עוד צעד קדימה – טל סיוון

למעלה מאלף אוהדים לבושים אדום, בוכים, כועסים, מאוכזבים, וכולם שואגים- לעולם לא תצעדי לבדך

צילום השער: מור רשף סיוון

*

כשעמדתי שם, בין חברי קהילת ליברפול בישראל, בתום שריקת הסיום הגיחה לחלוחית לעיני.

לא, זה לא בגלל ההפסד. זה גם לא בגלל הגביע שאבד ואולי קצת בגלל לוריס קריוס והמתקפות שהוא עתיד לחוות מאוהדי קבוצות זרות. היא הגיעה כי הייתי מוקף בלמעלה מאלף אוהדים, כולם לבושים אדום, כולם מחזיקים את הצעיף. חלקם בוכים, חלקם כועסים, חלקם מאוכזבים וכולם שואגים- לעולם לא תצעדי לבדך.

לכולם היה ברור מי זו ריאל מדריד, לכולם ברור מי זה סרחיו ראמוס- עולם כמנהגו נוהג, כולל התובנה הכי חשובה במשחקי הכדורגל- אתה יכול להיות הכי טוב שיש, בסופו של דבר, מי שיורד ביתרון שערים מנצח, בין אם השערים הגיעו במספרת של פעם בחיים, בין אם בטעויות שוער ובין אם בכדור ים אדום שמתגלגל במגרש (כן, אוהדי ליברפול לא ישכחו זאת לעולם), מי שכובש יותר מנצח, ריאל כבשו יותר ובכל זאת, עמדתי שם, נמל תל אביב, מוקף בלמעלה מאלף איש שאת חלקם רק מכיר, מחובקים, שואגים לה ממרחק אלפי קילומטרים את המילים המקודשות הללו. זה לא המנון, זו דרך חיים.

*

מאז שריקת הסיום, אני, מוזר שכמותי, מסתובב עם חזה מתוח.

בתהילים צב' מופיע הפסוק אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת, זו תחושה שזרים לא יבינו.

אנחנו שם, בקור של סטוק ובחום של ספרד, בשלג ובממטרים האנגליים הקפואים, מעודדים, שרים, נשמעים לכל עבר. והם שומעים אותנו. הם, החבר'ה שלנו שעל הדשא. בני המשפחה שלנו.

אני נשטף מהבוקר בכל המדיות באי אלו אנשים שהחליטו שהם מספיק מוכשרים כדי לעשות מם בצייר של ווינדוס, וכולם תוקפים את לוריס קריוס.

שלא תטעו, קריוס שגה. קריוס עשה שתי טעויות חמורות אבל לא לוריס קריוס הפסיד, ליברפול הפסידה וזו הגישה שליברפול מקרינה, מהעיר, מהאוהדים ומהסגל וההנהלה. הפסדנו וקריוס שגה.

אני זוכר אנסים ורוצחים שלא "זכו" ליחס הזה, והיחס הזה, הוא הוא, זה שחודר דרך כל מדיה אפשרית, הוא זה שנכתב בתהילים, כסיל, הוא לא יבין זאת.

לצד פסולת הבלהות המגדפת שערוכה ברמת ילד שהוריד פוטושופ באינטרנט, יש נווה מדבר, נווה מדבר אדום. אוהדי ליברפול מכל רחבי העולם התייצבו לצו 8. לא קיבלנו על זה הודעות בנייד, לא איוונט בפייסבוק. לא היינו צריכים שיגידו דבר. פשוט ידענו.

בקהילה הישראלית, בקהילה האינדונזית, הויאטנמית, הצ'כית, הפורטוגזית וכו' וכו' עולים פוסטים שגוררים מאות לייקים, סימוני אהבה ובפיהם דבר אחד- לוריס, אוהבים אותך.

אתה פישלת, בבמה הגדולה בתבל, אבל הפסדנו כקבוצה, בדיוק כשם שהגענו לשם איתך- כקבוצה וככזו אנחנו חוזרים הביתה, למבצר אנפילד, להתכונן לעונה הבאה.

*

היינו שם מול אחת מהקבוצות היקרות בהיסטוריית המשחק, כאשר על הספסל שלנו יש שמות שאנחנו מכירים טוב, עד לרמת האינטואיציות, אבל השדרים לא מכירים, מנגד, קמו מהספסל 94 מיליון פאונד בחילוף אחד, וזה ככל הנראה אחד מעיקרי הסיפור- שוער שהציג את אחת מתצוגות השפל הגדולות ביותר בגמר ליגת האלופות או בכלל בגמר, זוכה לחיבוק חם, דאגה, אהבה כנה, כפיים. מנגד, שני שחקנים שכבר יצאו עצומות כנגדם, האשטגים ללכתם, שלטים ביציע, שני שחקנים שמתעתדים לעזוב כבר שלושה חלונות העברות- ניצחו את המשחק.

אני עם חזה מתוח כי אני גאה בחבר'ה הללו, כי גם כאשר אני זועם עליהם, אני אוהב אותם. כי גם כאשר אני מאוכזב מהם, אני יודע שהם מאוכזבים יותר מעצמם, שהם שוב יעלו לכר הדשאויתנו את הלב והנשמה- גם אם זה לא יספיק.

אני גאה באנדי רוברטסון שירד ליגה בעונה שעברה ותיקל את גדול הווינרים של הכדורגל המודרני במהלך שראינו אותו משלים עשרות פעמים מול גדולי שחקני ההגנה בעולם, אני גאה בטרנט בן ה-19 שעמד בגבורה לצד לוברן וואן דייק, בגיל 19 עמדתי בשמירה סטטית באיזור לא ידידותי ועדיין, אם הייתי צריך לסגור את הפריצות של ריאל מדריד הייתי מתעלף מחרדה. במיוחד כשאני צריך לגונן על שם הקבוצה, לא רק זו שאני משחק עבורה, זו שמשלמת לי שכר- אלא זו שאני אוהד, זו שטרנט אלכסנדר ארנולד ואני אוהדים. אני גאה בקפטן שלי שהכניס את זרועו לסרט הקפטן הכבד בתבל עם עזיבתו של סטיבן ג'רארד, אני גאה בכל אחד משחקני ההרכב והסגל, אנחנו יחד בסירה הזו והאמת? אני דיי שמח שאני איתם שם, גם אם לעתים סוער, גם אם יש נזילות מים, גם עם הגלים שעתידים לבוא מבהילים אותי, הם שם עם אדמירל קלופ ובסוף נגיע לחוף המבטחים שלנו, בסוף, כפי שמילות השיר מלמדות אותנו בכל פעם מחדש, יש רקיע מוזהב.

אני גאה היום, כמו בכל יום, להיות אוהד ליברפול. כאשר צעקנו שם, יחד, אלפי קילומטרים מהשחקנים את מזמור חיינו ידענו שכסיל לא יבין, אבל אנחנו, מה לנו ולכסילים? מה לנו ולכל אחד אחר? יש לנו אותה. יש לנו את ליברפול ולעזאזל, מכאיבה ומרגשת, לוהטת ומאכזבת, שומטת וכותשת, היא המשפחה שלנו, אנחנו שלה ומשפחה קודמת לכל.

*

ברכות חמות לזינאדין זידאן, אחד מגיבורי ילדותי, אחד מהשחקנים שגרמו לי לחוש קסם מה הוא על תואר אלופות שלישי ברציפות, הגאונות שלך היא פלא של ממש.

לוריסקריוס, הליברבירד, אותה ציפור אגדית ששוכנת על חזך, מכונפת מעט אך עדיין מזכירה, אתה ליברפול, אתה לעולם לא תצעד לבדך וכמו בברכת חג טיפוסית- באהבה המשפחה.

ובאשר לכם, בני משפחתי האדומה תרימו ראשכם, אנחנו בדרך הנכונה. אנחנו בדרך אל הרקיע המוזהב, ידידיי, אל הרקיע המוזהב.

לגיטימיות (צור שפי)
ג'ירו דה בריטניה - דן ברקאי

תגובות

  • אסף the kop

    מעריך את מה שכתבת, אבל מה שאני ראיתי אתמול בשריקת הסיום זה קריוס שוכב לבדו די הרבה זמן.
    לא אהבתי את זה.
    כן אהבתי את ההליכה שלו ליציע האוהדים ואת האהבה שהם החזירו לו. שוער אמיץ.

    • צור שפי

      מסכים, גם לגבי איכות הפוסט ובעיקר לגבי הצרימה עם בקטוס. הייתי בטוח שקלופ ייגש אליו ראשון והתאכזבתי שזה לא קרה.

    • D! פה ועכשיו

      ממש, אסף. זה היה מאד עצוב שאף אחד לא ניגש אליו. אף אחד. שאני יכולתי לראות. מאד מאכזב.

  • Kirma der faux

    כתבת נפלא

  • אלכס דוקורסקי

    פוסט יפה.
    לא אוהד את ליברפול, אבל אחרי הפציעה של סלאח, שהמחישה בדיעבד את התלות המסוימת של האדומים בו והפכה את הקבוצה לאנדרדוג ממשי, קיוויתי שהיא בכל זאת תנצח.
    בסופו של דבר, הקבוצה הטובה יותר ניצחה והשער הראשון של בייל היה באמת יוצא דופן.
    היה מרגש, כמו תמיד, לראות ולשמוע את אוהדי ליברפול ביציע. קשה היה שלא לחוש אמפתיה כלפי קאריוס. בסך הכול, מדובר בבן אדם וטעויות הן חלק מכל ענף ספורט. בלעדיהן, לא היו מוכרעים משחקים (בנאלי, ככל שזה ייראה).
    לא צריך להתרגש יותר מדי מכל מני טוקבקים ופוסטים. הרשתות החברתיות - בהיותן מאפשרות אנונימיות מסוימת, תקשורת שלא דורשת להתמודד פנים אל פנים ומעודדות תגובות רעילות (וחלק מהמגיבים הללו זוכים אף לשבחים כגון, "איזה ישיר וכן הוא, אומר את כל מה שהוא חושב") באמצעות לייקים והפצה לכל עבר - 'מזמינות' תגובות מהסוג הארסי שתיארת.
    נקווה שהשוער יתאושש מזה מהר.

  • רועי

    בקשר לשחקנים גם הם היו בעצב עמוק והיו עסוקים בעצמם.
    כתבת נפלא טלסיי

  • רופו

    הפוסט הזה, יחד עם הוידאו של קלופ שצולם בשש בבוקר בקייב, החזירו לי את הגאווה וגם הזכירו לי למה אני אוהד את המועדון המדהים הזה. תודה.

  • בני תבורי

    לעניין הטענה למה השחקנים לא ניגשו לקריוס: ובכן, מדובר באנשים צעירים שעולמם שנבנה בעונה שלמה של זיעה ודם, חרב עליהם בדקה. כל אחד מהם עם משא האבל הפרטי שלו ועם הקושי העצום היה זקוק בעצמו לניחומים ולא היה פנוי לחשוב על ללכת ולנחם. קריוס עצמו סיפר כי בחדר ההלבשה זכה לחום וחיבוקים מכולם. לא הייתי הופך את זה לעוד טרגדיה.

    • D! פה ועכשיו

      לא טרגדיה בני אבל זה אומר משהו. הנדו, מנהיג הקבוצה, מילנר, הוותיק, ואן-דייק מרכז ההגנה - מישהו מהם היה צריך להגיע אליו.

  • יריב ס.

    אגב נתון מעניין.
    ליברפול אתמול היתה הקבוצה השניה הכי צעירה בגמר ליגת האלופות. הקודמת היתה דורטמונד של קלופ

    • אסף the kop

      מה שאומר שהשלד הזה עוד יגיע לגמר בעתיד וחשוב מכך, יתמודד על האליפות המקומית.

  • D! פה ועכשיו

    בהחלט הייתה חוויה אתמול, בתנאים קשים אמנם, להיות עם כל הקהל הנפלא הזה שעל אף הדיכאון העז נתן לי ללכת בצורה כזו, שעד שהגעתי הביתה, אל הדכדוך הצטרפה התקווה ונזכרתי בעונה הנפלאה שעברנו.

    (ועד שאני מקבל תמונה ראשית בדה-באזר היא נראית כמו בעין הדג)

  • אולטרע

    מצחיק אותי שאוהדי קבוצה שקונה שחקן הגנה (!) ב90 מיליון יורו (!!) מתלוננים על ריאל הרשעים עם הכסף.
    גם סלאח לא בדיוק היה אלמוני לפני ששיחק באנפילד.
    לא אוהד ריאל אבל הצביעות בולטת למרחקים.
    כמו כן, כמו שאמרו פה לפניי, מקבוצה... "קבוצתית" כמו ליברפול מצופה שברגע השבר מישהו ייגש לנחם את קריוס, בסוף מי שניגש אליו היו שחקני ריאל - בערך רגע הקלאס האמיתי היחיד בגמר הזה.
    ליברפול אכן קבוצה עם היסטוריה, מסורת, ערכים וקהל שדואג לשמר את כל אלה, אבל הם חלק מהכדורגל המודרני והממוסחר לא פחות מריאל בארסה וכולי, פשוט עם קצת פחות תקציב.
    מחבב מאוד את קלופ ואת סגנון המשחק שהוא מכניס לקבוצות שלו ומאחל לליברפול הצלחה בליגה ובאירופה בעונה הבאה.

    • מרפי

      צביעות? מה שכתבת זו דמגוגיה בגרוש.. אנחנו מדברים על שחקן אחד שעלה 78 מיליון יורו לפני חצי שנה שנכנס לעמדה הכי בעייתית בהרכב ואתה משווה לכל השחקנים שריאל קנתה בסכומים אסטרונומיים (רונאלדו-94, בייל- 100, חאמס- 75, קאקה- 65) מבלי להחשיב אינפלציה.. אחלה טיעון. לגבי הקלאס- כשהשחקן שהשפיל אותך ניגש לנחם אותך זה לא בדיוק קלאס. ראמוס שמנחם את סלאח בדרך החוצה זה חתיכת קלאס. אני גם זוכר את הקלאס של רונאלדו עם הפנדל בגמר מול אתלטיקו. ריאל קבוצה מגעילה ומושחתת ובניגוד ללא מעט אוהדים כאן ידעתי מראש איך זה ייגמר ולא בגלל כדורגל. אמרתי לאחי שבטוח "משהו" יקרה במשחק הזה. באמת שאין לי בעיה עם ההפסד, ליברפול הייתה אובר אצ'יברית העונה וריאל קבוצה טובה ומנוסה יותר, רק חבל שהיא לא ניצחה בכדורגל. אני באמת לא חושב שמזל יכול ליפול כ"כ הרבה פעמים לאותו מקום.. אחרי שנים של ציפייה לחזרה של ליברפול לבמות הגדולות אני שוקל ברצינות להפסיק לצפות בגועל נפש המזוקק הזה שנקרא ליגת האלופות. מרגיש כמו שפן ניסיונות כשהתוצאה כבר ידועה מראש.

      • דניוש

        "ידעתי שמשהו יקרה". לא הבנתי, ריאל גנבה את הגמר הזה בהחלטה מעוררת תמיהה לטובתה?
        פשוט לא יאמן איך הנרטיב אצל הרבה מאוד אוהדי ליברפול הוא תמיד "זה לא באשמתנו". נהדר. זה בדיוק מנוע לאיך *לא* צומחים. רק תמשיכו.

        • מרפי

          כן, תמיד קורה משהו מוזר. לפעמים שופטים, לפעמים פנדל מעורר מחלוקת בדקה 94, לפעמים טעויות שוער הזויות, לפעמים משחק מלוכלך שלא מקבל תשומת לב. אבל מה זה משנה? העיקר שריאל עשתה היסטוריה. עוד 50 שנה דבר איתי על השחיתות שהייתה פה, היום אף אחד לא מדבר על תקופת פרנקו ולא שללו לריאל אף אליפות אז הכל טוב. כמו שאמרתי, לליברפול לא היה הרבה סיכוי והקבוצה עוד תשתפר ואני חושב שזה דווקא מנוע די טוב לצמיחה. הטיעון שלי הוא שכיום בליגת האלופות אין לאן לצמוח אלא אם אתה בארסה או ריאל.
          ולגבי התגובה שלך למתי- אתה מתכוון לאוהדי סלאח בטוויטר? האוהדים האמיתיים (מאמין שלכל קבוצה יש) הראו המון אהבה וגם ימשיכו. לעומת זאת, אוהדי ריאל הם פשוט מקסימים. רק להשוות את הפרידה מאינייסטה לפרידה מראול וקסיאס..

          • מרפי

            סליחה, לא קשור למתי. לגבי האמירה על קריוס והתמיכה של האוהדים

          • דניוש

            אבל לא היה שום דבר לא כשר מבחינת שיפוט בגמר הזה. זו עובדה.

  • matipool

    יפה מאד, טל. יש בי כאב גדול על השחקנים הללו שבשורה התחתונה הם בלי תארים (רובם לפחות ומי שכן, מדובר על תואר זניח). בניגוד לאחרים כאן - אני לא בטוח בכלל שנגיע בקרוב שוב למעמד הזה ובקשר לאליפות - ובכן, יש מועדון במנצ'סטר עם כיסים שלא נגמרים שממשיכים וימשיכו לקנות כוכבים לסגל הגדול והמעולה שכבר יש להם אז אני לא כל כך אופטימי. אני חושש גם שיש שחקנים מסוימים שנרצה להביא והם יעדיפו להגיע למקומות עם סיכוי גבוה יותר ודי בטוח לזכייה בתארים.

  • דניוש

    "אולי קצת בגלל לוריס קריוס והמתקפות שהוא עתיד לחוות מאוהדי קבוצות זרות" WTF?! הוא חטף הכי הרבה מהאוהדים של ליברפול שאשכרה מאחלים לו מוות ודברים כאלה. לעולם לא תצעד לבד. חה.

  • יואב

    Tyler Durden: Listen up, maggots. You are not special. You are not a beautiful or unique snowflake. You're the same decaying organic matter as everything else.

    • Matipool

      סרט בן זונה. אחד המקרים הבודדים בהם הסרט עולה על הספר.

      • יואב

        לגמרי לגמרי...

Comments are closed.