הוליווד אוהבת ספורט ובכלל זה פוטבול. השעמום וההמתנה לעונה הבאה הביאו אותי להציע את הדראפט הבא שכל כולו הוליווד:

במהלך הרכבת רשימת השחקנים מצאתי כמה דברים: הוליווד אוהבת התקפה. כמעט ולא תמצאו שחקני הגנה (מלבד ליינבקרים – וגם כאן, אמצעיים בלבד) באור הזרקורים. מצד שני, רכזים (רכזים) ורצים אפשר למצוא בשפע.
הדבר השני הוא מתכון לסרט פוטבול אמריקאי טיפוסי: או שכל הקבוצה מתפרקת מסיבה כזאת או אחרת ואז מרכיבים קבוצה חדשה משחקנים ללא נסיון והסרט הוא על ההתגברות שלהם. או שיש קבוצה ואפילו טובה, אבל השחקן הכוכב בה נפצע, ואז הסיפור הוא על המחליף שלו ושוב, על ההתגברות של הקבוצה.

קבעתי לעצמי מספר חוקים ואלה הם:

1. גילאים – הרשיתי לעצמי לקחת שחקנים מקבוצות תיכונים, קולג'ים ובוגרים, אבל לא ילדים (כמו למשל מהסרט "ענקים קטנים")

2. פציעות – אם השחקן בסרט נפצע פציעה חמורה, הוא מחוץ לרשימה.

3. מקצוענים – כל שחקן NFL פעיל או שחקן עבר, מחוץ לרשימה.

***

קליבלנד בראונס – צורך: רכז, פאס ראשר והגנה אחורית

קליבלנד בבעיה כאן. מצד אחד הם חייבים רכז כדי להניע את הקבוצה אבל אין כאן רכז שלם, אחרי הפציעה של ג'ייסון סטריט (אורות ליל שישי הטלוויזיונית). מצד שני הם גם חייבים עזרה בקו ההגנה אבל אין אף פרוספקט בקו ההגנה ששווה בחירה ראשונה. ואם הם ימתינו עד הבחירה ה-12 לא ישאר להם אחד בכלל. מכיוון שאין טריידים במוק דראפט:

עם הבחירה הראשונה של המוק ההוליוודי, הבראונס בוחרים בג'וליוס קמפבל, קיצוני הגנתי – לזכור את הטיטאנים.

קמפבל הוא שחקן קו ההגנה הכי נקי ועוצמתי ברשימה. הוא החומר ממנו עשויים הסיוטים של הרכזים היריבים. הוא יודע לעגן את הפינה גם נגד משחק הריצה והוא הצליח להנהיג את ההגנה ללא הקפטן ההגנתי שנפצע.

סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס – צורך: רכז, ליינבקר חיצוני וקו התקפה

הניינרס יכולים לזכות מן ההפקר בכך שקליבלנד ויתרו על רכז. גם כאן אין ליינקר חיצוני שהוליווד חפצה בייקרו ושחקני קו ההתקפה לא מספיק דומיננטים כדי להצדיק בחירה שניה.

עם הבחירה השניה, הפורטי-ניינרס בוחרים בוינס האוורד, רכז – אורות ליל שישי הטלוויזיונית

האוורד הוא הרכז השלם ביותר ברשימה. הוא יודע להוביל את הקבוצה, יש לו זרוע מצויינת וכשצריך הוא מתנייד טוב וגורם לשחקני הגנה לפספס.

שיקגו ברס – צורך: הגנה אחורית, קו התקפה וקיצוני התקפי (טייט אנד)

בדראפט האמיתי שיקגו קפצה כאן בחירה אחת קדימה ולקחה את הרכז מיץ' טרובינסקי. לרוע מזלם, אין כאן טריידים. העמדה הכי פחות זוהרת ברשימה ההוליוודית היא עמדת ההגנה האחורית וטייט אנד יהיה מטורף לקחת כאן. שיקגו ופיטסבורג הן הקבוצות שתמיד היו ידועות בהגנות המטורפות שלהן, ובמיוחד בעמדת הליינבקר. אחרי הפרישה של אולרכר, שיקגו מצאה את עצמה בחוסר מנהיגות בעמדה הזאת. לכן שיקגו תתעלם מהצרכים ו..

עם הבחירה השלישית, הברס בוחרים בוונטה מאק, ליינבקר – יום הבוחר (draft day)

מאק הוא כל מה שמאמן הגנה מחפש בליינבקר. הוא מנהיג מלידה, חזק ואתלטי. המינוס עליו הוא שלא ראינו אותו משחק, אבל בקלטת המשחק שראינו הוא השיג ארבעה הפלות על הרכז היריב, בו קלהאן, כולל סאק אחד שגרם לאיבוד כדור, אותו אסף ורץ לטאצ'דאון של 60 יארד. Vonte Mack – No matter what.

 ג'קסונוויל ג'גוארס – צורך: קיצוני התקפי, קו הגנה וקו התקפה

נשארו לג'גוארס רק שני שחקנים הוליוודים בקו ההגנה אבל הם עדיין יכולים לבחור בשחקן הטוב ביותר בקו ההגנה. הם עובדים קשה לחזק את שאר העמדות, כך שקצת יותר ביטחון לבלייק בורטלס, הרכז שלהם, יהיה דבר בהחלט מבורך.

עם הבחירה הרביעית, הג'גוארס בוחרים בבילי בוב, תאקל התקפי – כוכב חדש נולד (Varsity Blues).

בילי אומנם אחראי לפציעה של הרכז הפותח, לאנס הרבור ויש חשש בעברו לזעזוע מוח, אבל הוא הפרוספקט הכי טוב על קו ההתקפה. הוא גדול וחזק, אבל עם יכולת תנועה מצויינת לגודל שלו. הוא גם חוסם נהדר בתנועה. במקרה הכי גרוע, אוהדי ג'קסונוויל יברכו אותו על שפטר מהם את בורטלס.

טנסי טייטנס – צורך: מגן פינה, תופס וליינבקר פנימי

ככל הנראה הטייטנס ממש שמחים עכשיו. יש להם צורך מיידי באחד מהשחקנים הכי טובים שנשארו על הלוח, יש שיגידו שהשחקן הטוב ביותר. הטייטנס צריכים לעזור לרכז הצעיר שלהם עם מטרות איכותיות, אבל מאחר והבדל ברמת המשחק בין התופס הטוב ביותר לליינבקר הטוב ביותר שנשאר, הם ילכו על הגנה.

עם הבחירה החמישית, הטייטנס בוחרים בבובי בושאה, ליינבקר – נער המים

הבחור היה בלתי עציר במשחק הראשון שלו. גם בהגנה וגם בתור חוסם. הוא סחב קבוצה גרועה במיוחד כל הדרך לאליפות ותוך כדי ניפץ לרסיסים את שיא הסאקים למשחק עם 16 הפלות רכז. המינוס שלו הוא גילו המבוגר, הוא בן 31 ככה שלא נשאר להינות ממנו הרבה זמן אבל הוא בלי הרבה קילומטרז' פוטבול על הצמיגים.

ניו יורק ג'טס – צורך: רכז, ליינבקר חיצוני ומגן פינה

הג'טס יכולים לבחור כאן במגן הפינה הטוב ביותר. אבל הוא לא משתווה לאיכות של רוב הרכזים הנותרים, ככה שלניו יורק יש שפע של כשרון לבחור ממנו על מנת להצעיד את המועדון קדימה.

הבעיה היחידה היא שאין להם תופסים עבורו, אבל צעד צעד.

עם הבחירה השישית, הג'טס בוחרים בבו קלהאן, רכז – יום הבוחר

קלהאן הוא פרוספקט חזק שמוכן למקצוענים. לא ראינו אותו משחק, אבל ההיילייטס שלו מראים זרוע נהדרת. הניצחון חשוב לו יותר מהכל, אבל יש קצת דאגה לבעיות אישיות.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס – צורך: תופס, קיצוני הגנתי (דיפנסיב אנד) ומגן פינה

הצ'ארג'רס בחרו בג'ואי בוסה בדראפט הקודם ויש להם התקפה יחסית בנויה. מגיני הפינה, התופסים וקו ההגנה שנשארו לא ממש יזניקו את הקבוצה קדימה. אולי זה הזמן מבחינת המועדון לחשוב קצת קדימה ולבחור ביורש של ריברס שיוכל ללמוד ממנו כשנה-שנתיים.

עם הבחירה השביעית, הצ'ארג'רס בוחרים בפרנק קושמן, רכז – ג'רי מגוויר

קושמן היה הפרוספקט מס' 1 מהקולג'. הוא אוהב את המשחק ואוהב גם לגלוש או לעשות סקי, כך שלוס אנג'לס תהיה לו מצויינת. הוא חזר מעץ אלון, אבל יתכנו בעיות עם המשא ומתן העתידי שלו מצד המשפחה.

קרוליינה פנת'רס – צורך: תאקל התקפי, קיצוני הגנתי ורץ

מבלי לעשות יותר מדי רעש, התגלגל לקרוליינה הרץ הטוב ביותר במחזור. הפנתרים אומנם זקוקים לעזרה בעמדת התופס, אבל הרץ המוביל שלהם, ג'ונתן סטיוארט, כבר בן 30 ומזמן זקוק לעזרה על הקרקע.

עם הבחירה השמינית, הפנת'רס בוחרים בוונדל בראון, רץ – כוכב חדש נולד

בראון הוא סוס עבודה. הוא רץ בממוצע ל-130 יארדים למשחק והצליח לעשות את זה בקבוצה ללא ק"ב איכותי (אחרי שלאנס הרבור נפצע). בנוסף להכל, הוא גם עושה כל זאת בשקט ולא בראוותנות. היו לו בעבר בעיות עם המאמן שמנע ממנו ריצות ט"ד, אבל מקורות מוסרים שזה נבע מגזענות של המאמן. בקבוצה עם רכז כמו קאם ניוטון, זו לא תהיה בעיה.

סינסנטי בנגלס – צורך: קו התקפה, ליינבקר ופאס ראשר

לבנגלס יש קו התקפה ממוצע מינוס וצריכים לספק לדלטון עזרה. קו ההגנה שלהם יחסית מוצלח נגד הריצה ובמידה ומאק או בושאה היו זמינים, כנראה שהיו בוחרים באחד מהם כדי לספק יכולת לבליץ מהעמדה הזו, אבל שאר הליינבקרים שנשארו מצטיינים בעיקר בסגירת הריצה.

לכן הם כנראה יעדיפו ללכת על עזרה להתקפה כאן.

עם הבחירה התשיעית, הבנגלס בוחרים בלואי לסטיק, גארד – לזכור את הטיטאנים

לאסטיק הוא מנהיג בחדר ההלבשה. יש לו גוף גדול והוא גארד מצויין עבור משחק הריצה של הקבוצה שלו. הוא בעל זריזות ממוצעת.

באפלו בילס – צורך: הגנה אחורית, תופס וקו התקפה

לבפאלו אומנם לקחו את שני שחקני קו ההתקפה הטובים ביותר, אבל יש להם את הזכות לבחור בין שחקן ההגנה האחורית הטוב ביותר לבין הרסיבר הטוב ביותר. שתי עמדות ללא הרבה עומק.

הבילס היו מדורגים 5 בהגנת המסירה בשנה שעברה ומדורגים 31 בנתוני תפיסות, כך שעזרה לרכז שלהם תתקבל בברכה.

עם הבחירה העשירית, הבילס בוחרים בג'ימי סנדרסון, תופס – יום ראשון הגדול

לא ידוע בן כמה סנדרסון בסרט, אבל הוא הרסיבר מס' 1 עבור השארקס, וזו קבוצה עם טרל אוונס בעמדה. סנדרסון רץ מסלולים מדוייקים ויש לו ידיים ממוצעות פלוס, אך לעיתים מאבד פוקוס.

 

טור דה פראנס 2017 - דן ברקאי
צדק צדק תרדוף - דן ברקאי