שיחקה אותה, השופטת ל'

. . . . . . . פוסט מאת יערה צרי לפני כמה חודשים כתבתי כאן פוסט על סגן נ', […]

.

.

.

.

.

.

.

פוסט מאת יערה צרי

לפני כמה חודשים כתבתי כאן פוסט על סגן נ', טייסת טרייה, שבראיון ל'מעריב' הסבירה כמה אין קשר בין הפיכתה לטייסת ובין שוויון הזדמנויות בין המינים (בין הציטוטים הנבחרים: "הערכים שהביאו אותי לקורס טיס הם לא שוויון ופמיניזם, אלה ערכים שגדלתי עליהם בבית: לשאוף גבוה, להצליח…" וגם "אני לא מאלה שחושבות שבנות יכולות לעשות את כל התפקידים בצבא").

אתמול, בסקירה מהירה של תקשורת הספורט, ראיתי שבשבת, לראשונה בתולדות ליגת העל, הולכת לשפוט שופטת שהיא אישה במשחק רשמי של הליגה. לילך אסולין, בת 40, כבר עושה חיל בליגה הלאומית, ואיגוד השופטים קבע כי היא תשפוט את המשחק של קרית שמונה נגד מ.ס. אשדוד. מבין כל הציטוטים שנלקחו מאסולין, משפט אחד תפס אותי: "זאת פריצת דרך עבור נשים אחרות שרוצות להיות שופטות. אשמח לעזור להן".

אז מה הקשר בין טייסת בצה"ל לשופטת כדורגל בליגת העל?

זהו, שלשמחתי הפעם אין קשר.

בזמנו כתבתי שסגן נ' מתעלמת מכך שלולא החלטת בג"ץ, היא לא היתה יכולה להיות טייסת. בניגוד למנכ"לית בכירה, למשל, שעוד יכולה לטעון שהגיעה למעמד בלי קשר לפמיניזם ושאם נשים לא מצליחות זה רק כי הן לא רוצות – כאן, חוקית, עד לפני 15 שנה, סגן נ' לא הייתה יכולה להיות טייסת.

נדמה ששופטת הכדורגל, לילך אסולין, מודעת לשינוי (שחיכתה לו שנים) בשילוב נשים במרחבים גבריים. היא, לעומת הטייסת, מבינה שהיא יכולה להיות שופטת כדורגל מצוינת ועדיין, לולא החלטה חיצונית, רק בגלל שהיא אישה היא לא תוכל לעשות את זה.

בכתבות מהעבר היא מספרת רבות על התסכול: "אני רוצה להאמין שיכירו ביכולות המקצועיות שלי… שיתנו לי אפילו משחק זניח, הכי פחות אטרקטיבי מהליגה הראשונה, אבל שיתנו לי הזדמנות…".

אין ספק ששתי הנשים ניחנו ביכולות אישיות יוצאות מן הכלל, אבל אסולין הבינה שעד לפני מספר שנים זה היה תנאי הכרחי – אך לא מספק.

בניגוד לסגן נ', שהתעקשה שהיא לא סמל, נשמע שאסולין לא מתביישת להיות נושאת דגל; היא לא צריכה איזה אגו של להיות אחת במינה; היא מבינה שיש כאן שבירה של תקרת זכוכית ושמחה שזה יכול לעורר שינוי בשוויון הזדמנויות.

(צילום: קריות באינטרנט)

אסולין גם ציינה כי היא פרצה את הדרך לעוד שמונה נשים, לשפוט במשחקי גברים. לא, זה לא אומר שעדיין חלומן הרטוב של הרבה דוגמניות לא יהיה להתחתן עם כדורגלן, אלא שאם תחליטי שמקומך בעולם הכדורגל הוא דווקא בשיפוט, זה יהיה לגיטימי בעוד כמה שנים. אגב, בדיוק כמו שעדיין חלומן של נשים רבות הוא להיות בסטטוס 'אשת טייס' ולא טייסת, אבל גם זה, נדמה לי, משתנה.

אז מאיפה ההבדל הזה בין סגן נ' ללילך אסולין? אולי זה גילה הבוגר יותר של אסולין שמאפשר לראות דבר או שניים שאת לא מודעת אליו בגיל 20, אולי פער הדורות, ואיך חינכו אישה ממוצעת לפני 40 שנה ולפני 20 שנה. נדמה לי שזה גם קשור להבדל בין סקסיזם מוחבא (כמו בצה"ל) אל מול הסקסיזם הגלוי במגרשי הכדורגל.

מה שבטוח, גם אם האליפות הוכרעה, יש משהו בזה שהמשחק הראשון שאסולין תשפוט הוא משחק של האלופה המפתיעה קרית שמונה. אתם יודעים, מין בלה בלה סימלי כזה על 'מי היה מאמין', שאחרי שכבר מעכלים ומתרגלים אליו, הוא נהיה מובן מאליו.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

 יערה צרי ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

חדש: "דה באזר" גם בפרסית לגולשים באיראן
בוליווד קריקט

תגובות

  • אנונימוס

    האם כשבדיה היינו, לנורבגיה דמינו? נהדר.
    איזה כיף לשמוע.

  • אביעד

    יערה, ההבדל בין סגן נ' לשופטת ל' הוא ברור לחלוטין. זה לא עניין של גיל ובגרות. זה עניין של תזמון.
    אמרת את זה בעצמך - סגן נ' נכנסה לקורס טייס 15 שנים אחרי החלטת בג"צ שאפשרה זאת. למרות שכמעט וודאי שהיא נתקלה בשוביניזם ואפלייה בדרך, למערכת היו כבר 15 שנים להסתגל לעניין והיו כבר אי אילו טייסות לפניה. לילך אסולין היא הראשונה. היא נתקלה בכ"כ הרבה שוביניזם, אפליה וזלזול שברור לה לחלוטין שהיא נושאת דגל. מבחינות רבות, זו גם תמונת מצב - סגן נ' היא עוד אחת בדרך, לילך אסולין היא פורצת דרך.

    • תומר חרוב

      אני חושב שהנקודה על הסקסיזם הגלוי לעומת החבוי היא העניין המרכזי. אני מעדיף את הגזענות הגלויה במגרשי הכדורגל מאשר את זו הסמויה של הממסד. כי ברור לגמרי שאלו שצועקים מוות לערבים הם מגוכחים/מטומטמים וגם הם מבינים את זה ברגע שיש בקבוצה שלהם שחקן ערבי שהם לא יכולים שלא לאהוב אותו. לעומת זאת, כשבאגודת הסטודנטים בצפת משתמשים באמתלה של שירות צבאי כדי להדיר ערבים יש אנשים שמוצאים בזה הגיון.
      אז ברור שלילך אסולין לא תלקק דבש במגרשים, שיצעקו לה שופטת מזדיינת וגם דברים איומים יותר מעבר לגדרות אבל היא תתמודד עם זה כי קל יותר לדעת לעמוד מול מי שיודע שהוא גזען מאשר מול מי שלא יודע שהוא גזען.

      • עפר ויקסלבאום

        תומר,
        בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את הפיסקה העוסקת בגזענות בתוך הפוסט.
        הגזענות היא העניין המרכזי כאן, ובהתגברה עליה, מאותתת לילך אסולין לבנות אחרות שניתן להצליח במה שנחשב מעוז שובניסטי.
        אכן, שיחקה אותה.
        פוסט מצוין, יערה.

  • אורי בר-קמה

    בהמשך לדברי אביעד, סגן נ' לא היתה הכי טובה בקורס. לילך אסולין היא הכי טובה שיש במקצוע שלה [כלומר בשורה הראשונה ויש שנשרו בדרך]אחרת לא היה לה סיכוי. לצה"ל יש תבניות של מי ראוי ויכול להיות טייס והיא עמדה בקריטריונים. לילך הולכת נגד הזרם.

  • איתן בקרמן

    לילך אסולין מלכה.נגחה תקרת זכוכית מהכי גבוהות שיש, בלי שום בג"צ בדרך. האבחנה בינה לבין נ' המפונקת היא מצוינת. שיהיה לה בהצלחה, זה חשוב.

    • רפאל

      סגן נ' 'המפונקת' עשתה דרך שקרוב לוודאי אף אחד מאיתנו לא היה מסוגל לעשות גם בחלומות שלו.
      התפקיד של אנשים טובים כמו יערה להסביר את התקדימים שאיפשרו לה מלכתחילה להגיע למצבים האלה ולממש את הפוטנציאל.
      אין מקום להשוות ברמה המקצועית,הקושי והיוקרה בין שופט כדורגל בלאומית/ליגת העל לטייס קרבי בצה"ל.

      • איתן בקרמן

        ברור, הרבה יותר קשה להיות שופטצ בליגת על. תבדוק מספרים ותראה. אתה רואה את נ' מסוגלת לשפוט ליגת על?

  • אריאל גרייזס

    כל הכבוד ושיהיה לה בהצלחה. רק שלא נשמע כל מיני פרשנים מדברים על המין שלה בהקשר של השיפוט (כמו שהיה באנגליה, למשל)

  • מאשקה

    יערה, טור מצויין.
    לילך אסולין היא ממש פורצת דרך בביצה הלוזונית,
    היא לא נרקיס מלך הביצה,
    היא שושנה פורחת המפיצה ריח ניחוח נעים.
    הנראה מה יהיה הלאה, מאחלת לה בהצלחה.

  • אשך טמיר המקורי

    מהקצת שראיתי אותה - מדובר בשופטת נהדרת

    צריך עוד הרבה כמוה ופחות מדגם הקיננים, החכמונים וכל הערסים הטמבלים הכוחניים והמושחתים.

  • אבי

    סוף סוף משהו מעודד מהכדורגל הישראלי. אני רק מקווה שאחרי מה שקרה היום בין בני לוד לר"ג עוד תישאר לה ליגה בשביל לשפוט בה.

  • עדי

    כמה חבל שבוטל המחזור.
    אני חושבת שזכות האחת להצליח ולא לעשות את זה בשם קבוצת השתייכות מולדת, לא להודות לאף אחד ולא להשתתף או לשתף. וטוב שהאחרת כל כך נהדרת ורואה גם בהצלחת אחרות כחלק מדרכה. כל אחת בדרכה גורמת לדיון אקטבי בנושא שיתוף נשים, כל אחת בדרכה מעניקה לבנות אחרות דמויות להזדהות, את ההבנה שאפשר להצליח, וכל אחת מהם בדרכה מקדמת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים ואפליה.

  • יבור

    את יכולה גם סתם לפרגן לה, בלי לרדת על נשים אחרות שאולי לא אמרו את מה שקיווית שיגידו.
    זה השאיר קצת טעם מר, שלא באמת ניסית לטפוח ללילך על השכם, אלא רק בהשוואה ל...

    • ערן

      יבור - נראה לי שפספסת קצת את הרעיון של דה באזר. הרעיון לא לדבר על ה- obvious שזה העובדה שיש שופטת ראשונה וכמה מגניב וייחודי זה.

      הרעיון הוא לתת איזו תובנה מעבר, לנתח את הסיפור הזה בהשוואה למשהו אחר. כאן יערה נותנת פשוט שתי גישות שונות לאיך נשים שהגיעו למקומות גבוהים מתמודדות עם הרעיון הזה.

      הרי, אני משער שהיא לא מכירה אישית לא את הטייסת ולא את השופטת. זה הסיפור שהן מייצגות

      • דורפן

        לחלוטין.

  • לילך אסולין

    ואו ממש רגשתם אותי...זה מאד מחזק אותי /--- נותן לי חוסן נפשי ---תודה רבה לכם

    • איתן בקרמן

      לילך אנחנו מכתירים אותך בזאת כמלכת דה באזר... באמת מעריכים!

      ובתת מודע תשתדלי לשרוק בעד מכבי נתניה.

    • הופמן

      בהצלחה לילך. את פורצת דרך.

  • ענוג אסולין

    אחותי המדהימה!
    את ללא ספק פורצת דרך....
    סומכת עלייך בעיניים עצומות, ומאמינה בך!
    אני מקווה שיגיעו באמת עוד בנות שיצליחו להיות ממשיכות דרכך!
    גאה להיות אחותך....

    • דורפן

      לייק

  • זכרון והשכחה « האחות הגדולה

    [...] שיחקה אותה, השופטת ל' (יערה צרי, דה באזר) [...]

  • דורפן

    יערה - פספסת בענק. הטייסת החמודה הזו הוכיחה שגם כאישה היא יכולה לאמץ לעצמה את הערכים של הטייס הממוצע בחיל האוויר הישראלי - יהירות, אגואיזם והכל בזכותי.

  • איברה

    פוסט יפה והבחנה טובה.
    אני נוטה להיות פחות ביקורתי כלפי הטייסת; מחקרים שונים (אריאלה פרידמן ואחרות) הוכיחו שאחוז גדול של נשים שמח מאוד על האפשרויות שהמהפכה הפמינסטית מאפשרת אבל מתקשות להזדהות עם האידיאולוגיה והתוית "פמיניסטית". בזה התגובה של הטייסת היא רגילה לגמרי, ומשקפת את עומק הדיכוי: גם שכבר אשה פורצת מחסומים מסוימים האיום על דמותה בעיני הסביבה שלה גדול כל כך שאסור לה להזדהות עם ערכים מהפכניים, לאורם היא תתפס כשורפת חזיות, גברית, או כל שטות אחרת. זה מה שרונן חושף בתגובה שלו.
    שני הסנט שלי לל' אסולין: יש אנשים שמטביעים חותם בלי שהם יודעם את זה. אני פגשתי בה בערך לפני 20 שנה, בסיטואציה משפחתית לא פשוטה לשנינו ובילוי זמן משותף. אני מן הסתם לא השארתי עליה שום רושם (בן- 15 בכל זאת...). היא הרשימה אותי אז גם באישיות וגם בזה שהיאשפטה כדורגל. הרבה פעמים חשבתי עליה מאז ושאלתי את עצמי מה היא עשתה עם הכדורגל.
    אני מאמין שיש לה חלק מסוים בתהליך של ניפוץ התוויות האוטומטיות של נשים/גברים בעולמי המתבגר אז.

Comments are closed.