איזה יום שמח – ארם אבירם

ראגבי צ'מפיונשיפ - יש תחרות, לא הכל סגור מראש

בתור אוהד היה לי יום לא מוצלח של ראגבי בלשון המעטה. אני אוהד את אוסטרליה והם הפסידו בבית (בבית!) לארגנטינה אתמול. בנוסף, תמיד הייתה בי שנאה ספורטיבית קלה לדרום אפריקה והיא ניצחה בחוץ את האול בלאקס! למרות זאת, אתמול היה יום שמח, יום של הפתעות. יום שמח לראגבי העולמי שנה לפני הגביע העולמי. רק לפני שבוע וקצת כתבתי שכלום לא השתנה והכל צפוי מראש ושהניו זילנדים טובים בכמה רמות מהשאר, הדרום אפריקאים והאוסטרלים מדשדשים בבינוניות והארגנטינאים חביבים אבל לא מצליחים לפרוץ. ואז הגיעו המשחקים אתמול. תענוג. תקווה שעוד יש תחרות, שלא הכל סגור מראש. שיש למה לצפות בשנה הקרובה.

ניו זילנד – דרום אפריקה (36:34)

וואו! איזה משחק מדהים. סיימתי את המשחק מותש ממתח וזה כשעוד חיכה לי משחק חוץ של ליברפול בוומבלי מאוחר יותר. לא קל.

בדקה השבעים וארבע, כשארדי סבאה הבקיע טריי שצמצם את התוצאה ל 36:34 כל העולם ידע שהאול בלאקס שוב יצליחו לצאת מנצחים מעמדה בלתי אפשרית. אלא שאז בארט החטיא שוב את בעיטת ההמרה (שתיים משש אתמול!) והספרינגבוקס נעמדו על הקו ולא הסכימו להתקפל יותר.

מראש הנחתי שהמשחק הזה יסתיים בניצחון ברור של ניו זילנד. אמנם הניו זילנדים לא נראו חדים במיוחד מול הארגנטינאים בשבוע הקודם אבל כרגיל ניצלו עד תום כל הזדמנות כדי לנצח בהפרש גבוה (46:24). לא היתה שום אינדיקציה שהדרום אפריקאים הולכים להתפוצץ כמו שהם עשו אתמול. הם ממש לא הרשימו בהפסד שבוע קודם מול אוסטרליה בקרב חפירות שלא היה מבייש משחק ליגה בריטי כפי שציין בצדק המגיב רון לפני שבוע. יתר על כן, המשחק נפתח כצפוי בשני טרייז מהירים של האול בלאקס ו- 12:0 וההמשך היה נראה ידוע מראש. אבל אז קרה הבלתי צפוי, הדרום אפריקאים הצליחו להבקיע טריי מהיר בתגובה ופתאום האנטילופות המהוססות הפכו לאריות. ההגנה הדרום אפריקאית הייתה ארגרסיבית מאוד ועלתה מהר מאוד מול ההתקפה הניו זילנדית ופתאום ראינו שגם שחקני האול בלאקס עושים טעויות תחת לחץ (היה אפשר לראות רמז לזה שבוע קודם מול ארגנטינה). סוף סוף ראינו דרום אפריקאים אמיצים שלוקחים סיכונים וקוטפים את הפירות. פתאום גם הדרום אפריקאים יודעים לנצל כל הזדמנות לנקודות על הלוח.

האול בלאקס מצד שני? אם לפני שבוע אמרתי שהם לא מפחדים לטעות, הרי שהשבוע לקיחת הסיכונים שלהם תחת לחץ והניסיון להמשיך להניע את הכדור בכל מחיר עלה להם ביוקר. טריי של לה רו מחטיפה אחרי הוצאת חוץ מהירה של "האח של" באודן בארט ועוד חטיפה לאחר לחץ הגנתי מצוין, עם החזרה מהמחצית, הכניסו את האול בלאקס לבור שלא קל לצאת ממנו. זה לא שהם לא ניסו. לאחר פיגור 31:17דקות ספורות מפתיחת המחצית השניה, הם חזרו להפעיל את המכבש שלהם ולאט לאט נגסו ביתרון של הספרינגבוקס שנלחמו עם כל מה שהיה להם. ההגנה הדרום אפריקאית ירקה דם וחצץ ולא ויתרה (235 תאקלים לעומת 61!). במחצית השניה הדרום אפריקאים ספגו פנדל אחרי פנדל בנסיון נואש לבלום את הגלים השחורים שהכו בהם. זה נגמר בדקה השמונים וארבע אחרי שהאול בלאקס יושבים על הקו הדרום אפריקאי ופשוט לא מצליחים לחדור אותו בפעם האחרונה כמו שהם עשו כל כך הרבה פעמים בעבר. מי שרוצה להיתלות בהחטאות הרבות של באודן בארט בבעיטות המרה כסיבה לניצחון טועה. אמנם הניו זילנדים הבקיעו טריי אחד יותר אבל הניצחון הזה מגיע לדרום אפריקאים והם זכו בו בצדק.

למרות ההחטאות של בארט, ההפסד אתמול נבע לטעמי מקצת עודף בטחון (במיוחד לאחר הפתיחה החזקה) וכן מהפסד בקרב על השליטה בקצב המשחק. הניו זילנדים פתחו את המשחק עם ארון סמית כסקראם האלף במקום פארנרה. סמית פתח את המשחק מצוין אבל בהמשך לא הצליח לשלוט בקצב המשחק. הניו זילנדים חזרו לשלוט בקצב כמו שהם יודעים, רק כשפארנרה נכנס באמצע המחצית השניה. סמית תשע מעולה אבל אתמול הוא כשל בניהול המשחק הניו זילנדי ולטעמי היה הסיבה העיקרית להפסד אתמול.

תקציר:

https://youtu.be/yLYHfo19pgo

 

אוסטרליה – ארגנטינה (23:19)

בצד החיובי, ממש נהנתי מארגנטינה בשבועות האחרונים. גם בשבוע שעבר הם לא התבטלו מול האול בלאקס ושיחקו ראגבי חיובי מואוד בלי פחד. התוצאה בסיום לא מספרת את הסיפור של המשחק והם בהחלט נתנו מאבק לניו זילנדים. אתמול הם אמנם הבקיעו טריי פחות מאוסטרליה (2 מול שלושה) אבל הם היו מאוד דינמים והלחץ שלהם גרם לאוסטרלים לספוג עבירות רבות ולהפסיד בעקבות בעיטות פנדל מוצלחות של הפומאז.

בצד השלילי, איפה היא אוסטרליה של פעם? לא יודע אם זה נובע מזלזול או ממיעוט הצופים באיצטדיון אבל האוסטרלים היו נרפים מדי וחשבו שהכל יבוא בקלות. בתמורה הם קיבלו סטירת לחי והם כרגע במקום האחרון. כל העבודה הקשה בשבוע שעבר מול הדרום אפריקאים ירדה לטמיון ולא נראה שיש דרך ברורה. אמנם היו כמה מהלכים יפים של שחקני הקו אבל בסיכום זה פשוט לא מספיק. שנה לפני אליפות העולם האוסטרלים נראים רחוק מאוד מהנבחרת שבעבר זכתה פעמיים באליפות העולם. אולי צריך לחשב מסלול מחדש. יש איזה מאמן ניו זילנדי פנוי במקרה?

 

תקציר:

https://youtu.be/xFlJcPNLyFs

 

עוד חוזר הניגון - ארם אבירם

תגובות

  • דורפן

    ליום הזה הייתה גם חשיבות היסטורית - הקפטן המנצח של דרום אפריקה היה שחור. שחקן שחור כבר שיחק בגמר העולמי ב-1995. כוכב הנבחרת כבר היה בעבר שחור - בריאן הבאנה. אבל עכשיו זה הקפטן. התפקיד בראגבי איננו סמלי והוא משהו בין פוינט גארד (קווטרבק) למאמן - מי שמקבל את ההחלטות במגרש. זו העונה הראשונה של סייה קולישי כקפטן וניצחו ןחוץ ראשון בתשע עונות בניו זילנד יעזור מאד לקיבוע מעמדו.

    הגב
    • ארם אבירם

      יקבע את מעמדו עד ההפסד הבא... אולי אם ינצחו את שני הבאים שזה כולל את ניו זילנד בבית יהיה איזה שינוי אמיתי למרות שלתחושתי הוא תמיד יהיה הקפטן בניצחונות וההוא שנמצא פה בגלל פוליטיקה בהפסדים.

      הגב
  • רון

    חשוב מאוד ההפסד של אוסטרליה. שיקבלו כאפה ואולי יתעוררו, אחרת בסוף הם ימצאו את עצמם מפסידים לגיאורגיה בשנה הבאה ביפן.
    וגם מגיע להם להפסיד כי הם לא ממלאים אצטדיון. לא מכובד...

    חשוב מאוד ההפסד של ניו זילנד. שבעולם הרוגבי יבינו שגם אותם אפשר לנצח, ושלא יעשו מולם במכנסיים בדקות הסיום.

    ולסיום שימו לב - ב20 באוקטובר תגיע נבחרת מלטה לדשא של וינגייט למשחק מול ישראל.
    כדאי לבוא לראות - המלטזים משחקים יפה מאוד יחסית לנבחרות האירופיות שמגיעות לכאן (כולל אפילו מהלכי בעיטות בהתקפה שזה משהו שלא רואים כאן מאף נבחרת).

    הגב
    • דורפן

      מה משחקי החוץ המיועדים?

      הגב
      • Smiley

        לאול-בלאקס:
        משחק ב-30 בספטמבר בארגנטינה.
        משחק ב-7 באוקטובר בדרום אפריקה - מה שיכול להתברר כמשחק על האליפות.

        הגב
        • ארם אבירם

          אני מניח שרונן שואל לגבי משחקים של נבחרת ישראל.

          הגב
      • רון

        אם אני מבין נכון מהאתר של rugbyeurope
        אז ב27.10 קרואטיה חוץ
        וב10.11 קפריסין חוץ

        הגב
  • Smiley

    משחק פשוט אדיר של ד. אפריקה, במיוחד ההגנה האירוהית שעצרו את האול בלאקס ממש על קו השער במשך 10-15 הדקות האחרונות.
    מצד שני, האול-בלאקס בניצול הזדמנויות מחפיר. בעטו בדלי בכל פעם שהגיעו לבאר.

    בתור אחד שנכח באצטדיון האווירה הייתה מחשמלת, במיוחד בדקות האחרונות, כאשר האול-בלאקס מנסים להשיג את הניצחון (או לפחות שוויון), וכל זה שהדרום אפריקאים עם שחקן פחות (כרטיס צהוב, בין הדקות 64-74 בערך). הקהל פשוט דחף בטירוף.
    לאחר השריקה לסיום הדרום אפריקאים פשוט נפלו לדשא כלא מאמנינים (הרי לא ניצחו בניו זילנד מ-2009).

    יתכן והאול-בלאקס היו צריכים לדחוף עם הפוורדס שלהם במקום להעביר את הכדור לבאקס (שם, דמיאן מקנזי השמיט במה שיכול היה להיות מסירה לטריי מנצח) או שאולי ניסיון לדרופ-קיק.

    בכל מקרה תענוג של משחק.

    הגב
    • Smiley

      וכמובן, תודה על כל הסקירות שאתה מעלה לאורך הטורניר.

      הגב
    • ארם אבירם

      איזה כיף לך שהיית באצטדיון סמיילי! באמת לא הבנתי למה לא המשיכו עם הפורוורדס שהבקיע את שני הטרייז הקודמים. לגבי דרופ קיק מניח שבתפיסה שלהם זה מהלך עם סיכויים נמוכים יותר. שישאלו את ג'ואל סטרנסקי איך עושים את זה.

      הגב
      • Smiley

        דרך אגב, אם אני זוכר, אז באליפות העולם האחרונה, דן קרטר בעט דרופ-קיק שנתנה ניצחון. אבל זה בהחלט מהלך יחסית "מסוכן". הבעיה שהם פשוט לא ניצלו הזדמנויות ו/או הצליחו לפרוץ את קו ההגנה (יש לציין המצויין) של הספרינבוקס

        הגב
  • אורן

    בארט היה נרפה בחלקים גדולים של המשחק, ויש עוד, כמו שתמיד יהיו, תירוצים מעולים להפסדים.
    אין מה לעשות, למשחק נכנסים מההגנה, כשסופגים כלכך הרבה תאקלים מוצלחים זה שובר את הרוח של המתקיף ומדרבן את המגן.
    הכישרון הגדול של הניו זילנדים היה לא להיות שאננים, אבל נראה שלקראת סוף השנה זה נסדק והדראפ המושמצים דחפו לסדק ראש נחוש של פרופ, כוח רצון וגנטיקה יותר מאשר שכל.
    לקראת המשחק הבא כדאי שיחזירו את אומגה להאקה כדי שיישר אותם עם כמה כאפות.

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    אני ראיתי את המשחק ביהנסבורג בספורט בר ("בארון") כל המשחק האוהדים לא האמינו שהם הולכים לנצח ולא הפסיקו להריץ בדיחות שסך הכל זה זמני עד שניו זילנד יפתחו מבערים. אחרי ששרקו לסיום הייתה דממה, לקח להם כמה שניות להבין שהם ניצחו ואז היה סיבוב שתייה על חשבון הבית.
    דרא"פ חייבים לשפר את הפתיחה במשחקים שלהם, זה כבר הפך להרגל שכל משחק הם ניכנסים לפיגור גדול בדקות הראשונות ואז הם צריכים להתחיל לרדוף.
    היה יפה לראות בבר את החיבה והאהדה לשחקנים השחורים של הניבחרת. בשנה שעברה הייתה ביקורת שהם משחקים בגלל פוליטיקה, מאז שהחליפו מאמן הם יודעים שהם משחקים בזכות יכולת.
    קצת קשה להאמין אבל יש הזדמנות למקום ראשון.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *