The Full Monty – ארם אבירם

ככה אני אוהב את ליברפול, בדרך שלנו

לפעמים, בעיקר במהלך נסיעות ארוכות, אני נותן למחשבות לשוטט להן, חושב על ימים רחוקים שעברו וחוויות שקרו. מדי פעם המחשבות נודדות גם אל אהבות ילדות נושנות. קורה לכם לפעמים? אני לא מדבר על דברים כמו אקסיות מיתולוגיות ויחסים שהתממשו ומוצו ונמאסו ונרמסו. אני מדבר על אהבות ילדות תמימות שהתרחשו בעיקר בדימיון, בשעות ארוכות של חלומות מתוקים בהקיץ. אהבות שלא הבשילו, אולי כי הייתי צעיר מדי, או ביישן מדי או טיפש מדי. אני נותן לעצמי לחשוב מה היה אילו ואם. מה יכול היה להיות ואיך הדברים היו לוקחים כיוונים אחרים ולאן כל זה היה מתפתח.

*

יש סוג של ריגוש במחשבות האלה, יציאה מהיומיום המוכר אל מחוזות החלום. זמזום חמים ונעים שכזה של דברים חדשים שאף פעם לא קרו. אבל אצלי לפחות, מהר מאוד גם מתגנבת חרדה קלה. אם אחת מהאהבות המדומינות האלו היתה מתממשת, הכל היה נראה אחרת. הייתי עובר מסלול אחר, פוגש אנשים אחרים, חווה חוויות אחרות, מגיע למקומות אחרים והופך גם לאדם אחר. מה שעובר עלינו, המקומות בהם היינו, האתגרים, הקשיים, האנשים שעברו על פנינו, כולם מעצבים אותנו למי שאנחנו, ואני, במחילה ועל אפכם וחמתכם, די אוהב את מי שאני ואת החיים שלי. לא מתאים לי בכלל להמר על מסלול אחר ולא ידוע. טוב לי עם מי שאני ועם מה שיש לי.

*

אי שם במהלך העונה השלישית של ברנדן רוג'רס, התחילו הרטינות להתגבר ובחוג האוהדים של ליברפול העלה מישהו פוסט עם השאלה "אם הייתם יכולים, האם הייתם מחליפים את רוג'רס ביורגן קלופ?". "לא!" עניתי "כמו שלא הייתי מחליף את אישתי בבר רפאלי". ההמשך ידוע, ברנדון פוטר וקלופ הגיע. ירח הדבש היה מרגש ואני חייב להודות שהתאהבתי. נדמה לי גם, שאני חייב ליורגן התנצלות על ההשוואה המופרכת לבר רפאלי שלא היתה מחמיאה במיוחד. אני חושב שהוא הרבה יותר גל גדות וזו דווקא מתאימה לי כמו כפפה ליד.

*

בכל מקרה, הנה אנחנו שנתיים מאוחר יותר, ושוב נשמעים הקולות הדורשים את ראשו של המנג'ר. אני מסתכן פה בניחוש, אבל נראה לי שאותם אנשים שדרשו פיטורים של רוג'רס והחלפתו במשיח גרמני היפסטרי, דורשים עכשיו לפטר גם אותו. הבנתי פתאום שזה כנראה עניין של אופי. אני יכול להאשים אותם שהם לא אוהדים אמיתיים ושהם חסרי סבלנות שלא נותנים גב למועדון, אבל האמת היא שמדובר כנראה באנשים עם ראייה אחרת לגמרי ממני. אנשים שפשוט לא מוכנים לחכות ולא מוכנים לספוג רגעים פחות מוצלחים ומבחינתם, הכל רק תירוצים. מבחינתם זה רק מאה אחוז כאן ועכשיו ולא טיפה פחות. לא מתחבר, אבל מנסה להבין.

אני בכל אופן, אוהב את הקבוצה שלי ואת המנג'ר שלה ואת הקהל שלה ואת ההנהלה שלה, יחד עם כל מה שבא איתה. עם שיאים מטורפים והתרסקויות כואבות. עם אכזבות ואהבות. עם אתגרים ועם הצלחות. היא חלק ממני ואני חלק ממנה ואנחנו הולכים יחד שנים (גם אם היא לא יודעת את זה). והדרך הזאת היא נפלאה ונוראה, יש בה עליות ומורדות, ולצד עונג צרוף, יש בה קשיים ושברון לב. היא בכלל לא קלה הדרך הזאת, אבל היא הדרך שלנו.

ספורטנ'רול (כ"ב) - רן עצמון
"אלוהים מת והפועל הרגו אותו" - גלעד ניצן

תגובות

  • kirma der faux

    נהדר.
    ניסחת את המחשבות שלי.
    מעבר לזה אומר שאם עכשיו היו שואלים אותי אם לא הייתי מעדיף להיות במדרגה הפיננסית הגבוהה ביותר, להחליף את כל השחקנים הלא טופ עולמי שלנו בטופ עולמי מוכן ישר מהניילונים הייתי עונה שלא. מעדיף שהלא מושלמים שלנו יתעלו על עצמם לסטר סטייל.

    יש שקוראים לזה אוהד כישלונות. אני קורא לזה אוהד אתגרים.

    הגב
    • ארם אבירם

      +1 ותודה

      הגב
  • כח הגברה

    מעולה.
    גם הסרט...
    אם יורשה לי קצת "רק על עצמי לספר ידעתי":
    התחלתי לאהוד את ליברפול בגיל 4 כאוהד הצלחות (היתה לי אז גם גופיה עם תמונה של שחקני מכבי ת"א עם גביע אירופה...) בשנות ה- 70'. סוף שנות ה- 70' (ותחילת ה- 80') היתה תקופה מעולה להיות אוהד הצלחות ליברפולי. בהמשך, כשגדלתי, הפכתי לאוהד אנדרדוג, והאהדה שלי לליברפול פחתה (כנראה גם בעקבות הייזל). התרכזתי יותר באליפות הראשונה של בית"ר (הפכתי לאוהד שלהם אחרי הגול של ירון אדיב במשחק נגד מכבי ת"א)... המשכתי לעקוב אחרי ליברפול, ולהיות אוהד, אבל יותר "מרחוק". במשך השנים, נפרדתי מאהדות אחרות (בית"ר כמובן...) ונשארתי עם ליברפול. ולאט לאט הבנתי שזו הקבוצה שלי. בלי הסברים מיוחדים. אין מה לעשות, כשהאוהדים שרים את YNWA, אני תמיד מתרגש. אבל האהדה היא אחרת. אני לא "דורש" מהקבוצה בערך כלום. אני לא מתרגש מהמחסור בתארים. אפילו את ההחלקה של ג'רארד קיבלתי בהשלמה. זאת פשוט הקבוצה שלי - לא מפה, לא באמת אנדרדוגית (בכל זאת אחת העשירות בעולם), לא הישגית יותר מדי... אבל כנראה שלא אפסיק לאהוד אותה לעולם.
    לכן אני גם פחות בעניין של לדרוש החלפת מאמן, כוכבים, שחקני בית. תן לי פשוט לצפות ולהרגיש שייך.

    הגב
    • ארם אבירם

      אהבתי! גם אני אוהד הצלחות משנות השבעים. המשחק הראשון שאני זוכר בטלביזיה היה ה-3:1 בגמר מול בורוסיה מינשנגלדבאך.

      הגב
      • יריב ס.

        אז שנינו אוהדים את הקבוצה מאותה דקה... המשחק הראשון ששידרו בצבע בטלוויזיה הישראלית (או שרק לנו היה אנטי מחיקון...)

        הגב
  • רומן

    יש כרגע מנג'ר בניוקאסל שישמח לשיחת טלפון

    הגב
    • בני תבורי

      זה מנג'ר שאני מאוד מאוד אוהב ואשמח מאוד לשוחח אתו ולהסביר לו שהוא לא בתכניות שלי.

      הגב
      • אבי גלברט

        לגמרי .בניטס המאיס את עצמו על השחקנים ובעיקר על אבינו ,מורנו ,מלכנו , אלוהינו ,המשורר ס. ג'אררד .
        מעדיף כדורגל שמח ,התקפי ומרתק על מאמני תוצאות כמו בניטס ומוריניו ...
        רוג'רס בסופו של דבר לא היה מאמן רע והוציא עם מה שהיה לו (והיה לו אחד סוארס ) את המכסימום .
        קלופ לא חף מטעויות כלל ,ממש לו אבל אני לא רואה מאמן אחר מלבד ג'אררד בעתיד שידע לחיות עם הרוח הליברפולית בשלום ,קרי - רומנטיקה ,קהילה , כדורגל שמח , הפסדים ....
        דומה שהDNA של הקבוצה כרגע הוא כזה אין מה לעשות .
        גם שהגענו לגמרים לא ידענו לקחת .
        לשנות DNA של מועדון בסדר גודל שלנו לא לוקח שבועיים .
        אני עוד בגיל שראיתי אליפיות אמיתיות וגביעי אירופה לרוב ....
        מודע (גם אישתי) שאני לא מושלם וגם לי לעיתים נגמרת הסבלנות ...
        הכי גרוע מבחינתי זה לחזור לאפרוריות של הודגסון שאתה לא מצפה למשחק הבא .
        מודע שיום ראשון ההיתי מדוכא מאד .אבל ממש ....
        יחסי אהבה - אכזבה כן , אהבה שנאה לעולם לא .
        לא אוהד קבוצה בעולם גם לא בארץ חוץ מליברפול וככה ישאר תמיד .

        הגב
        • רומן

          שמע אני לא אוהד ליורפול, ואני כמעט ולא מפספס משחק שלהם, לא תמיד רואה הכל, אבל משתדל כמה שיותר, זו הנאה צרופה.
          אולי אם הייתי אוהד הייתי מדבר אחרת, בסוף בכדורגל צריך תוצאות.
          נ.ב לא רוצה לריב או משהו אבל בעיניי ג'רארד היה לגמרי אובררייטד, שחקן מאוד מוגבל טכנית.

          הגב
          • רועי מ

            מוגבל טכנית?, ראית משחקים שלו לא מהשלוש שנים האחרונות שלו שהיה מוגבל פיזית.
            תסתכל על רגעים רגילים שלו מתחילת העשרים ועד גיל 30.
            תיקולים מדהימים, בעיטות בומבה מכל הסוגים, טיל מונחה ושיר או מסובב, דריבלים צדהימים שמסתיימים בעוד פצצה לחיבורים, מסירות עומק וקריאת משחק מדהימה.
            מנהיג, גם נגיחות לא חסרו לו.
            אז זיזו ואחרים לא הבינו דבר אני מבין.

            הגב
            • רומן

              בלי רגל שמאל בכלל ובלי יסודות טובים.

        • משה

          אמנם לאור ההתרסקות של גארי נוויל זו נראית טעות אבל אני דווקא בונה על קרא.

          הגב
          • Matipool

            החלום שלי זה ציוות של שניהם (קרא כעוזרו של סטיבי).
            קרא בתפקיד הבולדוג הנובח, זה שאתה לא רוצה להרגיז אותו עם דגש מיוחד על ההגנה.

            הגב
            • D! פה ועכשיו

              אחרי נאוייל אני לא חושב שנראה את קרא בתפקיד.

              מה גורם לכם לחשוב שהוא מתאים?

            • matipool

              אני לא יודע אם הוא או סטיבי מתאימים.
              אני רק יודע שזה יהיה חלום לראות אותם מצליחים אצלנו.
              זה שנוויל התרסק בספרד, לא אומר כלום הסיכויים של קרא אצלנו. סיטואציה שונה לגמרי.

      • רומן

        חחח חזק

        הגב
  • Matipool

    סרט מעולה. חבל שכמעט ולא עושים כאלה היום. קונה כל יום את פול מונטי / ג'ימי גרימבל / בילי אליוט / מכבסה יפהפיה שלי וכו' על כל הבלוקסטארים האמריקאיים.
    אוהד ואוהב לא פחות ממך את הקבוצה משנת 74' שבה חגגתי שש שנים להולדתי והתאהבתי בקווין קיגאן ובקבוצה בימי חמישי של משחק השבוע בערוץ 1 בשחור לבן.
    מבין ומקבל את מה שאתה אומר ועד השבוע הדיבור הזה לא עלה על דל שפתיי אבל המשקל על המאזניים מתחיל לנטות לכיוון השלילי. אני רוצה שהקבוצה שלי תשתפר ותצליח ולא מתבייש להודות שאני רוצה הצלחות ותארים. זה עושה אותי אוהד פחות טוב? ביקשתי הכל כאן ועכשיו?
    לדעתי, מאמן עם שם פחות גדול היה עולה על שולחן הדיונים של ההנהלה. קלופ נכשל בכמה וכמה תחומים והבעיה היא שהוא עקשן ולא מוכן לסטות מהדרך שלו.
    המועדון הזה זקוק לתארים והצלחה בדחיפות. כרגע, אני מעדיף בהרבה כדורגל סטנדרטי ולא מלהיב שמביא תארים על כדורגל מהנה וכייפי לאוהד הנייטרלי. מה אכפת לי מהאוהד הנייטרלי? אני רוצה לחגוג אליפות ביחד עם הבן הגדול שהוא בן 23 ולא זכה לזה ואני רוצה לחגוג את זה במהרה בימינו.

    הגב
    • אבי גלברט

      יאפ מתי , מבוגר ממך ב8 שנים ,הבן הגדול שלי שהפך אותי סבא לפני חודש היה בן שנתיים שרוני רוזנטל הביא לנו אליפות ....
      לראות את הפנים שלו ביום ראשון בערב , מה אגיד לך < ? נפשי אגם שחור ...

      הגב
    • גל

      לדעתי זה יהיה פספוס אדיר לוותר על קלופ. מסכים שהוא טעה בבניה ובעוד תחומים אבל הוא מאמן עם הצלחות מוכחות שמחובר לקבוצה. אין עקביות בינתיים, זה נכון, אבל נראה לי מוקדם מדי בשביל לוותר. הוא חווה כשלונות במיינץ לפני שהצליח איתם וגם בדורטמונד רק אחרי 3-4 שנים הקבוצה זכתה בתואר. זה לא מבטיח לנו כלום אך מרגיש לי שכדאי להיות סבלניים.

      הגב
    • ארם אבירם

      מזל טוב אבי!
      מתי, אני בטח לא אחלק לך ציונים ומותר לרצות תארים. אני רוצה אותם בדרך "הנכונה". רומנטיקן הוזה? כנראה שכן.

      הגב
      • Matipool

        ארם, אומר זאת כך - אחרי 27 שנים, תביאו לי פאקינג אליפות ולא מעניין אותי איך וכמה. אחרי האליפות הזו, אני אתפנה בכייף לדיוני כדורגל מהנה, רומנטיקה, קהילתיות וכו'.
        אם אפשר לשלב - סבבה.
        אם הדרך להגיע לזה כוללת גם ויתור על משחק התקפי ופתוח מעת לעת, להרוג משחקים ואפילו להחנות את האוטובוס שומו שמיים פעמיים בעונה - אז שיהיה.

        הגב
        • D! פה ועכשיו

          אכתוב מה שכתבתי בפייסבוש.

          אני בשלב של החיים שהבנתי שעבורי לאהוד קבוצת ספורט מקצוענית (יען הבעלים רוצים כסף והשחקנים רוצים יותר כסף) זה דבר מפגר (שאני עדיין משקיע בו זמן וכסף).
          אני חושב שעם קלופ לא היה מגיע, עם היחס השונה שלו לשחקנים, עם הרצון לבנות קבוצה ולא לרכוש מלא שחקנים, עם האמונה - הייתי תולה את הצעיף ומביט מרחוק.

          לכן גם האליפות לא חשובה לי, זה ממילא בעיקר פונקציה של כסף.

          הגב
          • ארם אבירם

            האליפות חשובה לי, אבל היא לא הדבר הכי חשוב לי. רוצה אותה כמו שצריך.

            הגב
          • matipool

            אז בסוף נשברת והצטרפת לפייסבוש?
            סף שבירה נמוך או צורך עסקי?
            לא יודע איך להתמודד עם מה שכתבת. הראש אומר שבגדול אתה צודק אבל הלב והבטן מסרבים להכיר בדברים ובעובדות.

            הגב
    • ארם אבירם

      אגב, כל הקרדיט על חיבור הסרט והכותרת לטקסט שכתבתי הוא של בני. גאון.

      הגב
  • צור שפי

    ברגע שאתה מעדיף את גל גדות על ברבי - אותי קנית.

    הגב
    • ארם אבירם

      אין שאלה בכלל!

      הגב
      • Matipool

        ברור.
        הלוואי שהיינו מצליחים כמוה..

        הגב
        • צור שפי

          ההצלחה איננה פרמטר כאן, שתיהן מצליחות מאוד.

          הגב
          • Matipool

            צור - לא התכוונתי לבחירה בה כי היא יותר מצליחה. ממש לא. תפריד בין שתי השורות שכתבתי. כוונתי הייתה שהעדיפות של גל על בר היא ברורה. ללא קשר - כתבתי גם שהלוואי שליברפול תצליח כמו שגל מצליחה עכשיו.
            אמיתי - לא בעניין של אואזיס בכלל. אם שני מגיבים כמו צור וכמוך חושבים אותו דבר על מה שכתבתי, הבעיה כנראה אצלי.

            הגב
            • אמיתי

              אל תתייחס. צור סתם מנסה לעשות לך איציק

            • צור שפי

              חצי איציק.

        • אמיתי

          גם בסלבז אתה אוהד הצלחות..תעבור לשמוע אואזיס וזהו

          הגב
  • Gil - Zimbabwe

    פעם שנאתי את ליברפול (אבל אהבתי את אבי כהן) כי הם שיחקו בליגה משלהם ללא תחרות, היום אני מת עליהם ושישארו בגודל הזה.
    לא ברור איך סטיבי יצא מהמדבר הזה. השחקן המושלם של ליברפול בכל הזמנים.

    הגב
  • אריק

    פוסט מעולה.

    הגב
    • ארם אבירם

      תודה!

      הגב
  • רומן

    אם אני קלופ אני מתאבד על סוארז בינואר, הבחור סובל בברצלונה, ברסה רוצה את קוטיניו, סוארז רוצה לחזור לעניינים, אם הייתי פרימו הייתי כבר אומר שיש עסקה..

    הגב
    • אמיתי

      רמת ניתוק מהמציאות- אלישע לוי

      הגב
    • ק.

      לא ייאמן מה עושים ומה רוצים מסוארס (גם חלק מאוהדי בארסה באתר). הבן אדם עובר חודש וחצי פחות מוצלחים אחרי 3 עונות מעולות עם יכולת של הטופ שבטופ וכבר הוא "סובל בבארסה" וחייב להתאוורר בקבוצה בדרג אחד או שניים מתחת.
      כנראה בכל אחד יש את הפרימו שבו...:)

      ואחלה פוסט ארם

      הגב
  • Shutzi

    פוסט יפה ונכון.

    הגב
    • ארם אבירם

      תודה!

      הגב
  • אסף the kop

    אבירם
    זכותך להתענג על בינוניות.
    יש כאלה שסולדים ממנה.

    כך או כך, הם לא פחות אוהדים ממך.

    הגב
    • ארם אבירם

      אם זה מה שהבנת ממה שכתבתי אז אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.

      הגב
      • אסף the kop

        זה הסאבטקסט של הפסקה הרביעית שלך.
        מותר וצריך לשאוף להיות קבוצה דורסת ובטח שמותר לבקר את מי שלא מספק את הסחורה, ובמקרה של המנג'ר הנוכחי הוא גם עקשן כמו פרד.

        הגב
    • אריק

      אסף. אני מאוד מתחבר למה שנכתב. הצלחה ותארים הם לא חזות הכל. נכון שאין סיבה שליברפול תכשל כמו שהיא נכשלת בעיקר בעשור האחרון.
      ועדיין, היית רוצה שיבוא רוכש (ויש לי הרגשה שלשם האמריקאים מכוונים, מכאן ההוצאה הנמוכה ביחס ליכולות על הרכש לתחושתי) שיקנה שחקן ב50 מיליון לכל עמדה כמו בסיטי?
      הבעיה היחידה שאני מוצא עם הכתוב, זה שאפשר להצליח הרבה יותר ולשמור על הצביון, אין מקום להסתפק בבינוניות של השנים האחרונות.
      לא צריך לקבל הכל כגזרת שמיים. עדיין מאוד מתחבר לעניין של החיבור של ארם לנראטיב של הקבוצה יותר מלארון התארים (משהו שאצלנו קצת התבלבל מאז השינוי הגדול לפני 4 שנים).

      הגב
      • אסף the kop

        אריק
        הבעיה היא שיש בעיות שכולם יודעים מה הן ואף אחד לא מטפל בהן.
        הכדורגל שליברפול מציגה הוא בדיוק הפוך מהנראטיב שלה.

        הגב
        • אריק

          אני מסכים חלקית עם החצי השני. ליברפול התקפית ולא משעממת מצד אחד, מצד שני היא רכה באופן שהיא לא אמורה להיות.
          לגבי החלק הראשון. הבעיות של ליברפול וזה רק לעניות דעתי, כי אני פחות מעורה זה הבעלים לא במאמן ( שיש לו כמובן את הבעיות שלו, אבל עם הכלים העומדים לרשותו יש רק מעט מאמנים שהיו מצליחים יותר)

          הגב
          • אסף the kop

            אריק
            ההאשמה היא בבעלים שלא קוראים לקלופ לשיחה ומודיעים לו שאם הוא לא יפתור אץת בעית השוער, הגנה, קישור הם יפתרו אותה עבורו.
            ליברפול לא נראית כמו קבוצה מאומנת וספיגת השערים של היא שערורייתית. הכל על הראש של קלופ והביע הזמן שיתחיל לאמן. בשביל זה הביאו אותו.

            הגב
            • אסף the kop

              של=שלה
              הביע=הגיע

      • ארם אבירם

        מה שאריק אמר.
        לרגע לא אמרתי שצריך להסתפק בבינוניות ולא אמרתי שאסור לבקר או שאין במה להאשים את קלופ. יותר מזה, אפילו ניסיתי ממש להבין את מי שרוצה להחליף מנג'ר כל שנתיים (ולא חשוב איך קוראים לו). כל מה שניסיתי לעשות, זה להציג את החיבור המאוד אישי שלי לקבוצה ולנראטיב שלה תוך הצגה של הרצון התמידי להחליף את מה שיש במשהו/מישהו לא מוכר עם ניחוח אקזוטי ומבטא סקסי, כסוג של חלומות בהקיץ שסופם להתרסק על קרקע המציאות בתוך שנתיים. מובן שיש דרך אחרת. אפשר שאוליגושייך יקנה את הקבוצה ויחליף את כל הסגל ויקנה לנו אליפויות. האם לא אשמח לאליפויות? בטח שאשמח. בכל זאת, אפילו אם אני רומנטיקן הוזה, הייתי רוצה אליפות כמו שצריך.

        הגב
        • אסף the kop

          אז זאת הנקודה.
          אף אחד לא רוצה להחליף מנג'ר כל שנתיים, בסה"כ מבקשים לראות קבוצה מאומנת וגרף של התקדמות. קלופ לא מספק את הסחורה הזאת ולכן מותר לצלוב אותו.
          אם אתה רוצה לעשות את זה 'כמו שצריך', אז אני מציע לחזור לבסיס. ללמד איך להגן יכולה להיות התחלה.

          הגב
          • kirma der faux

            תגדיר "לצלוב".

            אם יש לקח לקריאת ארכיון זה באזר זה שבמועדון ספורט הצלחה לאורך זמן עם יותר מדור אחד של שחקנים תלויה בארגון עם היררכיה ברורה וכח בלתי מעורער של העומד בראשה. זה מה שאני מבין מעשרות פוסטים על בליצ'ק ופרגוסון, וגם אדי ג'ונס, ופוסטים שלא נכתבו על שאנקלי ויורשיו. אם מחליטים שבראש המערכת עומד המנג'ר הוא צריך להיות חסין מפיטורין וחסר פחד לאורך שנים, בלי זה העסק מתפרק. לא חסין מביקורת כמובן, אבל המעמד שלו לא יכול להיות מעורער על ידי כישלונות נקודתיים אם האירגון הגיע להחלטה שהוא האדם המתאים לתפקיד. זה עובד גם הפוך, אם הוא רוצה להפוך לאגדה המנג'ר לא יכול לפזול לג'וב הבא כל שנה, שזו הטעות הגדולה של רודג'רס בקריירה המוקדמת שלו לפני ליברפול.

            הגב
            • D! פה ועכשיו

              וזו כל התורה על רגל אחת

            • אסף the kop

              קודם כל, גם פרגוסון היה מאוד קרוב לפיטורים.
              חוץ מזה, מה שפרגוסון עשה כאשר היה ביונייטד זה להיפטר מכל הבינוניים והלוזרים שהיו לו ולגדל ילדים רעבים שלא ראו אף אחד ממטר.
              אתה מזהה איזשהו תהליך למידה בליברפול ?
              אני לא.

            • kirma der faux

              אם אני לא טועה לקח לפרגטסון משהו כמו שש שנים לגבש את הקבוצה שלו, והוא לא היה על סף פיטורין אחרי שנתיים. קלופ הוכיח כבר את היכולת שלו להגיע רחוק עם שחקנים לא מוכרים, צריך לתת לו לעבוד בלי חרב על הצוואר.
              כבר עכשיו אם אני מסתכל על הפעם הקודמת שהשתתפנו בליגת האלופות לעומת היום אני בהחלט רואה למידה.

            • אסף the kop

              לא אמרתי שצריך לפטר את קלופ.
              רשמתי שהוא צריך להתחיל לאמן.

            • kirma der faux

              סבבה, פשוט על זה היה הפוסט, לכן שאלתי מה ההגדרה שלך ללצלוב. לא נראה לי שאנחנו מאוד רחוקים בדעה.
              דרך אגב, אני גם חושב שלא צריך לתת למנג'ר כח טוטאלי, הוא צריך להרוויח אותו.

  • אולג נדודה

    ארם,טור יפה.
    יש אימרה שאישה ורכב אפשר להחליף,עם קבוצה אתה נשאר...
    ועכשיו לשאלה החשובה,עזוב אותך גל גדות רפאלי...יבואו הקמטים,צלוליטיס,והשדיים יגלו את כוח הכבידה...לליברפול תמיד תהיה המסורת והרגש, בקיצור אם היו אומרים לך בבואך לגן עדן שמגיע לך צ'ופר, עוד 7 שנים עם האישה או שבוע לאמן בליברפול,מה היית לוקח?? :-)

    היום עם כל המנצ'סטריות ואפילו אברטון הקטנה שנקנתה על ידי מיליארדר אירני,הן מקבלות תכשיטים יקרים חלקם מצליחים יותר חלקם פחות,אך אוהד ליברפול היה מת שיהיה לו אסטון מרטין חדשה כמו לשכן,אך תמיד התירוץ הישן שלוולו שנת שמונים יש פח חזק,בטיחות ושבימי החורף היא לא רוצה להניע-אה וקוראים לזה אופי

    הגב
    • צור שפי

      אני הייתי לוקח עוד 7 שנים עם אישתי האהובה (בין היתר, אבל לא רק, בגלל שאני אוהד טוטנהאם)...

      הגב
      • ארם אבירם

        ברור, למרות שאני בטוח ביכולות האימון שלך, המנג'ר שלכם (לא מסתבך בלכתוב את השם שלו...) עושה עבודה מעולה כרגע.

        הגב
    • ארם אבירם

      אתה רוצה לסבך אותי? תמיד יש סיכוי שאישתי תקרא את התגובות פה... :)

      הגב
      • אולג נדודה

        (: נו לפחות מה שנקרא עדיף שתגלה שאתה מאוהב ומתכתב על הקבוצה שלך מאשר בילדונת בת 20...חוץ מזה זה כבר האקסארה של אחריי החיים, ותגיד לה בטח שהיא בגן עדן בטח בג'קוזי עם בראד פיט ולא הייתה זמינה (;

        הגב
  • זה משנה

    נהדר ארם.

    הגב
    • ארם אבירם

      תודה!

      הגב
  • ran

    הבן שלי עוד מעט בן 11 ואני מנסה להשריש בו את האהבה לקבוצה הנכונה אבל קשה לו.
    אז לחבב את בארסה בגלל סוארס זה מתקבל והוא מתלהב מאתלטיקו בגלל גריזמן (יכול לחיות עם זה כל עוד לא מדובר על ריאל בגלל רונלדו...איסקו מילא) אבל את המבט הנוצץ מהתרגשות שהחבר'ה באדום עולים לדשא עדיין אין לו
    ואני חייב משהו, אלופות או אליפות, שהבחירה תהא שלמה מקועקעת לליבו.
    אני מאמין גדול בקלופ אבל יום ראשון האחרון נפער סדק באמונה הזו והתעוררה השאלה האם מדובר ב one trick pony כזה שהיה חדשני לפני כמה שנים וכעת הפך למיושן אחרי שלמדו אותו ושיכללו את שיטותיו?
    להתעקש על לנסות ולשפר את מורנו ולוברן זו תקווה אבודה ואנחנו רגע מחלון העברות נוסף ואם לא נצא ממנו מחוזקים, הקיץ יהפוך לכאוס...

    הגב
    • matipool

      כל מילה.

      הגב
    • ארם אבירם

      במשחק מול יונייטד הבן הקטן (שש) בחר בפעם הראשונה לבוא לצפות איתי יחד עם כל חוג האוהדים במייקס פלייס. הוא לבש חולצה של ליברפול ואני נתתי לו צעיף והוא ממש הגיע וכמו שאומרים באנגלית Looked the part. אחרי השעמומון הזה, אני לא בטוח שהוא ירצה לבוא עוד פעם. כל כך רציתי בשבילו שיחווה גול עם כל התפרצות השימחה של כמה מאות אוהדים. זה לדעתי היה מחבר אותו לקבוצה בצורה הטובה ביותר. אין ספק שאליפות תתן לו תחמושת מול החברים בבית ספר שאוהדים את בארסה וריאל אבל החיבור האמיתי יבוא ממשחקים הירואים ומרגשים ומהרגשה של חלק ממשהו גדול.

      הגב
    • D! פה ועכשיו

      למה תבוסה סודקת הכל כלכך מהר?
      אז הובסנו, נראינו רע. עלו בלי חשק. זרקו זין.

      וואלה - קורה. לכל הגדולות.

      הגב
      • אסף the kop

        רק שלליברפול אי אפשר לקרוא גדולה.

        הגב
        • D! כאן ועכשיו

          ברור שכן

          הגב
          • אסף the kop

            מה הופך אותה לגדולה בעיניך ?

            הגב
  • רועי מ

    היי ארם, כנראה שאני איתם משנת 79 או טפשרות ל 78.
    גיל חמש.
    תאמת חשבתי שברנדון לא יכול לעשות את זה.
    בקשר ליורגן אני לא בטוח, בטח לא רוצה את ראשו כרגע.

    אני מקווה שבעונה הבאה יסיק את מה שצריך ויעיף חלקים גדולים מההגנה, גם הקפטן לא כזה להיט מבית אילנית.
    חייב לשנות קו מחשבה, אל מול בונקרים מבוצרים אנחנו מתקשים מאוד.

    העונה הייתה הזדמנות גדולה, לא הבנתי את ההתנהלות שלו בקייץ כאשר השאיר את מה שהיה שבור.

    הגב
  • matipool

    http://www.blazermagazine.co.il/posts-sports/44427/

    אולי הדבר המוזר הזה יוציא אותנו לדרך חדשה..

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *