ובינתיים בבלומפילד – ירון גרופמן

מה קורה בבלומפילד

לקראת חזרתם הצפויה של האדומים לליגת העל בעונת 2018/19, התפניתי לברר מה בעצם קורה בבלומפילד. איזה אצטדיון צפוי לקבל את פניה של העולה החדשה לליגת העל? מה התכנון? מה עם היציעים הוותיקים? יהיה פאב? מתי יסתיים השיפוץ? חיפוש פשוט בגוגל נתן תשובות כלליות בלבד. עלות הפרויקט כ 315 מיליון שקלים, מספר מקומות הישיבה במתקן יורחב ל 29,000 והוא יותאם לסטנדרטים המעודכנים של אופ"א. באחת הידיעות גם הופיעה תמונה של הדמיה, לא משהו שאפשר ללמוד ממנו איך באמת ייראה האצטדיון.

לגבי לוח הזמנים התגלו ברשת מסרים סותרים. דיווח אחד מינואר האחרון סיפר  ששיפוץ בלומפילד נעצר והחנוכה תידחה ל 2019. ידיעות מפברואר סיפרו  שהשיפוץ יתנהל מסביב לשעון וצפוי להסתיים בזמן לפתיחת עונת 2018/19. דיווח מאפריל עדכן את הצפי לסיום העבודות לסוף 2018.

כמובן שאין לי כל טענה ל YNET, ONE  וספורט 5. הם ניזונים מהודעות לעיתונות שמוציאה עיריית תל אביב, אין להם מידע עצמאי וישיר אודות אחד הפרויקטים הגדולים ביותר המבוצעים כעת במימון כסף ציבורי.

המקור לקבלת מידע כזה הוא הגופים הציבוריים האחראיים לייזום וניהול הפרויקט. לשם הלכתי כמובן.

*

התחלתי באתר עירית תל אביב. האצטדיון הוא בבעלות העירייה, היא בעלת המאה ובעלת הדעה, הכול בידיה. אתר העירייה בדרך כלל מוצלח במישור המידע והשירותים לאזרח, אבל בהקשר של פרויקט בלומפילד אין בו שום ערך. חיפוש בנושא הביא קישורים להמון מסמכים עירוניים המאזכרים את האצטדיון כחלק ממתחם, כחלק מציר, קישורים לתקציב העירייה משנים שונות ולתכניות בניין עיר שונות. מכל המסמכים האלה – אם יש לך המון סבלנות ואתה יודע לקרוא דוחו"ת כספיים ותוכניות אדריכליות – ניתן ללקט שברי מידע על גורלו ועתידו של האצטדיון, אבל תיאור פשוט, זמין וקריא על הפרויקט אין.

עברתי לאתר של חברת היכלי הספורט ת"א יפו. זו חברה עירונית, בבעלות מלאה של העירייה, המנהלת ומתפעלת את שני אצטדיוני הכדורסל העירוניים (יד אליהו ושלמה) ואת אצטדיון בלומפילד. באתר לא מעט שבחים לפועלה של החברה והצלחותיה, אבל בנושא הפרויקט הוא חסר תועלת. תחת הלשונית 'בלומפילד' מצאתי הודעה "נחזור בקרוב גדולים וחדישים יותר", תמונה של האצטדיון המצוי בשיפוץ וסרטון תדמית קצר, בן חמישים שניות, המספר על ההיסטוריה של האצטדיון ומראה טרקטור מבצע הריסת יציעים. מפרט, תקציב, לוח זמנים? יוק.

בלומפילד היכלי הספורט

צ'אנס אחרון, אתר הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב יפו. הרשות גם היא גוף ציבורי, הזרוע הכלכלית של העירייה והיא יוזמת, מנהלת ומבצעת פרויקטים בעיר. היא מנהלת ומבצעת גם את פרויקט בלומפילד, אבל אין באתר שלה שום מידע עליו, מלבד פסקה סתמית המסבירה כי האצטדיון ישוקם וישופץ על בסיס המבנה הקיים.

בשורה התחתונה, כל הגופים הציבוריים המעורבים בפרויקט לא מוצאים לנכון לשתף את הציבור במתווה השיפוץ, בעלותו, בלוח הזמנים שלו ובהתקדמות. מדובר באצטדיון הכדורגל המרכזי של ת"א יפו, מתקן בעל היסטוריה עשירה, בו משקיעה העירייה כספי ציבור בהיקף עצום, המגיע לכמעט 30% מתקציב הפיתוח השנתי שלה. תושב העיר או סתם אוהד המתעניין מה בדיוק קורה שם יכול להמשיך להתעניין. הרבה דברים מעניינים יש בעולם שקשה למצוא להם תשובה.

*

תרבות שלטון לא מתמצה בעיסוק בעניינים שברומו של עולם, כמו הפרדת הרשויות, סמכויות ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון והתערבות בג"צ, או בזוטות צעקניות מעולמם של חברי הכנסת, מי אמר מה באיזה שבתרבות או בראיון ברדיו ולמי. תרבות שלטון, לפחות בדמוקרטיות מערביות, היא שקיפות, מסירת מידע לציבור על הנעשה ברכושו, בכספיו, בנדל"ן שלו, אשר כולם מופקדים בידי הרשות ובידי הפקידים הנוכחיים בנאמנות. תרבות שלטון מקצועית, הוגנת, מחלחלת למטה. היא תורמת לתרבות ניהול של אגודות ספורט, לתרבות דיון, לתרבות אוהדים. שלטון המתייחס ברצינות לעצמו ולחובותיו מהווה דוגמה לסקטור הפרטי ורשאי לדרוש ממנו לנהוג על פי אותם קריטריונים. שלטון שלא מוסר מידע לציבור מסמל זלזול, שחיתות, פרוטקציוניזם.

*

מתוסכל נכנסתי להתעניין באצטדיון החדש שבונה בימים אלה מועדון הכדורגל טוטנהאם. באתר המודרני, האלגנטי והיעיל של המועדון התעדכנתי בתוכניות מפורטות של האצטדיון החדש, צפיתי בהדמיות, ביקרתי בו באמצעות מציאות מדומה, ראיתי את מפרטי היציעים, השטחים הציבוריים, השירותים ההיקפיים והחניה. באמצעות חמש מצלמות המשדרות 24/7 ביקרתי באתר העבודות וראיתי כיצד הן מתקדמות. מועדון הכדורגל טוטנהאם אינו בבעלות עיריית לונדון או גוף ציבורי בריטי אחר, הוא בבעלות חברה פרטית. לפני ימים ספורים צפיתי, אכול קנאה, בטקס הפרידה לוייט הארט ליין הישן, טרם הריסתו, בו עלו על כר הדשא ותיקי השחקנים ועשרות אלפי אוהדים שרו יחד עם מקהלה את שיר המועדון. בסרט ששודר לפני הטקס אמר הבעלים והיו"ר דניאל לוי: "ביקרתי באצטדיון הזה לראשונה כשהייתי בן שבע. אני גאה להיות יו"ר המועדון המפואר הזה, השייך למעשה לאוהדים. אני רק שומר החותם, אחרי יבוא יו"ר אחר". הוא השתמש במילה CUSTODIAN, שפירושה בעולם העסקים והמשפט – מי ששומר על רכושו של אחר ומנהל אותו לטובתו. הוא הבעלים של המועדון. תרבות שלטון. תרבות ספורט. תרבות אוהדים. תרבות.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

74 תגובות ל “ובינתיים בבלומפילד – ירון גרופמן”

  1. ניב (פורסם: 16-5-2017 בשעה 11:14)

    לחיות תחת ערפל הקרב.

    להגיב
    • Yaron G (פורסם: 16-5-2017 בשעה 11:18)

      זה שומר על אזרחים דרוכים.

      להגיב
  2. ערו (פורסם: 16-5-2017 בשעה 11:22)

    אנחנו רחוקים שנות אור מאנגליה…עצוב
    וזה לא משהו שקשור לתקציב כזה או אחר, זה עניין של גישה ותרבות.

    להגיב
  3. אלון (פורסם: 16-5-2017 בשעה 12:19)

    אני חייב להגיד שזה פשוט מוזר
    עיריית תל אביב היא עיריה טובה. לא ברור לי איך הביזיון הזה קורה
    איך יכול להיות שלא עובדים שם?

    להגיב
    • אנונימוס (פורסם: 16-5-2017 בשעה 19:23)

      להזכירך מדובר באותה עירייה שפשוט בא לקבוצת הכדורסל של הפועל והודיעה לה שהיא עוברת ליד אליהו ושתסתדר, כן?
      כי פה מתחילה הטעות שלך. לא מדובר בעיריה טובה. בסטנדרטים ישראלים מדובר בעיריה טובה כנראה. זה רק כי השלטון המקומי בישראל מורכב מחבורת חדלי אישים, אינטרסנטים ועסקנים דרג ג'. אז לידם עיריית חולדאי נראית כמו שמש העמים. אבל בפועל מדובר בעיריה לא טובה, שמשרתת בעיקר את המגלומניה של חולדאי והחברים העשירים שלו.

      להגיב
    • קורדל סטיוארט (פורסם: 17-5-2017 בשעה 17:49)

      אני עובר ליד האצטדיון לפחות פעם בשבוע .כבר חודשים שאין שם פעילות.בטח לא שקשורה לשיפוץ.וזה מתסכל.אני לא רואה איך המגרש יהיה מוכן לעונה הבאה.

      להגיב
  4. אורן השני (פורסם: 16-5-2017 בשעה 12:53)

    ירון, תודה על הפוסטים המעמיקים.

    להגיב
  5. Oded (פורסם: 16-5-2017 בשעה 13:07)

    פוסט מעניין וכל הכבוד על ההשקעה
    לא יודע איך עושים את זה או אם יש לך כח לזה אבל יש פניות שניתן לבצע לפי חוק חופש המידע שגופים ציבוריים חייבים לספק
    ייתכן שפנייה מסודרת לגופים הללו (בהנחה שהם כפופים לחוק) תחייב אותם למסור את המידע
    אולי מישהו מהמגיבים יודע כיצד עושים זאת בפועל

    להגיב
    • Yaron G (פורסם: 16-5-2017 בשעה 14:09)

      ראשית תודה לכל המודים. כייף לשמוע.
      לגבי חוק חופש המידע – נראה שהחוק חל גם על מידע כזה ולכן אפשר לפנות לעירייה ולדרוש לקבלו.
      הפוסט עסק בסוגיה קצת שונה – למה הרשויות לא נותנות את המידע וולונטרית? למה פרויקט עצום כזה מתנהל בכספי ציבור מבלי שהגופים המנהלים אותו מרגישים צורך לשתף את הבעלים האמיתי – הציבור – במתרחש?

      להגיב
      • Oded (פורסם: 16-5-2017 בשעה 19:50)

        אז פיספסתי :)
        רוב האנשים (והארגונים) משתפים במידע רק אם ״מכריחים״ אותם
        באנגליה כנראה שדעת הקהל גרמה לטוטנהאם לשתף, אנחנו לא באזור…

        להגיב
    • דור (פורסם: 18-5-2017 בשעה 01:24)

      למען האמת.. כבר באתי לכתוב הודעה מנומקת על חוק חופש המידע אך הפסקתי באמצע כי בתכלס התבאסתי רק מלחשוב כמה זמן אצטרך לחכות לפינה שלי ב13. בכל מקרה החוק מצוין ומביך את רשויות המדינה בהמון מקרים, אך צריך להיות נודניק רציני בכדי להשתמש בו. לרוב, הוא מהווה ככלי רווחי במיוחד לעורכי דין מפולפלים שמריחים את עוולות השלטון ובאמצעותו עתירות מנהליות גם מתקנים משהו במדינה וגם עושים לביתם.

      להגיב
  6. yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 13:35)

    מה שאתה אומר בעצם זה שלהפועל אין מה למהר עם החזרה לליגת העל…
    לגבי מכבי, אני מקווה לשמוע על בניית איצטדיון חדש באור יהודה/רמה"ש במהרה. הרגשה שלי, אם זה יקרה אנחנו נהיה הרבה יותר מעודכנים.

    להגיב
  7. yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 13:59)

    ניסיתי לעזור בחיפושים ומצאתי כתבה מעניינת על איצטדיונים בבעלות הקבוצה.
    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001186595

    להגיב
    • Yaron G (פורסם: 16-5-2017 בשעה 14:23)

      לא הכרתי. מעניין.
      בכל מקרה המודל של הבעלות הפרטית מתאים למקומות גדולים, לכמויות אוהדים גדולות, לכדורגל גדול.
      בארץ קטנה עם מספרי אוהדים קטנים וכדורגל קטן מתאים יותר המודל של בעלות ציבורית – אצטדיון אזורי משובח שמשרת כמה קבוצות. אצטדיון כזה – המושבה ונתניה דוגמאות טובות – יכול להצדיק את קיומו.

      להגיב
      • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 14:50)

        מסכים באופן עקרוני אבל עולות כמה שאלות וייתכן שיש מקום ליוצאי דופן.
        1. אם טרנר היה בבעלות פרטית, לא סביר להניח שהיו מביאים לב"ש הרבה יותר הופעות ממה שמביאים כרגע? כרגע זה שייך לעירייה ואף אחד לא מחפש לעבוד קשה אם הוא לא חייב. בעלות פרטית היתה מחייבת את הבעלים לעשות יותר.
        ברור לי גם שטרנר יוצא דופן ושזה לא נכון לגבי פ"ת.
        2. אם גולדהר רוצה ומוכן להשקיע כמה מאות מיליונים בהקמה ותפעול של איצטדיון, האם לא כדאי לעודד אותו?
        ברור שזה נכון בעיקר מאחר ומדובר בת"א אבל יש לי הרגשה שהוא יכול להביא מודל כלכלי של WIN WIN שיעזור לקבוצה אבל גם לתושבים/עירייה.

        להגיב
        • Ollie Williams (פורסם: 17-5-2017 בשעה 11:59)

          לא יודע אם היו מביאים הופעות לב"ש באופן כללי, בלי קשר לטרנר.
          עניין של ביקוש והיצע.
          הרבה פחות אנשים ייסעו במיוחד לב"ש כדי לראות להקה, מאשר לת"א.

          אבל אני בטוח שהפקות המוזיקה יתמוגגו מאצטדיון מודרני בת"א שיכול להכיל כ 40K צופים בתנאים עדיפים משמעותית על פארק הירקון, לקהל לאמנים ולהפקה
          ולא אצטדיון ר"ג שאלא אם אתה יושב על רמקול אתה לא שומע 3/4 הופעה וצריך טלסקופ בשביל לראות את הבמה

          להגיב
          • yaron (פורסם: 17-5-2017 בשעה 13:45)

            הכוונה היתה שאנשים מב"ש והדרום יוכלו לראות הופעות בב"ש במקום לנסוע לת"א.

            להגיב
            • יניב פרנקו (פורסם: 17-5-2017 בשעה 13:48)

              המפיקים הכי בכירים היו שותפים לתכנון סמי עופר . הוא מושלם לזה. אבל למכור כרטיסים למופע במרכז הארץ קל בהרבה מלמופע בצפון או בדרום (תחשוב על תושב באר שבע שמתלבט אם ללכת לבריטני בחיפה).
              אבל סמי עופר עובד לא מעט באירועי חברות עסקיות.

            • Ollie Williams (פורסם: 17-5-2017 בשעה 16:04)

              בדיוק לזה התכוונתי.
              לא צריך ללכת כ"כ רחוק כמו מב"ש עד חיפה.
              תחשוב על איש אחד באשקלון ואיש אחד בנתניה.
              אם אתה עושה הופעה בב"ש כנראה שרק האשקלוני יבוא.
              אם אתה עושה הופעה בחיפה כנראה שרק הנתנייתי יבוא.
              תעשה הופעה בת"א ושניהם יבואו.

          • גיא זהר (פורסם: 17-5-2017 בשעה 14:32)

            הבעיה שלא מאמינים בכוח הקניייה של אנשי הנגב עצמם ונלהופעות באמפי (שמכיל כעשרת אלפים מקומות) מביאים שלמה ארצי או זמרים ים תיכוניים. לדוגמא אלן פרסונס פרוג'קט מגיע לחיפה (גם לפילרמונית יש סדרת מנויים בחיפה) ולבאר שבע לא למרות שכוח הקנייה דומה כמעט. לא סופרים את הדרום (גם את הצפון אבל פחות).

            להגיב
            • yaron (פורסם: 17-5-2017 בשעה 15:26)

              לזה בדיוק כיוונתי.
              השאלה היתה מה היה קורה אם האצטדיון היה פרטי ולבעלים היתה מוטיבציה לעשות כסף.
              אין לי תשובה אבל התחושה שלי היא שהיינו מופתעים לטובה מכוח הקנייה של הדרום.

            • Ollie Williams (פורסם: 17-5-2017 בשעה 16:07)

              לא יודע לגבי הופעות בסדר גודל של אלן פרסונס פורג'קט או הפילהרמונית.
              מדובר כאן על סדר גודל אחר לגמרי – כמו אירוסמית, גאנז, רדיוהד, בריטני.
              אמנים שיבואו לארץ רק להופעה אחת ויביאו 50 אלף איש.
              כך שלעשות הופעה גם בב"ש, גם בחיפה וגם בת"א לא יבוא בחשבון.

              אולי יום אחד זה יקרה ואשמח להתבדות. אבל מהיכרות עם הקהל הישראלי אני בספק שמספיק אנשים בב"ש יבואו להופעה שלא היו הולכים אליה לו הייתה בת"א, בכדי לכסות על אלו שהיו באים לו זה היה בת"א אבל ויתרו כי זה בב"ש.

            • yaron (פורסם: 17-5-2017 בשעה 21:48)

              כנראה שלא הובנתי נכון.
              השאלה היתה מה היה קורה אם טרנר בגודלו הנוכחי היה בבעלות ברקת.
              לדעתי היה לה אינטרס הרבה יותר גדול לעומת העירייה לעשות ממנו כסף.
              אלן פרסון דווקא דוגמא מצויינת, אני לא מדבר על אנשים מנתניה שייסעו להופעה בב"ש, אני מדבר על 15,000 איש מהדרום שיבואו לראות הופעות טובות בטרנר.

            • Ollie Williams (פורסם: 18-5-2017 בשעה 07:30)

              אני מנסה לחשוב על להקות גדולות שמילאו לאחרונה למשל את האמפי פארק בראשון (כ 10,000 מקומות) כמו אלט ג'יי או טיים אימפלה ואני בספק שהן מביאות את אותה כמות קהל בב"ש.
              פארל וויליאמס למשל ביטל שם הופעה בגלל שלא מכר מספיק כרטיסים, לא חושב שבב"ש כן היה מוכר.
              אני לא בטוח שאלן פרסונס זו דוגמה טובה כי אני לא בטוח שהם יביאו 15,000 איש בארץ בלי קשר ללוקיישן.

  8. עשר (פורסם: 16-5-2017 בשעה 14:11)

    סביר שמדובר בערפול מכוון כדי להסתיר קיפאון וחוסר מעש. אם הם היו מתקדמים הם היו מייחצנים את זה יופי.

    להגיב
  9. ניינר / ווריור (פורסם: 16-5-2017 בשעה 14:31)

    אני גר לא רחוק משם ועובר ליד בלומפילד כמה פעמים בשבוע. שום דבר לא זז, אין נפש חיה במתחם ואיפה שהיה הדשא יש היום הר של חול. לא ברור מה יהיה קודם, הרכבת בת"א או בלומפילד משופץ. או ששניהם לא
    כאוהד ספרס מאד התרגשתי בטקס הנהדר והמכובד הזה. תרבות ספורט במיטבה

    להגיב
    • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 14:59)

      זאת עוד נקודה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות והיא לא פחות חמורה.
      למה דפקו למכבי והפועל עונה שלמה בה יכלו להמשיך לשחק בבלומפילד???

      להגיב
      • אורן השני (פורסם: 16-5-2017 בשעה 15:52)

        לפחות עוד עונה. כמו שזה נראה זו תהיה יותר מאחת

        להגיב
        • Yaron G (פורסם: 16-5-2017 בשעה 16:03)

          אם יישחקו בבלומפילד דקה לפני עונת 2019/20 זה יהיה נס. סך כל ההשבתה תהיה שלוש עונות, אולי יותר.

          להגיב
          • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 16:10)

            בכל מקרה בזבזנו כבר עונה שלמה בשביל שלב ההריסות שלקח חודשיים גג…

            להגיב
  10. רועי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 15:09)

    רק לי הפסקה הזו מאוד עצובה ?
    "כמובן שאין לי כל טענה ל YNET, ONE וספורט 5. הם ניזונים מהודעות לעיתונות שמוציאה עיריית תל אביב, אין להם מידע עצמאי וישיר אודות אחד הפרויקטים הגדולים ביותר המבוצעים כעת במימון כסף ציבורי."
    הגענו למצב שאין לנו טענות לגופי תקשורת גדולים שלא מנסים לבצע עבודת עיתונאות מינימלית.
    להיות ניזון מהודעות לעיתונות זו לא עבודת עיתונאות.

    להגיב
    • D! פה ועכשיו (פורסם: 16-5-2017 בשעה 18:45)

      צודק. עצוב ביותר.

      להגיב
  11. yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 15:15)

    טוב, שוטטתי קצת בערבות האינטרנט והנה כמה ממצאים הזויים.
    במקום קישורים אצרף את כותרות הכתבות.
    1.העבודות החלו רשמית באוגוסט 2016.
    2. "שיפוץ בלומפילד נעצר, חניכתו תתעכב עד 2019" – "אז מדוע בלומפילד לא יהיה מוכן בזמן? ל-ONE נודע כי הבעיה שנצורה והובילה לעיכובים התרחשה בכל הנוגע לעבודות של חשיפת הבטון, שלב מהותי בשיפוץ האצטדיון. העבודות היו אמורות להתרחש בתוך המכרז הראשון, אך לבסוף לא יצאו לפועל בשל פערים בהערכת העבודה. הקבלנים טענו כי יש חוסר ודאות מבחינת הערכת היקף העבודה הזו, ולכן עניין חשיפת הבטון לא נכנס לבסוף אל המכרז הראשון ובשל כך העבודות נעצרו."

    3. בלי יותר מדי רעש מסתבר שבינואר 2017 יצא מכרז נוסף לשיפוץ האיצטדיון… הערכה שלי היא שהקבלן הראשון היה אחראי רק על ההריסה… הזוי לגמרי!
    הנה קישור למכרז – http://ta-eda.co.il/data/tender-1-2017.pdf
    ניתן לחפש "מכרז 1/2017 לביצוע עבודות הקבלן הראשי במסגרת פרויקט שיפוץ והרחבת אצטדיון בלומפילד בת"א-יפו" באתר הרשות לפיתוח כלכלי של עיריית תל אביב יפו.

    4. בהארץ מדווחים שלא כל האצטדיון יהיה מקורה… "רוצים גג בבלומפילד? 275 מיליון שקל אינם מספיקים"
    "בניגוד לחמשת האצטדיונים האחרונים שנחנכו בישראל, שבהם מותקן גג מעל כל אחד מהיציעים, בלומפילד יקורה רק בחלקו — זאת בניגוד לתוכניות המקוריות. "זו החלטה שהתקבלה על ידי המזמין", מסביר קהת, "עיריית תל אביב החליטה לקרות רק את היציע המערבי…"

    איזה יופי :-)

    להגיב
    • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 15:18)

      אפריל 2017 (כן, בחודש שעבר)
      "אשר גרין בע"מ נבחרה לקבלן ראשי בפרויקט שיפוץ איצטדיון בלומפילד"
      http://www.themarker.com/realestate/1.3982327

      להגיב
      • מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 16-5-2017 בשעה 20:39)

        אז לפחות בקטע של הקבלן קיבלו כנראה החלטה טובה. הנ"ל בנה את היכל הספורט בחולון ואנשי העירייה, החברה הכלכלית ואחרים היו מלאי שבחים. רק שיחליטו שבאמת צריך להתחיל לעבוד כבר, מי יודע, אולי יש התניות בהסכם עם הקבלן לגבי מועד התחילה ו/או שינויים בתכניות.
        והבדיחה שלפיה הטריבונות שאחרי השערים לא תהיינה מקורות, אם לא הייתה על חשבוננו הייתי צוחק.

        להגיב
        • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:16)

          לא מכיר ומאמין לך שהבחירה טובה, העניין הוא שרק לפני חודש הוא זכה במכרז ובזמן הזה עיריית תל אביב יוצאת בספינים שהיא מבקשת לעבוד סביב השעון ולהקדים את מועד הסיום…
          לגבי הגג זאת פשוט שרלטנות לשמה! העירייה מפיצה "הדמיה" עם גג מלא ומעלימה מהציבור את הפרט הקטן הזה.

          להגיב
          • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:56)

            האמת היא שטעיתי, מסתבר שהעירייה לא הסתירה את זה.
            לגמרי בדיחה.

            להגיב
      • Yaron G (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:25)

        ״להערכת עיריית תל אביב, השיפוץ יעמיד את האצטדיון בסטנדרטים של אופ״א״
        מגוחך
        סטנדרטים זה לא עניין של הערכה
        יש ספר שלם, אם עומדים בהנחיות אז מקבלים דירוג, לא אז לא

        להגיב
    • רועי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 15:22)

      העיקר שהפועל מיהרו לשלוח מכתב הערכה לעיריית ת"א כאנטי למכבי…

      להגיב
  12. איתמר (פורסם: 16-5-2017 בשעה 16:14)

    מלכתחילה לא הבנתי מדוע בוחרים לשפץ איצטדיון ישן שיסודותיו רקובים במקום להרוס ולהקים באותו מקום איצטדיון חדש ומודרני שישרת את הפועל ומכבי בחמישים השנים הבאות.
    בסכומים שמתפרסמים אודות השיפוץ (בין 275 מיליון שקל ל – 310 מיליון שקל) אפשר היה להקים איצטדיון חדש.
    טרנר – 220 מיליון שקל.
    המושבה – 200 מיליון שקל.
    נתניה – 250 מיליון שקל.
    להפועל אין צורך ביותר מעשרים אלף מקומות כך שהעלות לא תהיה רחוקה מאוד מזה של טרנר.
    אם גולדהאר רוצה לשחק באיצטדיון של 30-35 אלף מקומות הוא מוזמן לממן את התוספת (או לבנות בעצמו איצטדיון).

    להגיב
    • שי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 18:20)

      סמי עופר – בסטנדרט גבוה ובתכולה דומה – עלה חצי מיליארד.

      להגיב
      • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:17)

        אני מוכן להתערב שבלומפילד לא יהיה ברמה של סמי עופר בלי קשר לתכולה.

        להגיב
        • Lord Anthony (פורסם: 17-5-2017 בשעה 08:38)

          לא ממש הימור מסוכן. את סמי עופר תכננו KSS, מהמשרדים המובילים בעולם בתכנון אצטדיונים, את השיפוץ של בלומפילד מתכננים מנספלד קהת, שהניסיון היחיד שלהם בתכנון אצטדיונים זה שהם עשו את העבודה השחורה בסמינר עופר, כצד המקומי.

          להגיב
    • גיא זהר (פורסם: 17-5-2017 בשעה 07:56)

      יובה סטדיום נבנה במשך כשנתיים וחצי (באיטליה, לא בגרמניה!) על חורבותיו של הדלה אלפי. עלות בנייתו של האצטדיון שתכולתו טיפה מעל 41 אלף – 155 מליון יורו במחירים של אז כ700 מליון שקל – לא רחוק ממחיר בניית המזהם, והבנתי שבסטנדרטים יותר גבוהים. לגבי בלומפילד, עזבו את עניין הגג, למיטב זכרוני אין תאי צפייה, זה אמיתי? שלא לדבר על החנייה מסביב (המוסכים יכולים לקלוט 14 ואפילו בזמנו 20 אלף, איך יקלטו 29?

      להגיב
      • Yaron G (פורסם: 17-5-2017 בשעה 08:27)

        אני לא מתפלא. איטליה על אף כל בעיותיה הידועות היא עדיין אחת הכלכלות הגדולות בעולם ובעלת יכולות פנטסטיות בתעשיה כבדה ובניה.
        מערכות הכבישים, המנהרות והגשרים בצפון, אל תוך האלפים, הן מהמורכבות בעולם.

        להגיב
  13. שלו (פורסם: 16-5-2017 בשעה 16:23)

    אקצר לכם את מה יהיה.
    יהיה אצטדיון מקורה ל 35k צופים עם כל מה שצריך לאצטדיון מודרני.
    וזה לא יגמר לפני העונה 2019-20.
    העיריה כאילו תכנע כדי שמכבי יבטיחו לשחק שם.
    הם רוצים שגולדהאר יעזור בעלויות וגם ההתאחדות.
    הכל עניין של כסף.
    למכבי בלומפילד זה פתרון טוב.
    גם לנבחרת שיהיו לה שלושה אצטדיונים גדולים ושלושה קטנים לארח בהם.

    להגיב
    • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 16:34)

      למיטב הבנתי אצטדיון מקורה של +35K מחייב הריסה ובנייה מחדש. המגבלה של 25K ששונתה ל-29K היא בגלל ההחלטה לשפץ את הקיים.
      זה מזכיר את הרכבת הקלה – "חשבתם שהאצטדיון בחיפה מדהים? חכו שהשיפוץ באצ' היפואי יסתיים לקראת עונת 2015/16" – http://www.one.co.il/Article/16-17/1,1,3,0/223715.html
      בהחלטה המקורית מ-2013 דובר על 25K והעלויות הוערכו ב- 150 מיליון לעומת 450 מיליון במידה ויהרסו וייבנו מחדש.
      נכון להיום עלויות השיפוץ קפצו ל- 275 מיליון.
      ככל שאני קורא יותר אני מבין בדיוק למה העירייה לא משתפת אותנו בהתקדמות הפרוייקט…

      להגיב
    • Lord Anthony (פורסם: 16-5-2017 בשעה 16:39)

      אתה אופטימי מדי.
      מה שיהיה זה איצטדיון טדי עם צבע חדש ובלי גג.
      והבניה אכן תסתיים אפשהו ב 2020, כנראה לקראת סופה.
      ברגע שהתיכנון והביצוע כולו בידיים ישראליות אין אף אחד שיודע להתמודד עם פרוייקט בסדר גודל כזה, ועוד נשמע הרבה סיפורים מכל תהליך השיפוץ.

      להגיב
      • Amir A (פורסם: 16-5-2017 בשעה 17:17)

        יאללה יאללה. עוד אחד שחושב שהכדורגל בישראל צריך זרים בשביל להתקדם….
        תעלת בלאומילך 2017

        להגיב
        • Ollie Williams (פורסם: 17-5-2017 בשעה 11:56)

          לא יודע, איכשהו באירופה הם מצליחים לבנות אצטדיונים גדולים יותר, טובים יותר, בפחות זמן ובאותן עלויות פלוס מינוס, אז אולי הגויים האלה כן יודעים משהו

          להגיב
    • D! פה ועכשיו (פורסם: 16-5-2017 בשעה 18:56)

      בלומפילד זה פתרון רע. אצטדיון צריך להיות ליד רכבת

      להגיב
      • Yaron G (פורסם: 16-5-2017 בשעה 19:09)

        תחנת אליפלט של הרכבת הקלה, הקו האדום, היא ממש על יד.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 16-5-2017 בשעה 20:33)

          ייגמרו לבנות אותם גם ביחד

          להגיב
          • ניינר / ווריור (פורסם: 16-5-2017 בשעה 21:00)

            אם בכלל

            להגיב
          • אמיתי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 21:18)

            יש לי התערבות על הרכבת הקלה. לפי הלוז שלהם זה ב2021. אני אנדר 2023 הבעסה שיש לי חבר בחברת ייעוץ לפרוייקט שאומר 2025 צפונה

            להגיב
            • Ollie Williams (פורסם: 17-5-2017 בשעה 11:50)

              לא מבין את האופטימיות שלך, ברגע שהודיעו שזה צפוי להסתים ב 2021 היה לי ברור שלפני 2025 זה לא יסתיים.

              גדלתי בר"ג, בשנת 97 או 98 סגרו צומת די משמעותי על דרך ז'בוטינסקי (ליד שווארמה שמש וקולנוע אואזיס למביני עניין) למשך כשנה לצורך התקנת תשתית חשמל לרכבת הקלה לקראת תחילת העבודות…

              אז לא הייתי סומך על הלו"ז שלהם. בשיט.

            • אמיתי (פורסם: 17-5-2017 בשעה 12:25)

              אתה כנראה צודק.. עד שזה יושלם בטח נישכח מההתערבות..

      • איציק (פורסם: 16-5-2017 בשעה 21:07)

        אחר-כך תבקש שהרכבת תתאם זמנים עם שעות המשחקים, וגם תגדיל את מספר הקרונות. בקיצור, דרישות יש לך, ולהתאמץ קצת?

        להגיב
        • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:21)

          אתה חייב להזכיר לי את המשחק של הנבחרת נגד איטליה שהגעתי ללוד באחת בלילה כי ל"רכבת המיוחדת" היתה עצירה רק בסבידור ואפילו לא טרחו ליידע על כך את האוהדים?
          מה שכן, היו דיילות בתחנה בחיפה :-)

          להגיב
        • D! פה ועכשיו (פורסם: 19-5-2017 בשעה 16:47)

          איציק, אני בטוח שאם היו הימורים על זה המשחקים היו זזים כדי להתאים את עצמם לרכבות.

          להגיב
  14. צור שפי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 17:14)

    עכשיו נרגעתי. איזה מזל שירדנו. בעצם אולי נבקש לשחק בוייט הארט ליין החדש או איך שלא יקראו לו. האמת שעל רקע העונה האחרונה אפשר לשחק גם במגרש בלי שערים. הפארק הלאומי ברמת גן נראה לי אחלה (נחליף את האולטרס בחיות מהספארי).

    להגיב
    • מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 16-5-2017 בשעה 20:32)

      סחתיין על ההומור העצמי

      להגיב
  15. אריק האחר (פורסם: 16-5-2017 בשעה 17:48)

    צור
    התגלגלתי מצחוק לתגובה שלך .
    אחר כך תפסתי שהבדיחה שלך היא למעשה הבדיחה על כמעט כל הקבוצות בארץ.
    עצוב !

    להגיב
  16. אסף the kop (פורסם: 16-5-2017 בשעה 19:55)

    לא הבנתי למה אתה חושב שהפועל תעלה תוך שנה…

    להגיב
  17. איציק (פורסם: 16-5-2017 בשעה 21:06)

    אני חושב שהבעיה היא דווקא עם האופן שבו מועבר המידע לציבור לגבי אצטדיון טוטנהם. החרות האלו פשוט מוציאים שם רע לכל השאר.

    להגיב
    • אלי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:14)

      לא סתם זאת הקבוצה של היהודים.

      להגיב
      • צור שפי (פורסם: 16-5-2017 בשעה 23:36)

        אשכרה אלי. הכל מתוקתק אצל היאהוד האלה ששולטים בעולם.

        להגיב
    • yaron (פורסם: 16-5-2017 בשעה 22:26)

      די כבר להאשים את התקשורת בכל דבר.
      הבעיה היא החארות שבונים להם כזה איצטדיון מלכתחילה.

      להגיב
      • גיא זהר (פורסם: 17-5-2017 בשעה 08:16)

        אפרופו חארות, מה עם סיור וירטואלי בתאי השירותים. דרך אגב, צחוק בצד, אחד הרג'קטים בטרנר

        להגיב
        • איציק (פורסם: 17-5-2017 בשעה 08:21)

          ואם כבר שירותים, חארות וסיור וירטואלי, אז שיאפשרו גם לסמלץ את הריח.

          להגיב
  18. תומר חרוב (פורסם: 17-5-2017 בשעה 08:41)

    פוסט מצוין

    להגיב
  19. אבנר משער 2 (206) (פורסם: 17-5-2017 בשעה 14:40)

    חולדאי משחק עם גולדהאר בלהוריד ידיים. (בדיוק כמו יהב ושחר בחיפה. שחר קיבל תאי צפיה, משרדים ומוזיאון אבל לא קיבל שטחי מסחר).
    גולדהאר לא ישים כסף אם לא יקבל תמורה וחולדאי יחכה ללחץ הקהל על גולדהאר או שנקבל איצטדיון סתמי.
    הלוואי וגולדהאר יבנה איצטדיון רק שלו (אור יהודה ?). לא צריך לחלוק ביתיות עם קבוצות אחרות.

    הפועל לא בונים בבת-ים את האיצטדיון הכי טוב בארץ ?? (-:

    להגיב
    • yaron (פורסם: 17-5-2017 בשעה 16:01)

      הדבר היחידי שיגרום לחולדאי להתייחס לפרוייקט ברצינות ולאוהדים בכבוד הוא אם גולדהר יצליח לבנות אצטדיון למכבי בעצמו ובבעלותו.
      רק כשזה יהפוך לתחרות "למי יש יותר גדול" חולדאי יזוז. עד אז, מי צריך אצטדיון מקורה ומי צריך תאי צפייה.
      בקיצור, או שנקבל שני איצטדיונים טובים (מיותר) או אחד בינוני…

      להגיב

מה דעתך?