 2017

ניצחון של סקוטלנד יעשה את דורפן מאושר וזו סיבה מצוינת להישאר עם אנגליה.

רונן דורפן 7 במרץ 2017

יש דבר אחד יותר פתטי מלאהוד את אנגליה – וזה לאהוד אותה בראגבי. זה ממש להתרפס בפני קציני האימפריה

matipool 7 במרץ 2017

רונן – תסביר לי משהו . כשסקולס ( אהוב נפשך שבמקרה ראיתי אתמול חלק מהסרט עליו . מניח שאם הוא היה בליברפול הוא היה גם אהוב נפשי ) , בקהאם , האחים נוויל וכו' שיחקו בנבחרת אנגליה – ייחלת להפסדים שלהם ? איך עושים את המעבר מהאהבה האינסופית אליהם כשהם במדי הקבוצה לשנאה / איבה ( יו ניים איט ) כשהם במדי הנבחרת ?

בני תבורי 7 במרץ 2017

רונן נגד נבחרות אנגליה נקודה. שאלה לא רלוונטית.

רונן דורפן 7 במרץ 2017

ברור. מלבד נגד גרמניה

רונן דורפן 7 במרץ 2017

יתרה מזאת. אם יש שחקני יונייטד מצטרף האינטרס שיחזרו במהירות לקבוצה, שהנבחרת לא תשחק בקיץ וכיוצא באלו. אם הם גורמים להדחת הנבחרת בהרחקה או החמצה זה גילוי אמיתי של אחריות

ארם אבירם 7 במרץ 2017

הנה משהו שאני יכול להסכים עם רונן עליו. רק לא אנגליה!
אני עם האירים בטורניר.

ר.בקצה 7 במרץ 2017

שלום אבירם,
עוד טור חזק לאוסף- מדוע עוד לא קיבלת חולצה קבועה?
בעניין נקודות הבונוס- המפסידה מקבלת נקודה אם ההפרש קטן מ-7, והמנצחת מקבלת על הבקעה של 5 טריי ויותר?
אם לדוגמא המפסידה הבקיעה את מספר הטריי הנדרש וגם הצליחה לשמור על פער קטן מ-7, היא תקבל 2 נקודות בונוס?

ארם אבירם 7 במרץ 2017

תודה ר.
אכן במצב הזה היא תקבל שתי נקודות בונוס.
רק תיקון קטן, הבונוס הוא על הבקעת 4 טרייז או יותר.

אמוץ כהן-פז 7 במרץ 2017

יש אם כן אפשרות שהמנצחת תקבל 3 נקודות והמפסידה 2?

ארם אבירם 7 במרץ 2017

לא בדיוק. ניצחון שווה 4 נקודות. ייתכן מצב של ניצחון בפחות משבע נקודות הפרש כאשר המנצחת הבקיעה פחות מארבעה טרייז שבו המנצחת תקבל 4 נקודות והמפסידה 1. ייתכן מצב שבו המפסידה מבקיעה לפחות ארבעה טרייז ומפסידה בפחות משבע נקודות הפרש. במקרה הזה היא תזכה בשתי נקודות בונוס בזמן שהמנצחת תזכה 4 נקודות על הניצחון ונקודת בונוס על הבקעת יותר מארבעה טרייז. כלומר המנצחת תזכה בחמש נקודות.

אמוץ כהן-פז 7 במרץ 2017

אם כך 4-2 בייחס נקודות.
המנצחת עם 3 טרייז ופנדלים והמפסידה עם 4 טרייז ופחות משבע, צודק?

ארם אבירם 7 במרץ 2017

צודק

אמוץ כהן-פז 7 במרץ 2017

תודה

ר.בקצה 7 במרץ 2017

תודה

ארם אבירם 7 במרץ 2017

לגבי חולצה קבועה, לא קראת את הטור? מפחד מהלחץ והציפיות… ;)

נבות 7 במרץ 2017

זה לא כי בראגבי אין חולצות קבועות?

ברוס גרובלאר 7 במרץ 2017

איפה ישודר?

ארם אבירם 7 במרץ 2017

אני צופה באינטרנט. למשל בפירסט רואו.

matipool 7 במרץ 2017

ארם – אחלה טור . תודה .

ארז 7 במרץ 2017

לא מבין כלום בראגבי אבל נהנה מאוד מהטורים שלך.
באינסטינקט לדעתי הכי קשה לשלוט לאורך זמן. אני מחריג את זה לשני דברים: יתרון עצום במשאבים על פני המתחרים, וכן נקודת זמן שבה נוצר כושר הרתעה כזה שגובר בעוצמה שלו על הנטל והלחצים הכרוכים בהובלה מתמשכת.
מניח שיש פה עוד אלמנטים שיש לתת עליהם את הדעת, אבל בצורה פשטנית זאת המחשבה הראשונית שלי.

ארם אבירם 7 במרץ 2017

מסכים. לגבי כושר הרתעה, כשהוא בסוף נפגם זה לרוב נגמר בהתרסקות מפוארת.

גל ד 7 במרץ 2017

השמירה על מצוינות לאורך זמן זה בדיוק מה שהכי מרשים בעיני אצל הספרס לדוגמה (האמריקאים, ז"א), ומה שתמיד גרם לי לחמיצות בנוגע לרוני אוסליבן, מאידך.

אלעד כץ 7 במרץ 2017

איך חמיצות לגבי רוני?
הבן ניצח את המספר הגדול ביותר של משחקים בהיסטוריה באחוזים הכי טובים בהסטוריה.
אאל"ט הוא עומד על כמעט 75% נצחונות בקריירה.

גל ד 7 במרץ 2017

אני עוקב אחרי סנוקר קצת יותר מעשור, ובעשור האחרון הוא לא היה יציב במיוחד, אבל גם אם מסתכלים על גרף הדירוג שלו בנים שלפני כן, לא ברור מאיפה כל הנצחונות האלה מגיעים, כי לא יכול להיות שהאחוזים שלו בטורנירי דירוג תואמים.

אלעד כץ 7 במרץ 2017

מי היה יותר יציב ממנו בעשור האחרון?
אני חושב שאתה פשוט מצפה ממנו לנצח כל הזמן (גם אני) ולכן כל הפסד הוא מרעיש, בעוד שנצחון זה המובן מאליו.

חגי 7 במרץ 2017

נקודה נוספת מעניינת (לפחות אותי) היא שאירלנד היא הקבוצה שהצליחה לעצור את רצף הניצחונות של ניו זילנד לפני כמה חודשים אחרי שניות זילנד לא הפסידה 18 משחקים ברצף. האירים הציגו משחק התקפי נועז וגרמו לטעויות רבות של האול בלאקס. גם כאשר נראה שהכול בלאקס הצליחו להיכנס למשחק ולהעלות הילוך האירים הצליחו אחרי זמן מה לעצור את המומנטום הזה (שאף קבוצה להצלחה לאחרונה) וניצחון בצורה משכנעת. (בתור אוהד של האולד בלאקס מאוד התבאסתי אבל הגיע לאחרים לנצח).
כך שאם אנגליה ינצחו את סקוטלנד ויגיעו עם 18 ניצחונות ברצף מול אירלנד, הולך להיות משחק מטורף שהרבה עיניים יהיו מופנות אליו (כולל החברים מניו זילנד) וכולם ירצו לראות עם מה אירלנד יסתירו מתחת לשרוול והאם אנגליה יוכלו לעמוד בלחץ שהאירים יפעילו עליהם? לזכות האירים יאמר שהם יודעים להפתיע כל פעם מחדש ולהתכונן מעולה למשחקים בסדר גודל כזה. לזכות אנגליה יאמר שגם אם תופסים אותם עם המכנסיים למטה כפי שהאיטלקים עשו הם עדיין מצליחים להתאושש ולארגן את המשחק שלהם בהתאם גם אם בהתחלה הם מאוד מבולבלים.
בקיצור בשביל ליצור עניין (למרות שזה נוגד את האינסטינקטים) נאפשר לאנגליה לנצח נגד סקוטלנד ונתכונן למשחק מעניין (בתקווה שבסיומו אירלנד ינצחו את אנגליה)

ארם אבירם 7 במרץ 2017

זה באמת יהיה סיום מושלם לטורניר.

Wazza 7 במרץ 2017

מעולה ארם תודה,

שאלה: מה עושים בשישי פורים בקיבוץ או רוגבי בטלוויזיה?

ר.בקצה 7 במרץ 2017

מאיזו אסכולה אתם?
המסיבה בשישי שלפני החג, או בשישי שאחריו?

YG 7 במרץ 2017

1. פורים דוחה הכל. גם ראגבי, ורחמנא ליצלן- גם פוטבול
2. בשישי שלפני החג חוגגים את ערב החג, מסכת וכל החרטא הזה לילדים. המסיבה תמיד תהיה בשבוע שאחרי החג
3. אחלה טור!

ארם אבירם 7 במרץ 2017

נראה לי שפורים בקיבוץ דוחה הכל אבל כבר שנים שלא הייתי.

