וואו וואו וואו איזה משחק קיבלנו במחזור השני של הראגבי צ'מפיונשיפ!

עזבו הכל ופשוט תראו את התקציר:

https://youtu.be/23YHpY0vj1M

*

זוכרים את השורה מהמערכון של כוורת: "הוריו של יודוקוליס אמרו לו: 'התעודד, בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע', אז הוא התעודד, והמצב אכן נהיה הרבה יותר גרוע."?

בראגבי 15, בשונה מכדורגל למשל, לאחר שאתה סופג אתה נאלץ לבעוט בעיטת פתיחה ממרכז המגרש לעבר חצי המגרש של היריב ועל הכדור לעבור לפחות עשרה מטר. כלומר, לא רק שהיריב הבקיע, הוא גם מקבל שוב את הכדור. כשאתה סופג טריי ארבע דקות לפני תום שמונים הדקות, נקלע לפיגור ועכשיו עוד צריך לתת את הכדור ליריב, המצב באמת נראה יותר גרוע. אז מה? מסתבר שאם אתה האול בלאקס, אתה תמיד בטוח שתנצח. כמו כן מסתבר שאם אתה אוסטרלי, אתה גם כן בטוח שהאול בלאקס ינצחו. אחרת אי אפשר להסביר איך האוסטרלים איבדו את הכדור מבעיטת הפתיחה של ניו זילנד ואז עוד הספיקו להיות מספיק רכרוכיים בהגנה כדי לספוג טריי לפני תום המשחק. להגנתם יאמר שהם מאוד ניזהרו לא לספוג פנדל ולכן לקו באגרסיביות. זה היה אקט הסיום של אחד המשחקים הגדולים שנראו לאחרונה. האוסטרלים נתנו תצוגה מדהימה של לחימה ולא ממש הגיע להם להפסיד. את האול בלאקס לא ממש מעניין מה מגיע או לא מגיע. הם פשוט מנצחים.

*

אחרי המשחק בסידני שבוע לפני כן, נראה היה שהאוסטרלים פשוט לא ברמה הדרושה. הניו זילנדים הבקיעו בכל פעם שהתחשק להם בסידיני וכל התחזיות לקראת הגומלין דיברו על עוד תבוסה מביכה לאוסטרליה. במקום זה קיבלנו תצוגת לחימה בלתי מתפשרת של האוסטרלים, שהיו מנצחים את המשחק לולא הבועט, המצוין בדרך כלל, שלהם לא היה מחטיא כל כך הרבה בעיטות (שתיים מחמש להמרה על טרייז ועוד החטאת פנדל – שווה ערך לתשע נקודות). האוסטרלים חזרו להציג את משחק ההגנה הפיזי והבלתי מתפשר שהיה תמיד סימן ההיכר שלהם. הם חזרו ליסודות וביצעו את הפעולות הפשוטות בצורה טובה והכי חשוב, בשיתוף פעולה קבוצתי. בהתקפה הם שיחקו קרוב אחד לשני כשהם נותנים לשחקן עם הכדור עוד אופציות מסירה. בהגנה הם עבדו קשה אחד למען השני וסיפקו כיסוי לכל תיקול.

*

פתאום הניו זילנדים נראו פגיעים, פתאום הם לא חתכו את ההגנה בכל התקפה ופתאום הם נפרצו בעצמם פעם אחר פעם. מסתבר שלא רק אירים יכולים להוציא את האול בלאקס משיווי משקל.

אז מה השתנה אצל האוסטרלים בשבעה ימים? לא בטוח שהרבה אם בכלל. בספורט הרבה פעמים יש רגעים שהם טריגר שמשפיע על משחק שלם ואפילו על עונה שלמה. לפעמים יש קבוצה שיודעת מה היא רוצה לעשות ואיך, והדברים פשוט לא מתחברים. לפעמים כל מה שחסר הוא ניצוץ קטן כדי להדליק את המנוע. לפעמים הניצוץ הזה מוביל לניצחון גורף ואחריו מגמה שלמה של צבירת ביטחון. לפעמים הניצוץ משנה דינמיקה של משחק ספציפי ומביא להתפוצצות שאין אחריה בהכרח המשכיות. הטריגר הזה יכול להיות הבקעה מוקדמת אבל לפעמים הוא דווקא נגרם מספיגה מוקדמת שמנער את המערכות ומחבר את הרוח הקבוצתית. הניצוץ הזה הוא אחד מהדברים החמקמקים בספורט ולא בטוח שיש למישהו מתכון כיצד להשיג אותו. אולי זה בעצם מה שמאמנים כמו אדי ג'ונס מנסים לייצר כשהם יוזמים משברים בקבוצה.

*

המשחק נפתח בבעיטת פתיחה ניו זילנדית לעבר חצי המגרש האוסטרלי. האול בלאקס הצליחו לזכות בכדור מבעיטת הפתיחה ומיד הוציאו כדור מהיר לקו ההתקפה שהגיע לכיוון הווינג עם מצב של שלושה תוקפים מול מגן אחד. תוך ארבעים שניות הם עשו בדיוק את מה שהם עשו כל המשחק הקודם. הם יצרו מצב של יתרון מספרי שאמור היה להסתיים בטריי בדקה הראשונה. כלום לא השתנה! האוסטרלים היו רכים וחסרי ביטחון והכי גרוע, הם לא הגנו בצורה קבוצתית ומסודרת. אני אומר שוב: כלום לא השתנה. אלא שאז, איזראל פולאו שנותר מגן יחיד מול שלושה אול בלאקס, פיתח מנטליות של מדינה קטנה ומוקפת אוייבים והימר. ממילא המצב היה בקנטים ופולאו הימר על חטיפת המסירה. ההימור הצליח והוא דהר תשעים מטרים כדי להבקיע טריי בצד השני תוך פחות מדקה מהפתיחה. לו אך ברנאר פולי היה מבקיע את בעיטת ההמרה זו היתה פתיחה מושלמת… מכאן האוסטרלים קיבלו את הטריגר שלהם, צברו ביטחון ורמסו את הניו זילנדים במשך רוב המחצית הראשונה. הניו זילנדים החלו לחזור לאט לאט אבל האוסטרלים הצליחו להגיע לעמדת ניצחון ארבע דקות לסיום המשחק.

ואז ניו זילנד ניצחה.

*

במשחק השני, דרום אפריקה שייטה לניצחון בבואנוס אייריס ושמרה לפחות תיאורטית על החלום לזכות בטורניר. כדי לשמור על הסיכוי הזה, היא תצטרך לנצח בסוף השבוע הקרוב בסידני. איזו אוסטרליה הם יפגשו? את זו של המשחק הראשון בו היא התבטלה מול האול בלאקס או שמא את היחידה הלוחמת שכמעט וניצחה את המשחק השני? תשובות ביום שבת.

*

בשבת הקרובה 9.9.2017

10:35 ניו זילנד מארחת את ארגנטינה

13:00 אוסטרליה מארחת את דרום אפריקה

 

ספורטנ'רול (כ"א) - רן עצמון
גדולי הדור - דן ברקאי