קיצור תולדות הפדיחה / עירד צפריר

אני לא זוכר הרבה מיורו 2004 המשמים. הייתי אז בפרו, לקראת סיומו של טיול בן שמונה חדשים בדרום אמריקה. את המשחקים ראיתי בקוסקו, והשניים הכי זכורים לי היו ההפסדים של הולנד יקירתי לשתי הנבחרות שביום חמישי ייפגשו זו מול זו ברבע הגמר.

את המשחק מול צ'כיה בשלב הבתים ראיתי בבית קפה שומם עם בחור פרואני, עובד המקום, שכמוני לא האמין לקצב המחשמל. הולנד הובילה 0-2 מהיר וכמובן הצליחה איכשהו לאבד אותו ולהפסיד 3-2, הרבה תודות לדיק אדבוקאט, שהוציא ביתרון 1-2 את אריין רובן, שבישל פעמיים, והכניס את פול בוסוולט המזדקן.

המשחק מול פורטוגל המארחת כבר היה בחצי הגמר, והעובדה שההולנדים סוף סוף הצליחו לנצח בדו קרב פנדלים (מול שבדיה ברבע גמר) הובילה אותי להתערב עם אחד הישראלים בהוסטל שהולנד לוקחת את הטורניר. מיותר לציין שאת יוון בחצי הגמר השני לא ספרתי. כריסטיאנו רונאלדו התעלה מול ההולנדים, כבש והוביל את פורטוגל לניצחון 1-2. ממש כמו אתמול.

אדבוקאט, מאמן רוסיה הנוכחי, ספג אז ביקורות קשות על היכולת העלובה בחצי הגמר ועל אופן ניהול המשחקים שלו. זה אותו אדבוקאט שהסתכסך בקדנציה הראשונה בנבחרת עם רוד חוליט במוקדמות מונדיאל 94' וגרם לכך שהכוכב הגדול לא הגיע לטורניר בארה"ב, בו הודחה הולנד ברבע הגמר מול ברזיל (עם ה-3-2 בו נולד ריקוד העריסה המפורסם).

אדבוקאט תמיד היה מטרה נייחת לתקשורת ולקהל, אבל לזכותו ייאמר שתחתיו נראתה הנבחרת כמו יחידה מאורגנת ומגובשת, לפחות באופן יחסי לרוב הנבחרות ההולנדיות שזכיתי לראות.

אליל? דחליל

אדבוקאט היה, כאמור, מטרה קלה. חוס הידינק, פרנק רייקארד ולואיס ואן חאל לא הצליחו יותר. למעשה הם נכשלו בצורה בוטה יותר, כל אחד בתורו ובדרכו. אבל הכישלון הצורב ביותר היה לטעמי של יורשו של אדבוקאט ב-2004 – מרקו ואן באסטן.

דווקא מאליל ילדותי ציפיתי שיתרחק מהפוליטיקות המטופשות. את משחקי הכבוד, הייתי משוכנע, הוא ישאיר לטיפוסים כמו ואן חאל. הרי הוא – גדול חלוצי הולנד בכל הזמנים – לא זקוק למשחקי כבוד. הוא ירוויח אותו דרך משחקים אמיתיים. הוא הרי פאקינג ואן באסטן, אין ילד הולנדי שלא גדל עליו.

הזימונים התמוהים למונדיאל 2006 עוד היו נסבלים לולא העקשנות המרתיחה בשמינית הגמר מול… פורטוגל כמובן. בצעד שהוא כל דבר פרט לשיקול מקצועי נותר רוד ואן ניסטלרוי, אז בשיאו, על הספסל לטובת דירק קאוט. זה היה אז צעד מגוחך לא פחות ממה שהוא נשמע היום, אבל מגוחכת עוד יותר הייתה ההחלטה להשאיר את חלוץ מנצ'סטר יונייטד על הספסל לאורך כל המשחק ולשלוח פנימה בפיגור 1-0 את יאן ונחור אוף הסלינק המזעזע.

ב-2008 ואן באסטן כבר הביא ליורו נבחרת וסגל משכנעים הרבה יותר, אבל גם הפעם ברגע האמת ניהול המשחק שלו בגד בו. הידינק, מי אם לא הוא,היה שם כדי לתת את הסנוקרת עם נבחרת רוסיה ברבע הגמר.

להמר עם הלב

ואז הגיע ברט ואן מארוויק. במונדיאל 2010 זו הייתה הולנד אחרת. החבר ניר הופמן אמר לי לפני תחילת היורו הנוכחי שזו הייתה הנבחרת שגרמה לו להפסיק לאהוב את האוראנג'. אבל לי אף פעם לא היה אכפת אם זה כדורגל התקפי או הגנתי, מלהיב או אפור. אהובות, או לפחות קבוצות אהודות, לא מפסיקים לאהוב בשום מצב.

לפני הטורניר בדרום אפריקה, בפול הימורים בין חברים, הלכתי על הולנד כמי שתגיע לגמר ותפסיד שם לספרד. זה עזר לי לסיים במקום השני מבין 30 ולגרוף כמה מאות שקלים.

בחיים לא זכיתי בהימורים עד אז, אבל הפעם הרגשתי שהכל הולך. שיש לי אופי – כמו הולנד שסוף סוף הציגה נבחרת חזקה מנטלית. כזו שחוזרת מפיגור, ועוד מול ברזיל, המנחוסית הידועה. נבחרת פיזית, שמניעה את הכדור אבל לא בצורה נאיבית, שמפקירה את ההגנה למתפרצות, ועם יכולת להתמודד במצבים נייחים. ואפילו בלי סכסוכים נגלים לעין. כמובן שרובן היה צריך לדפוק את הכל בגמר, אבל זו המומחיות שלו מסתבר.

שנתיים עברו והולנד חזרה לסורה. רגע, אתקן את עצמי. זו לא חזרה לסורה, זו חזרה לסוריה – היה פה טבח והעולם שותק. טוב, הוא לא באמת שותק וההשוואה בטח תקומם עלי כמה אנשים, אבל דבר אחד בטוח: ואן מארוויק יספוג את כל האש.

אולי גם בצדק. הוא הוביל את הולנד לטורניר הכי מביש שלה בעידן המודרני. פעם ראשונה שהיא לא עוברת את שלב הבתים בטורניר גדול (מאלה שהעפילה אליהם) מאז יורו 1980 באיטליה.

איזה סרט

(צילום: גטיאימאג'ס)

תמרור האזהרה הראשון לגבי הנבחרת הנוכחית היה חוסר התאמת הסגל ל-4-3-3. הרי בהולנד המערך הזה הוא דת, קדוש יותר מהמלכה ביאטריקס (בטח בתקופה זו).

אבל ואן פרסי והונטלאר סיימו עונות שיא, הצמד הזה הוא הרי נקודת החוזקה של ואן מארוויק, נכון? אז לא תשחק איתם ביחד? ברור. אבל ב-4-3-3 ואן פרסי צריך ללכת לאגף. ואן פרסי באגף? לא הספיקה העונה האחרונה בארסנל כדי להבין שהוא חייב להיות חלוץ מרכזי?

אז 4-4-2 לא בא בחשבון לצערי. ואם ואן פרסי לא טוב באגף, אז שהונטלאר יירד לספסל. ומי ישחק קיצוני חוץ מרובן? אין בסגל הזה עוד שחקן טכני ומהיר שמתאים לעמדה הזו. רגע, יש את אפלאי, שחקן שעבר פציעה קשה ולא שיחק כל העונה. את קבלת ההחלטות האיומה והחלודה העצומה ראינו היטב.

אוי, ואן מארוויק, מה עשית. הסגל שנבנה כל כך לא מאוזן, איך לעזאזל שחקן כמו אורבי עמנואלסון, אחרי עונה אדירה בקישור של מילאן, נשאר בחוץ? גם כמגן שמאלי הוא היה עדיף על ג'טרו וילמס בן ה-18, שגרם לגעגועים עזים לג'ובאני ואן ברונקהורסט (בפעם המי יודע כמה למדתי את המשוואה שמשום מה אני תמיד מפקפק בה כשזה נוגע לשחקני הגנה: מהירות < ניסיון).

צמד הגרזנים האהוב מהמונדיאל, ואן בומל את דה יונג, הרבה פחות יעיל כשהראשון מגיע אחרי עונה חלשה ומעבר לשיאו. הוצאתו של דה יונג מהמשחק מול דנמרק, במקום את החתן שלו, הייתה לא רק טעות מקצועית אלא גם טעות פוליטית קשה, שהקימה על ואן מארוויק את כל התסכול המבעבע בסגל.

החילוף הכפול של הדקה ה-71 נגד דנמרק (ואן דר וארט והונטלאר פנימה) לא החזיק מעמד למשחק הבא מול גרמניה. רק במחצית נגד הגרמנים ובפיגור 2-0, מצא ואן מארוויק את ההרכב הטוב ביותר שלו.

קחו את שלושת המשחקים של הולנד בטורניר הזה ותמצאו מאמן שאיבד את הדרך. פלאר והייטינחה פתחו במרכז ההגנה במשחק הראשון, מתייסן והייטינחה בשני, ופלאר ומתייסן בשלישי. המערך נגד פורטוגל שונה מ-4-3-3 בפתיחה ל-4-4-2 במחצית, ועד ל-3-5-2 הנוראי בסיום ,שהותיר את רונאלדו ונאני למקצה שיפורי סטטיסטיקה ב-20 הדקות האחרונות. זה מה שנקרא קריסת הקונספציה.

*

ואני לא מנקה את השחקנים מאשמה. ממש לא. חבורת פרימדונות ששוב מצאה לה זמן לריב זה עם זה. רובן אולי צדק בדברים שאמר ערב המשחק עם פורטוגל, אבל גם הוא לא שמע על התרגום להולנדית של המשפט 'אל תהיה צודק, תהיה חכם'. על הדשא נראתה חבורת שחקנים שלא מוכנה לתת את התחת אחד בשביל השני. לא בסגירות, לא בחיפוי הדדי, לא בפרגון כשצריך לוותר על דריבל ולתת פס.

משחק ההגנה היה מביך. זה לא רק חוסר התיאום וחוסר הכישרון של הרביעייה האחורית. אני שונא לדבר על מוטיבציה כפקטור בכדורגל, אבל זה פשוט זעק לשמיים שהיריבות בבית המוות רצו יותר. והולנד? שחקניה העדיפו למות כיחידים מאשר להירפא כקבוצה. בקרוב הסרט: יום ראשון האסון.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

עירד צפריר ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

כתם כתום
תניחו לו

12 Comments

אדם 18 ביוני 2012

אולי תכתוב פה באופן קבוע?

אני חושב שלכל הניתוחים החשובים חסרה תובנה אחת. כל שחקני הסגל של הולנד, פרט לשני החלוצים, אחרי עונה מזעזעת. ומה לעשות, השחקן היחידי שאני זוכר שמגיע בכושר בריצפה ועושה טורניר ענק זה רונאלדו השמן, האחד והיחיד.

martzianno 18 ביוני 2012

מצטרף לקריאה –
דה באזר זקוק לכותבים איכותיים (היום יותר מתמיד!) כמו עירד.
איכות על חשבון כמות וגו'.

הופמן 18 ביוני 2012

זו לא חכמה להגיד את זה אחרי שחטפו שלושה הפסדים, אבל הנבחרת הזו היא לגמרי אוברייטד. מילא ההתקפה, שאפשר להגיד שהיא לא רעה יחסית לנבחרות אחרות באירופה. אבל ההגנה פשוט נוראית. איפה הקומאנים, איפה הדה-בורים של הולנד הקלאסית. התקפה טובה מתחילה בהגנה, ובלעדיה אפשר רק לייחל לאיזו בעיטה של ואן דר ואארט שתיכנס במקרה למסגרת.
באמת שאני מנסה, בכל פעם מחדש, אבל אני לא מצליח לחבב אותם יותר. פשוט אין שם אף אחד לאהוב (ובכל זאת הימרתי עליהם כאלופי הטורניר. איזה לוזר אני. אולי בכל זאת מתאים לי לאהוד אותם).

עירד 18 ביוני 2012

אכן אוברייטד. הרבה צעירים מוכשרים, אבל המון עמדות חלשות. שלושה שוערים נהדרים מצד אחד, אבל מצד שני מחסור במגן שמאלי, מרכז הגנה מביך, שום ווינגר טוב פרט לרובן ובעיקר חבורה של שחקנים איטיים בקישור ובהתקפה (סניידר, ואן פרסי, הונטלאר, ואן בומל, קאוט – איזה הבדל מהסילונים של פורטוגל).
זה בסדר, יצאתי יותר לוזר ממך, כי אני עוד אמרתי שהם חלשים ולא עוברים את הבית, ובסוף בכל זאת הימרתי על הולנד כאלופה במן הפוך על הפוך כזה.

אביעד 18 ביוני 2012

הגנה נוראית שמצריכה חיפוי משני קשרים. ורק אגו כמו של ואן דר וארט מסוגל לדרוש מקום בהרכב מבלי לעשות את העבודה השחורה שהתפקיד מצריך. ואן מארוויק פישל לא מעט, אבל הכישלון הזה הוא בעיקר על השחקנים. על רובן וסניידר וואן דר וארט ודה יונג וכל האגו מניאקים.

צור שפי 18 ביוני 2012

מת על החמישיה הקמרית.

איתן בקרמן 18 ביוני 2012

עירד הייתי במשחק ההוא מול פורטוגל ב-2006, שאלתי עיתונאים הולנדים מה הקטע עם קויט במקום ואן ניסטלרוי וכו', והם ענו לי תשובה שאולי היתה רק תירוץ, אבל מי אצלנו בכלל היה מדמיין דבר כזה: "זאת בכלל נבחרת שאנחנו מכינים למונדיאל 2010". הכינו טוב.

פיני 18 ביוני 2012

"כולם מאמנים של יום ראשון"
מישהו אמר לפני האליפןת שהולנד אוברייטד, הרי הכתירו את רוסיה לפחות לחצי הגמר אחרי המשחק הראשון

רוני שטנאי 18 ביוני 2012

" לא צריך לצפות ליותר מדי מהנבחרת הזו. הגנה חלשה , לא בינונית ולא כלום. למונדיאל הגיע סניידר בכושר שיא גם רובן היה בכושר מעולה , יחד עם כמה וכמה גורמים ההגעה לגמר הייתה פנטסטית. עברו שנתיים ההגנה רק נחלשה ואפילו מאוד, סניידר זה לא אותו סניידר, רובן מגיע עם קושי מנטלי עצום, ואן פרסי של ארסנל זה לא ואן פרסי בנבחרת, ואן בומל התבגר ולאו דווקא השתבח עם השנים..

בקיצור השם הגדול שיש להולנד לא יחזיק יותר מדי והדחה בשלב הבתים לא תפתיע יותר מדי. אני מקווה שואן מרוויק ישתף יותר צעירים כמו נארסינג הנהדר ולא יתעקש על החברה הוותיקים, אבל אני מאוד מסופק. ההתעקשות על באומה והילד מפ.ס.וו גם לא מובנת לאור העונה של אניטה מאייאקס, אפלאיי שלא שיחק כל העונה גם הוא בסגל וזה קצת תמוה. לדעתי ואן מארווייק עדיין לא מצא את ההרכב בו הוא רוצה לשחק ויש לו עדיין התלבטויות. הפציעות האחרונות עוד הופכות את המאבקים ליותר קשים"

זה מה שכתבתי ב 31.5 בקיצור די צפוי עבורי. אני גם לא מרגיש ריקנות תהומית לעומת טורנירים אחרים בהן ההדחות מאוד כאבו לי. כאן צריך להשלים עם המציאות – הפערים היו גדולים מדי, ולמרות הכל אפילו אתמול עוד יכולנו לעשות משהו.

כתיבה מעולה עירד, האגו אוכל כל חלקה טובה. ב 2006 רק מאבקי אגו מול ואן נסטלרוי אחרי הבית המוקדם שמו את רוד על הספסל. אבל ב 2008 אין לי טענות נגד ואן באסטן, אני סבור שההדחה נבעה בעיקר מהמצב המוראלי לאחר ההפלה כשהשחקנים היו בבית החולים לפני המשחק ללוות את חברם.

דורפן 18 ביוני 2012

יש עניין שמתייחסים אליו פחות. זה הדור הראשון של כוכבים הולנדים שאפילו לא בילה חלק מהקריירה באותה קבוצה – עד 2000-2004 עדיין היו הרבה ילדי ואן חאל שהייתה להם היסטוריה משותפת. עכשיו הם א. פחות מוכשרים ממה שעושים מהם. ב. חסרי כל רוח קבוצתית

יואב בורוביץ' 19 ביוני 2012

שמות גדולים אבל מהות גדולה הרבה פחות. סניידר מאוד אוברייטד. עונה נפלאה באינטר, אבל לא מעט עונות הרבה פחות נפלאות וזה עוד התחיל באייאקס. ואן דר וארט שחקן בינוני פלוס שלא זז טוב על המגרש וכמעט כל מה שיש לו זו בעיטה נהדרת. רובן זה רובן- אין צורך להרחיב. ואן פרסי גם היה סוג של אכזבה במשך מרבית הקריירה עד השנה. לדעתי אפילו היו צריכים להשתמש בדירק קאוט, עד כדי כך מצב ה"כשרון" שלהם לא מזהיר ואפילו לא בחלק ההתקפי.
בהגנה- ברור שאין להם הרבה טאלנט.
לסיכום, נבחרת מאוד אוברייטד שגם במונדיאל כלל לא הרשימה. יש שם כשרון, ולעתים הוא יכול להתפרץ, אבל לרוב זה לא יקרה. צריכים דור חדש.

יאיר 18 ביוני 2012

על חוס הידינק אי אפשר לומר שהוא כשל בצורה בוטה עם הולנד-הוא הרי העלה אותם לחצי גמר המונדיאל ב-98.
פרנק רייקארד אמנם נכשל עם הולנד ביורו 2000 כאשר הם היו פייבוריטים להגיע לפחות לגמר, אבל גם הוא הגיע לחצי הגמר בטורניר זה
(אולי הכשלון הוא בעצם העובדה שגם הידינק וגם רייקארד נפלו בחצאי הגמר בגלל פנדלים?-אוי, האירוניה….)
רק על לואיס ואן חאל אפשר לומר שהוא כישלון בלי שום צל של ספק-הוא אפילו לא העפיל למונדיאל ב-2002!!!

Comments closed