הפחד – אסף שלום

ומה זה אומר עלי

השעון שתלוי על הקיר מראה עשרים ותשע שנים. אני זוכר את האליפות האחרונה. הייתי בכיתה יא' והתחלתי יותר להתעניין בסיגריות מתוקות, בנות ומוזיקה (לא בהכרח בסדר הזה) וליברפול זכתה וזכתה, אבל אז עוד אליפות לא הייתה דבר לעשות ממנו עניין או להתרגש. אם הייתי יודע שזו אליפות אחרונה לעוד הרבה זמן  הייתי מתייחס לזה אחרת. כמו לכל דבר בחיים אין לנו פרספקטיבה של זמן כדי לדעת עד כמה משמעותי היה הדבר שקרה בזה הרגע. אני רואה אנשים שבאים לראות משחקים שטרם נולדו כשזה קרה.

והנה המותג העייף והחבוט, עיר פועלים, סולידריות, סוציאליזם החל להראות סימנים של פריחה מחודשת. כבר כמה שנים לא בושה להגיד את מי אני אוהד. כלומר אף פעם לא התביישתי אבל בדרך כלל הייתי זוכה למבט של אוי מסכן לא נורא. מאז שקלופ הגיע ואני לא בדיוק מחדש פה, ליברפול הפכה להיות מקום שמח. הילדה הקולית בחבורה עם כדורגל מהמם שעושה טוב על הלב לא רק לאוהדים שרופים.

*

והנה השנה הילדה הקולית שמשחקת רוק כבד, רוצה לעלות מדרגה ולהנהיג. או במילים אחרות לסיים במקום הראשון. או יאללה, בוא נגיד את זה: אליפות. הכל מתחבר והיא במקום הראשון. מה שנשאר להשלים את המלאכה זה רק לנצח עוד אחד עשר משחקים ובאחד לסיים בתיקו. לא בשמיים. הכל תלוי בה.

אבל היא פוחדת. פוחדת להיכשל. כל כך הרבה יותר קל לרדוף מאשר להירדף. תמיד הלחץ על מי שבמקום הראשון והפחד לאבד את ההובלה. תראו את ביבי איך הוא מזיע מרבע אופוזיציה. והרבה פעמים זה פחד משתק. לו הייתי משקיף מהצד הייתי אומר שזו תאונה שהולכת לקרות בוודאות, הם לא יעמדו בלחץ. עשרים ותשע  שנים, מיליוני אוהדים ואני מחכים רוצים חולמים.

*

וכלפי חוץ מפגין ביטחון, ברור שזה שלנו אבל בלילה, לפני שאני נרדם, אני חושב ואומר לעצמי שלא ברור בכלל. ובאותה מחשבה אני שואל מה זה אומר עלי? הכישלון הגדול שמתהווה, איך זה קשור לכישלונות שלי בחיים, יש קשר? בטוח יש. ואם הם יצליחו להתגבר על הפחד ולחזור לשחק בכייף וייקחו את הצלחת המטופשת הזאת מה זה מלמד אותי?  שגם אני יכול לקחת את הפוטנציאל שלי ולשבור את תקרת הזכוכית שיושבת מעלי כבר שנים ואני לא מצליח לראות או להבין אותה?

בקרב האוהדים יש תחושה שזה עכשיו או לעולם לא (למה לא להוסיף לחץ אם אפשר) ואני אופטימיסט חסר תקנה, תמיד חושב שתהיה עוד הזדמנות. אבל כמו ב 2013 שזה היה בידיים שלנו ופישלנו בדרך הכי מבאסת שאפשר והצלחנו להרים איכשהו את הראש, 2019 נראית עם פוטנציאל נפיץ של שנים של מדבר אחרי.

ביום ראשון אנחנו צריכים להביט לפחד בלבן של העיניים מול יונייטד, ובבית שלהם, שפתאום נראה מפחיד. הם כמובן ישמחו לתקוע לנו שתי אצבעות בעיניים ולהרוס לנו את החלום. איך כתב פעם אוהד יונייטד? נפרק אותם 1-0 ויאללה להפסיק לפחוד. מהכול. אנחנו הכי טובים.

