עשרים ואחד ימים של רכיבה, של דחיקת הגוף למקסימום ומעבר, של שריפת השריר הארבע-ראשי ברגליים, הגיעו היום לסיומם עם קטע נג"ש שיצא ממונזה למילאנו. ואיזה סיום זה היה, דרמטי ברמה שמארגני ג'ירו המאה לא חלמו בחלומות הוורודים (משחק מילים דפוק…) שלהם שכך יהיה.

אחר הסיפור המלוכלך בקטע השישה עשר, מתמודדי הGC קבלו תאבון לתת לדומולן בראש עד לקטע הנג"ש כדי לבוא עם פער מניח את הדעת. בקטע ה שמונה עשר ברחו פוזוביבו, פינו וזאקרין לדומולן שהתחנן לעזרה מניבאלי וקינטאנה לסייע בסגירה ולא נענה. אחר הקטע התחיל הזעם של ההולנדי הישר לצאת החוצה כשניבאלי עונה לו שיזהר מהקארמה. הכול היה נראה נגדו כשפיצול של חוסר שימת לב בקטע ה תשעה עשר התנקם בו בטיפוס לפיאנקאבלו. דומולן איבד את הוורודה בסוף היום כשכל כוונתו להחזיק מעמד עד הנג"ש בקטע עשרים ואחד אך לפניו עמד עוד קטע עשרים עם טיפוס למונטיגארפא.

*

בקטע העשרים חבורת הGC הכוללת את ניבאלי, קינטאנה, זאקרין, פינו ופוזוביבו התחילו לפתוח פער על דומולן שכבר פיגר בתחילת היום בשלושים ותשע שניות מקינטאנה הוורוד. וכאן במהלך מדהים בחשיבותו, מולמה (ההולנדי), אדם ייטס וינגלס באו לעזרת דומולן על אף שלהם זה כבר לא באמת היה עוזר, ולא נתנו לו לקרוס תחת ההתקפות כשהוא מסיים את היום עם פיגור מינימלי של עוד חמש עשרה שניות. דומולן אף הודה להם בסוף הקטע.

טרום הנג"ש היום כבר כולם ידעו, הפער שהיו צריכים לפתוח קינטאנה וניבאלי לא היה מספיק, אפילו לא קרוב. חמישים ושלוש  שניות מקינטאנה וארבע עשרה שניות מניבאלי הם משחק ילדים בשביל שען פנומנלי כדומולן. והוא עשה את זה כמו גדול, כשהוא מסיים חמש עשרה שניות אחר המנצח היומי ואן אמדן (שהביא ביצוע נדיר!) אך הרבה לפני קינטאנה וניבאלי המשלימים את הפודיום של הג'ירו הדרמתי והאדיר הזה.

טום דומולן וחבר

טום דומולן וחבר

לדבר על הג'ירו – אוכל עד סוף הלילה בטח, אז אסכם בכמה נקודות שעלו בראשי.

מה עובר לעזאזל על קינטאנה?
נראה שאותו רוכב צעיר שלקח את הג'ירו ב2014, ושאיים על פרום בטור בשנים 2013 ו 2015 אותו רוכב שנראה היה כרוכב הבא שיבלע גראנד טורס – פשוט לא התקדם מאז. לא רק זה הוא הלך לאחור.

קינטאנה של לפני שנתיים היה מפרק את ניבאלי/דומולן/וואטאבר בהתקפות ארוכות מתחילת העלייה ולא מחכה לשניים שלושה קילומטרים האחרונים, לניירו קינטאנה היה ים של עליות, הקבוצה הדומיננטית והחזקה בג'ירו, וכל מה שהוא הצליח זה לברוח עשרים וארבע שניות לדומולן בבלוקהאוס, לברוח כמו גנב יחד עם ניבאלי בהפסקת שירותים, ובכלל לא להצליח לברוח לניבאלי שגם בימיו הגדולים לא היה המטפס הטוב בדבוקה.

שנה שעברה בטור אך נס הכניס אותו לשלישייה, בוואלטה שלקח אח"כ קונטאדור ביצע מהלך מבריק והוא השתחל בטעות בערך, והשנה שהוא מצהיר על דאבל יותר נשמע שהוא מכוון לדאבל בפודיום אבל בטח לא כמועמד לגיטימי. ובטור מחכים שני קטעי נג"ש אישיים. בטח פרום ישב בבית וצחק כל הדרך….

ניבאלי הוא רוכב גדול, אבל לא מסוג הרוכבים שכשנספר לנכדינו מה ראינו – נזכיר אותו. נכון, הוא לקח ארבעה גראנד טורס – את כולם! אבל הוא לא באמת הרשים אז מול כל המתמודדים הרציניים שפרשו/חטפו תאונות. שנה שעברה קרוויסוויק היה נראה כמו קונטאדור לידו, ורק נס ובאמת ג'ירו יבש מבחינת מתמודדים נתן לו את הגביע המיוחל. איפשהו, מריח לי שניבאלי לא מאוכזב והוא עומד במקום המגיע לו – לא יותר.

*

כמוהו טיבו פינו שהשתחל לפודיום בטור 2014 המשעמם, אבל לא באמת ראוי לפודיום בטור. לראשונה הוא ניסה את הג'ירו כאחד שהשלים עם זה שהוא לא הולך לנצח לעם הצרפתי את הטור (חברו רומיין בארדה נראה הרבה יותר בשל לזה). הוא נראה היה טוב לפרקים, אך גם הוא לא הצליח להשיג את הפודיום של הג'ירו הצמוד הזה וסיים רביעי.

על טי ג'י המסכן ואן גארדרן אני לא אדבר. מודה שהזלתי דמעה לראות אותו מצולם ולא בגלל שהוא נשר מאחור כהרגלו בקודש, גם מיקל לנדה מסקיי – מלך ההרים גרם לרגש קל (לא באמת..) כשניצח אחרי שלמד מצמד הטעויות שלו מול ניבאלי וואן גארדרן כשסיים שני להם. ולחשוב שהוא הפועל החמישי – שישי ברכבת של פרום לטור. מפחיד.

איש צעיר אני, ואת מיגל אינדוראין הספרדי לא זכיתי לראות (הייתי בן חמש כששלט בטור) אבל רבים ממני ובעיקר טובים ממני משווים את טום דומולן אליו, ורק ההשוואה לרוכב שלקח חמש פעמים את הטור, פעמיים את הג'ירו ואחד מהבודדים שסגר דאבל ג'ירו-טור היא ענקית.

הדבר שהכי תפס אותי זה סרגל המאמצים המכוון שלו. כל עליה שהחברים תקפו הוא נתן להם ללכת ולאט לאט סגר כשכמעט ולא התרומם מעל האוכף. קר, שקול, מחושב. השיל קילוגרמים כדי שיוכל לטפס טוב יותר ועדיין שמר על יכולת הנג"ש המדהימה שלו, מכווץ אל תוכו, גב מאוזן, פנים לרצפה ורק הרגליים מייצרות של וואטים כמו תחנת כוח. עם קבוצה טובה יותר הוא בהחלט בכיוון של מנצח גראנד טורס סדרתי.

פרננדו גאוויריה

פרננדו גאוויריה

אחרון אפנה את הבמה לפרננדו גאוויריה. ספרינטר קולומביאני בן עשרים ושתיים, לראשונה בחייו משתתף בגראנד טור ומנצח ארבעה קטעים תוך יכולת של מאיץ ברמות הגבוהות ביותר. יהיה מעניין לראות מה יעשו קוויק-סטפ אתו ועם מרסל קיטל הגרמני, אך ההיגיון אומר שמישהו ייפרד.

קצת מרגוע עם הרולאן גארוס וחוזרים לקריטריון ד'אופינה והטור של שוויץ כמשחק המקדים טרום הטור.

בטור הקודם הבטחתי שאם דומולן יסיים עם הוורודה אצעק בקול "קארמה איז א ביץ" עם הקדשה לניבאלי ולמוביסטאר, אך כיוון שיש שמועות שהג'ירו שנה הבאה (מהדורה 101) לראשונה יצא מגבולות אירופה ויתחיל ב…. ירושלים, אסיים.

לשנה הבאה בירושלים!!

 

הכריש ממסינה - דן ברקאי
ספורטנ'רול (י') – רן עצמון