הסמוראים האחרונים (מתן אשר)

לא היו להם מכונות יריה

לא 'משימה בלתי אפשרית', לא 'אהבה בשחקים' ולא 'נולד ב4 ליולי'. הסרט הכי טוב של טום קרוז הוא 'הסמוראי האחרון'. אני חושב שראיתי את הסרט הזה בערך עשר פעמים. נייתן אלגרן, קפטן נייתן אלגרן, הוא קצין בצבא האמריקני שמגיע ליפן כדי לאמן את הצבא. אחרי שהצבא היפני מובס בקרב מול הסמוראים, מנהיגם קצמוטו (קן ווטנבה בתפקיד חד פעמי) לוקח אותו בשבי. אלגרן מכין את עצמו לגרוע ביותר, אבל מסתבר שהם רוצים לארח אותו. קצמוטו מחליט לשכן את אלגרן בביתו של הסמוראי אותו רצח, יחד עם אשתו וילדיו. סצינת הסיום בלתי נשכחת. קצמוטו ואלגרן, יחד עם כמה עשרות סמוראים, מתייצבים בעוז מול מכונת הירי החדשנית של היפנים, ונקצרים לאיטם, במקצב הקליעים.

כשראיתי היום את פרו מול צרפת, נזכרתי בהם, בקצמוטו ואלגרן. כמו האינדיאנים מול האירופאים, כמו החנון מול מלכת השכבה, לפרו יש נשמה אבל זה לא מספיק. יש לה קהל מדהים, שלא מפסיק לשיר מהרגע הראשון ועד לסוף המשחק. הקהל הזה הוא באמת השחקן ה12. הפרואנים גמורים אבל בכל התקפה הם מתחילים לרוץ מחדש. אפשר ממש לראות בכל קלוז אפ את השחקנים מתמוטטים מעייפות. פאולו גררו, החלוץ בן ה34 שנכשל בבדיקת סמים וחודש לפני המונדיאל קיבל אישור לשחק, מזכיר לי את קצמוטו. הרגליים כבר לא כמו פעם, גררו לא מצליח לבד.

הוא מתמודד מול סמואל אומטיטי, הבלם החסון והחזק של הצרפתים. לצידו משחק ג'פרסון פרפאן, האלגרן של פרו. פרפאן לא משחק כמו פרואני. הוא לא 'ראש בקיר'. לפרפאן יש כישרון וחוכמה, פרפאן הוא המוח של פרו. הבעיה שהוא משחק כמעט לבד. עוד הגבהה, עוד בעיטה מחוץ לרחבה. כל כך קרוב אבל בעצם הכי רחוק שיש. ראיתי את המשחק ולא האמנתי בשום שלב שהם מסוגלים להבקיע. 

ואז בסוף המשחק, אחרי מחצית שלמה שבה צרפת לא עברה את החצי, מגיעה מכונת היריה. השופט מכניס את המשרוקית לפה ושורק לסיום. פרו בדרך הביתה. גררו, שחלומו התגשם, מבין שזה הסוף. גם פרפאן בן 33, הוא לא ישחק במונדיאל הבא.

רוח התקופה - ירון גרופמן
על העיVARון - צור שפי

תגובות

  • no propaganda

    אחלה פוסט!

    אבל הסרט הכי טוב של טום קרוז זה a few good men גם את קוקטייל הייתי שם לפני הסמוראי וודאי לפני הסרטים האחרים שהעלת כאן

    הגב
    • ארם אבירם

      באמת אחלה פוסט. הסמוראי מצוין וגם a few good men בין היתר כי יש שם עוד הרבה שחקנים מצויינים. את קוקטייל ממש לא הייתי שם שם.

      הגב
      • Matipool

        קוקטייל? ברצינות?

        הגב
        • Matipool

          נערי הכרך, ג׳רי מקגוויר, עיניים עצומות לרווחה, מגנוליה, קצה המחר. לא ראיתי את הסמוראי.
          לא מדבר על התפקידים הכי טובים שלו אלא על הסרטים.
          דרך אגב - יש לו הופעת אורח מעולה ברעם טרופי.

          הגב
          • Matipool

            שכחתי את איש הגשם שלפי הסיפורים, במהלך הצילומים דסטין הופמן כל כך התעצבן על רמת המשחק של קרוז שאיים ״אני או הוא״.

            הגב
  • שחר

    כל מילה!
    הסרט אחד הגדולים, סרט מעולה בכל קנה מידה, במיוחד החניכה שקצימוטו מעביר את אלגרן, בכפר שלו.
    יש בסרט כמה סצנות הוליוודיות מדי, אבל העיקר עובר ובגדול. וזה גם סוג של סרט הסטורי.
    המשחק אתמול, בחלקים שראיתי, הזכיר קצת את קמרון אנגליה, שנגמר אז 3-2, משהו שם היה דומה

    הגב
  • austaldo

    אחלה פוסט, ולכן לא נעים להיות קצת פארטי פופר... מבחינה הסטורית הסרט הזה הוא די קישקוש - האמריקאים לא היו מעורבים בהתקוממות של הסמוראים בסוף המאה ה 19 ובטח לא אימנו את הצבא היפני, ואותם סמוראים לא היו בדיוק אידיאליסטים רומנטים שנילחמו על ערכים, אלא יותר כמו שיכבה שרצתה לשמר את הכוח והפריבילגיות שלה ( לדעתי זה גם לא הסרט הכי טוב של טום כרוב - יש לפחות3 יותר טובים: a few good men, minority report, rainman )
    חוץ מזה, רק לי הצרפתים ניראיםעייפים ומשועממים? חשבתי שהם יכולים ללכת עד הסוף אבל עכשיו אני ממש לא בטוח

    הגב
  • מתן

    תודה רבה על התגובות!

    הגב
  • מתן

    את a few good men לא ראיתי.
    קוקטייל סרט חמוד, אבל אין לו 'נשמה'. הבגידות שם מתרחשות בקלילות מדי..

    הכל בא בקלות לצרפתים, אז הם לא מתאמצים. השאלה הגדולה האם יש בהם יותר.לא התרשמתי שמול הגדולות הם ידעו לעשות סוויץ'. אבל שווה לראות אותם בשביל אמבפה, מזכיר לי את הנרי

    הגב
  • משה

    הסרט הכי טוב של טום קרוז מבחינתי הוא בקלות צבע הכסף.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *