מעשה בשוער שחשב שסוף העולם מגיע / יוחאי שטנצלר

בקיץ 99' פרש שוער העונה בספרד כדי להתכונן לאסון המילניום. וזה באמת לא נגמר טוב

פששש.. חתיכת אנחת רווחה נשמעה ב-22.12.12, כשאנשים בכל רחבי העולם התעוררו, מיששו את עצמם והבינו שהם עדיין כאן איתנו בעולם ושהוא לא נחרב.

נכון שנשמע כאילו אני מסתלבט, אבל מחקרים רשמיים הוכיחו שקרוב ל-10% מאוכלוסיית כדור הארץ אכן האמינה שיום שישי היה אמור להיות היום האחרון עלי אדמות. לכבודם – סיפורו של מי שיצא כבר חומוס בפעם הקודמת שבה ניבאו בגדול את קץ הימים.

*

קרלוס "לצ'וגה" רואה לא היה סתם שחקן. הוא היה שוער נבחרת ארגנטינה בסוף שנות ה-90' והשוער הראשון שלה במונדיאל 1998. ההישג הגדול שלו במדים הבינלאומיים הוא הניצחון בדו-קרב הפנדלים בשמינית הגמר מול אנגליה (למרות שעם הרקורד האנגלי בבעיטות הכרעה לא מדובר בחוכמה גדולה).

לצ'וגה (חסה) רואה, שהוא גם השוער הראשון של מאיורקה, מגיע עמה לגמר הגביע הספרדי באותה עונה וזוכה גם בתואר שוער העונה בליגה הספרדית. קיץ לאחר מכן, 1999, הוא גם מעפיל עמה לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, בעונתו האחרונה של המפעל.

ואז, בשיא הקריירה שלו, כשהוא בן 30, רואה מחליט לפרוש מכדורגל ולהצטרף ל"כנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי" (שעבור מאמיניה השבת היא היום הקדוש בשבוע). ויש לו סיבה: המילניום. חורבן גדול צפוי לבוא.

"שנת 2000 הולכת להיות שנה קשה", מסביר רואה את בחירתו. "האנשים שאין להם קשר רוחני עם אלוהים, ולא חיים בסגנון שהוא היה רוצה, יהיו בצרות", גם הענין שמגלה בו מנצ'סטר יונייטד נדמה שולי לעומת האסון המתרגש. קרלוס רואה יוצא לעשות את עבודתו למען האנושות.

במשך חצי שנה רואה, עדיין שחקן תחת חוזה במאיורקה, ממתין לרגע הנורא. אלא שליל המילניום מגיע, ואפילו באג המחשבים המפורסם מתגלה כבדיחה. גם בימים שאחרי לא באה האפוקליפסה.

רואה חוזר למאיורקה. "החלטתי שאפשר לשלב בין הכדורגל לדת", הוא מסביר.

אלא שבמונחי הקריירה, וגם בחיים האישיים, הוא מתחיל לחוות קטסטרופה. הכושר והיכולת כבר לא דומים לעבר, גם הפציעות לא מאחרות לבוא, והוא נדחק לספסל.

בקיץ הוא מתקשה למצוא מועדון רציני וחותם באלבסטה, מהליגה השנייה, ובעונה הבאה מציג יכולת מאוששת ועולה איתה לליגה הראשונה. הוא לא מבוגר מדי עבור שוער. נדמה שהוא חוזר למסלול.

ואז מתגלה אצלו סרטן באשכים. אחרי שנה של טיפולים כימותרפיים, כל מה שנותר לקרלוס לוצ'אגו רואה זה לחזור לעונת פרישה סמלית בארגנטינה (באוליפמו באיה בלנקה).

מה הייתה סיבת הנפילה של רואה? האם מדובר בנבואה שהגשימה את עצמה, או שפשוט לא הצליח לחזור לעצמו אחרי הפרישה, גם מהבחינה הפיזית וגם מבחינה מנטלית? האם הדימוי העצמי שלו נשבר כשהבין שאחרים רואים בו ליצן? לא ברור, מה שבטוח: לכל שוער יש סיפור.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 ***

יוחאי שטנצלר ב"דה באזר"

התמסרות (פוסט אורח מאת מיכאל בבלי)
ליגת שוקי ההון: מבט קדימה

3 Comments

ארבם 23 בדצמבר 2012

לא לכל דבר יש סיבה.

איציק 23 בדצמבר 2012

ב-21.12.2012 חגגתי לחמותי יום הולדת, וסוף העולם לא הגיע. תסיקו לבד את המסקנות :-)
העולם הישן מת. כל מה שנותר זה לשבת ולהיתענג על סימפונית "העולם החדש" של דבוז'אק.

פאקו 23 בדצמבר 2012

מזכיר את הבדיחה הישנה על תחושות מעורבות.

Comments closed