לקראת סיום – יואב ויכסלפיש

מ.ס. כפר קאסם – עירוני טבריה 1:3, גמר המחוזות ליגה א', אצטדיון נתניה

כמו בשבוע שעבר בשכונת התקווה, גם בנתניה שמרה המשטרה על מרווח של יציע שלם בין אוהדי הקבוצות. הפעם גודל המרווח הספיק כדי למנוע השלכת חפצים מעבר לגדר, והאוהדים התרכזו בעידוד. שלט אדום גדול עם "לעולם לא תצעדי לבד" נתלה ביציע האדום.

הלוגו של GRANITA  קרמיקה עבר לגב של כפר קאסם, בהצרחה עם "מושיר סנטר" שצץ על הבטן, בפונטים לא אחידים (שוני בין החולצות), אולי כדי לבלבל את היריב.טבריה עלתה בכחול עם "סופרבוס".

אוהד אדלשטיין בישל לרן בן שמעון את הראשון כבר בדקה ה-11 והמקהלה של קאסם חגגה בשורות הראשונות של המפלס העליון עם "אני אדום בנשמה, יאללה כפר קאסם מלחמה" ו"אדום עולה". חן ידען ידע לנצל חור בהגנה והשווה את התוצאות ל-1:1 בדקה ה-26 ואוהדי כפר קאסם הגיבו בגרסה שלהם למחיאת הכף האיסלנדית מהיורו.

עברו רק חמש דקות ורן בן שמעון העלה ל-1:2 בפנדל אחרי כחמש דקות ועד להפסקה טבריה לא סיכנה את השער. לראשונה שמעתי גם שירים אישיים על בסיס "אוי/יו/יו/יו/יוי"( מזוהה עם הפועל רמת גן) שהוקדשו לרן בן שמעון ולגיא סלם ("השוער מספר אחת").

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

המזנונים גזרו קופונים בהפסקה  עם עשרה שקלים לכוס שתייה ושום רוכל לא נראה באופק. עברתי ליציע של טבריה, אליו הגיעו באזור חמש מאות אוהדים, שליש מהכמות של כפר קאסם, שמילאו רק את המפלס התחתון. נצפו שם מספר אוהדים עם צעיפים ואפילו כמה דגלי פסים כחול לבן וכאלה עם הסמל. הקהל הטברייני שקט בתחילת המחצית השנייה, אולי כי רבים נתקעו בתור במזנון, וכפר קאסם מתקרבת לשלישי אבל יוני רביבו מחמיץ פעמיים. המקהלה בכחול, כולל מתופף, מתעוררת פתאום עם תופים ורפרטואר לא מרשים במיוחד שכולל את "כחול עולה", "הר הבית בידינו", "מוחמד מת" ו"בכל מקום/בכל שעה..", רוביל סרסור החליף את רביבו והוחלף בעצמו בגלל פציעה וסאמח מרעב סגר עניין בדקה ה-88. אוהדי טבריה החלו לרדת מהיציע לצלילי "יאללה הביתה", וכמה מאלה שנשארו ענו מיד ב"שיישרף לכם הכפר" אבל לא שכחו להודות לשחקנים בסיום. האדומים חגגו עם האוהדים שלהם בטקס המסורתי וחזרו, עם מאמן אחר וסגל שעבר מהפכה, לאותה נקודה מאשתקד, צמד משחקים מול המקום הארבע עשר בלאומית.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

9 תגובות ל “לקראת סיום – יואב ויכסלפיש”

  1. אסף the kop (פורסם: 20-5-2017 בשעה 17:10)

    מה מטרת הפוסט ?

    להגיב
    • ויכסלפיש (פורסם: 21-5-2017 בשעה 07:55)

      לשתף חוויות עם הקוראים

      להגיב
  2. גיא זהר (פורסם: 21-5-2017 בשעה 07:33)

    תודה יואב. אחלה תיאור אווירה.

    להגיב
  3. 49ers (פורסם: 21-5-2017 בשעה 08:14)

    הדרך מהליגות הנמוכות ללאומית (וכמובן לליגת העל) היא מסע ייסורים מפרך, כמעט מופרך ובגדר חלום רחוק עבור רוב הקבוצות.
    הפועל חדרה (העיר שבה אני גר), היתה פעם מיני אימפריה והדרדרה למחזות האלו.
    כשצולחים את הדרך הסזיפית הזאת, היא שווה הרבה יותר מ"סתם להיות בליגת העל".. זאת דרך שראויה להזכר.
    תודה על הפוסט, גם אם הקצר קמעא.. :)

    להגיב
    • אלכס דוקורסקי (פורסם: 21-5-2017 בשעה 09:54)

      1+
      ברכות על העליה!

      להגיב
      • 49ers (פורסם: 21-5-2017 בשעה 11:13)

        תודה, איני ממש אוהד.. לצערי תרבות הספורט בחדרה אינה מהמשובחות, כך שדי התרחקתי מכל הנושא. אבל פוטנציאל יש. האגדה מספרת שבימים הגדולים (שולם שוורץ וכיו"ב), היו מגיעים מכל כפרי ואדי ערה והסביבה וה"אצטדיון" היה מפוצץ בכ 6000 איש כל משחק. אבל ללא מתקן ראוי, שום דבר לא יקרה לטובה.

        להגיב
        • אלכס דוקורסקי (פורסם: 21-5-2017 בשעה 12:04)

          אולי עליית הליגה תגרום למישהו להשקיע בבניית אצטדיון ראוי לעיר כזו.

          להגיב
          • גיא זהר (פורסם: 21-5-2017 בשעה 15:37)

            אלכס, אצטדיון נורמלי סטייל נגיד הרצליה עולה כמעט 100 מליון שקל. זו שאלה כבדה האם ערים כמו אילת, מודיעין, חדרה, רחובות שלא לדבר על שידרוג אצטדיונים כמו אשקלון, אשדוד, סח'נין ועוד, מסוגלות לעמוד בזה, במיוחד שהאצטדיון בניגוד לאולם חד ממדי מבחינת שימוש

            להגיב
        • יואב (פורסם: 22-5-2017 בשעה 00:12)

          הייתי שם ב78 שמכבי התארחה בחדרה. מפורק ממש. ואז הביאו את שולם במחצית מהבית!! והוא פירק את מכבי 3-1.
          הייתי גם בשנות השמונים במגרש הפחים הישן בראשון במשחק מול רמלה. מפורק(ליגה שניה או שלישית).
          אבל תרבות הפנאי השתנתה ללא ההכר.

          להגיב

מה דעתך?