הטורניר בא לסיומו לפנות בוקר במשחק בין ארגנטינה לאוסטרליה. להלן הטבלה בסיומו של הטורניר:
מקום נבחרת נקודות
1 ניו זילנד 28
2 אוסטרליה 15
3 דרום אפריקה 14
4 ארגנטינה 0

מה למדנו:
• ארגנטינה – אם מסתכלים על השורה התחתונה, ארגנטינה מסיימת טורניר עם 0 נקודות. לכאורה מאכזב. אם ניכנס קצת לפרטים, הם היו רלוונטים מול כל יריבה בחלק גדול מהמשחקים אבל הם תמיד מתפרקים בעשרים הדקות האחרונות. מסקנה, הם מתקדמים מצויין מבחינת הראגבי שהם משחקים אבל חסרה להם תשתית של כושר כדי לתמוך בסגנון שבו הם משחקים כרגע. בבואם לסכם את הטורניר, הארגנטינאים צריכים לקבל החלטה לאן ממשיכים. אפשרות אחת היא לעבוד על הכושר הגופני ולבחור שחקנים עם יכולות גופניות מתאימות. האפשרות השניה, לשנות סגנון על מנת לשרוד שמונים דקות בקצב המטורף של המשחק המודרני. השאלה היא האם יש להם את מאגר השחקנים בשביל האפשרות הראשונה.
• דרום אפריקה – הספרינגבוקס הגיעו לטורניר על גלי תקשורת אוהדת, בעיקר מבית, שפימפמה כל הזמן על כך שהבוקס מצאו את עצמם והם שוב כוח להתחשב בו. לאחר כמה שנים מאכזבות, סיפרו לנו שהנה הכל מסתדר. האופטימיות הזאת נשענה בעיקר על סדרת המשחקים המוצלחת מול צרפת. לאחר שני נצחונות על ארגנטינה בתחילת הטורניר התחילו בדרום אפריקה להאמין שמשחקים אלו הם מדד אמין לכוח שלהם עד כדי כך שקראתי ושמעתי בכמה מקומות, שהם מועמדים לנצח את האול בלאקס בניו זילנד. בסדר…
עוד לפני הנסיעה לניו זילנד, הבוקס פגשו את אוסטרליה דאון אנדר. זו הפעם הראשונה שראיתי אותם במשחק מלא בטורניר ופייר? התאכזבתי. ראיתי תוכנית משחק פחדנית וארכאית שנשענה על בעיטות כדי לנסות לשלוט בטריטוריה ולקוות להנות מטעויות אוסטרליות. ממה הם כל כך פחדו לא ברור לי אבל בסיכום הקבוצות נפרדו בתיקו 23 שלדעתי די מייצג כרגע את מאזן הכוחות בינהן. התיקו 27 במשחק בדרום אפריקה תומך בזה.
משום מה, התיקו מול אוסטרליה דווקא נטע ביטחון בתקשורת הדרום אפריקאית לקראת המשחק בניו זילנד. לתחושה הזאת היו תימוכין במשך כרבע שעה של משחק אגרסיבי של הבוקס בניו זילנד. זה נגמר בתצוגה של ניצול מצבים, תשוקה, יצירתיות ואגרסיביות לא פחותה של האול בלאקס והשפלה 57:0. הבוקס תמיד נשענו על משחק אגרסיבי וישיר וניו זילנד הראתה שגם בזה היא טובה ושאותה לא יפחידו עם בריונות.
אתמול ראינו נבחרת דרום אפריקאית לוחמת שחזרה לבסיס, שיחקה על הכבוד ועם תמיכת הקהל היתה כנראה ראויה לניצחון. מצד שני, גם אוסטרליה חשבה שהנה היא מנצחת את ניו זילנד בביתה במחזור השני. בסוף ניו זילנד ניצחה בשני המקרים ולשאר הנבחרות נותר רק לספר מורשות קרב ולהתלונן על השיפוט, ויש על מה. 25:24 לאול בלאקס בסיום.
אז מי את דרום אפריקה? כרגיל, נבחרת טובה אבל פחות טובה מכל ההייפ העיתונאי סביבה.
• ניו זילנד – ניו זילנד שוב לקחה את הטורניר על האפס. נכון, היו להם קשיים כמו אתמול ומול הוולוביז בבית ואפילו קצת מול ארגנטינה, אבל מצד שני, כשהם מפעילים את כל הבוכנות זה נגמר בתבוסות קשות ליריבות המסורתיות. כרגע נראה שהתחרות של האול בלאקס היא בעיקר תחרות פנימית על מקום בהרכב. האם זה אש מספקת כדי להמשיך ולהשתפר? כרגע אולי כן, אבל ביותר מדי משחקים נראה שהניו זילנדים קצת משועממים. כמו שרונן ציין בתגובות בשבועות האחרונים, זה בדיוק הלך הרוח שבעבר הוביל אותם לתקופה שחונה של אי זכיה באליפויות עולם. זה בעיקר מה שצריך להדליק נורה אדומה אצל צוות האימון של האול בלאקס.
למרות האמור לעיל, אם מישהו מפקפק בדרייב וברצון לניצחון של האול בלאקס, אני ממליץ להסתכל על הטריי של ריטליק מול הבוקס. בוא נודה על האמת, כשאתה מסתכל על ברודי ריטליק הוא נראה קצת כמו מישהו שד"ר פרנקנשטיין הקים לתחיה. לא היית מצפה מלוק (Lock) בגודל שלו ליכולות משחק במגרש פתוח אבל כשריקו יואני פורץ את ההגנה של הספרינגבוקס, מי זה שם שרץ ריצת אמוק כדי לקבל כדור ולסגור טריי במתפרצת? לא תאמינו אבל זה ידידנו ברודי:

אגב, ספרתם כמה אול בלאקס היו בהתקפה הזאת וכמה שחקני הגנה טרחו להגיע?
לפעמים אני מסתכל בהתפעלות על היכולת של האול בלאקס ליצר התקפה ממצב הגנתי ומהרהר האם נבחרות אחרות צריכות להשקיע קצת יותר באימון למשחק הפתוח הזה ובלקיחת סיכונים כמו האול בלאקס. רגע אחרי זה אני מבין שזה שטויות, כי האול בלאקס כמעט מושלמים בכל אספקט בסיסי של המשחק ורק אחרי זה מרשים לעצמם להיות יצירתיים. כל שחקן מקפיד קודם כל למלא את המשימות שלו. כמעט לא תראו אצלם פיספוס של תאקל למשל. שימו לב לנתון הבא: האול בלאקס לא הפסידו אף סקראם שלהם בכל הטורניר! מאה אחוז הצלחה! האוסטרלים מאחוריהם עם 91% והדרום אפריקאים עם הפורוורדס האיימתניים שלהם רק עם 83%. כשיש לך תשתית כל כך יציבה ברמת הבסיס, אתה יכול להרשות לעצמך לקחת יותר סיכונים. אז כן, לפעמים כמו במחצית הראשונה אתמול, שורת הסטטיסטיקה של handling errors שלך לא נראית טוב אבל בזכות היכולת המופלאה שלהם, הם גם קוטפים את הפירות בצורת טרייז מופלאים שהתחילו בכלל ממצב הגנתי לא פשוט.
ידידי בני תבורי שאל אותי אחרי הניצחון בשניות האחרונות על אוסטרליה, מי זה הילד הזה שעשה את הטריי בסיום? זה ילד זה? בואדן בארט הוא אחד השחקנים החשובים ביותר בניו זילנד כיום. הפליי האלף (Fly half) הדינמי הזה מביא ברק, תחכום ותעוזה לקבוצה ובה בעת הוא שחקן הגנה משובח שלא מתחבא מהאחריות שלו. השילוב שלו עם הסקראם האלף (Scrum half) ארון סמית' (וגם עם טי ג'יי פארנרה כמחליף) נותן לאול בלאקס חולית קישור יצירתית וגמישה שאין שני לה כיום. אתמול בארט יצא במחצית הראשונה עם חשש לזעזוע מוח ולטעמי האול בלאקס היו הרבה יותר צפויים מאותו הרגע. זה לא שסופואגה המחליף הוא לא טוב. הוא פליי האלף מצויין ומאוד יציב אבל אין לו את התבלין הסודי של בארט. ראו למשל את הטריי הזה מול הבוקס:

• אוסטרליה – האוסטרלים לא יכלו לפתוח את הטורניר בצורה מזעזת יותר מהתבוסה לאול בלאקס בסידני במחזור הפתיחה. הם נראו נורא ובעיקר לא נראו כמו קבוצה. הם חסרו לכידות הגנתית ולא היו שם אחד בשביל השני. באופן מפתיע הם חזרו לעניינים שבוע אחרי זה כשכמעט ניצחו את ניו זילנד בחוץ. פתאום ההגנה חזרה להיות ההגנה הקבוצתית שהם תמיד התגאו בה וגם בהתקפה ראינו אותם חוזרים למשחק יצירתי שאפיין אותם בעבר. זה לא הספיק מול האול בלאקס עם ספיגת טריי בדקה האחרונה אבל החזיר את הכבוד. משם הם המשיכו לטורניר סביר עם מקום שני אבל אני בספק שרואים אצלם מגמה אמיתית של התקדמות תחת מייקל צ'ייקה. מצד שני מייקל הופר מסיים טורניר עם הכי הרבה תאקלים ולאוסטרלים ארבעה שחקנים בעשיריה הראשונה של מבקיעי הטרייז בטורניר כך שאולי בכל זאת יש תקווה.
• שיפוט – אם דיברנו על הכושר של הארגנטינאים, מה נגיד על הכושר של השופט במשחק בקייפטאון אתמול? לטעמי, הוא לא עמד בקצב של המשחק וקיבל המון החלטות שגויות לשני הצדדים. אם להיות אובייקטיבי, אני לא מבין איך הטריי הראשון של האול בלאקס אושר. בשביל מה יש שימוש בטלביזיה אם בסוף לשופט אין ביצים לקבל החלטה? זו לא הפעם הראשונה בטורניר שזה קורה אגב. לטעמי, אין שום סיכויי שקרוטי הצליח ללחוץ את הכדור לקרקע והטענה שכאילו דחף את הכדור בידיו ולחץ אותו עם הגוף מפוקפקת ביותר.
לגבי הכרטיס האדום חמש דקות לסיום אתמול, אני לא בטוח שהיה צריך להיות אדום אבל צריך להודות שלא היתה לשחקן הדרום אפריקאי שום סיבה להיכנס בספואגה ובטח שלא להרים את המרפק לכיוון הצוואר של הניו זילנדי. במקרה כזה, אתה משחק באש ואתה עלול להיכוות. אני גם מניח שהחוקה לא משאירה הרבה מקום לשיקול דעת כאן. זה קצת מזכיר לי את הכרטיס האדום בגמר הסופר ראגבי. גם שם שחקן דרום אפריקאי איבד את הראש ועשה עבירה שאולי לא נראתה כל כך גרוע אבל גם לא השאירה לשופט מקום לשיקול דעת.
• מאזן הכוחות מול חצי הכדור הצפוני – איפה עומדות ארבע הנבחרות עם סיום הטורניר? ניו זילנד היא רמה בפני עצמה. לא הייתי מתרגש גם מהפסדים שלה פה ושם. אין להם יריבה אמיתית. אולי אנגליה. לגבי הספרינגבוקס ואוסטרליה, אני לא חושב שהן יכולות להיות מרוצות מהכושר הנוכחי שלהן ואני ממש לא בטוח שהן טובות מאירלנד וווילס ובטח לא מאנגליה בהתבסס על הכושר של סוף העונה הקודמת. לשתי הענקיות האלה יש הרבה עבודה לקראת אליפות העולם הבאה. מצד שני, יש עוד שנתיים עד אז.

מפלץ נולד - ארם אבירם
הפנטזיה ושברה (רחביה ברמן)