הדירוג – עמרי אלחסיד

הדירוג הכי חסר בעולם

לכבוד הגעת הפלייאוף הבא עלינו לטובה, ו-6 שעות יומיות בממוצע של צפייה בכדורסל (יש צדדים חיוביים למובטלות, הידד), החלטתי לעשות מעשה ולהכין את הדירוג שהיה כל כך חסר בעולם: דירוג קבוצות הפלייאוף ב-NBAע"פ הכוכבים שלהן.
מה זה אומר? מה שזה נשמע. אני אדרג את קבוצות ה-NBA ע"פ הכוכבים שלהן.
החוקים: אני מחליט את מי אני אוהב ואת מי לא ועל פי זה מדרג. סביר להניח שאם הייתי עושה את הדירוג הזה עוד חודש הוא היה אחר לגמרי.
הדירוג לא מדבר על מי טוב יותר או טוב פחות, אלא מכלול תכונות + כדורסל + מה שבא לי. לקבוצה אני יכול להחליט שיש כוכב אחד שאני רוצה לדבר עליו ועל פיו לדרג אותה, או 4 שחקנים. למה? כי תזדיינו, זה למה.
נקודות בונוס יוענקו לקבוצות שמחזיקות סופרסטארים שמשלבים עור לבן וכרס גדולה.

*

מספיק עם הדיבורים, היידה, הדירוג:
16. אטלנטה
הכוכבים: אין לי מושג. אני שונא אותם.
למה? כי מאז שהם סיימו במקום הראשון במזרח ואז הפסידו בגמר 0-44 לקליבלנד, הם כדור שינה מבחינתי ואני שונא אותם. בגללם אני מעניש את וושינגטון ולא רואה את המשחקים שלהם בפלייאוף, וחבל, כי אני די מחבב את וושינגטון. אף על פי כן, דניס שרודר, זו בהחלט נקודה לחיוב.
המספר הנוסף: דוויט האוורד.
15 יוטה
הכוכבים: גורדון הייורד, רודי גובר
למה? בעיקר בגלל שלא ראיתי כמעט משחקים שלהם, ומסורתית כשמישהו מתחיל להגיד את המילה "יוטה" אני נרדם לפני שהוא מסיים להגיד אותה. בהחלט יכלו לזכות בנקודות בונוס על זה שיש להם כוכב אחד לבן וכוכב אחד שהוא סנטר, שזו העמדה שאני הכי אוהב והכי לא קיימת יותר בעולם.
המספר הנוסף: ג'ורג' היל הוא עלוקת קבוצות פלייאוף סדרתי.
14. יוסטון
הכוכב: ג'יימס הארדן
למה? כי ג'יימס הארדן הוא הכוכב הכי מעצבן בליגה. הוא לא גבוה, הוא לא מהיר, הוא שמן והוא עושה הכל לאט. יודעים מי עוד חולק את סט התכונות הזה אתו? אני. יודעים מי לא מרוויח כמו ג'יימס הארדן? נכון, אני.
חוץ מזה שאני שונא את הכדורסל החדש הזה שכל כולו שלשות, והוא כנראה אחד הסמלים הגדולים של המשחק החדש. אז נכון שהוא באמת שחקן מדהים והוא באמת הרים קבוצה ששווה בקושי רבע גמר יורוקאפ למקום השלישי במערב, אבל לא יעזור, לא אוהב אותו.
המספר הנוסף: יש לו כרס, זה יאמר לזכותו.
13. ל.א. קליפרס
הכוכבים: כריס פול, בלייק גריפין, דיאנדרה ג'ורדן
למה? פעם די חיבבתי את כריס פול, למרות שממש שנאתי אותו כי אהבתי הרבה יותר את דרון וויליאמס והוא גנב לו את דעת הקהל בנוגע למי הפוינט הטוב בליגה, ודאנקים זה נחמד והכל, אבל בחייאת, כמה פעמים אפשר לסיים במקומות 4-5 במערב ואז להפצע בפלייאוף ולדבר על זה שזו ההזדמנות האחרונה? יאללה, נחרתי כבר באמצע הדקה הראשונה שלכם בסדרה מול יוטה. משעמם. הלאה.
ושלא נתחיל לדבר על הקטע המסריח שג'ורדן דפק לדאלאס, כן?
המספר הנוסף: בכל זאת כן מקבלים נקודות על זה שהם לא הלייקרס.
12. וושינגטון
הכוכבים: ג'ון וול, ברדלי ביל
למה? הם יכולים לבוא בטענות רק לאטלנטה. לא רואה את הסדרה שלהם בגלל ההוקס, ובתכלס לא ראיתי אותם משחקים מספיק. כנראה שאחרי שהם יעלו לחצי גמר הם יטפסו בדירוג, אבל החיים הם כלבה, זה מה יש.
המספר הנוסף: מרצ'ין גורטאט זה השילוב המושלם בין שם אגדי, חזות של שודד דרכים אכזר והבעות פנים של אחיינית שלי.
11. גולדן סטיין
הכוכבים: סטף קרי, קווין דוראנט, קליי תומפסון, דריימונד גרין
למה? האלופה שבדרך משחקת באמת כדורסל מדהים. מה שעוד יותר מדהים, זה שהיא עושה את זה גם כשהכוכבים שלה לא משחקים טוב. מכונה משומנת של הגנה עילאית והתקפה לתפארת. אז מה הבעיה? יש הרבה. הראשונה, כמו שכתבתי כבר, שונא את הכדורסל הזה של השלשות. השנייה, בשביל לראות קבוצות מאומנות אני יכול לראות את הפועל חולון. NBAאני רואה בשביל לראות מפלצות שמשחקות כדורסל. חוץ מזה שכבר פלייאוף שלישי ברציפות שמחכים שקרי יהיה בו טוב (מקבל הנחה על משחקים 3-4 טובים מול פורטלנד), ובחייאת, לא מעניין לראות שחקן שהוא טוב בעונה הסדירה ונחנק בפלייאוף. העובדה ששנה שעברה הם לא זכו באליפות ולפני שנתיים איגודלה היה ה-MVPהיא לא פחות מבזיון. הלאה. דוראנט הוא הפער הגדול בהיסטוריה בין כשרון אדיר לאופי של ילדה עם קוקיות, ודריימונד גרין הוא היחיד שם עם אופי שמתאים לרוצחים השכירים שהם כוכבי הכדורסל, אבל מצד שני האופי הילדותי שלו מזכיר לי את הערסים שמפוצצים לי זיקוקים מחוץ לבית. ילד חרא. שנה שעברה הם נכנסו לפלייאוף כפייבוריטים שלי, וכשהוא הסתיים לא יכולתי לרקוד יותר על הקבר של סטף ממה שרקדתי. השנה יקחו אליפות ואני אתבאס.
המספר הנוסף: לקליי תומפסון יש זקן צרפתי. בחייאת.
10. אינדיאנה
הכוכב: פול ג'ורג'
מקבל את רוב הנקודות שלו בזכות זה שמיצב את עצמו כנמסיס של לברון בשנים שלו במיאמי, אבל לא גבוה יותר כי בתכלס הוא לא מצליח לדלוור את הקבוצה שלו עכשיו, ועל זה שהוא התנהג כמו תחת אחרי המשחק הראשון בסדרה עכשיו, ועל זה שהוא הפסיד בסוויפ בסדרה מול לברון.
המספר הנוסף: מונטה אליס בוגד זבל אחרי שעזב את דאלאס.
9. שיקאגו
כוכבים: ג'ימי באטלר, דווין וויד ורג'ון רונדו
למה? אני חולה על רונדו, הוא גאון ופסיכופט כמו שאני אוהב, ולא מעניין אותו לקלוע אלא רק שיהיו לו ידיים ארוכות וזה אדיר. יורד משמעותית בדירוג בגלל הקטעים המסריחים שעשה לקרלייל בדאלאס.
גם את וויד אני סה"כ די אוהב, כבר 4 שנים הוא לא אמור לשחק כדורסל, אם אתם שואלים את הברכיים שלו, והוא עדיין עושה די טוב למרות זאת. באטלר די למלמ בעיני, שחקן טוב אבל לא רוצח מספיק. היו אמורים לסיים הרבה יותר גבוה בעונה הסדירה, וזה העונש שלהם.
המספר הנוסף: לא נשכח ולא נסלח על זה שבוזר היה הכוכב שלהם עד לפני כמה שנים.

שפם ונוביצקי, שני הדברים שאני הכי אוהב
שפם ונוביצקי, שני הדברים שאני הכי אוהב

8. בוסטון
כוכב: איזייה תומאס
למה? פה מתחילים להגיע לשחקנים שאני באמת אוהב. הסיבה היחידה שאיזייאה מקבל נקודות בדירוג הזה זה כי הוא מטר וסיגריה, וזה אדיר לראות אותו משחק.
המספר הנוסף: אייברי בראדלי נכשל בהפועל ירושלים.
7. פורטלנד
הכוכבים: דמיאן לילארד, סי.ג'יי מקולום
למה? דמיאן לילרד שם זין על הליגה, שם זין על הכדורסל, שם זין עליהם וכנראה שכב עם אחות שלך. כן כן. אחות שלך. בחייכם, הוא אפילו שם זין על פורטלנד, והמספר שלו מסמל את אוקלנד. כן. המספר שלו מסמל את הקבוצה שמולה הוא משחק בפלייאוף עכשיו. איך אפשר לא לאהוב כזה חרא מוכשר? הוא רוצה, הוא שחקן אדיר, הוא זה שכל הגברים רוצים להיות כמוהו וכל הנשים רוצות להיות איתו. מפסיד כמה נקודות (קריטיות, בשלב הזה) בגלל שהוא כל כך שם זין שהוא כמעט הפסיד בגלל זה את הפלייאוף.
ומקולום? מקולום הוא כמו האח הקטן והקרציה שלו. כמו הג'ינג'י המניאק מהחיים. ילד חרא שכל מה שהוא רוצה זה לצבוט אותך בפטמה. איך אפשר שלא לאהוב את זה?
המספר הנוסף: יוסף נורקיץ'. לא ראיתי אותו משחק המון, אבל איזה שם של בעלבית יש לו, יא אלוהים.
6. ממפיס
הכוכבים: מייק קונלי, מארק גאסול וזאק רנדולף
למה? אין על שחקנים עם חוזים-מוגזמים-שבתכלס-לא-שווים-את-זה כמו קונלי, יש לו פה ענק ותכלס הוא נראה אדיש עד שהוא מפסיק להראות אדיש. זיבו הוא ראשיד וואלאס החדש, רק לא מספיק מטורף, אבל עדיין מספיק קוקו בשביל להיות מדורג גבוה, ומארק גאסול. מי שראה את גאסול משחק כדורסל לפני 10 שנים לא היה מאמין שהוא אחד הסנטרים הטובים בעולם. ברצינות, הוא לא היה מצליח לתפוס כדור בזמנו. מסירה אליו הייתה משולה לאיבוד כדור.
המספר הנוסף: הבטחנו נקודות אקסטרה לגברים לבנים ושמנים (Take that for data!).
5. מילווקי
הכוכב: יאניס אנטטקומפו
כוכבים אירופאים תמיד יקבלו פה מקום של כבוד. מועמד להיות השחקן האהוב עלי בעולם אחרי פרישתו של נוביצקי. אם ימשיך כמו שהתחיל, עלול להיות השחקן הראשון בהיסטוריה שהוא השחקן כדורסל הטוב בעולם בלי להיות אמריקאי. אם היה מבוגר יותר ומנוסה יותר כנראה היה מדורג גבוה יותר פה.
המספר הנוסף: ג'ייסון קיד וג'ייסון טרי יזכרו כשניים מכוכבי האליפות של דאלאס.
4. אוקלהומה סיטי
הכוכב: ראסל ווסטברוק
למה? לטעמי, תמיד היה הצלע החזקה במשולש ווסטברוק את דוראנט. חיית משחק, בהמה, מנהיג, לוחם. חייב לקבל את ה-MVP העונה. מי שלא בוחר בו אפס. אין הרבה מה להגיד עליו, חוץ מזה שעם מאמן מתאים וכוכב נוסף ובעל אופי על ידו ואני חושב שהיינו מדברים עליו כאחד מהטובים בהיסטוריה.
המספר הנוסף: מאבד נקודות על זה שהוא לקח רחוק מדי את חוסר האמונה בשחקים סביבו. בחייאת, תמסור ברבע הרביעי, ולו רק בשביל שהם ימסרו לך חזרה.
3. טורונטו
הכוכבים: דמאר דרוזן, קייל לאורי
למה? אני חולה על דרוזן. בכלל, גארדים שלא מסוגלים לקלוע שלשות איז דה שיט. אני אוהב שחקנים שיודעים להגיע לטבעת, והוא עוד קולע מחצי מרחק, שזה בכלל אורגזמה. הוא מקבל 10 מתוך 10. וכמה אני אוהב אותו? כל כך אוהב אותו שאני מוכן לתת להם את המקום השלישי למרות שהוא משחק עם קייל לאורי. השחקן הכי אוברייטד בליגה. חושב שהוא מי יודע מה, אבל הוא בעיקר מחטיא בפלייאוף. לא מרכז מי יודע מה, ותכלס אני די שונא אותו. אם קורי ג'וזף היה הסופרסטאר בקבוצה הזו הם עדיין היו מקום שלישי, אבל בלי ההתלבטות. בתכלס טורונטו הם מהפייבוריטים שלי בפלייאוף הזה, גם בגלל הצוות המסייע. טאקר, איבקה ובעיקר וולנצ'וניס, שהוא, כאמור, גם סנטר, גם לבן, וגם יש לו כרס.
המספר הנוסף: אני מחפש רילוקיישן לטורונטו.

  1. קליבלנד
    הכוכבים: לברון ג'יימס, קיירי ארווינג וקווין לאב
    אתם יודעים מה בא עכשיו. קווין לאב. לבן. שמן. זה מכסה על רוב החסרונות שלו.
    קיירי הוא אחד הגארדים האהובים עלי בליגה. לא משנה כמה שחקנים ישמרו עליו, הוא עדיין ימצא דרך להגיע לטבעת. והוא ווינר. והוא מהשחקנים האלו שגם בגיל 20 נראו כאילו הם בני 40, וזה אדיר. והכנוי שלו זה UNCLE DREW שזה כל מה שטוב בעולם הזה, והוא מפרסם את פפסי שהם הכי חרא שיש, שזה עוד אחד מהדברים הטובים האלו שקורים בעולם.
    וחוץ מזה, לברון. הוא הסיבה שאנחנו רואים כדורסל. יש לו עוד איזה שנתיים להיות השחקן הטוב בעולם, ועד אז אולי הוא יצליח למצב את עצמו כקונטנדר אמיתי גם לתואר השחקן הטוב בהיסטוריה. הוא עוד לא שם, אבל הוא לא רחוק מזה. לא הפסיד כבר איזה 12 שנים משחק סיבוב ראשון בפלייאוף, זה די מדהים.
    המספר הנוסף: לברון ג'יימס ממש שחקן טוב.
    1. סן אנטוניו
    הכוכב: קוואי לאנרד
    למה? כי הוא עושה הכל כל כך בקלות. בחיים שלי לא ראיתי שחקן שנראה כל כך לא מתאמץ לעשות דברים כל כך מדהימים. ומה שעוד יותר מדהים, זה שההתקפה הפסיכית שלו בנויה על ההגנה. ז"א, שאם דברים לא מצליחים לו בהתקפה (מה שכמעט לא קורה), הוא פשוט הולך, עוצר איזה 2-3 התקפות של קבוצות בצד השני, ואז הוא מתחיל לתפור שלשות. זה אפילו לא נראה שהוא מתאמץ כשהוא קולע 45 נקודות במשחק. אם אצל לברון אתה זוכר כל סל כי הכל עוצמתי ומטורף, אצלו הזריקות נקיות, החדירות עדינות והשלשות נכנסות בסוויש. ואין לו מניירות, וכלום לא מעניין אותו. הוא בא לעבוד, לנצח אותך, וללכת הבייתה. מתישהו (אני מעריך) לברון כבר לא יהיה הכי טוב בעולם, ואז קוואי יהיה הכוכב הבלתי מעורער של הליגה הזו. ואל תדברו איתי על שאר השחקנים בקבוצה. בלעדיו הם בקושי בפלייאוף (שזה שקר, כי פופוביץ' והכל, אבל עדיין, זדיינו).
    המספר הנוסף: הוא בר מזל שדאלאס לא הגיעו לפלייאוף, כי אז הוא היה מפסיד בנוקאאוט לדירק.
דבר קטן וטוב
אל תאהבו אותנו - אריאל בר חיים

44 Comments

עדי אבני 26 באפריל 2017

נקודה חשובה לגבי גולדן סטייט- נעלבתי קיבוצית עבור כל בעלי הזקן הצרפתי

DS 26 באפריל 2017

לא ממש הבנתי איזה ערך מוסף אני מקבל מהדירוג הזה אבל אלך לי להז… בשקט.

עמרי אלחסיד 26 באפריל 2017

תודה.

ערן קאלימי 26 באפריל 2017

ברברים בשער

אריאל גרייזס 26 באפריל 2017

שועשעתי ונהניתי מהכתיבה שלא דופקת חשבון, גם אם אני לא ממש מתחבר לבחירות. כאילו, ברור שאיזייה תומאס צריכים להיות ראשונים. שחקן שנמוך מ-6 פיט ששם 30 נקודות למשחק? איך אפשר שלא להיות בעדו?

ירושלמי 27 באפריל 2017

אם רק הוא היה לבן ושמן…

עומר 26 באפריל 2017

אין עורכים באתר?

ערן קאלימי 26 באפריל 2017

עברו לתאגיד

MOBY 26 באפריל 2017

לאיזה מביניהם?

ערן קאלימי 26 באפריל 2017

בדיוק

MOBY 26 באפריל 2017

בפורום?

איאן ראש 28 באפריל 2017

+1

רון טחן 26 באפריל 2017

מצוין!

אדם בן דוד 26 באפריל 2017

אהבתי את הגישה.
עם זאת-
ג'ו ג'ונסון. איך אפשר להתעלם ממנו? אז נכון שהוא שבר את החמישה האדירה שהתגבשה בפיניקס (אני מניח שאת נאש אתה מחבב) אבל עשה זאת בשביל הכסף- ושהוא לא שם זין על מה אומרים- כנ"ל כשהלך למיאמי. ויש לו ביצים של שור. והוא הווינר הכי גדול בליגה כבר שנים- הייתי מצפה שתתן לו קצת יותר קרדיט.
טורנטו- בלי מילה על טאקר?
שיקאגו- באטלר הוא רוצח. לא למלמ ולא נעליים. הוא שחקן הגנה והתקפה מעולה. מסכים לגבי רונדו- אם הוא לא נפצע הם לוקחים את הסדרה.
והכי חשוב- מקולום זה הג'ינגי מהחיים? מהחיים? מה אתה אלד? הג'ינג'י זה מהיה היה. החיים זה ספין אוף של זה. זה כמו שתגיד על בוב מקאדו שזה ההוא שלקח את אליפות אירופה.

עמרי אלחסיד 26 באפריל 2017

צודק :( היה היה. מעניש את עצמי לכמה ימים.
בנוגע לג'ו ג'ו, אני די אוהב אותו, תמיד אהבתי, ביצים והכל, אבל הוא כבר לא נספר כסופרסטאר.
וכתבתי על טאקר.

אלעד כ 26 באפריל 2017

אתה כאילו מבסס את כל הדירוג מנקודת מבט של אוהד דאלאס, בלי אף מילה על דוויין וייד ואיך הוא השמיד אותם ב-2006? לא אמין.

עמרי אלחסיד 26 באפריל 2017

לא יודע על מה אתה מדבר.

7even 26 באפריל 2017

+1234

MOBY 26 באפריל 2017

"למה? לטעמי, תמיד היה הצלע החזקה במשולש ווסטברוק את דוראנט"
עכשיו, סוף סוף מובן למה לא הצלחתי ב-5 יחידות.

הזקן 26 באפריל 2017

הצלחת להצחיק אותי. תודה!

רני 26 באפריל 2017

"בשביל לראות קבוצות מאומנות אני יכול לראות את הפועל חולון. NBA אני רואה בשביל לראות מפלצות שמשחקות כדורסל."
כה מדויק!!

בגלל זה לדעתי לברון הוא ראשון (כאמור – הוא מפלצת!, קוואי לא מעורר את ההרתעה שהוא מעורר…).

ארז 26 באפריל 2017

מעולה.

שמעון 26 באפריל 2017

אטלנטה ויוטה הצחקת אותי גם אני עם ההרגשה המתוארת לעיל

" ומסורתית כשמישהו מתחיל להגיד את המילה "יוטה" אני נרדם לפני שהוא מסיים להגיד אותה" חזק

קלבדוס 26 באפריל 2017

מעולה, הכל, נורקיץ' וגורטאט (ואיפה בעל הגלנטריה, יוסף ברוגדון? האיש נולד בן 70).
אבל לו רק בזכות הגולדן בויז, אחרי הפסטיבל שעבר (מחכים עד היום לפוסט סיכום הפיינאלס האחרון, אחרי שנה שלמה על "סטף". עדיין דממה), וכמובן לפני הלקלקיאדה הקרובה.
צדיק בסדום אתה, איש יקר.

7even 26 באפריל 2017

אמנם אני אוהד מיאמי עוד משחר ילדותי, אבל אם הייתי אוהד דאלאס הייתי נורא נעלב ששכחת נציג שלכם מאותה אליפות ב-2011 שמשחק (כלומר רשום) כרגע בקבוצה שמשתתפת בפלייאוף 2017 ב NBA.
אבל כאמור….זד*** שאני אגיד לך מי זה.

עמרי אלחסיד 26 באפריל 2017

ג'ט? שיזדיין בעצמו.

7even 26 באפריל 2017

יאן מאהימי בכבודו ובעצמו

עמרי אלחסיד 26 באפריל 2017

מאהימני אגדה.

Ivan Pedroso 26 באפריל 2017

חביב ביותר!

מאשקה 26 באפריל 2017

ברוך הבא עמרי אלחסיד

יוסי מהאבטיחים 26 באפריל 2017

אם כבר סוואגר ומישהו שלא שם זין, אז בלי מילה על לאנס סטיבנסון? Seriously?

עמרי אלחסיד 27 באפריל 2017

לאנס היה בדרך להיות בטופ 10 ההיסטורי שלי, בעיקר כי הוא טיפש כמו קיר, אבל אז הוא נזכר שהוא משלב את הטיפשות והעובדה שהוא לא שם זין עם זה שהוא לא כל כך טוב בכדורסל. חינני, בהחלט, אבל לדירוג אחר.

oz 26 באפריל 2017

אם כוכבים שלא דופקים חשבון מה עם הכוכב הענק בפנסיה וינס? הבנאדם בן 90 – נשבע שראיתי אותו בבוקר בתור בקופת חולים, בצהריים על ספסל מאכיל יונים, אח"כ שומר על הנכדים ובערב עולה בפאקינג חמישיה של קבוצת פלייאוף ומדי פעם כשמרגיזים אותו גם דופק דאנק מהסרטים

שמעון 27 באפריל 2017

מדהים

צביקה 27 באפריל 2017

:-)

עמרי אלחסיד 27 באפריל 2017

נזכור לו לנצח את שלשת הניצחון על ס"א בפלייאוף לפני שנתיים.

עומריקו 26 באפריל 2017

התחלתי רציני, סיימתי מחוייך.
מחכה לעוד טורים כאלה.
לגבי הגריק פריק – עוד שנה שנתיים הוא הולך ללעוס את הליגה

אולף 27 באפריל 2017

מה עם ג'ינובילי? לבן,מקריח וחובב אסאדו, חוץ מזה שהוא ההגדה המילונית של "הכי לא דופק חשבון שיש"

עמרי אלחסיד 27 באפריל 2017

דפק יותר מדי פעמים את דאלאס בקריירה.
אבל בהחלט אגדה בפני עצמו. הטור נכתב כשהוא היה 0/11 מהשדה בסדרה. ובכלל, לצערי, היום הוא כבר לא מהווה פקטור גדול מדי.

Yavor 27 באפריל 2017

לא נהניתי.
לא מהדירוג, לא מהשפה, ולא מהרוח הכללית של הפוסט.
לא נורא.
אני אתגבר.
וגם הכותב.
כמו שאמר ג'ון וויט לדה נירו כשזה שאל אותו איפה ואל קילמר הפצוע (בסוף הסרט "היט"):
It's a free country

איאן ראש 28 באפריל 2017

כנ"ל

מוטי 27 באפריל 2017

חביב מאוד, אם כי פספסתי איך ווסטברוק ודוראנט במשולש אם הם שניים :-)

Gal 28 באפריל 2017

רמה מאד נמוכה של כתיבה ושל דעה.
בעיני כל מי שנותן לראסל mvp לא מבין כלום בnba

שירלי גל 30 באפריל 2017

זה הטור ספורט הכי טוב שקראתי בכל החיים שלי, פייר.

Comments closed