 

בשם ההגנה
תינוקות באזבי-53-כוננות מוגברת לקראת ליברפול

10 Comments

D! פה ועכשיו 21 בפברואר 2019

אמן

רק ביבי! 21 בפברואר 2019

לוידע. מבחינתי אתם כבר אלופים

רומן 21 בפברואר 2019

אל תפחד, זה של ליפרבול
סיטי תזכה בצ'מפיונס, וליברפול באליפות.

Dr.van nostrand 21 בפברואר 2019

רומן,
הגיוני מה שאתה אומר.
לפחות ברמת סדרי העדיפויות.
גווארדיולה משדר שיותר חשוב לו הצ'מפיונס ולקלופ המטרה המיידית זה הליגה.
נדמה ששניהם יחתמו על פשרה כזו.
במיוחד כשנגמרו המפגשים ביניהם בליגה.
יהיה מורט עצבים במיוחד אם ייפגשו שוב בצ'מפיונס או עם טוטנהאם.
זה יהיה פיצוי כלשהו על המחסור במפגשים בליגה כי שם כאמור זה טבלה וליקוט נקודות מול קבוצות אחרות בכלל…

תחשבו על זה. לקבוצות כמו שאלקה, ליון, יונייטד ורומא יש למעשה פי אלף יותר צ'אנס לקחת את ליגת האלופות העונה מאשר שיהיה להם סיכוי לעשות זאת בליגה.
זה היה נכון גם מתחילת נובמבר.

21.2

ק. 22 בפברואר 2019

ברור שהגיוני.
מדובר בשני תארים שמתחלקים בין קבוצות הפרמייר ליג

Matipool 22 בפברואר 2019

מממ… לצערי, לא קיבלתי את הרושם שפפ וסיטי מוכנים לוותר על הליגה, לעלות הרכבים משניים ולהתרכז בצ׳מפיונס.
הם אפילו לא מוכנים לוותר על מפעלי הגביע הזניחים יותר.
יש להם בעיה כלשהי (פסיכולוגית / מנטאלית / ניסיון?) שגם פפ התייחס אליה אחרי המשחק שלשום בשלבי הנוק אאוט המתקדמים באירופה.

Dr.van nostrand 21 בפברואר 2019

תשחקו כמו שאתם יודעים, יש לכם סיכוי נהדר לסיים לפני סיטי וטוטנהאם.
וכשזה יקרה, תראה שהכל אותו דבר.
גם בעונה הבאה תעמידו קבוצה להתמודד על כל התארים ותקוו להתחיל את העונה עם כמה שפחות שטויות על מנת שהשאיפה תישאר ריאלית אחרי אוקטובר.

יש לכם זכות שעד עכשיו ועדיין תלויים בעצמכם ואיזו הזדמנות יש בראשון לתת ליונייטד במגרש הביתי שלה ומשם כל שאר המשחקים. יהיה מתוק.

אופיר 21 בפברואר 2019

כאוהד ארסנל, התחברתי במיוחד לפסקה הראשונה: little did we know ב-2004, כשאנחנו על גג העולם אחרי עונה ללא הפסד, ש-15 שנה מאוחר יותר נהיה מותג שמזוהה עם רפיסות (למרות שהסימנים המקדימים היו שם, עם הגעתו של רומן וההדחה מול צ'לסי בצ'מפיונס).

כרגע החלום (הספורטיבי) שלי הוא שנהיה בעמדה שלכם – אפילו רק להתמודד, להיות בחזרה ב-mix.

אלכס 22 בפברואר 2019

סט. טוטרינגהם לא בא, סט. טוטרינגהם אפילו לא מטלפן.

Matipool 22 בפברואר 2019

יפה, אסף.
הייתי אז בשנה שאחרי השחרור ומוספי הספורט בישראל חגגו עם הסיפור הלא ייאמן של רוני רוזנטל שעזר להחזיר את האליפות אחרי זו שאיבדנו בשנייה האחרונה של העונה שלפני לארסנל. מי האמין שהמציאות העומדת להתרחש תכה בנו כך?
יהיה משחק קשה מאד ביום ראשון. משחק אש. מלחמה ופיזיות. אמן נפרק אותם 1:0.

Comments closed