Zak 7 במרץ 2017

עוד שאלה קטנה בנוגע לניקוד. בפעם האחת שיצא לי לעקוב אחרי ראגבי (תודות לשותף לדירה אוסטרלי) לפני יותר מעשור, יצא לי לראות משחקים של אוסטרליה נגד אנגליה. אנגליה אז זכו בטורניר תוך כדי שהתבססו על שחקן בשם ג'וני ווילקינסון (אם אני זוכר נכון) שרק בעט לשער ואפילו לא ניסה להשיג טריי. אני מבין שהיום טקטיקה כזאת פחות משתלמת?

ארם אבירם 7 במרץ 2017

אתה זוכר נכון. ביום יום אני לא מת על אנגליה בראגבי אבל הנבחרת ההיא הייתה שנואה עליי ביותר. ראגבי ציני שרק נועד ליצר מצבי בעיטה לווילקינסון. חוקי הניקוד אכן מנסים להפוך טריי להרבה יותר משתלם. אבל לנושא הפנדלים יש גם צד נוסף. ההגנה בהרבה מקרים עושה עברות ציניות כדי לספוג שלוש נקודות ולא טריי. גם בצד הזה היה שינוי במהלך השנים כדי למנוע את העברות האלו. היום די מהר קבוצה שעושה כאלו עבירות מוזהרת ובפעם הבאה שחקן שלה שעובר כזו עבירה מקבל צהוב ונשלח לסין-בין לעשר דקות. זה מאפשר משחק הרבה יותר זורם, פחות בעיטות ויותר טרייז.

אמוץ כהן-פז 7 במרץ 2017

ג׳וני ווילקינסון הבקיע הרבה ׳דרופ׳, שער מבעיטה שלא מפנדל, לא כן?
אני מכיר אותו כי הוא הוביל את טולון להיות המועדון האירופי החזק ביותר בשנים האחרונות.

ארם אבירם 7 במרץ 2017

זה בהחלט נכון. מול זה אין לי שום טענה. דרופ גול זו מיומנות קשה מאוד וגם דורש עבודת הכנה משמעותית של הפורוורדס כדי להביא את הבועט לעמדה אופטימלית ועם מספיק זמן לבעיטה. גם ג'ואל סטרנסקי הביא לדרום אפריקה אליפות עולם עם דרופ גול ב 95'. אולי כואב להפסיד ככה אבל זה בהחלט ראוי להערכה. להפסיד לקבוצה שרק בעטה פנדלים זה כמו לקבל בעיטה בבטן.
סטרנסקי אגב, הבקיע שני דרופ גולז במשחק כולל זה המכריע בהארכה שחתם את הניצחון.

ק. 7 במרץ 2017

יופי של פוסט. כיף לקרוא גם ללא הבנה בראגבי (עכשיו מעט מעט מעט יותר ).
"ביקשתי מאבא שלי שיתקין" זה קלאסי. מזדהה…
מתחבר להצעה למעלה לחולצה – ניתן לצפות לפרוטקציה מהקיבוצניקים אוהדי ליברפול שבמערכת…

אריק האדום 7 במרץ 2017

דומיננטיות/הגמוניה אל מול אנדרדוג/הפתעה
חושב שההיטוריה הספורטיבית זוכרת יותר לטובה את השליטים:
פרגוסון ויונייטד
ברזיל בגדולה
מייקל ושיקגו
סלטיקס ולייקרס
באיירן
ברצלונה וריאל
פאטס
שומכר
ההפתעות גם נזכרות אבל במקרה הטוב כאנקדוטות:
קמרון 90
לסטר 2016
ובמקרה הרע כמייצג של שפל בענף/ליגה/טורניר:
קריית שמונה
יוון ביורו 2004
כל האלופות של משחק אחד בסל אצלנו (ואני אוהד הפועל)
האתגר האמיתי לדעתי הוא לשמור על הפסגה או אוויר פסגה לאורך זמן.
אין הרבה שושלות בהיסטוריה של הספורט.

ארם אבירם 7 במרץ 2017

אני נוטה להסכים אבל שים לב שעם הזמן תמיד מתחילים לטעון נגד השושלות כל מיני טענות. כוחנות, שיטות לא כשרות, שופטים מכורים ועוד ועוד. גרייזיס בטח שבע כבר מהטענות כלפי הפטריוטס. אוהדי מכבי סל גם מכירים את זה.

אריק האדום 7 במרץ 2017

בדיוק. מי ייטען נגד קרית שמונה משהו בעוד 15 שנים? לסטר יעלו חיוך… על סבא רניירי.
זה כמו ההיסטוריה של הרודנים. אתה לא זוכר את ההוא שעלה לשלטון לחודשיים, רק את זה ששלט 15 שנים ודיכא את כולם.
להבדיל אלף אלפי הבדלות.

Comments closed